תואצותה תעפות היתוכלשהו

Transcription

1

2 עפרון רזי ופנחס יחזקאלי תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות והשלכותיה

3 תודות לעפרה רזי שטרחה ויצרה את התמונה שבכריכת הספר: ה"בומרנג" טיפוח הטאליבן על ידי ארצות הברית בעת הפלישה הסובייטית לאפגניסטן פוגע במגדלי התאומים... תודות לחווה אתגר שערכה; לד"ר אורנה קזמירסקי שקראה והעירה, ולפיני עידן, איש חכם ומיוחד במינו וחבר יקר, שהערותיו החכמות עזרו הרבה לעצב את הספר במתכונתו הנוכחית. בספר זה עשינו שימוש רב ומושכל באנציקלופדיה האינטרנטית "ויקיפדיה", כמו גם באתרי "ויקי" אחרים. אנו מאמינים ב"חוכמת ההמונים" ומעודדים את תלמידינו בניגוד לעמדת חלק מהמוסדות האקדמיים לעשות שימוש נכון בכלים מבוססי "ויקי".

4 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות והשלכותיה עפרון רזי ופנחס יחזקאלי המרכז למחקר של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל

5 "The Responsible Organization" The cope with the phenomenon of Unanticipated Consequences Efron Razi and Pinhas Yehezkeally Copyright by the Research Center, National Defense College, IDF and the authors כל הזכויות על הספר שמורות למרכז המחקר של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל ולמחברים כל הזכויות על התמונה שעל כריכת הספר שמורות לעפרה רזי אוריינות: ד"ר אורנה קזמירסקי עריכה לשונית: חוה אתגר התמונה שעל הכריכה צוירה במיוחד למען הספר על ידי עפרה רזי עיצוב עטיפה: סלעית סלע תל-אביב, סיוון, התשע"ב, יוני 2013

6 תוכן העניינים 9 פרולוג: המלכה הרעה ומראת הקסמים הן גיבורות הספר שלנו 14 פרק ראשון: ארגון אחראי משביח ערך על ידי מזעור הבלתי צפוי פרק שני: תופעת התוצאות הבלתי צפויות והלא מתוכננות פרק שלישי: חשיבות ההתמודדות עם התב"ץ סוגיית "ייצור האנטרופיה" בארגונים פרק רביעי: התפתחות החשיבה בתחום "התוצאות הבלתי צפויות והלא מתוכננות" פרק חמישי: סוג ראשון של תב"ץ התכוונו לטוב וקיבלנו רע... פרק שישי: סוגים נוספים של תב"צים פרק שביעי: הסיבות להיווצרות תב"צים: ההסבר של תורות המורכבות", ה"כאוס" וה"רשתות" פרק שמיני: חוסר רציונאליות בקבלת החלטות פרק תשיעי: הקושי להבין מורכבות ולהתמודד עימה פרק עשירי: קשיים בסיסיים בקבלת החלטות וסיבותיהם פרק אחד עשר: מחסור בידע רלוונטי בזמן אמת פרק שניים עשר: דרכי התמודדות קיימות עם תופעת התב"ץ "המערכות פרק שלושה עשר: פיתוח דרכי התמודדות חדשות עם תופעת התב"ץ פרק ארבעה עשר: הבאת הארגון למצב התפיסתי של "סף הכאוס" פרק חמישה עשר: כלי התמודדות נוספים

7 תוכן העניינים (המשך) פרק שישה עשר: עיצוב המציאות העתידית בעזרת "הרעיון המחולל" פרק שבעה עשר: התכנון הדינאמי מקורות תרשימים גישת שלושת עולמות הידע של קארל פופר הפער שבין התפיסה (Perception) שלנו למצב בשטח מעגל משוב (היזון חוזר) דינאמי הקפדה על מגוון האפשרויות הצלבה בין שני מרכיבים רלוונטיים בפרשת ההשתלטות על ה"מרמרה" פתרון תרגיל פריסת העוגה איסוף "ידע" ו"מידע" בזמן אמת "ספיראלת הידע" / מודל SECI של נונקה וטאקושי

8 בין "סיכון" לתב"ץ תרשימים (המשך) תהליך ההתמודדות עם תופעת התב"ץ הקשר בין סוג התב"צ (טוב/רע) למידת הנזק/התועלת הטמונים בו התכנון מאבד את הרלוונטיות שלו ככל שהדינאמיות גוברת הקשר בין "תפיסה" ליעדי הארגון הקשר שבין רמת הריכוז לרמת הפסד המידע מידת השימוש במגוון האפשרויות "סף הכאוס" במרחב שבין "כאוס" ל"סדר" מתי "התאוששות" היא אפקטיבית? שלושת צלעות תהליך התכנון הדינאמי המרכיבים החסרים ברשת ההתקוממות של עמי ערב בתחילת 2011 תהליך התכנון דומה לתהליך הרפואי לוחות כלי ההתמודדות עם התב"ץ, לפני במהלך ואחרי ההתרחשות מגוון הכלים המאפשר דינאמיקה ארגונית במרחב ה"סדר" וה"כאוס" 1 2

9

10 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות והשלכותיה פרולוג המלכה הרעה ומראת הקסמים הן גיבורות הספר שלנו "האגדות הנראות, חס וחלילה, כדברים בטלים בהן גנוזים הסודות הגדולים ביותר" (הגאון מוילנא) כאשר אנו פועלים כפרטים או כמקבלי החלטות עד כמה אנו מודעים לעובדה שלמעשינו עלולות להיות גם תוצאות בלתי צפויות ולא מתוכננות? האם אנו מבינים, שבעטיין אנו עלולים להשיג תוצאות שונות ממה שתכננו, ואפילו את ההיפך הגמור ממה שרצינו להשיג? כמה פעמים אנו נאלצים להתמודד עם התרחשויות 1 ב"סביבתנו המשימתית", את כל תכוניותינו ו"הופכות את הקערה על פיה"? ש"נוחתות" עלינו בהפתעה, משבשות אומרים שהאדם הינו הבבואה של האגדות שעליהן גדל והתחנך. אם היה ממש באמירה זו, הרי שההתמודדות של מנהלים עם תופעת התוצאות הבלתי צפויות והלא מתוכננות (להלן: תב"ץ ובריבוי, תב"צים) היתה קלה הרבה יותר, שהרי האגדות מלאות בתב"צים לסוגיהן טובות ורעות כאחד. טלו כדוגמה את אגדת "שלגיה ושבעת הגמדים" של האחים גרים משנת 1812, ובדקו כמה הפתעות ותפניות קרי, תב"צים מזמנת לנו העלילה... "הסביבה המשימתית": הסביבה שבה פועלות תתי המערכות המרכיבות "מערכת על" מורכבת (רזי ויחזקאלי, 2007 א'). 9 1

11 המלכה הרעה ומראת הקסמים הן גיבורות הספר שלנו אבל, מעבר לתב"צים, גיבורות הפתיח שלנו באגדת שלגיה הינן דווקא המלכה ה"רעה" שלא יכולה הייתה לסבול שמישהו יעלה עליה ביופייה ומראת הקסמים שלה. ככל ארגון מתקדם הגדירה המלכה לעצמה יעד: להישאר האישה היפה בממלכה ובכך, לשמר את ערכה ואף להשביח אותו. היא אף פעלה באופן אקטיבי על מנת להשיג את היעד הזה. בניגוד למנהלים רבים בני זמננו, המלכה שלנו דווקא האמינה למסרים שבאגדות. היא הכירה היטב את תופעת התב"ץ שעלולות להיווצר, אם כתוצאה מפעולותיה ואם בשל שינויים ב"סביבתה המשימתית". על מנת למנוע הפתעות היא השתמשה במערכת ממוחשבת תומכת החלטות מראת פלאים. על פי האגדה היתה המלכה ניצבת מול המראה ושואלת: "מראה, מראה, שעל הקיר, מי היפה בכל הארץ?" והמראה הייתה משיבה (בדומה למערכת ה"סירי" של אפל), משקפת עבורה את המציאות, החיובית בדרך כלל: "גברתי המלכה, את היפה בכל הארץ". הסיפור סובב סביב השאלות החוזרות של המלכה, שאיננה מסתפקת בבדיקה 2 חד-פעמית, וכמו ארגון אג'ילי, מבצעת "היזון חוזר" באופן דינאמי ורצוף. מהלכו מונע על ידי תשובותיה של המראה. המלכה שבה ושאלה את אותה שאלה, ותגובות המראה לתשובות חוללו את ההתפתחויות העיקריות בסיפור. המראה לא הסתפקה במתן תמונת מצב עדכנית, ואף נקבה בשמם של היריבים ב"סביבה המשימתית" שבה פעלה המלכה; והצביעה אף על מיקומם הפיזי ללמדכם את חשיבות מערכות התמיכה הממוחשבות לקבלת החלטות, שאפילו בימינו עדיין רחוקות מלהגיע לפוטנציאל הטמון בהן; ואת חשיבות הצורך לפתחן ולעשות בה שימוש. 2 "אג'יליות אסטרטגית"/"זמישות" Agility") ("Strategic : יכולתו של ארגון לנצל באופן מתמשך את ההזדמנויות הנוצרות עקב השינויים והשיבושים בשוק, על ידי קיום היכולת הפנימית לצפות ולהגיב במהירות למתרחש באותם שווקים, על מנת להשיג יתרון תחרותי,Adler) 2012). זוהי מידת היכולת להתמודד עם נסיבות משתנות, קרי, עם שינויים דינמיים ומהירים, ולהסתגל אליהם. היא קרויה בעברית גם "גמישות אסטרטגית "או"זמישות". משמע, שילוב של המושגים גמישות וזריזות (ויקיפדיה, 2013). ארגון אג'ילי הוא ארגון בעל "מערכת חיסונית" גבוהה. אג'יליות מאפיינת ארגון גמיש, לא ריכוזי, ונטול "אריסטוקרטיה". 10

12 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות והשלכותיה למרות תשובותיה המרגיעות של המראה, לא קפאה המלכה על שמריה ולא נכנסה לשאננות, כחלק ממנהליהן של חברות בימינו. היא ידעה כי בכל יום יכולה המציאות (בתקופה דינאמית הרבה פחות מזו של ימינו אלה...) להפתיע. ובאמת, יום אחד ענתה המראה [מערכות לא אנושיות אינן מונעות (עדיין...) על ידי חנופה, ולא חוטאות במתן תשובות שהמנהלים היו רוצים לקבל...] כי אותר יריב ב"סביבה המשימתית" הקרובה, ממש מתחת לאפה של המלכה: שלגיה, שהמראה העריכה אותה כיפה פי אלף ממנה. המלכה צוותה על הציד להרוג את שלגיה. אולם, כמו פעמים רבות שבהן נוצרת התופעה שאותה כינינו בשם "תב"צים", הציד נעתר להפצרותיה של שלגיה, שתחיה ביער הפרא ולעולם לא תשוב לשם. הוא חס על חייה והניח לה ללכת, כשהוא בטוח כי חיות הפרא יטרפו אותה. תחתיה, הרג חזיר בר והביא את ריאתו וכבדו למלכה, כהוכחה לכך ששלגיה איננה בין החיים. המלכה, כמו ארגון חכם ואחראי שהשיג בכורה ב"סביבתו המשימתית", שמרה על ערנות והמשיכה להתייעץ במראת הפלאים שלה, בהבינה שהמציאות מלאה הפתעות לא צפויות ובלתי מתוכננות; ובאמת, המראה איתרה שוב את היריב ואת מיקומו: גברתי המלכה, את היפה ביותר כאן, אך שלגיה מעבר להרים אצל שבעת הגמדים עדיין יפה ממך פי אלף. המלכה שהבינה שלא די לדבוק בתכנית, אלא חיוני לעדכנה ולשנותה על פי אילוצי המציאות, התמידה ויזמה שלוש פעולות חיסול נועזות על מנת להשבית את יריבתה. בפעם השלישית הצליחה לכאורה לעשות זאת בעזרת תפוח מורעל. אולם, המציאות מלאה בתב"צים גם לתוכניותינו הממוקדות ביותר. הגמדים סרבו לקבור את אהובתם שלגיה; נסיך הגיע ליער והתאהב בנערה המתה, ובנושאו את ארונה לארמונו, נפל התפוח המורעל מפיה והיא התעוררה (ויקיפדיה, 2008). 11

13 המלכה הרעה ומראת הקסמים הן גיבורות הספר שלנו החוקר וההוגה, מרטין בובר שהיה מעבד מעשיות בעצמו טען כי "ליודע לקרוא את האגדה, היא מעניקה יותר אמת מאשר היסטוריה" (כהן, 2003, ע' 15), ובאמת, מהסיפור הזה ניתן להפיק שש אמיתות הרלוונטיות לענייננו: 4 טובים ככל שיהיו מוגבלים 3 של התכנון וגם יעילותו האפקטיביות מאוד במציאות דינאמית, המשתנה במהירות. פעולותינו מתוכננות, ערמומיות וחכמות ככל שתהיינה עדיין מועדות לסבול מתסמונת התב"ץ. העיסוק בבלתי צפוי ובלא מתוכנן יהיה, פעמים רבות, בבחינת מזעור נזקים ולא רק מניעתם. אולם בפעמים רבות אחרות הוא יפעל גם לכיוון השני של ניצול הזדמנויות, תוך יצירת "קפיצת מדרגה" בכיוון החיובי. על התכנון להיות יצירתי, כיוון שקיימים גורמים שונים ב"סביבה המשימתית" שלנו שעלולים לשבש אותו. גם אם תכננו נכון ובאופן יצירתי, עלינו להיות ערניים ומוכנים להיווצרות התב"צים; לפעול על מנת לאתרן בזמן אמת; ולשנות את התוכנית באופן דינאמי, על פי ההתרחשויות. חשוב לזכור, שגם תכנון יצירתי ומתן פתרונות לא ליניאריים באופן גמיש ודינאמי אינם מחסנים מפגיעתה של התסמונת הזו, אלא רק ממזערים אותה במידת האפשר ומקהים את פגיעתה. לקח מעניין נוסף שכבר הוזכר ושניתן לשאוב מהאגדה העתיקה הזו הוא חשיבותן של מערכות ממוחשבות תומכות החלטה, עתירות באופציות פעולה ובמשובים. זאת, למרות שהאפקטיביות שלהן לעולם תישאר מוגבלת. "אפקטיביות" :("Effectiveness") היכולת להשיג מטרה רצויה (רזי ויחזקאלי 2007 ב', ע' 245). "יעילות" :("Efficiency") היכולת לבצע דברים ללא בזבוז של זמן או אנרגיה (רזי ויחזקאלי 2007 ב', ע' 251)

14 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות והשלכותיה הלקחים הללו נכונים לכל ארגון חכם ואחראי הפועל במציאות דינאמית, המשתנה במהירות, בין אם הוא ארגון צבאי, עסקי, ציבורי או אחר; והם יישזרו כחוט השני בדפי הספר. אנו מאחלים לכם קריאה מועילה ומהנה. המחברים 13

15 ה" ארגון אחראי משביח ערך על ידי מזעור הבלתי צפוי פרק ראשון ארגון אחראי משביח ערך על ידי מזעור הבלתי צפוי "איזהו חכם הרואה את הנולד..." (חז"ל) האומנם?? מבוא מטרתו של הספר להסב את תשומת לב מקבלי ההחלטות לתופעה זו של התממשות תהליכים בהפתעה או באופן שונה מהמתוכנן ו/או המצופה מהם; לשכנע אותם בכדאיות שבהכנסת הבלתי צפוי למשוואת שימור הערך הארגוני והשבחתו; להצביע על דרכים אפשריות למזער נזקים על מנת לשמר ערך, ואף למצוא דרכים למנוע חלק מהתופעה. המסגרת התיאורטית של הספר נטועה במה שכונה על ידי החוקרת, מרגרט ויטלי, כ"מדע החדש",Wheatley) 2006): "תורת הכאוס", "תורת המערכות המורכבות", "תורת הרשתות", מהפיכת הויזואליזציה המתלווה אליה, והחיבור של תורות אלה לתורת הקואנטים הפיסיקאלית, ביולוגיה החברתית", לכימיה, ולהקשרים ביניהם. למה שמכונה חלק חשוב ממרכיבי "המדע החדש" נדון בספרנו "העולם איננו ליניארי" (רזי ויחזקאלי, 2007 א'). לנוחות הקוראים שאינם בקיאים במושגים המקצועיים של המסגרת התיאורטית הזו, אלה מפורטים בהערות שוליים. 14

16 ה" תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות והשלכותיה תב"צים יכולים להתרחש, הן כתוצאה ממעשינו; הן כתוצאה מהתרחשויות, שאין אנו אחראים להן אולם אנו מושפעים מהן, "בסביבה המשימתית" שבה אנו פועלים; והן מהשילוב של השניים. ניתן לזהות את תופעת התב"ץ בששה מצבים שונים, המחלקים אותה לשש קטגוריות משנה: ציפינו לתוצאה חיובית וקיבלנו תוצאה שלילית. מצב הפוך לראשון: ציפינו לתוצאה שלילית וקיבלנו תוצאה חיובית. ציפינו לתוצאה חיובית וקיבלנו תוצאה חיובית, הרבה מעבר; מצב הפוך לקודם: ציפינו לתוצאה שלילית וקיבלנו תוצאה שלילית, הרבה מעבר; ציפינו לתוצאה שלילית או חיובית, וקיבלנו תוצאה שהיא, בו זמנית, גם חיובית וגם שלילית; ציפינו לתוצאה מסוימת והשגנו תוצאה שונה לחלוטין. בהמשך, נפרט ונדגים כל אחד מהמצבים / מסוגי התב"ץ הללו. תוצאות לא צפויות "פורצות" לעיתים כהרף עין וכופות עלינו הפתעה "מיידית". דוגמה לתב"ץ "שלילי" כזה היא פרשת ההשתלטות של חיל הים על הספינה "מאווי מרמרה" במשט לעזה במאי 2010). אולם, הפרטים המרכיבים אותם 1 מצטברים לאיטם "מתחת לחוטמנו", ועד שאנו מבחינים ב"התהוות" ומבינים שאנחנו במצב של 3 2 "מעבר פאזה", ששלטת בו "פרדיגמה" חדשה מידי (כמו למשל, בגלישה למלחמת יום הכיפורים ובמהלכה). כבר מאוחר 15 "התהוות" או "צמיחה" :("Emergence") תהליך של התפתחות תבניות מורכבות ושינוי מצב של א' ל-ב' באופן שאיננו יזום מלמעלה, אלא כתוצאה של תופעת התארגנות העצמית" Organization") ("Self של מרכיבי המערכת. "התהוות" היא תופעה המזוהה באיחור כמו למשל, התקרחות ולוקח זמן עד ש"נופל האסימון" ומוטמעת ההכרה בקיום התופעה (יחזקאלי ועפרון, 2011). על תכונת "ההתארגנות העצמית" ושימושיה לתכנון דינאמי נפרט בהמשך הספר. "מעבר פאזה" Transfer") :("Phase אם המצאות "מערכת מורכבת" ) "Complex (System" תחת "מושך" ("Attractor") מסוים אחד ["מושך" הוא אוסף יציב של מצבים המתווה את אופן וכיוון הפעילות של "מערכת מורכבת"] נקראת "פאזה", הרי שמעבר מערכת להשפעת "מושך" אחר המקרה של מעבר ממצב אחד לשני נקראת "מעבר פאזה". בספרות המקצועית אנו מזהים ביטויים נוספים בעלי 1 2

17 ארגון אחראי משביח ערך על ידי מזעור הבלתי צפוי תוצאות לא צפויות מוערכות על ידנו לעיתים בהערכת חסר. דוגמאות של תב"צים "חיוביים" כאלה הם המחשב, האינטרנט והלייזר שהתגלו, במקרה; לא זכו להערכה עם גילוין; ונותרו לא מוערכות זמן רב אחרי תחילת השימוש בהם. חלק אף נתקל בהתנגדות עיקשת להכיר בתוצאות. היטיב להסביר זאת הפילוסוף של המדע תומאס ס' קון,(Kuhn) שטען כי תהליך העלייה של תיאוריה חדשה (אותה הוא מכנה "פרדיגמה") הוא איטי, כיוון שבסיסי הניסוי שלה "הולכים ומצטברים ומעוכלים על ידי אנשים שעדיין קשורים לתיאוריה ישנה, שאינה מתיישבת עימה. זוהי התפתחות שקון מכנה תהליך "העלייה של תיאוריה חדשה או תגלית" (קון, 2005, ע' 25). דוגמאות לכך לא חסרות: "תורת הקוונטים" Theory") ("Quantum שעוד נעסוק בה בספר פותחה לראשונה בתחילת המאה הקודמת, וכמו תיאוריות מתקדמות אחרות, היא נתקלה בהתנגדות רבה מצד הממסד. המתנגד המפורסם מכולם היה אלברט איינשטיין, אשר לו מיוחס הציטוט "אלוהים אינו משחק בקוביות ) "God dice",(doesn't play with בו הביע את התנגדותו לאקראיות המונחת בבסיסה של התיאוריה, למרות שמעולם לא הצליח להביא פרשנות חלופית (ויקיפדיה, 2011; קים ונתנזון, ללא תאריך, ע' 7). כאשר גילה זוכה פרס נובל, פרופ' דן שכטמן, את המבנה הגבישי החריג, זכתה התגלית לחוסר אמון גורף בקהילה המדעית, עד כדי כך ששכטמן גורש מקבוצת מחקר אמריקנית וגונה בכנסים מדעיים. זאת, כיוון שתגליתו סתרה את התיאוריה השלטת בתחום הקריסטלוגרפיה (גטניו ואח', 2011). ערב קבלת פרס הנובל אמר שכטמן: הלקח שלמדתי לאורך הזמן הוא, שמדען טוב הוא מדען צנוע וקשוב. לא אחד שבטוח במאה אחוז... (גטניו ואח', 2011) משמעות דומה, כמו: "מהפכה" ;("Revolution") "שינוי פרדיגמה" ) "Paradigm ;(Change" "נקודת מפנה אסטרטגית"; ו"מטמורפוזה" (יחזקאלי ועפרון, 2011). "פרדיגמה": :("Paradigm") כוללת סידרה של אמונות וערכים, המשפיעים על הדרך בה האדם רואה את עולמו, מפרש אותו ומגיב עליו (יחזקאלי ועפרון, 2011). 16 3

18 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות והשלכותיה בידול נוסף שיש לעשות הוא בין תב"צים של הטווח הקצר ותב"צים של הטווח הארוך: לעיתים, התוצאה השלילית שקיבלנו בטווח הקצר הראשון הופכת לחיובית בארוך, ולהיפך: דוגמה ראשונה היא סיפור האכלת העגורים באגמון החולה: החקלאים בעמק החולה הגו "רעיון מחולל" להתמודד עם העגורים העושים שמות בשדותיהם ובבריכות הדגים שלהם: האכלה מסודרת של העגורים. בתחילה הפרויקט הצליח, אולם כתוצאה מהמזון הזמין גדלה אוכלוסיית העגורים מאוד עד שהנזק לחקלאים גדל אף יותר מלפני הפרויקט (רזי ויחזקאלי, 2007 א', ע' 17). במקביל לגידול העצום בציפורים, גדל מספר המבקרים שבאו לצפות בהם, עד כי עומס המבקרים הרחיק את הציפורים והביא לשיבוש פעולותיהן החיוניות כשינה ותזונה, וכך, גרם לירידה במספר העופות (רינת 2012). כך גרמה פעולה גורמת תב"ץ של הטווח הקצר שתוצאתו "שלילית" (כידוע, "שלילי" הוא מושג סובייקטיבי. בקצהו האחר של החבל ייתפס אותו אירוע כ"חיובי"...), לתב"ץ של הטווח הארוך שתוצאתו "חיובית" יותר בטווח הארוך. המשותף לשני התב"צים הוא, שאיש לא צפה אותם כלל. דוגמה הפוכה היא החוק של "ילד אחד למשפחה" בסין, שעוד נרבה להזכירו בספר בהקשרים שונים. בזכות החוק הזה נעצרה מגמת הילודה בסין שאיימה להטביע אותה בפיות שלא ניתן יהיה להאכיל. הצמיחה עלתה במימדים שלא שוערו על ידי יוזמי החוק, העוני נבלם וסין החלה לממש את הפוטנציאל שלה כמעצמה עולמית (רזי ויחזקאלי, 2007, עמ' 89-88). אולם בטווח הארוך הסתבר שהיו לחוק הזה גם תוצאות אחרות ברמה הלאומית: כתוצאה מבלימת הילודה והזדקנותה המהירה של האוכלוסייה, אם תימשך הירידה בשיעורי הילודה, תגדל קבוצת הקשישים במדינה מ- 9% בשנת 1990 ל- 20% בשנת בסין, כמו במדינות מתפתחות אחרות, המשפחה היא שתומכת בקשישים ודואגת לכלכלתם. ילד יחיד יתקשה לתמוך לבדו בשני הוריו הזקנים, והמדינה אינה ערוכה לטפל במספר כה רב של קשישים. יש גם לזכור, שבחוק שהתלווה לתכנית "משפחה אחד ילד אחד" הבטיחה המדינה ק צ בּ ה חודשית לעת ז קנה לכל מי ששומרים על החוק ומולידים רק ילד אחד אך בגלל ריבוי הקשישים יש חשש שהמדינה לא תוכל לעמוד בהתחייבות זאת (רפ ופיין,.(

19 ארגון אחראי משביח ערך על ידי מזעור הבלתי צפוי כך גרמה פעולה גורמת תב"ץ של הטווח הקצר שתוצאתו "חיובית", לתב"ץ של הטווח הארוך שתוצאתו "שלילית". מעבר לסקרנות האקדמית, מה הטעם בחלוקת התב"ץ לסוגיו? התשובה נעוצה בדרכי ההתמודדות עם התופעה. דבר אחד הוא לחפש דרכי התמודדות לתופעה בכללותה, ודבר שונה לחלוטין הוא לפרק את התופעה לגורמיה ולחפש לכל גורם 4 האפשרויות" תגדיל בהכרח גם את יכולת תרופה בנפרד. הגדלת "מגוון ההתמודדות בהתאמה, כמו שהחקר והפיתוח של תרופות לסוגים שונים של סרטן בנפרד, יצרה "קפיצת מדרגה" משמעותית בחקר הסרטן, ויכולת לייצא הצלחות בטיפול, מסוג סרטן אחד למשנהו. לתופעת התב"ץ שורשים הסטורים עתיקי יומין, ועל חלקם נעמוד בהמשך הספר. הספרות המקצועית מלאה במחקרים המעידים על כך שהחלטות בתחומים של מדיניות ציבורית ואכיפת החוק שנועדו לבער או למזער מצבים חברתיים בעייתיים, משיגים במקרים רבים את ההיפך הגמור,Gooberman),Forrester ; ). הן מסייעות ליצירת בעיות חדשות או להרחבתן ולהעמקתן של בעיות קיימות [ראו למשל את עבודותיהם של אדווין למארט,Lemert) 1967, פרק 3) בנושא "סטייה משנית" Deviation") ("Secondary ושל "מגוון" :("Diversity") מושג המתאר את כמות האפשרויות הקיימת במערכת נתונה מכלול התכונות והנישות האפשריות של נושא מסויים או בעיה מסויימת. ככל שמספר המשתתפים במערכת גדל, כך גדל מספר האפשרויות בהתאמה. ככל שה"מגוון" גדל, כך גדלה מורכבות המערכת. לכן, ה"מגוון" הוא אחד המשתנים המשפיעים על רמת הוודאות והמורכבות של מערכת מורכבת (רזי ויחזקאלי, ) לדוגמה, בהטלת קובייה יש מגוון של 6 אפשרויות. כאשר נוסיף קובייה אחת ה"מגוון" יעמוד על 36 אפשרויות. לעומת זאת, מגוון היצירות שניתן להפיק מ- 7 תווים הוא אינסופי. מה שיכול להגביל "מגוון" הוא חוקים והגבלות למיניהן. כך לדוגמה, רוס וו' אשבי,(Ashby) מגדיר ב- "חוק המגוון הנדרש" Variety) (The Law of Requisite את החוקים בטבע כגורם להגבלת ה"מגוון". דוגמה אחרת להגבלת ה"מגוון" בבמערכות אנושיות (ארגונים) היא נהלים. ה'מגוון' הוא גם המפתח לסכנת הגלישה ל"כאוס",("Chaos") אך גם המפתח ל"התהוות" / "צמיחה" ("Emergence") ול"יצירתיות".("Creativity") לכן, יש נטיה בארגונים להגבילו, אולם, מערכת שלא תדע לעשות שימוש ב"מגוון" ותפעל לרסנו, יתר על המידה, עלולה לקפוא ולקמול. האתגר של הארגון הוא לאפשר "מגוון" רחב של אפשרויות פעולה ולעודד "יצירתיות" מחד גיסא; אך להימנע מגלישה ל "כאוס" מאידך גיסא. דוגמא לעידוד "מגוון" תוך כדי ניהוגו, הינה יצירת תחרות הפנימית בצוותי פיתוח בחברות עתירות ידע. 4 18

20 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות והשלכותיה 1965) על פשעים ללא קורבנות ) without "Crimes אדווין שור,Schur).[(Victims" ספר חשוב ביותר לטעמנו, שהופיע גם בעברית ועוסק בתחום זה, הוא "הברבור השחור" Swan) (The Black לניקולס טאלב. הוא ראה אור בשנת 2007 והודפס בעברית בשנת חשיבותו נעוצה פחות בהיבטים האקדמיים של ההתמודדות עם התופעה, ויותר בעובדה שהצליח להביא את התופעה לתודעת הציבור ומקבלי ההחלטות כאחד. טאלב מתמקד בתיאור התופעה של עיוורון לתופעות חריגות. הוא עוסק פחות בסוגיית השבחת הערך הארגוני כתוצאה מההתמודדות עם התופעה. בכך נתמקד אנחנו. עד כמה שכיחה התופעה? עד כמה שכיחה התופעה המכונה על ידינו תב"ץ? קשה לענות על כך משתי סיבות עיקריות: האחת, לעולם לא נדע אם ומתי השכילה המערכת לאתר את הבעיה בזמן ולהגיב נכון, כיוון שאז לא תתרחש בעיה כלל. השנייה, מאחר וחלק ממקבלי ההחלטות מודעים לתופעה, סביר שיטענו שהם אכן לוקחים זאת בשיקוליהם. אולם, מה הפער בין הטענות למציאות? לדוגמה, בכתבה שעסקה בדרכי החשיבה במשרד הביטחון נכתב:... לפני שמחליטים על מבצע מעבר לגבול, חייבים להביא בחשבון את תגובת הצד השני ולנסות להשפיע עליה. הפעולה אינה מסתיימת כשהכוחות חוזרים הביתה, אלא כאשר האויב מגיב... כל הישג מבצעי בטווח הקצר מאיץ תהליכים בעייתיים בצד השני, ולכן, צריך לחשוב טוב על תגובת הצד השני לפני שמשחררים את הניצרה. מערכת הביטחון הרי תצטרך לשאת בתוצאות. (בן, 2007) הבעיה היא, שלא תמיד חופפים העקרונות את שהתנהל במציאות. שהרי, האם נחזתה תגובת "הצד השני" לנסיגת צה"ל מלבנון בשנת 2000? האם ניצפתה היווצרות "מדינת חיזבאללה" ומדיניות חימום הגבול וחטיפות החיילים שהובילה למלחמת לבנון השניה, ועדיין סברו הקברניטים שמדיניות זו עדיפה? 19

21 ארגון אחראי משביח ערך על ידי מזעור הבלתי צפוי לקראת ביצוע הנסיגה הדגיש ראש הממשלה דאז, שאם לאחר הנסיגה תיפתח אש מצד לבנון לכיוון ישראל, "כל לבנון תבער". עם זאת, תגובות צה"ל על פעולות החיזבאללה לאחר הנסיגה היו מוגבלות, והסתכמו בדרך כלל בתקיפת ממוקדת של יעדים בדרום לבנון, כדי שלא להעלות את הלהבות ויצירת מלחמת כוללת. מדיניות דומה ננקטה גם לאחר חטיפת שלושת החיילים באוקטובר 2000 (ויקיפדיה,.(2008 השתקפות התופעה בתורות הניהול התופעה של היווצרות תוצאות בלתי צפויות ולא מתוכננות למעשינו לא קיבלה עד היום את המקום הראוי לה בתורות הניהול השונות, ולא רק בהן. תורות רבות בתחומים מגוונים של חיינו נוטות להתעלם ממנה לחלוטין. כך לדוגמה, טבעה הפילוסופית האנליטית הבריטית ג' א' מ' אנסקום (1958,Anscombe) את המונח "תוצאתיות" "Consequentialism" לשיח הפילוסופי בתחום "תורת המידות" Ethics") ("Virtue 5. "תוצאתיות" מתייחסת בדרך כלל לתיאוריות המוסריות המאמינות כי פעולות נמדדות מבחינה מוסרית על פי תוצאותיהם. לא הייתה בתורה זו תהייה, האם באמת נגזרות התוצאות תמיד מן הפעולות שנעשו. הסבר לכך שתופעת התב"ץ אינה קיימת בתורות הניהול השונות הוא שקשה להבין אותה ללא הבנה של תורות שהתפתחו בעיקר במחצית השנייה של המאה העשרים, כמו 6 "תורת הכאוס", 8 הרשתות". את עיקרי התורות הללו לא 7 "תורת המערכות המורכבות" ו"תורת נביא בספר זה, למעט ההיבטים הרלוונטיים הדרושים לנו לצרכינו, וחלק מהערות השוליים המבהירות מושגים מקצועיים. זאת, על מנת שהקריאה תהיה רציפה וממוקדת. הקוראים תורת המידות עוסקת בשאלות מוסריות, החוזרות ונשנות מימי הפילוסופים היוונים ועד ימינו מהו טוב ומהו רע? האם המוסר הוא אבסולוטי או יחסי (לאדם מסוים, בתרבות מסוימת)? מהי התנהגות מוסרית? מהי אמירה מוסרית? וכדומה (יורמסון, 1967). על "תורת הכאוס" ראה בעברית אצל גליק, 1991; וגם אצל רזי ויחזקאלי, 2007 א', עמ' על "תורת המערכות המורכבות" ראה בעברית אצל רזי ויחזקאלי, 2007 א', עמ' על "תורת הרשתות" ראה בעברית בהרחבה אצל ברבאשי, 2004 וגם אצל אצל רזי ויחזקאלי, 2007 א', עמ'

22 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות והשלכותיה המעוניינים בהעמקה בתחומים אלה מוזמנים לעיין במקורות בהמשך נביא דוגמאות מתחומים מגוונים של התב"ץ. אליהם הפנינו. השבחת ערך בדרך של מזעור הבלתי צפוי כמו המלכה הרעה באגדת שלגיה (ראו את הפרולוג לספר), גם ארגונים מודרניים מיועדים להשביח את ערכם. כשמדובר על ארגונים כלכליים, השבחת הערך יכולה להתבטא בהגדלת רמת הרווחיות של ארגון, קרי, שיפור בתזרים מזומנים מהוון חופשי לבעלים, המעלה את חשיבות הארגון ואת ערכו. גם ארגונים ביורוקרטים כולל ארגוני המינהל הציבורי עוסקים בהשבחת ערכם. במקרה זה הערך הוא חברתי ופסיכולוגי יותר. זהו מעין "ערך ציבורי", המתבטא במידת החשיבות שמייחסים להם מקבלי ההחלטות, וכמובן הציבור, ביחס לארגונים אחרים ב"סביבה המשימתית" שלהם. ארגונים מוכנים לעשות הרבה על מנת להשביח את ערכם: הם מעצבים את פני הארגון בעזרת יצירת תרבות ניהולית כוללת, מרמת בעלי המניות, הדירקטוריון ומנהלי הביניים וכלה באנשי השטח; בונים תשתיות ארגוניות, ויכולות והרגלים ליצירת תשתיות ארגוניות רלוונטיות; מבצעים שינויים ארגוניים; בונים צוותים סינרגטיים; יוצרים קשרים מסוגים שונים עם גורמים חיצוניים; ומנצלים גורמי ייעוץ ייחודיים המתאימים לתחומים כמו מערכות מידע, ייעול ייצור ועוד; הם שוקדים על פיתוח עסקי: על פתיחות לשינויים, יצירת שינויים במוצרים ובשירותים הנמכרים, בתפיסת השווקים הרלוונטיים על ידי החברה, בדרכי השיווק, ביצירת שיתופי פעולה אסטרטגיים וגם טקטיים; וכדומה; הם בונים מדיניות רצופה של מיזוגים ורכישות: בדיקה מתמדת למיזוגים ורכישות מתאימים המאפשרים סינרגיה ויצירת ערך. ארגונים ביורוקרטים, לעומתם, "מטביעים עצמם" במאבקי אגו, בין היתר על מנת להתבלט ולמצוא יחס ההולם את ערכם מצד מקבלי ההחלטות. גם מבנה הארגונים מכוון להשבחת הערך. הדירקטוריון מיועד לעצב אסטרטגיה ולפקח על פעולות ההנהלה לשם השבחת ערך החברה; ראיית החשבון והבקרה הארגונית מופקדים על בחינה מתמדת של רמת הרווח או ההפסד. 21

23 ארגון אחראי משביח ערך על ידי מזעור הבלתי צפוי אולם, כל המעשים הללו רחוקים עדיין מאוד מהחדשנות שהפגינה המלכה באגדת שלגיה להיות אקטיביים תוך הפנייה של משאבים לחיפוש תופעות בלתי צפויות, ולעשות שימוש בבלתי צפוי על מנת לשמר ערך. בספר לא נעסוק כלל בהשבחת הערך ה"קלאסית". חומרים על כך לא חסרים. אנו נתמקד בתוצאות הבלתי צפויות של מעשינו ובהשפעה האפשרית שלהם על הקטנת הערך; ובפעולות להשבחת ערכו של הארגון. זה החידוש שבספר. בפרקים הראשונים נ פ תח את תופעת התב"ץ ונציג את מרכזיותה בחיינו, למרות פרסומה המוגבל; נציג את הקשר בין התופעה הזו לפוטנציאל השבחת הערך הפיננסי שבה; ונוכיח שכדאי, לצורך הגדלת הערך המוסף, להפנות משאבים לאיתור מוקדם של התופעה. בסוף הספר נציג דרכי פעולה אפשריות, שיכול "ארגון אחראי" לנקוט על מנת להתמודד עם התופעה. מתודולוגיה זו מבוססת על שילוב של הגורמים הבאים: תורות חדשות, כמו תורת הכאוס ;(Chaos) תורת המערכות המורכבות ;(System Dynamics) דינאמיקה מערכתית ;(Complex Systems) ותורת הרשתות Theory) ;(Networks תיאוריות בנושאי: "יצירת ידע" Creation) ;(Knowledge "יצירתיות" ;(Process Visualization) של תהליכים" "ויזואליזציה ;(Creativity) "חשיבה מערכתית" Thinking) ;(System ועוד. מחקרים שתיעדו והסבירו את המקורות והסיבות של התופעה כינינו "התוצאות הבלתי צפויות של מעשינו". אותה הספר מיועד לשמש כלי עזר למקבלי ההחלטות, שחייבים להכניס את הבלתי צפוי לתוך שיקוליהם; למנהלים ולמפקדים, המחפשים כלים להתמודד עם התופעות הללו, לחוקרים, שיבקשו להמשיך בפיתוח האמצעים ההכרחיים למה שכינינו "ארגונים אחראיים"; ולסטודנטים בתחומי: התוכנה, מדעי החברה; ההנדסה והניהול, שיבקשו להגדיל את ידיעותיהם בתחום זה. 22

24 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות והשלכותיה אנו מקווים שכל אלה יראו בספר בסיס ראוי לפיתוח סוגית ההתמודדות עם תופעת התב"ץ, כולל השבחת הערך הפיננסי והאחר של הארגון. 23

25 תופעת התוצאות הבלתי צפויות והלא מתוכננות פרק שני תופעת התוצאות הבלתי צפויות והלא מתוכננות אין מר יותר מהבלתי צפוי ואין גם מתוק ממנו... מבוא הבלתי צפוי מהו? התופעה של התממשות תהליכים שלא תוכננו ולא נצפו ניתנת לאיתור בכל אחד מתחומי חיינו. ניתן למצוא אותו אפילו בשירי ילדים, כמו השיר האנגלי הקלאסי Nail" "For Want of a או בתרגומו לעברית על ידי נעמי שמר (מילים ולחן) "הכל בגלל מסמר" שמשמעותו היא, כי אף למאורע חסר חשיבות לכאורה עלולות להיות השלכות מהותיות (ויקיפדיה, 2011): מפרסתו הימנית, של סוס קרבות דוהר בבוקר צח וזיווני, נפל פתאום מסמר. הכל בגלל מסמר קטן הכל בגלל מסמר. אז פרסתו הימנית, של סוס קרבות דוהר נפלה גם היא, נפלה גם היא כנפול אותו מסמר. הכל בגלל... צלע על רגל ימנית, אז סוס קרבות דוהר וחץ מהיר ופחזני, ביתר אותו ביתר. 24

26 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה הכל בגלל.. נפול נפל אז הרוכב, מסוס קרבות דוהר והאויב, והאויב קדימה הסתער. הכל בגלל... הובס הקרב נפלה העיר, כסוס קרבות דוהר וכל השיר, וכל השיר- חדל בגלל מסמר. הכל בגלל מסמר קטן הכל בגלל מסמר! בספרות המקצועית מוכרת התופעה בשמות שונים. תומאס קון (2005, ע' 135), כינה אותה למשל בשם "משבר", המביא ל"מהפכה מדעית". זהו מצב שבו התיאוריה המדעית לא מצליחה בפרדיגמה הנוכחית הקיימת להסביר את הטבע, ונוצר פער שהתגובה אליו יכולה להוליד "פרדיגמה" חדשה (שם, ע' 141). בתורת "ניהול הסיכונים", המניחה מראש שניהול פרויקטים לעולם יהיה בסביבת אי וודאות (רני, 2007), מוגדר התב"ץ כ"סיכון": סיכון מוגדר כגורם או פעולה העלולים להתרחש שלא על פי התכנון וכתוצאה ממנו ייגרם נזק לעלות, לגוף או לזמן. הסיכון נמדד על פי סבירות המימוש שלו, ברמה הטכנית, התוכניתית או הניהולית, ועוצמת הפגיעה כתוצאה מהכשל מחושבת בעלות, בביצועים או בזמן. (ויקיפדיה, 2011) השם הפופולארי ביותר לתופעה ניתן לה על ידי ניקולס טאלב (2009, עמ' 18-17, הכריכה האחורית של הספר) "ברבור שחור". מושג זה הינו מטאפורה: במשך שנים היו משוכנעים באירופה שכל הברבורים לבנים. אולם, לאחר גילוי אוסטרליה הסתבר שברבור יכול גם להיות שחור. טאלב הגדיר "ברבור שחור" כמאורע בעל שלושה מאפיינים: 25

27 תופעת התוצאות הבלתי צפויות והלא מתוכננות הוא אירוע חריג,(Outlier) הנמצא מחוץ לאזור הציפיות הרגילות, שכן, דבר שקרה בעבר לא יכול להצביע באופן משכנע על היתכנותו. יש לו השפעה קיצונית. על אף חריגותו, הטבע האנושי גורם לנו לרקוח, לאחר מעשה, הסברים להתרחשותו, שהופכים אותו למוסבר ולחזוי. על אלה ניתן להוסיף מאפיין רביעי: כשתב"ץ מתרחש מפרשים אותו על פי הפרדיגמה התפיסתית הקיימת, בלי להבין שזה מצב חדש לחלוטין. זה טבע האדם, וקשה מאוד למנוע מצבים כאלה. השמות האקדמיים והוותיקים יותר הקיימים בספרות לתופעה הם: חוק התוצאות הבלתי חזויות Consequences" "The Law of Unanticipated ("Unforeseen") או "הבלתי צפויות" ;(2007,Whatley ;1996 ;1936,Merton).(2008,"12manage") ("Unintended") או "הבלתי מכוונות" ;(1996,Merton) שם נוסף לתופעה המופיע בספרות אצל מרק ביוקנן (2010), העוסק בתחום המדע הפופולארי, ביישום מושגים פיסיקאליים בחקר עולם האדם. ביוקנן מכנה את התב"ץ "תאונה":... ישנה העובדה המרגיזה אך הבלתי נמנעת, שתאונות קטנות מתערבות לעיתים קרובות באירועים גדולים יותר וגורמות לאסונות, למלחמות, לבחירות ולאירועים חשובים אחרים להסתיים בדרך זו או אחרת כמעט ללא סיבה. ההיסטוריון הבריטי אדוארד הלט קאר כינה זאת "בעיית החוטם של קליאופטרה". בהיסטוריה הרומית, לאחר מותו של יוליוס קיסר, נשבה מרקוס אנטוניוס בקסמה של קליאופטרה ממצרים, וכדי לגרום לה נחת, הוביל את ספינותיו לקרב עם אוקטביוס בקרב אקטיום, ובסופו של דבר לתבוסה. כל הסבר לגיטימי לסיבותיו של הקרב ההוא ולתוצאותיו חייב להתייחס ליופיה של קליאופטרה. וינסטון צ'רצ'יל הצביע פעם אחת על גרסה נוספת לאותה "מקריות" מרגיזה אך מרתקת של ההיסטוריה: בשנת 1920 מת מלך יוון לאחר שנשך אותו קוף המחמד שלו. בשרשרת המאורעות שנבעו מכך, שהובילו את יוון ואת תורכיה למלחמה, אמר צ'רצ'יל: "מתו רבע מליון בני אדם מנשיכתו של הקוף הזה"... (ביוקנן, 2010, ע' 34) 26

28 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה ביוקנן מסכם באומרו: "אם הקטנים שבפרטים מתערבים בלי הרף בזרימה הגדולה של מאורעות הקשורים בבני אדם, ובכוחם לכוונם לכיוון זה או אחר, כיצד נוכל לקוות למצוא היגיון בדברים? (שם) (ביוקנן דווקא מאלה החותר למציאת היגיון כזה כדרך להתמודד עם התב"ץ. על כך בהמשך הספר). המושג "תאונה" קיים גם אצל הפילוסוף הצרפתי פול ויריליו בספרו "המרחב הביקורתי" (ויריליו, 1984). ויריליו טוען כי הטכנולוגיה המודרנית כוללת בתוכה את פוטנציאל התאונה. טכנולוגיות חדשות צופות את התרחשותן של "תאונות", ורואות בהן תופעה ידועה שיש להיערך לקראתה. הרציונאלית-מדעית מנסה להשיג שליטה בעולם התופעות. תפיסה זו, החשיבה לפי ויריליו, מעידה על ניסיון לשלוט בבלתי ניתן לשליטה, ועל הליכה שבי אחר הטכנולוגיה והמדע. ויריליו טוען, כי תאונה רחבת ידיים תאונה אינטגרטיבית תשנה את תפיסת הטכנולוגיה תביא לסיום החשיבה המודרנית. "הפרויקט המודרני, יגיע לקצו אך ורק בעקבות "התאונה השלמה" Accident") ("Integral (ויריליו, 1984; הכהן, 2013, עמ' 29-28). הכהן (שם) מדגיש כי ויריליו אינו מטיף לתאונה מסוג זה, אלא שהראייה הפסימית שלו באשר לתפקידה של הטכנולוגיה וליכולת לשלוט בה מובילה אותו להסיק שהאנושות בדרכה לחוות תאונה זו. הוא מסיק זאת מאחר שלדבריו, בשנים האחרונות, השתנה אופי התאונה, והיא הפכה גלובלית ואינטגרטיבית יותר. לתאונות המתרחשות במקום אחד יש השפעה על מקומות אחרים, רחוקים, ללא זיקה ברורה וישירה ביניהם. הממד האינטגרטיבי של התאונה וממדי הקטסטרופה ההולכים ומתעצמים, יביאו לשינוי בתפיסת הטכנולוגיה והמדע (הכהן, בעריכה; ויריליו, 1984). הפילוסוף של ההיסטוריה המדעית, תומאס קון (Kuhn) כותב עם מושג הקרוב לתב"ץ בתחום המדעי: "מהפכה מדעית" (קון, 2005, ע' 27) או "מעבר פרדיגמה" Shifts").("Paradigm "אלה הם הישגים מדעיים, הזוכים להכרה כללית, ובמשך זמן מסוים הם מספקים מודל של בעיות ופתרונות לקהיליית המדענים הפעילים" (שם, ע' 26). 27

29 תופעת התוצאות הבלתי צפויות והלא מתוכננות כיוון שמדובר בתופעה רווחת, ניתנים לה שמות גם בתקשורת. כך לדוגמה כינה אותה הפובליציסט, סבר פלוצקר, בשם "חוק התוצאות ההפוכות": כאשר ממשל מחליט לבצע מהלך גדול, אבל לא מביא בחשבון את כל המרכיבים ואת כל ההשלכות, התוצאה, בדרך כלל, הפוכה מכוונת המכוון. (פלוצקר, 2007) המושגים הללו ומושגים דומים נוספים, כמו: "הפתעה",("Surprise") נגזרים מתחומי ידע, מתורות (דיסציפלינות) ומזוויות מבט שונים. הם ממוקמים בתחומי ההנדסה, הכלכלה, הניהול ועוד. ההתבוננות על זוויות המבט השונות של המחברים לגבי המושגים היא אחד הגורמים שהניעו אותנו לחקור את הנושאים המתוארים בספר. עיון בדוקטרינות של צבאות העולם ובהיסטוריה הצבאית מלמד כי באופן פרדוקסאלי, מושג ה"הפתעה" ("Surprise") היא אולי המרכיב היציב ביותר בשדה הקרב, שכן, הוא נטוע ביסוד עשיית המלחמה והוא תמציתה של אומנות המלחמה. על מנת להשיג "הפתעה", קיימת בצבאות רבים תורה שלמה של אומנות ההונאה, ההטעיה והתכסיס. ההונאה מורכבת מהסתרת היכולת מחד גיסא, כדי שהיריב ימעיט מערך כוחו האמיתי של מבצע ההונאה; ומהאדרת היכולת מאידך גיסא, על ידי כזב, חשיפה סלקטיבית של ציוד, נשק וכדומה (פינקל,,2006 עמ'.(31-30 אחד שהתנסה בכך על בשרו היה שר ההגנה האמריקני בממשליהם של הנשיאים קנדי וג'ונסון, רוברט מקנמרה.(McNamara) הוא התמודד בהצלחה יחסית עם כוונת ברית המועצות לפרוס טילי שיוט בקובה, מיותרת בווייטנאם. בחוכמה שלאחר מעשה, טען וסיבך את ארצו במלחמה מקנמרה כי "מלחמות מחוללות מומנטום משלהן, ונוהגות לפי "חוק התוצאות הבלתי צפויות" ) "The.(2006,Macgregor) "(Law of Unanticipated Consequences" גם באזורנו זכינו למנה גדושה של הפתעות לא צפויות. די אם נזכיר את "האביב הערבי" ששינה, מאז ינואר 2011 את פניו של המזרח התיכון; או את תנועת המחאה בישראל בקיץ 2011, ששינתה את סדר היום בישראל ו"צבעה" אותו 28

30 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה בגוון חברתי הרבה יותר. תנועה זו קמה כתגובה חזקה ובלתי צפויה לתהליך ההשתלטות של ההון על השלטון בישראל, ולהשלכותיו הבעייתיות, בעיקר על הפער שבין העשירים למעמד הבינוני. "הפתעה" ידועה היא מלחמת יום הכיפורים; ו"הפתעה" ידועה לא פחות היא מלחמת לבנון השנייה: ב- 12 ביולי 2006 תקפו לוחמי החיזבאללה סיור של צה"ל בתוך גבול ישראל, חטפו שני חיילים והרגו שלושה, תוך כדי פעולת הסחה של שיגור רקטות לכל אזור הצפון. פעולה זו הטילה את ישראל לאחד המשברים הקשים בעשור האחרון, שבעקבותיו החליטו מקבלי ההחלטות על פעולה צבאית, שנעשתה על רקע גיבוי בין לאומי, מהנוחים שהיה לישראל משך כל שנות קיומה. הכוונה הייתה לשנות את המציאות הבעייתית שנוצרה עם נסיגת ישראל לגבול הבין לאומי והשתלטות החיזבאללה על אזור דרום לבנון. הפעולה הישראלית שינתה אכן, לטוב ולרע את המציאות, בגבול הצפון בפרט ובמזרח התיכון בכלל, אולם, ספק אם לסוג זה של שינוי התכוונו הקברניטים הישראליים, עת יצאו למלחמה: מחד גיסא הפכה איראן כתוצאה מהמלחמה לבעלת השליטה העיקרית בלבנון והשיגה לחיזבאללה בלבנון הגמוניה פוליטית ואחרת. במקביל, עלה באותה עת ערכה של סוריה מאוד בעיני המערב כגורם המסוגל לבלום את המשך ההתפשטות האיראנית (במגבלת אי היציבות הנמשכת של המשטר על רקע השלכות "האביב הערבי" בסוריה). מאידך גיסא נוצרה (בינתיים) הרתעה אפקטיבית מהרפתקאות על הגבול, והומחשו המחירים שחיזבאללה עלול לשלם בזירה הפנימית בלבנון אם תחודש האש. במאמר שחיבר פרשן ה"יונייטד פרס", דאגלס מקגרגור,(Macgregor) על השלכות מלחמת לבנון השנייה ומלחמת עיראק ב- 2003, טען מקגרגור למשל, כי בלי קשר למטרות המלחמה של ישראל, היא השיגה מה שאף מעצמה באזור לא הצליחה להשיג לפניה באלף השנים האחרונות איחוד של סונים ושיעים מוסלמים כנגד המערב,Macgregor) 2006). גם המלחמה בעיראק מ ואילך, שאמורה הייתה להילחם בטרור הגלובאלי הביאה לתוצאות מעורבות: 29

31 תופעת התוצאות הבלתי צפויות והלא מתוכננות מהצד האחד, דומה שהמלחמה רק הפרתה את הטרור. אלמלא המלחמה, רשתות הטרור לא היו זוכות לאהדה שהן זוכות לה היום בציבור האסלאמי בעולם; והמלחמה שאמורה הייתה לייצב את המזרח התיכון, מאיימת להביאו לסף המשבר הקשה ביותר שידע עד היום, עם נסיגת הכוחות האמריקנים משם (מלמן, 2005). בעניין זה דומה הפרדוקס העיראקי לפרדוקסים דומים בתחום הביטחון הלאומי, לפיהם מעצמה זרה המדכאת לוחמי גרילה מקומיים, גורמת לעיתים קרובות ללגיטימציה גוברת לעניינם של לוחמי הגרילה, מחזקת את נחישות החלטתם ואת הסיוע שהם מקבלים, ורק מגבירה את ההתנגדות (סנג'י,,1998 ע'.(69 מהצד השני, ככל שעובר הזמן והמצב בעיראק מתאזן, קיים בטווח הארוך, בכל זאת, סיכוי להצלחת המודל הדמוקרטי של עיראק. ולבסוף, מה יעשה "האביב הערבי" לעיראק ולאיזה כיוון ישפיע עליה, לאחר שהכוחות האמריקנים יצאו ממנה? ימים יגידו... גם בתחומים אחרים מגלים מנהיגים רבים כי הכלים שבהם הם משתמשים, לא רק שאינם מסייעים לפתור את הבעיות שעימם הם מתמודדים לאורך זמן, אלא אפילו מחמירים אותם. מאמצים שנעשים בכוונה טובה, על מנת לפתור בעיות בוערות, יוצרים בעיות לוואי לא מתוכננות ובלתי צפויות. דוגמה כזו היא השינוי המבני במשק החשמל בקליפורניה, שהוליד משבר עצום. ב נפתח משק החשמל בקליפורניה לתחרות, תוך פיצול של המקטעים ייצור, הולכה, חלוקה ואספקה. זאת, כדי לאפשר לכוחות השוק לקבוע את החלוקה האופטימאלית של חשמל ביחס להיצע וביחס למחיר. אולם, כיוון שהשוק בקליפורניה היה פתוח לחלוטין לתחרות ללא פיקוח על המחירים, עודפי הביקוש הביאו לעליית מחירים של מאות אחוזים. ב עלה מגה-ואט חשמל כ- 26 דולר, שנה מאוחר יותר היה מחירו 52 דולר ובסוף 2000 האמיר המחיר ל- 317 דולר. לאחר כשנתיים היו רזרבות החשמל נמוכות מאוד וייצור החשמל לא הצליח לספק את הביקוש. ב הכריזו פעמים רבות הגורמים המפקחים על מצב חירום שבו נדרשו הצרכנים לצמצם כמה שיותר את השימוש בחשמל. בראשית שהרגולאטור התערב וקבע 2002 התייצב המחיר סביב 50 דולר לאחר מחיר מקסימום. מהלך זה הסב לחלק מהיצרנים הפסדים כבדים ורבים מהם ירדו מנכסיהם,Sterman) 2001). 30

32 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה הפתעות כגון אלה מתרחשות אפילו בתחומים יציבים הרבה יותר כמו בתחום המשפט. אחת הבעיות העיקריות של שיטת המשפט המודרנית היא חוסר הוודאות הנגזרת משיקול הדעת הנרחב ומה"יצירתיות" השיפוטית, המוצאת את ביטויה בפסיקות בתי המשפט תוך יצירת חוסר יכולת לצפות את גזר הדין החזוי (גולדמן, 2007). לשם המחשה, בין השנים 2002 ל ניתנו בישראל תשע הכרעות שונות בבתי הדין לעבודה בסוגיה האם צריך לשלם שעות נוספות לעובד סיעודי המתגורר בבית המטופל. גורם שיגיש תביעה בסוגיה זו, לא יוכל לצפות בצורה סבירה איזו פסיקה יקבל (ברק, 2008). כלל פופולארי שנגזר מתופעת התב"ץ הוא מה שמכונה "חוק מרפי" בין השנים 1947 עד 1949 התבצע פרויקט בשם MX981.("Murphy's Law") באזור שהינו כיום בסיס חיל האוויר האמריקאי אדוארדס. מטרת הפרויקט הייתה בדיקת הסבילות האנושית לכוחות הכבידה בזמן האצה מהירה. לצורך הניסויים השתמשו המהנדסים במגררת טילים שהורכבה על פסי ברזל שבסופה בלמים הידראוליים. אדוארד א. מרפי ג'וניור, מהנדס פיתוח, השתמש במד לחץ אלקטרוני המחובר לרתמות למדידת הכוח המופעל עליו בזמן האטה פתאומית. שימפנזה נקשרה למושב במגררת, והמכשיר חובר לרתמה. אולם, תקלה רדפה תקלה. כל חיישן חובר במהופך, ולא נתקבלו התוצאות הנדרשות. אז, טבע מרפי את המשפט בן האלמוות, שהפך לכלל פופולארי בתרבות המערבית: "כל דבר שיכול להשתבש חזקה עליו שישתבש" wrong" will go (ויקיפדיה,.(2008 "Anything that can go wrong הפן ההפוך של "חוק מרפי" הוא, שמטרות מושגות פעמים רבות מהסיבות הלא נכונות. כך לדוגמה נלחמים מתנגדי עונש המוות בענישה זו מזה שנים, אולם מה שאיים להטות את הכף ולחסל כמעט כליל את התופעה במדינות דמוקרטיות הוא דווקא המשבר הכלכלי הקשה של חורף בעקבותיו, החלו 10 מדינות בארצות הברית ובהן: מרילנד, קנזס, ניו-מקסיקו ומונטנה את ביטול עונש המוות, כדי לצמצם את הגירעונות שלהם בימים קשים של משבר כלכלי עולמי (ביסמוט, 2009). 31

33 תופעת התוצאות הבלתי צפויות והלא מתוכננות בהמשך הספר נרחיב על הסיבות להיווצרותן של "תוצאות בלתי צפויות ולא מתוכננות" (תב"ץ). ככלל, הן מתרחשות כאשר נעשה שינוי בלתי מכוון במנגנון כלשהו של "מערכת מורכבת" או בכללים הפורמאליים המניעים אותה, כמו: חוקים, כללים, תקנות או אפילו מנהג או כלל אתי או ערכי קיים. יש להניח, שהשינוי התבצע על מנת להשיג תוצאה שתמנע או לפחות תפחית משהו הנחשב בעיני המתכננים כשלילי. אולם, התוצאות המתקבלות לבסוף הן במקרים רבים שונות, ולעיתים אף הפוכות למטרות הללו ) Unintended Museum of,consequences ללא תאריך). ההבנה להיות ברורה שהקשר בין פעולה לתוצאה המקווה איננו ברור מאליו יותר לאנשים מאמינים. אמורה ספר דברים מזהיר מפני גבהות הלב וההנחה, כי יציאת מצרים וירושת הארץ נעשתה בכוח ובתכנון אנושי "ורם לבבך... ואמרת בלבבך: כוחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה..." (דברים ח" יד- יז). גישה זו אינה מאפיינת את הדת היהודית לבדה. בדת ההינדו למשל, כל התוצאות הנובעות מפעולותינו קרויות "קארמה",("Karma") שמשמעותה "תוצאות". התוצאות כרוכות בפעולתנו באותו האופן שבו העץ נובט מתוך הזרע. אם תשתול זרע של תפוח במטרה לקבל תפוח, תקבל את העץ כולו... וככל שתצטברנה תוצאות רבות יותר למעשינו, כך ילך המרחק ויגדל ממטרותינו הראשוניות,Melnick).(2007 בעולם העתיק רווחה למשל ההבנה, שאין לאנשים שליטה בתוצאות מעשיהם. מלכים ומצביאים נהגו להתייעץ בנביאים לפני החלטות מדיניות ולפני צאתם לקרב. בתרבות היוונית היתה מקובלת הפניה לאורקל מדלפי כדי לקבל הוראות מהאלים בענייני מלחמה ושלום, אמונה, פולחן ועוד,Goodrich) 1990). ניתן לראות תופעה דומה בהקשר שונה בימינו: את הסתופפותם של אנשי עסקים ופוליטיקאים בחצרותיהם של רבנים כמו למשל, בחצר הרב יעקב ישראל איפרגן המכונה "הרנטגן" בחפשם דרך לגשר על הפער שבין מעשה לתוצאה בסביבה דינאמית, המשתנה במהירות (לוי, 2008). דוגמה נוספת היא העיסוק המאסיבי של שרי אריסון בעלת השליטה העיקרית בקבוצת אריסון ואחת הנשים העשירות בעולם בתקשור, והקשר שבין עיסוק זה לתהליכי 32

34 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה קבלת ההחלטות שלה. טענות אלה באות לידי ביטוי גם בספרה: "לידה כשהרוח והחומר נפגשים" (אריסון, 2009). בספר טוענת אריסון כי זכתה לחזיונות נבואיים אודות העתיד, ותפקידה בהקשר זה הוא לעזור ולהביא את הגאולה. על התגובות הציבוריות שעוררה ההכרזה הזו ניתן ללמוד מהקריקטורה שלפניכם שפורסמה בעיתון "הארץ" ב- 22 ביוני 2009 (בידרמן, :(2009 במאה ה- 13 טבע אחד מאבות הכנסייה, תומאס אקווינס,(Aquinas) את הביטוי "דוקטרינת האפקט הכפול" ) Double "Principle / Doctrine of.(effect" דוקטרינה זו מניחה, כי למעשה מסוים יכולים להיות, בעת ובעונה אחת, תוצאות טובות ורעות. היא קובעת שאדם העושה מעשה ומתכוון לגרום לתוצאה טובה, מותר לו לעשות את המעשה, אפילו אם הוא מודע לכך שתתממש גם התוצאה הרעה Philosophy),Stanford Encyclopedia of.(2004 אולם, מאז תקופת ההשכלה, אנשים בעולם המערבי אוחזים בתבניות חשיבה ליניאריות, הקושרות באופן ישיר בין סיבה לתוצאה. אייזיק ניוטון ) Isaac 33

35 תופעת התוצאות הבלתי צפויות והלא מתוכננות (Newton הנחשב לאחד המדענים הדגולים שבכל הזמנים קבע כי היקום כפוף לעקרונות מתמטיים מדויקים, רציונאליים והרמוניים, החוסמים את השער בפני תוהו ובוהו. לגישה זו השפעה מכרעת על הפילוסופיה של המדע, ועל הבנת היקום, כמעט עד ימינו אלה (גליק, 2007; ויקיפדיה, 2012). הבעיה היא, שתבניות חשיבה אלה אינן יכולות לתת מענה למרבית הבעיות במציאות היום יומית,Forrester) 1968; רזי ויחזקאלי, 2007 א'). בשל כך, פעמים רבות הם אינם מסוגלים לאמוד מראש אילו תוצאות יהיו לפעולותיהם. המציאות עולה על כל דמיון, והתוצאות הן לעיתים מרחיקות לכת ושונות בהרבה ממה שציפו: ב ביקש משרד ההגנה האמריקני לפתח רשת תקשורת מוגבלת, בטוחה ומוגנת, שתחבר 23 מחשבים בשלוחותיו השונות של המשרד. רצון זה הוביל ליצירת רשת האינטרנט, שהשימושים שנעשו בה התפתחו למימדים רחוקים מאוד ממה שמפתחיה סברו בתחילה,Anderson) 2006). באוגוסט המציאו, האנגלי רוברט קאילאיו (Cailliau) סר טים בארנס-לי (Berners-Lee) אשר עבדו במרכז האירופאי לחקר הגרעין והבלגי ליד ג'נווה,CERN את אתר האינטרנט הראשון בעיקר לצורכיהם של פיזיקאים. אולם למעט אלה, רק מעטים קלטו ולו מקצת הפוטנציאל שהיה טמון בהמצאה זו. השימוש הראשון ברשת האינטרנט הינו ה- Web" "World Wide או בראשי תיבות, ה- להעברת,www ובתרגום חופשי לעברית: קובצי מידע המכונים דפי אינטרנט המקושרים ביניהם על גבי רשת האינטרנט. www ה- מאפשר למשתמש "רשת כלל עולמית". זוהי או דפי Web "לגלוש", באמצעות דפדפנים חבילות תוכנה המאפשרות לקרוא ולתקשר עם דפי אינטרנט, שמציגים טקסט ותמונות. רשת בין המשתמשים,(Browsers) שהן אתרים בין בארנס-לי וקאילאיו לא העלו בדעתם בהמציאם את אתר האינטרנט הראשון, שה- www ישנה את העולם, ודומה שהשתנות זו מצויה עדיין רק בתחילתה. התהליך שהחל עם המצאת האינטרנט ב- ממשיך לשנות תחומים רבים בחיינו: 1960 טרם הסתיים, והאינטרנט

36 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה תוך פחות משלושים שנה הפך לחלק כה מהותי מחיינו, עד שאנו רואים בו מובן מאליו. יש יותר משני מיליארד משתמשים בו. הרשת זמינה במקומות רבים ברחבי העולם, וכמחצית המבוגרים באירופה גולשים מידי יום. ארבעה מכל חמישה מבוגרים בעולם מתייחסים לאינטרנט כאל זכות בסיסית, ועדיין אנחנו מצויים רק בתחילתו של עידן. האינטרנט שינה בתכלית את האופן שבו אנו ניגשים למידע וחולקים אותו. כיום, אנחנו משתפים את התמונות שלנו בפייסבוק ובגוגל פלוס ואת הסרטונים ביו טיוב, את ה"ציוצים" בטוויטר ואת הגיגינו בבלוגים. ממשלות נותנות דין וחשבון על פעולותיהן ואנשים מעצימים את כוחם באמצעות קהילות מקוונות המהפכה במצרים ב הצליחה בחלקה, משום שהרשת אפשרה לאזרחים להתארגן ולהתאחד. לאחר רעש האדמה ביפן באותה שנה, מיליונים פנו לאינטרנט כדי למצוא את יקיריהם ולתרום כסף לסיוע האינטרנט הפך מנוע עצום לצמיחה כלכלית. ב בישראל בלבד עמד היקפה של כלכלת האינטרנט על כ- 50 מיליארד שקלים, כ- 6.4% מהתוצר הגולמי שלה. הרשת מאפשרת לכל בעל רעיון מקורי להקים עסק ולמנף אותו... בכל פינה בארץ ובעולם (שמידט, 2011) הדואר האלקטרוני (דוא"ל או ( שירות המאפשר למשתמש לשלוח הודעות עם מלל ו/או קבצים מצורפים לתיבת דואר של משתמש אחר הוא אחת התופעות החדשניות, והגדלות במהירות בתחום הטכנולוגיה התקשורתית Godwin),Rennecker and 2003). הוא הומצא ב ואומץ בחום על ידי המשתמשים ברחבי העולם, שהכירו במידה רבה אחד את רעהו באותה עת. על כן, לא חשבו כלל על אמצעי הגנה. תופעות של לשטות בשולח; לשלוח טקסטים כוזבים; לשנות במתכוון את הגיית המילים; וכדומה, לא היו כלל בתודעת הממציאים והמשתמשים באותם ימים. גם תופעת "דואר הזבל" (Spam) טרם נהגתה, למרות שכיום, רק אחת מכל עשר הודעות דואר אלקטרוני היא הודעה "חוקית"...,Granneman).(2005 תופעה אחרת שיצר הדואר האלקטרוני הינה גודש המידע והתפוקקות אמצעי תקשורת זה (יחזקאלי ורזי, 2013, ע' 45). בזבוז זמן זה גורם נזק לא מבוטל לעבודה ולתהליכי קבלת ההחלטות בארגון Godwin),Rennecker and 2003). 35

37 תופעת התוצאות הבלתי צפויות והלא מתוכננות עד כמה יכלו הממציאים ב לצפות איזה "שד" שיחררו מהבקבוק בהמצאתם? עד כמה רחוקים כוונותיהם המקוריות מהמקום אליו הגיעה תופעת הדואר האלקטרוני כיום? בגלל האינטרנט, מודלים עסקיים חדשים תפסו את מקומם של הישנים: תחום כזה הוא תחום המדיה, ובמיוחד, שוק הדיסקים ושוק התמונות. פעם, הדרך היחידה להפיץ מוסיקה הייתה לייצר תקליטים ולאחר מכן דיסקים ולשנע אותם לאורך מיליוני קילומטרים לחנויות בכל העולם. כיום, קטן הצורך בחברות הענק שהחתימו את האומנים, הקליטו את יצירותיהם והפיצו אותם לצרכנים, כשהצרכן יכול להוריד את המוסיקה ישירות מהאינטרנט ולשלם עבורה, ישירות לאמן. פעם, הדרך היחידה לאסוף מאגר תצלומים איכותי וגדול הייתה להכיר את הצלמים ואת גופי המדיה, לדעת מיהם, מיכן משרדיהם, מה מספר הטלפון שלהם ומה צורכיהם המיוחדים. ככל שהמשתמש היה "שחקן" גדול יותר בענפים הללו כך הצליח להוריד את העלויות ולמשוך אליו יותר לקוחות וספקים. 1 משנה את פניו. קטן כיום, כל זה השתנה לחלוטין. שוק התצלומים הגנריים הצורך בהעסקת מאות ואלפי צלמים מקצועיים, כשבאתרי שיתוף התמונות כמות גדולה של תצלומים באיכות גבוהה שצולמה על ידי חובבים, ששמחים לשתף בחינם אחרים בצילומיהם, או שלחילופין ניתן פשוט לשלם להם על השימוש בתמונותיהם. באופן כזה, מאפשר השילוב של הטכנולוגיות הדיגיטליות והאינטרנט לייצר תוכן (מוסיקאלי או ויזואלי) ולהפיץ אותו בזול, להגיע ליותר שווקים ולהגיע ליתרונות גודל ללא גודל פיסי כלל (ליפסון, 2008). "גנרי" מלשון :"Generic" כללי, משותף למגוון תחומים גדול (מילון אוקספורד,,1993 ע'.(

38 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה הגורם וגם התוצאה של התבצ"ים תופעת אי הוודאות שכיחות התב"צים יוצרת מצב שבו בכל רגע ורגע יכול לקרות משהו בלתי צפוי. זהו המאפיין העיקרי של תופעת "אי הוודאות" או "חוסר וודאות" (ינאי, 2004). נגדיר "וודאות" ("Certainty") כביטחון מלא או כמעט מלא ביחסי סיבה- תוצאה. משמע, ידיעת המצב הקיים והיכולת לחזות / לדעת בצורה מדויקת מה יקרה בעתיד, על סמך נתוני הפתיחה והגורמים המשפיעים, ולתכנן את המערכת לפעול בהתאם לחיזוי זה. וודאות מתרחשת כאשר רמת הדינמיות נמוכה. ככל שהמורכבות גדלה ו/או הדינאמיות גוברת, נסדקת הוודאות. אז, אנו יכולים עדיין לשמר חלק ממנה כשעוברים לדבר במונחים של הסתברויות. אולם בהמשך, כשאנו מאבדים את היכולת להעריך הסתברויות, אנו מגיעים לדרגה של אי וודאות. "אי וודאות" ("Uncertainty") היא אובדן היכולת להעריך על בסיס יחסי סיבה-תוצאה (איזו החלטה תביא לאלו תוצאות) או להעריך הסתברויות; וחוסר היכולת לחזות במדויק מה יהיו התוצאות של מקרה מסוים אי וודאות מתרחשת כאשר המערכת מורכבת מאוד ו/או כאשר רמת הדינאמיות גבוהה, ויש מגוון רחב של אפשרויות; ולהפך. בשעון לדוגמה, רמת הוודאות גבוהה ובמערכות חיזוי מזג האוויר, רמת הוודאות היא בינונית וליום יומיים בלבד (ולד, 1994, עמ' 120; יחזקאלי, 2013). משמעותה של אי הוודאות הוא, שתוצאות פעולותינו, שתכליתן להבטיח את העתיד, יכולות להיבחן רק בדיעבד. כלומר, אי-הוודאות הנה מרכיב אימננטי להתרחשות. מערכות בעלות מורכבות מעטה ומשתנים קבועים [שאינה מתנהלת כמערכת מורכבת System) (Complex מבחינת קשרי הגומלין שלה; ויוצרת תהליך קבוע והירארכי של קלט, עיבוד, פלט ומשוב] מקיימת מצב של ודאות גבוהה בתוכה. 37

39 תופעת התוצאות הבלתי צפויות והלא מתוכננות לעומת זאת, ככל שהמערכת מורכבת יותר כלומר, אינה מקיימת בהכרח סדר הירארכי, בעלת יכולות התפתחות רבות, הנובעות מקשרי הגומלין המתקיימים בין גורמים במערכת, מקיימת תהליכים ממושכים ומכילה מספר רב של משתנים (מספר שאינו קבוע) אזי, ישרור בה מצב של אי וודאות, מצב שילך ויתעצם ככל שמשתנים אלו יתרבו (יחזקאלי, 2013). ולד מדגיש כי אי הוודאות מתייחסת במקרים רבים למציאות ולא לאמת. משמעותה הסובייקטיבית היא תחושת חוסר שליטה במורכבות דינמית רגעית, שממדיה עדיין לא הושלמו, ובתוצאות עתידיות שטרם נקבעו. לקחת אחריות על הבלתי צפוי למרות כל אלה, אנו חיים עדיין בהרגשה שיש ביכולתנו להתמודד באמצעות תכנון עם אי הוודאות. זאת למרות שתכנון וקבלת החלטות, פעמים רבות, אינם יותר מהימור. כך לדוגמה, מדגיש פרופסור יחזקאל דרור כי "במדינאות לפעמים אין ברירה, אלא להמר הימור עמום על קופה גדולה, הגם שיש לשקול אותו בזהירות יתרה". הדוגמאות שדרור מביא להחלטות שהינן "הימור פרוע למחצה" הן הסכם שלום אפשרי עם הפלסטינים או לחילופין, תקיפת הכור האטומי באיראן (דרור, 2012). הארווי מלניק,Melnick) 2007), במאמר בשם "חוק התוצאות הבלתי מכוונות לא חוק ולא בלתי מכוונות" - Consequences "The Law of Unintended Unintended..." Neither a Law nor טוען, כי כאשר מתקבלות תוצאות שונות מאלו שתכננו מקבלי ההחלטות, רבים מהם אינם לוקחים אחריות על כך שהתוצאות נגרמו בעקבות מעשיהם (שאלה אחרת היא האם הם בכלל מודעים לכך שהדברים נגרמו בעקבות מעשיהם, או אפילו בעקבות החלטות שהתקבלו על ידי קודמיהם זמן רב קודם לכן, ושלא נלקחו בחשבון על ידם...). מקבלי ההחלטות מצטדקים בכך שארעה "תקלה לוגית"; וש"התוצאה לא היתה מכוונת"; אחד התירוצים הנפוצים הוא שהתוצאות היו בלתי מתוכננות,(Unintended) אולם, כל אלה הינם רק כיסוי לכך שארע כשל בלתי צפוי "Intervention או שארע "כשל התערבות" "Unpredictable events".failure" "התירוצים הללו", טוען מלניק, הם בבחינת הסבר פשטני או הנחה 38

40 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה הנובעת מבורות ומשימוש בהנחות יסוד פשטניות בהשערות, שהובילו לקבלת ההחלטה (שם). חוקר אחר א' מ' דה-לאנג מאוניברסיטת פרטוריה טען בדומה, כי כאשר אנו רוצים להגיב קרי, להפעיל כוח ופיקוח על פעולה שנעשתה במתכוון על ידי מקור חיצוני, עלינו לקחת בחשבון את כל התוצאות. אין אנו יכולים להימנע או להירתע מהמורכבות המאפיינת את המציאות על ידי כך שנייחל שדברים לא יתרחשו Lange),de.(1997 פינקל (2006, עמ' ) מדגיש כי ההכרה, שהתרחשה תוצאה בלתי צפויה, אינה מתפתחת באופן אחיד. זהו תהליך שיכול להיות מיידי; יכול להיות אירוע בן מספר שעות או ימים, ויכול גם לקחת חודשים ושנים. הוא מביא כמשל את הפלישה הרוסית לאפגניסטן, שבה דרוש היה זמן ניכר עד שהטמיעו הרוסים כי המלחמה משיגה את ההיפך ממה שקיוו לו. פינקל מציין מספר סוגים של תב"צים (המכונות על ידו בשם "הפתעה" (שם, ע' :(16 כאשר ההפתעה התרחשה עקב ניסיון של גורם אחר (אויב, יריב וכדומה) להפתיע; כאשר גורם אחר מפתיע מבלי שנתכוון לכך, אולם הקרבן הופתע עקב כשלים שלו בהבנת הצד השני והנסיבות; הפתעה עצמית הנובעת מהערכת יתר עצמית, בהווה ובעתיד. 39

41 תופעת התוצאות הבלתי צפויות והלא מתוכננות * * * בפרק סקרנו את "תופעת התוצאות הבלתי צפויות והלא מתוכננות". עמדנו על השמות הרבים שבהם היא מכונה בספרות המקצועית והאחרת; והרבינו בדוגמאות להמחשה של היבטים שונים של התופעה. הבנת התופעה והשלכותיה מחייבת את מקבלי ההחלטות, שלא להסתפק בהסברים פשטניים לכך שפעולות השתבשו כתוצאה ממנה, אלא "לקחת אחריות" על התופעה ולהכניסה כמרכיב אינטגרלי בתהליך התכנון. 40

42 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה פרק שלישי חשיבות ההתמודדות עם התב"ץ סוגיית 1 "ייצור האנטרופיה" בארגונים ניתוח המושגים "ייצור אנטרופיה" Production"),("Entropy ולחילופין, "הריסת אנטרופיה" או "שריפת אנטרופיה" מאפשר לנו הבנה מעמיקה יותר של הצורך להתמודד עם התב"ץ, של "יצירת הערך" ו"ירידת הערך" בארגונים, ושל הדרכים להתמודד עימן. נסו לדמיין מצב, שבו כלל האנרגיה הארגונית מצויה בתוך מיכל גדול, והארגון משתמש בה כדלק לפעולותיו. האנרגיה שבמיכל תלך ותפחת ככל שתגבר הפעילות הארגונית, הן בשל שימוש; וגם בשל דליפת חומר לקרקע, התאדות וכדומה. על מנת לשמור על מלאי אנרגיה מספיק שיאפשר פעילות ארגונית תקינה, יש צורך, מידי פעם, להוסיף אנרגיה נוספת ולמלא את המיכל המתרוקן. דימוי חלופי הוא האנרגיה, הזורמת בתוך גוף האדם ומפעילה את הגוף והנפש שלו. גם האדם, לאחר מאמץ פיזי ו/או נפשי מרגיש מותש וזקוק "להיטען" מחדש באנרגיות חדשות. המושג "אנטרופיה" ("Entropy") נמצא בשימוש בדיסציפלינות שונות, כמו: פיסיקה, כימיה, ביולוגיה, תרמודינאמיקה (עיקר פרסומו בחוק השני של 2009 א'). על בלוג שכתבו המחברים בסוגיה זו (יחזקאלי ורזי, ברובו פרק זה מתבסס בלוג זה הוקדש למחקר יצירתי של החוקר הדרום אפריקני, A.M. de Lange (1998a), שעשה שימוש במונחים אלו מתחומי המדע לתחום החברתי-ארגוני. 41 1

43 חשיבות ההתמודדות עם התב"ץ סוגיית "ייצור האנטרופיה" בארגונים התרמודינאמיקה), ומכל אלה, הועבר לתורת הניהול. אין אחידות בשימוש במושג זה, עובדה היוצרת, לעיתים, בעיה של חוסר הבנה וחוסר הסכמה, על השימושים השונים בו בין אנשי הדיסציפלינות השונות. משמעותו של המושג "אנטרופיה" היא הגדרת מצב, למשל בארגון, בו יכולות להתרחש מספר אפשרויות שמהן נצטרך לבחור בעתיד. ככל שמספר האפשרויות הללו גדל, רמת אי הסדר עולה (מצב זה מאפיין גם את מה שמכונה בתורת המערכות המורכבות כ"סף גבול הכאוס"; ולהיפך. "סף גבול הכאוס" EOC) (Edge of Chaos, הוא מונח מטפורי, אשר נועד להגדיר את האזור שבין ה "סדר" (Order) ל"כאוס".(Chaos) זוהי הסביבה שבה ארגונים צריכים למצוא את האיזון שבין עודף נהלים לבין חוסר גמישות (יצירתיות), לשם הסתגלות למציאות דינאמית, המשתנה במהירות. בסביבה הזו יכולים ארגונים להבחין בהתרחשויות בסביבתם הארגונית בזמן אמת ולהגיב להם. בסביבה זו גם מרוכזות ההזדמנויות שהארגון יכול להגיב אליהן, אולם, גם מירב הסיכונים, למשל, הידרדרות לכאוס מוחלט (יחזקאלי ורזי, 2009 ב'). על כן, אנטרופיה מוגדרת גם כגודל המייצג את דרגת אי הסדר של מערכת). לענייננו, נכנה את מכלול האנרגיה המצוי בארגון "אנטרופיה". זהו הסטאטוס של כמות האנרגיה המצויה במערכת, הן בעוצמה (סך כול הכמות) והן בכיוון (עולה/יורדת). תהליך הוספת אנרגיה לארגון יכונה 42 "ייצור אנטרופיה" Production"),de Lange) ("Entropy.(2001 לחילופין, תהליך הצריכה שלה יהיה "שריפת אנטרופיה" או "הריסת אנטרופיה". מצב נוסף של אבדן אנטרופיה יהיה "דליפת אנטרופיה" או "זליגתה". "ייצור האנטרופיה" הוא פעולה יזומה, יצירתית, מתוך המערכת עצמה או מחוצה לה, הנותנת בידי יזמיה את האפשרות להשפיע על הארגון ייעודו, מטרותיו ופעילותו. בעולם הארגוני, "יצור אנטרופיה", המגדיל את כמות ה"אנטרופיה" בארגון, משמעו השבחת מבנה הארגון ותהליכיו 1998a), אלו המיועדים להשיג את יעדיו המשתנים. כל השבחה של הינה תוצר של "ייצור אנטרופיה".,de Lange) ערך הארגון

44 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה לחילופין, "שריפת אנטרופיה" או "הריסת אנטרופיה" תהיה מצב או פעולה יזומה, העושה שימוש ראוי או מבזבזת משאבים ארגוניים ("אנטרופיה ארגונית"). בניגוד למושג "אנטרופיה", האנטרופיה" ו"שריפת" / המבטא סטאטוס, מבטאים המושגים "ייצור "הריסת אנטרופיה" תהליך,Lucas) 2004), דהיינו, ביטוי להתנהגות מערכת, שבה מאמצים יכולים להניע תהליכים, אפילו בשונה לכוון התרחשותם Lange) 1998b).,de תהליך זה יכול להיות שווה או קטן מקצב ה"ייצור" של "האנטרופיה הארגונית" (יחזקאלי ורזי, 2009 א'). "ייצור אנטרופיה", כמו גם "שריפתה", יכולים לנבוע מפעולה יזומה של הנהלת הארגון, אולם, הם יכולים לנבוע גם ממה שמכונה ב"תורת המערכות המורכבות", "התארגנות עצמית". "התארגנות עצמית" Organization") ("Self היא תהליך המתרחש במערכות מורכבות, כאשר מבנים חדשים, תבניות ותכונות מתהווים ללא פיקוד או הכוונה. גורמים שונים במערכת חוברים יחד ללא הכוונה ויוצרים משהו שלא ניתן היה לעשות במבנים הקיימים. "התארגנות עצמית" היא תהליך שמתרחש בכל מערכת ובכל חלקי המערכת. תכונת "ההתארגנות העצמית" זקוקה על מנת להתחיל לפעול למערכת מורכבת לא ליניארית ולתנאים מתאימים, המתוארים בדרך כלל כמצב של חוסר שיווי משקל (רזי ויחזקאלי, 2010). במונחים של "תורת הכאוס", יכולה "התארגנות עצמית" המובילה ל"יצור אנטרופיה", לבטא במקרים מסוימים סוג של אי סדר ["על סף הכאוס" (ראו פרק נפרד בהמשך הספר)]; ובאחרים, סוג של "סדר" (יחזקאלי ורזי, 2009 א'). השימוש במושגים "אנטרופיה", "ייצורה" ו"שריפתה" מאפשר לנו להבין תופעות מוכרות בארגונים. למשל, את התופעה המוצגת בביטוי "השגרה מכלה כל חלקה טובה". אם נתרגם ביטוי זה למושגים שלנו, נוכל להסביר את התופעה בכך שבשגרה, הארגון צורך כל העת אנרגיה ארגונית (אנטרופיה) אולם, לא מבצע בדרך כלל תהליכים חדשים שיכולים "לייצר אנטרופיה". כתוצאה מכך, האנטרופיה הארגונית מידלדלת וכמוה האפקטיביות (יחזקאלי ורזי, 2009 א'). והיעילות הארגונית 43

45 חשיבות ההתמודדות עם התב"ץ סוגיית "ייצור האנטרופיה" בארגונים דוגמה ל"יצירת אנטרופיה" בארגון ניתן ללמוד מהסרט הוותיק "הגשר על הנהר קוואי Kwai).(The Bridge over the River הסרט מתאר את קורותיה של קבוצת שבויי מלחמה בריטית בפיקודו של קולונל נוקשה מגיעה למחנה שבויים היפני בדרום מזרח אסיה. על שבויי המחנה מוטלת משימה: לבנות גשר מעל נהר החיוני למעבר רכבות הצבא היפני במאמצו להלחם בהשתלטות בנות הברית. עד בואו, חיבלו יושבי המחנה בבניית הגשר בכל כוחם ותושייתם, אולם הקולונל רואה במשימה כלי ל"ייצור אנטרופיה" במבנה הארגוני של השבויים. קרי, אמצעי להזרקת חיים בשבויים ולשמירה על חיוניותם ודריכותם. כשהמשימה מושלמת והגשר מוקם, הוא נהרס על ידי בנות הברית. על אותו משקל, פיתוח כלים ונקיטת צעדים ארגוניים להקטנת התב"צים הינם תשתית ל"ייצור אנטרופיה". אחד הכלים העיקריים לכך הינו תהליך "ייצירת הידע" הארגוני. על כך עוד נרחיב בהמשך הספר. דוגמה נוספת ל"ייצור" ול"הריסת אנטרופיה" היא מלחמות נפוליאון. האסטרטגיה שפיתח נפוליאון להתמודדות עם יריביו ("ייצור אנטרופיה") הביאו להצלחות מדהימות בתחילה. ניצחון הזין ניצחון, ביצוע האסטרטגיה שוכלל והלך ו"ייצור האנטרופיה" היה בשיאו. אולם, לאחר ההלם הראשוני הפיק הצד השני לקחים. טבעו של האויב כפה עליו למתוח את הדמיון האסטרטגי ולאמץ שיטות לוחמה מתוחכמות ויעילות יותר (קרי, "לייצר אנטרופיה"). מהצד שכנגד, הניצחונות הראשוניים תבעו מידה של שאננות באסטרטגיה ובמבצעים של הצרפתים. המרשם הצבאי שפעל היטב בסיבוב הראשון לא זכה אלא לשינויים יסודיים מעטים. "הצבא הגדול" של נפוליאון "הרס" את שאריות האנטרופיה שנותרו לו ולא "ייצר" אנטרופיה חדשה. התוצאה הפער בכוח הלחימה בין שני הצדדים הצטמצם במהירות מרשימה, עד שהקערה התהפכה... חשוב להדגיש תחום שמנהלים בשירות הציבורי, כמו גם חלק מהיועצים הארגוניים אינם ערים לו: הביטויים "אנטרופיה", "ייצורה" ו"הריסתה" או "שריפתה" אינם ביטויים ערטילאיים. השימוש במילה "ייצור ("Production") מתקשר לסוגיית המדידה. אין לעיסוק במושגים הללו כל ערך ללא מדידה מדויקת של מצב האנטרופיה הארגונית, קרי, של כמות ה"אנטרופיה" שחסרה; 44

46 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה של זו ש"נצרכה" ו"נהרסה" וזו ש"יוצרה", כפי שהדבר מוצא את ביטויו בדיסציפלינות מעולם הפיסיקה והכימיה (יחזקאלי ורזי, 2009 א'). כך, גם "ייצור האנטרופיה" באמצעות הקהיית תופעת התב"ץ חייבת להיות מדידה. * * * בפרק זה ערכנו היכרות עם המושגים "אנטרופיה", "יצירת אנטרופיה" ו"הריסת אנטרופיה". המושגים הללו מסייעים להמחיש את חשיבות התמודדותו של "הארגון האחראי" עם תופעת התב"ץ וצמצומה. "ייצור אנטרופיה" התב"ץ. הארגונית יסייע לנו בהמשך לצורך התמודדות עם תופעת עתה, נוכל להתפנות לסקור את הספרות המקצועית בתחום זה, לאורך השנים. 45

47 התפתחות החשיבה בתחום התב "ץ פרק רביעי התפתחות החשיבה בתחום התב"ץ "חכם לא נכנס לבעיות שפיקח צריך להיחלץ מהן..." בפרק זה נבחן את התפתחות המושגים העוסקים בתב"ץ, גם בהיבט כרונולוגי וגם בהיבט של האישים המרכזיים המזוהים עם המושגים הללו. מג'ון לוק עד מקס וובר: התפתחות החשיבה בתחום השלושים של המאה העשרים זה עד שנות כבר במאה ה- 17 זיהה הפילוסוף הבריטי ג'ון לוק, (Locke) את משמעות התב"ץ. בעת וויכוח על כוונת הפרלמנט להוריד את הריבית על מנת לעזור ללווים מהשכבות החלשות, התריע לוק כי תוצאת פעולה זו עלולה להיות שונה מזו שייחלו לה המחוקקים, והורדת הריבית לא רק שלא תעזור להם, אלא אף תשיג את התוצאה ההפוכה, והם יהיו הראשונים להיפגע כתוצאה מכך ) The.(2006,Internet Encyclopedia of Philosophy במאה ה- 18 קבע אבי הכלכלה המודרנית והמנסח הראשון והחשוב ביותר של התפיסות הכלכליות המודרניות, הסקוטי אדם סמית,(Smith) כי "יד-נעלמה", hand") ("Invisible מניעה את כוחות השוק. תנודות אלו לא תמיד נעשות לפי רצון הפרטים הפועלים בשוק, ולא תמיד הן נצפות על ידם. סמית היה המבטא הברור ביותר, בן זמנו, של הרעיון כי לתב"ץ יש חשיבות חיונית להבנת האופן שבו החברה מתפקדת (סמית, 1996). 46

48 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה העובדה שבכל רגע ורגע יכול לקרות משהו בלתי צפוי היא המאפיין העיקרי של תופעת אי הוודאות (ינאי, 2004). הראשון, שיצר את ההקשר שבין התב"ץ לאי הוודאות, היה הגנרל הפרוסי קרל פיליפ גוטפריד פון קלאוזביץ ) von (Clausewitz אחד מאבות תורת המלחמה המודרנית במאה ה-.19 קלאוזביץ טען, כי אין כמות מספקת של תובנות אנליטיות היכולה להביא בחשבון במלואם את חוסר הוודאות של המלחמה ואת העובדה, שהיא אינה צפויה ולעולם אינה ניתנת לשליטה: המלחמה היא נחלת אי הוודאות: שלושה רבעים מכלל הדברים שיש לשקול מראש בכל מעשה במלחמה, נחבאים במידה זו או אחרת בענני אי וודאות רבה. (קלאוזביץ, אצל דיקסון, 1979, ע' 27) קלאוזביץ עשה שימוש במושג "חיכוך" (Friction) כינוי להצטברות תקלות או לא לאפקטים חזויים ולא נשלטים במלחמה, הנוצרים מהשפעות גומלין בין גורמים הפועלים בשׂדה הקרב ובין תופעות המתפתחות בו. ה"חיכוך" הוא מקור לאי-ודאות המאפיינת את שׂדה הקרב, והוא משפיע על תודעת המפקדים והחיילים, על מצבם הנפשי, על תוכניות המלחמה ועל ביצוען,Manley) 1998). על כן, "תכניות צבאיות שאינן משאירות מקום לבלתי צפוי יכולות להוביל אלי שואה" (טוכמן,,1996 ע',(35 ואסטרטגיות מוצלחות אמורות למצוא דרכי התמודדות עם חוסר הוודאות וחוסר הליניאריות של המלחמה,Fassnacht).( ,Beyerchen ;2006 קלאוזביץ לא רק נאה דרש אלא אף קיים. בשנת 1812, כאשר נפוליאון בונפארט אילץ את פרוסיה לחבור אליו למתקפה על רוסיה, סבר קלאוזביץ שנפוליאון עתיד לשאת בגין פלישה זו בתוצאות אשר לא תכנן ולא צפה. על כן, ערק מהצבא הפרוסי והצטרף לצבא הרוסי. הוא חזר לצבא פרוסיה רק לאחר תבוסת נפוליאון. תובנה זו נקלטה היטב בהקשר הצבאי. כך למשל, הזהיר 47 המרשל הצרפתי פרדינאן פוש (Foch) כי "נהלי הקרב טובים מאוד לאימון, אבל ברגע הסכנה אין בהם תועלת", ועל המצביאים ללמוד לחשוב:

49 התפתחות החשיבה בתחום התב "ץ לחשוב פירושו להשאיר מקום לחירות היזמה, לבלתי צפוי שישתלט על החומרי, על הרצון שיוכיח כוחו הרב מכוחם של תנאים... (שם, ע' 40). ב פרסם מקס וובר,(Weber) ממייסדי הסוציולוגיה המודרנית ותורת המינהל הציבורי, את חיבורו המפורסם "האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם". ובר פותח בקביעה, כי הפרוטסטנטים עשירים יותר מהקתולים; ומשווה את התורה הקפיטליסטית לאתיקה הפרוטסטנטית. האדם, לפי אמונה זו, חסר יכולת להשפיע על הגורל. אולם, הצלחתו בחיים היא הסימן לבחירתו על ידי האלוהים, ולכן, עליו להתאמץ ללא הרף על מנת לשפר את הישגיו. וובר משווה גישה זו לגישה הקפיטליסטית הבסיסית, לפיה אמור האדם להתאמץ ללא הרף על מנת לשפר את הישגיו הכלכליים. לטענתו של וובר, בשל האתיקה שלהם, מילאו הפרוטסטנטים תפקיד חשוב בצמיחת הקפיטליזם המודרני. זאת למרות שלא התכוונו לכך (תב"ץ בפני עצמו...),Gooberman),Berger 1977; ללא תאריך). תורת הקוונטים Theory) (Quantum תחילת המאה העשרים ;Quantum Mechanics תורת הקוונטים (או מכניקה קוונטית פיסיקה או קוונטית Physics (Quantum היא תורה פיזיקאלית, הסתברותית סטטיסטית, המתארת את התנהגות החומר בסקאלות (אורך, טמפרטורה, עוצמת שדה כוח, זרם חשמלי ועוד). התורה מספקת תיאור כמותי של מספר תופעות שלא ניתנות להסבר במסגרת המכאניקה והאלקטרודינמיקה הקלאסיים. אחד מאבות התורה היה נילס הנריק דויד בוהר (Bohr) ( ), פיסיקאי דני ממוצא יהודי, חתן פרס נובל לפיסיקה ואחד הפיסיקאים המשפיעים ביותר במאה העשרים (ויקיפדיה, 2011). בבסיסה של תורת הקוונטים מונחת האקראיות, כפי שהיא באה לידי ביטוי בעקרון האי-ודאות של הייזנברג, קארל הייזנברג על שם זוכה פרס נובל משנת,1927 (Heisenberg) ורנר ( ). עקרון אי הוודאות מתייחס לזוגות של משתנים מדידים מסוימים של חלקיק אלמנטרי יחיד, הקרויים 48

50 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה "גדלים צמודים" או "גדלים משלימים". אלו גדלים שמדידת האחד משנה באופן מובנה את מצבו של האחר. כך למשל, אם ניקח חלקיק נע ונבקש למדוד הן את מיקומו והן את מהירותו הרי שמדידה של הקריטריון האחד תשפיע מיידית ותשנה את נתוני הקריטריון השני. כך על פי תורת הקוונטים, ככל שמצבו של אחד המשתנים המשלימים ידוע בדיוק רב יותר, כך מצבו של בן זוגו ידוע פחות (קים ונתנזון, ללא תאריך, עמ' 16-15; ויקיפדיה, 2011). במילים אחרות, עצם ההתבוננות (Observation) והתפיסה (Perception) הסובייקטיבית של המציאות קובעת את התודעה (Cognition) ומביאה לקבלת ההחלטה.(Decision) למשפט זה נחזור בהמשך הפרק. מכאן, שמשתנה לחלוטין היחס למדידה וליכולת לחזות. אין התבוננות ומדידה אובייקטיביים. תיאוריית הקוונטים הרסה את הדיוק המדעי ואת התכנון האפקטיבי, כי אם תשומת הלב של המתבונן מכתיבה את המציאות, אזי אין שום יכולת לתכנן, והתב"ץ הוא תוצר טבעי. "חוק התוצאות הבלתי צפויות והבלתי חזויות" רוברט ק' מרטון, ), אחד הסוציולוגים המשפיעים ביותר של,Merton) רוברט ק' מרטון תקופתנו בחצי הראשון של המאה העשרים, הפך לפופולארי את המושג: "חוק Consequences","The Law of Unforeseen או התוצאות הבלתי צפויות" ;1996 ;1936,Merton) "The Law of Unanticipated Consequences".(2007,Whatley בשנת 1936, פרסם מרטון מאמר בכתב העת, " Sociological American,"Review תחת השם "חוק התוצאות הבלתי חזויות של פעולה חברתית מכוונת מטרה" " Social The Unanticipated Consequences of Purposive,Merton) "Action 1936): תוצאותיה הבלתי חזויות של פעולה המערבת מוטיבים של בחירה בין אפשרויות. 49

51 התפתחות החשיבה בתחום התב "ץ המושג "תוצאות בלתי חזויות" Consequences" "Unanticipated מופיע בכותרת מאמרו של מרטון. אין במאמר הגדרה מפורשת שלו, אולם, מתוך הדברים, ברור כי התכוון לתוצאות הבלתי צפויות שבין התכנון לתוצאת הביצוע. הצורך של מרטון ביצירת ה"חוק" היה ליצור כלי ראשוני לניתוח פונקציונאלי של תופעות הנובעות ממעשיהן של חברות ואנשים. ההדגש אותו ראה מרטון מול עיניו היה להביא לידי מכנה משותף מגוון של תכנים ומושגים, המתארים היבטים שונים של התופעה המגולמת ב"חוק", ואת הסיבות להיווצרותם. מרטון ציין רשימה מגוונת של תחומים שבהם בא החוק לידי ביטוי: אחריות ומוסר, חופש הרצון, תיאולוגיה פאטאליזם, התנהגויות לוגיות ואי-לוגיות, תחזיות סוציולוגיות, תכנון ובקרה, מחזורים חברתיים ועוד. הוא הציג רשימה של אישים, לאורך ההיסטוריה, שהתמודדו עם הבעיה, כמו: מקיאוולי,(Pareto) פארטו,(Marx) מארכס,(Adam Smith) אדם סמית,(Makiaveli) וובר (Weber) ועוד...,Gooberman).(1977 מרטון ניתח את התממשות עיקריים: האחד ;(Unforeseen) "חוק התוצאות בלתי חזויות" בשני מימדים היכולת לצפות התרחשויות (Foreseen) או לא לצפות אותן והשני סוג הארגון שמתמודד עם המציאות שבה פועל החוק: ארגונים ממוסדים, המאורגנים באופן פורמאלי Organized) (Formally מול ארגונים בלתי ממוסדים, שאינם מאורגנים.(Unorganized) לפי מרטון, "תוצאות בלתי חזויות" יתרחשו בשני הסוגים הקוטביים של ארגונים, אולם, יכולת ההתמודדות עם הבעיה של הארגון הממוסד, שיש לו יכולות של מעקב וניתוח, הינה טובה יותר. מרטון גם הקדיש הרבה לסיבות להיווצרות תב"צים. לטענתו נובעת התופעה מחמש סיבות עיקריות,Merton) 1936; וגם:,Rexeisen 2007;,Whatley ללא תאריך), שבהן עוד נעסוק בהמשך הספר:.(Ignorance) בורות.(Error) טעות 50

52 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה אינטרס מיידי interest) (Immediate הגובר על אינטרסים ארוכי טווח. ערכים בסיסיים values),(basic כאשר הערכים של מקבל ההחלטה גוברים על שיקול הדעת שלו. נבואה שמגשימה את עצמה prophecy) :(Self-defeating חיזוי מוטעה מעורר התנהגות חדשה, והתנהגות זו גורמת לתפיסה המוטעית הראשונית להתגשם. לידתה של "פרדיגמת הארגון החי" קארל פופר, משנות ה- 30 של המאה הקודמת משך 300 שנה, הפרדיגמה השלטת באירופה היתה מזוהה עם המתימטיקאי והפיסיקאי האנגלי, אייזיק ניוטון, לפיה העולם דטרמיניסטי, וניתן להבינו באמצעות פירוקו לחלקים. סכום החלקים נותן לנו את השלם. בהיבט הארגוני, ניתן לראות את הארגון על פי פרדיגמה זו כמעין מכונה, ואופן השליטה עליו דומה לדרך שבה מתחזק מהנדס את המכונות. על כן, כינינו אותה "פרדיגמת המכונה" (כמטפורה). בעולם כזה, כמעט הכל ניתן לתכנון מראש. התב"ץ אינו אפשרי, ואם רק מתכננים נכונה אין דבר שהוא בלתי צפוי: התרבות המערבית החלה לחשוב יותר ויותר בדימויים של מכונה... ההשתלטות של דימוי המכונה על החשיבה המערבית בתקופה המודרנית פירושה הוא, שדרכי חשיבה ליניאריות, המתקדמות צעד אחר צעד בסדר קבוע והכרחי, הפכו להיות דומיננטיות. (בן-דב, 1998). אולם כבר בשנות השלושים של המאה הקודמת החלה להתפתח פרדיגמה אלטרנטיבית, אותה נכנה "פרדיגמת הארגון החי". משמע, הארגון כגוף חי, מחדש את עצמו, משפיע על סביבתו וסופג ממנה. כדי לקיים את עצמו חייב הארגון לחדש את עצמו, לקלוט אנרגיות מבחוץ וכדומה. לקראת סוף המאה העשרים כאשר ה"מורכבות" הובנה והוטמעה יותר, ובהשפעת המגמה ההולכת וגוברת (אם כי בקצב איטי מידי לטעמנו...) של שילוב 51

53 התפתחות החשיבה בתחום התב "ץ תחומי מחקר שונים ואינטראקציה ביניהם ),Anderson ;2000,Montuori ה 1999) החוקרים תפתחה "פרדיגמת הארגון החי" והורחבה בתחילת המילניום, על ידי 1 (1980 ;1987) Maturana and Varela,(1974) Varela et al. וממשיכם, פריטג'וף קפרא,Capra) 2002) (ראו בסוף הפרק). 2 ניתן לייחס את לידת הפרדיגמה הזו לאחד המודלים האפיסטמולוגיים הפופולאריים ביותר גישת שלושת עולמות הידע של קארל פופר [ראו את כתביו מ ואילך למשל:,Poper 1972 בעיקר את הספר, "ידע והבעיה.[(2000 הפסיכופיזית",Poper) זוהי מסגרת מושגית על אובייקטיביות הידע, המאפשרת להבין את התפתחות הידע הארגוני. היא מתארת את היחס שבין הפיסי למנטלי; או במלים אחרות, בין האובייקטים לבין הייצוגים ההכרתיים שלהם ),Hall,2005 ע'.(172 לפי התיאוריה, קיימים שלושה עולמות שונים זה מזה ומשפיעים זה על זה, כשהחשיבות העיקרית של התיאוריה אינה עצם החלוקה, אלא מערכת היחסים הדינאמית וההשפעות ההדדיות שמתקיימות בין העולמות ),Hall 2005, ע' 172) (ראה תרשים מס' 3). מערכת היחסים הזו מסבירה, במידה רבה, גם את תופעת התב"ץ: על החוקרים מטורנה ווראלה ראה בהרחבה בפרק העשירי: "מחסור בידע רלוונטי בזמן אמת". "תורת-ההכרה" או "תורת הידיעה" :("Epistemology") התרגום עברי למונח הלועזי "אפיסטמולוגיה". ענף של הפילוסופיה העוסק בידע האנושי: סוגי הידע; מקורותיו (כגון תפיסה, היסק, זכירה ודימוי); מאפייניו (כגון: ודאות, ספקנות); וגבולותיו. המילה הלועזית מורכבת משתי מילים מיוונית עתיקה: המונח episteme [אפיסטמה] שמשמעותו "ידיעה" והמונח logos [לוגוס] שמשמעותו "תורה" [למונח לוגוס יש הרבה מובנים ביוונית עתיקה: יחס, דיבור, היגיון... וגם תורה] (ויקיפדיה,.(

54 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה תרשים מס' 1: גישת שלושת עולמות הידע של קארל פופר (מתוך:,Hall,2005 ע' (172 עולם 3: העולם הסימבולי. מערכת האינפורמציה ייצור וייצור מחודש התפתחות עולם 2: העולם המנטאלי סובייקטיבי. המחשבה האנושית הסקה הגיונית בחינה משוב מאפשר תיאור/ניבוי מכוון עולם 1: העולם הפיסי- האמיתי (המציאות) עולם 1 העולם הפיסי-האמיתי (המציאות): עולם המציאות המוחשי- החומרי (עולם העצמים האובייקטיביים או המצבים הפיסיקליים, הנשלט על ידי חוקים אוניברסאליים של פיסיקה וכימיה. למרות שאנו מתקיימים בעולם הזה, הראייה הסובייקטיבית שלנו תמיד מוגבלת בהבנת המציאות. לא תמיד אנו תופסים אותו באופן נכון, ועל כן, גם לא מייצגים אותו כראוי; 53

55 התפתחות החשיבה בתחום התב "ץ עולם 2 העולם המנטאלי-הסובייקטיבי, כפי שאנו תופסים אותו (המחשבה האנושית) :(Perception) עולם זה מתהווה מתוך העולם הראשון. הוא עולם של תפיסות הסובייקטיבית שלנו הרגשות, המחשבות, הסקרנות, המאוויים והדחפים כפי שאנו מנסים למפות את העולם שבו אנו חיים. הוא מתקיים במוחו של האדם ומצטבר במהלך החיים, עם התפתחותו, כתוצאה של חוויות אישיות, ניסיון, הכרה,(Cognition) או אולי נטייתו ההתנהגותית לפעול. עולם 3 העולם הסימבולי (מערכת האינפורמציה): עולם זה מייצג את המציאות את עולם הידע האובייקטיבי; את סיכום עולם התכנים האובייקטיביים של המחשבות המבוסס על בעיות, תיאוריות וטיעונים באשר הם (הידע הקולקטיבי המצטבר של החברה). הוא נוצר ומוערך כל העת על ידי העולם השני. הידע שנאגר בו מרוכז בספרים, בכלים, בתיאוריות, במודלים, בספריות, במחשבים וברשתות, בסימנים מתמטיים וכדומה. הידע אמנם נוצר והופק בעולם השני, אך מוצריו "מאוחסנים" בעולם השלישי, למשל: תיאוריית הצרכים של מאסלו. פופר הכליל פה גם את עולם התורשה הגנטית, שהרי ניתן להתייחס אל הגנים כתוצר ביולוגי של ההוראות שיצר הטבע. בראשית היה העולם הראשון. לאחר מכן הופיע העולם השני. השלישי נולד במקביל להיווצרות השפה, שידעה להמשיג ולממש את התכנים המופשטים שלו. שלושת העולמות הם ממשיים באותה מידה ומשפיעים באופן דינאמי האחד על האחר. העולם השלישי הוא יצירתו של האדם, אך מרגע היוולדו הוא הופך כמו ילד ביולוגי לישות עצמאית, משפיעה ומושפעת. שלושת העולמות מחוברים ביניהם, באופן דינאמי, על ידי שמונה קשרי גומלין: העולם הראשון (הפיסי) מאפשר את העולם השני (המחשבה האנושית) מחד גיסא; ומכוון על ידו מאידך גיסא; העולם השני (המחשבה האנושית) מייצר את העולם השלישי (מערכת האינפורמציה) מחד גיסא; והיא מפתחת אותו מאידך גיסא; כתוצאה מכך הוא מייצר מערכות מתוחכמות יותר המפתחות אותו יותר; וחוזר חלילה. 54

56 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה העולם השלישי (מערכת האינפורמציה) נבנה על ידי הסקה הגיונית מהעולם הראשון (הפיסי) מחד גיסא; והוא מתאר ומנבא את המתרחש בעולם הראשון מאידך גיסא; שני קשרי הגומלין הייחודיים שעשה פופר במודל הם קשרי הגומלין בין העולם השני (המחשבה האנושית) לבין קשרי הגומלין המחברים בין העולם השלישי (מערכת האינפורמציה) והעולם הראשון (הפיסי). פופר הבין שהעולם הסובייקטיבי של המחשבה האנושית ניזון ומזין את האינטראקציה של הסקה הגיונית ותיאור/ניבוי שבין העולמות, השלישי והראשון. בהקשר לשלושת העולמות הללו טוען פופר כי קיימים שני סוגים שונים של "ידע": "ידע" במובן הסובייקטיבי, המבוסס על מצב מחשבתי, תודעה או נטיה להתנהג או להגיב בדרך מסויימת; "ידע" במובן האובייקטיבי, המבוסס על ידע עצמאי, המשוחרר מאמונות וטענות, על גורם מוכר וידוע. המשמעות לענייננו שהתב"ץ הוא תוצאה מובנית מהפערים בין העולמות הפיסי והתפיסתי ובין עולם הידע. תומאס ס' קון ו"המבנה של מהפכות מדעיות", 1962 אחד הספרים המפורסמים העוסק בתב"ץ בתחום המדע בהקדמה ובפרק הראשון של הספר לתומאס ס' קון (Kuhn) ( ). הוא שכבר הוזכר "המבנה של מהפכות מדעיות" בספר טבע קון את המושג "פרדיגמות" :("Paradigms") "הישגים מדעיים, הזוכים להכרה כללית, ובמשך זמן מסוים הם מספקים מודל של בעיות ופתרונות לקהילת המדענים הפעילים" (קון, 2005, ע' 26). 55

57 התפתחות החשיבה בתחום התב "ץ קון נותן תפקיד מיוחד לתב"צים, או כפי שהוא מכנה אותם "משברים". הם אלה המביאים להתפתחות המדע, בכך שהפער בין המציאות לפרדיגמה השלטת מביא ל"שינויי פרדיגמה" Changes") ("Paradigm ול"מעברי פרדיגמה" Shifts"),("Paradigm קרי, למהפכות (מלצר, 2005, ע' 13). על פי קון, המדע איננו מתקדם בצעדים קטנים, ליניאריים, אלא ב"קפיצות מדרגה". התפתחות מדעית איננה תהליך הדרגתי בלבד, שבאמצעותו נוספו פרטים בנפרד או במקובץ "אל ערימת המלאי הגדלה בלי הרף, המהווה את הטכניקה ואת הידיעה המדעיים" (קון, 2005, ע' 34): המדע איננו מתקדם בדרך של הצטברות, אלא בדרך של מהפכות. משני עברי שינוי הפרדיגמה, המדענים חיים כביכול בעולמות אחרים. השפה של פרדיגמה אחת היא בלתי מתיישבת עם השפה של הפרדיגמה המחליפה אותה, וכן הלאה (ההדגשות שלנו, המחברים). (מלצר, 2005, ע' 14) על כן, "מעבר פרדיגמה" משפיע על המבנה של ספרי הלימוד ושל פרסומי המחקר שאחרי המהפכה (קון, 2005, ע' 27), ופרדיגמה חדשה המסבירה טוב יותר את המציאות תופסת את מקומה של הפרדיגמה הישנה. כשם שהאבולוציה מתקדמת באמצעות "רצף של ברירות מהפכניות" (קרי, באמצעות רצף תאונות בשכפול הגנים, או במילים אחרות באמצעות תב"צים), כך מתקדמת גם האבולוציה של רעיונות מדעיים (קון, 2005, ע' 259). שבעת המאפיינים של מערכות מורכבות ו"ההתנהגות אינטואיטיבית", ג'אי פורסטר, 1971 האנטי אם מרטון היה זה שהצביע באופן מפורש על קיום הבעיה של התב"ץ, העמיק ג'אי וו' פורסטר (Forrester) מהנדס חשמל מאוניברסיטת נברסקה שהתמחה בניתוח התנהגות של מערכות דינאמיות את התובנות בנוגע לסיבות הגורמות לפער שבין תוצאות מעשינו לציפיות שלנו. 56

58 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה בשנת 1971, טבע פורסטר את המושג "התנהגות אנטי-אינטואיטיבית" Behavior"."Counterintuitive פורסטר טען כי: הסיבה, אולי העיקרית, בגללה החלטתי לחקור את הדינאמיקה האורבאנית הייתה ההתנהגות האנטי-אינטואיטיבית... (ההדגשה שלנו, המחברים). להפתעת רבים, למרות תהליכי הצמיחה העירוניים, תנועות אוכלוסין, התפתחותן למרכזי כוח והפיכתם למרכזי תרבות, נוצרו בערים התנוונות, ריקבון ודעיכה... ומעבר לכך, התוצאות של פרויקטים מהעבר, אשר תוכננו לפתור בעיות עירוניות, בעצם גרמו להחרפת המצב.,Forrester),1969 עמ'.(109 "התנהגות אנטי-אינטואיטיבית" אליבא דפורסטר הינה התנהגות המנוגדת לדרך ההתנהגות והחשיבה המקובלים ולציפיות הנורמאליות. בגללה, קטן הסיכוי שמתכננים יצפו להתנהגויות כגון אלה, שכן, מטבעם הם ייטו לחפש התנהגויות "נורמאליות". הצורך של פורסטר היה להביא לתודעת מקבלי ההחלטות את אופן פעילותן של מערכות חברתיות, במקרה שלו בעיות אורבאניות, שהביאו לתוצאות המנוגדות, לכאורה, להיגיון האנושי. תוצאות אלה נבעו ממה שהוא מכנה "פתרונות אנטי אינטואיטיביים של מערכות חברתיות" " of Counterintuitive Behavior."Social Systems פורסטר ראה את תופעת התב"ץ מתקיימת כאחד ממאפייניהם של "מערכות,Forrester) , פרק 6). הוא ביקש לתאר מורכבות" Systems") ("Complex בצורה מוחשית התנהגות של מערכת באופן כללי ושל השינויים המתרחשים בה. זאת, תוך שהוא שם דגש מיוחד על מערכת ההיזונים החוזרים בין רכיבי המערכת,Forrester),de Rosnay 1968; 1979, פרק שני). זה המקור למשובים הדינאמיים בהם נעסוק בהמשך הספר. על "מערכות מורכבות" ועל ג'אי פורסטר בעברית, ראה: רזי ויחזקאלי, 2007 א', עמ'

59 התפתחות החשיבה בתחום התב "ץ בהמשך דרכו הוא פנה מתחומי ההנדסה לתחומי ניהול וחברה, וניסה ליישם את הישגיו גם בתחום החברתי. בעקבות מפגש אקראי עם ראש עיריית בוסטון, הוא בחן בעיות אורבאניות ומצא שתוצאות הסימולציות שנערכו על ידו והיוו פריצת דרך בשנות החמישים של המאה הקודמת עמדו לכאורה בניגוד להיגיון Policies).(Counter Intuitive האינטראקציה עם ראש עיריית בוסטון הולידה 4 את ספרו המפורסם השני "דינאמיקה אורבאנית" ("Urban Dynamics").(1969,Forrester) בספר זה מפרט פורסטר, בין היתר, שבעה מאפיינים של "מערכות מורכבות" שרלוונטיים מאוד להבנת סוגיית התב"ץ והדרכים להתמודד עימה: הן מגיבות ומתפקדות בניגוד לאינטואיציה המאפיינת אנשים בעלי חינוך מערבי; הן אינן רגישות לשינויי מדיניות במרבית הפרמטרים, כך שניסיונות רבים שלנו לבצע שינויים בעזרת הפעלת "מנופים" על הפרמטרים הלא נכונים, נועדים לכישלון; הן מתנגדות בעקשנות רבה לשינויים במדיניות; הן הן בעלות "נקודות" נעלמות, בודדות ורגישות הניתנות לניצול; מגיבות ומשלימות את החסר לשינויים הנכפים מבחוץ. כלומר, הן מחפשות פתרונות אפשריות לשינויים מתוך סל האופציות האפשריות; הן לעיתים מגיבות לטווח הארוך ולא לטווח הקצר; הן נוטות לביצועים הולכים ומשתנים לרעה: ככל שיעבור זמן תרד אפקטיביות הפעולה. פורסטר נתן כדוגמה את התופעה של בניית מגורים לבעלי הכנסה נמוכה, שהפכה מלכודת עוני לתושביהן. בשנות הששים של המאה העשרים הופעלו בארצות הברית תכניות גדולות לבניית שיכונים זולים ולשיפור ההכשרה המקצועית במרכזי הערים שהתדלדלו. למרות ההשקעות הגדולות לבניית שיכונים זולים מחד גיסא; ולשיפור ההכשרה המקצועית במרכזי הערים שנתדלדלו מאידך גיסא, היה מצבן של הערים הללו בשנות השבעים גרוע עוד ספרו הראשון של פורסטר פורסם ב ונקרא (ראה:,Forrester 1968): Principles of Systems, Text and Workbook 58 4

60 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה יותר. אחת הסיבות לכך היתה, שאנשים מעוטי הכנסות מערים אחרות ומאזורים כפריים נדדו לערים שבהן הונהגו תכניות הסיוע הטובות ביותר. בסופו של דבר, עלו השיכונים החדשים על גדותיהם, ותוכניות ההכשרה הוצפו במועמדים. בסיס המס של העיר המשיך להישחק, ואנשים רבים יותר נלכדו באזורים שסבלו ממיתון כלכלי (סנג'י, 1998, ע' 68). ההדגש אותו ראה פורסטר מול עיניו היה פיתוח של מודלים אורבאניים בדרך של מה שמכונה, "חשיבה לא ליניארית" (ראה בהמשך), ובדרך של שימוש בתובנות ובכלים מתחום ההנדסה לתחום מדעי החברה. פורסטר התמקד במה שהוא מכנה "מערכות משוב רב מעגליות לא ליניאריות", המהוות את המקור לפתרונות האנטי אינטואיטיביים הללו. מכאן, שהמקור לחוק התוצאות הבלתי חזויות Consequences" "The Law of Unanticipeted קרי, לתב"ץ שנובע מהפער שבין התכנון לביצוע, נובע ממגוון קשרי הגומלין הדינאמיים בין הגורמים המשתתפים במערכות המורכבות. את מלוא המגוון הזה, היכולת האנושית אינה מסוגלת לקלוט, לעבד ולהגיב עליו. פורסטר הדגיש במיוחד את חשיבות ציר הזמן. ככל שמעגלי המשוב נמשכים על ציר הזמן, אזי יכולת האפיון, ויותר מזה יכולת החיזוי, הופכים בעייתיים יותר. על פי פורסטר, מנהל המפעיל מערכת מורכבת כמו חברה, והוא טרם מודע להתנגדויות המתהוות ומביאות לתוצאות שאליהן לא התכוון, אזי, אותן בעיות רוחשות כפי הנראה מתחת לפני השטח ורק טרם יצאו החוצה. הוא מסיים בהמלצה, לשנות את המדיניות בדיוק בכוון ההפוך למגמות ההתנהגות הדרושים להצלת מרכזי הערים מתהליכי הריקבון וההתנוונות,Forrester) 1969). ניתן להשוות זאת לנהיגה בכביש רטוב ההופכת את חוקי הנהיגה הנכונה. בעוד שבכביש יבש לחיצה חזקה על הבלמים תבלום את הרכב; בכביש רטוב היא תשיג את ההיפך הגמור הגלגלים ינעלו ותאבד השליטה עליו. נורמן דיקסון ו"הפסיכולוגיה של השלומיאליות בצבא", 1976 ספרו המפורסם של נורמן דיקסון " Military On the Psycology of "Incompetence יצא לאור לראשונה באנגלית ב הוא זכה לגרסה עברית 59

61 התפתחות החשיבה בתחום התב "ץ ב- 1979, תחת השם "הפסיכולוגיה של השלומיאליות בצבא". המושג 5 של המושג "Incompetence" "שלומיאליות" הינו תרגום בעייתי לטעמנו אי כשירות לביצוע תפקיד; ההיפך מ"מיומנות". דיקסון עסק בסוגיית המנהיגות בדרגים הבכירים של הצבא בעיקר, הצבא הבריטי. הוא ניסה להבין את הסיבה למנהיגות הגרועה שגילו מצביאים בריטיים רבים, לאורך השנים. ההחלטות הגרועות הללו הביאו לתב"צים בדמות כשלונות צבאיים קשים במלחמת קרים, במלחמת הבורים, בהודו, במלחמת העולם הראשונה ועוד. הרהור בכל הכרוך במצביאות עשוי לעתים לעורר פליאה על כך, שהשלומיאליות אינה מחויבת המציאות לגמרי ועל כך שיש בכלל אנשים המסוגלים לשאת בעול המצביאות. על אחת כמה וכמה אם נזכור שהחלטות צבאיות מתקבלות על פי רוב בתנאי לחץ קשים ביותר. על כך מוסיפים הרעש, העייפות, היעדר השינה, המזון הגרוע והאחריות המעיקה את תרומותיהם שלהם לחשש התמידי מפני הכחדה מוחלטת. אכן, הניתוח דלעיל מעורר את המחשבה שאולי מוטב היה אילו הוצאו כל המצביאים לגמלאות, בהניחם את קבלת ההחלטות במלחמה למחשבים אלקטרוניים. (דיקסון, 1979, ע' 34) דיקסון מונה סיבות לחוסר הכשירות הזו של מצביאים הגורמת לתב"צים הללו, ביניהן: "רעשים" שמקשים על הקליטה של מידע חשוב; היעדר ידע; אנטי- אינטלקטואליזם; ועוד. קארל וויק ו"הפסיכולוגיה של ההתארגנות", 1979 בשנת 1979 הוציא הפסיכולוג הארגוני האמריקני, קארל וויק (Weick) את הספר, "הפסיכולוגיה החברתית של ההתארגנות" ) Psychology "The Social Organizing".(of על פי וויק, ארגונים (organizations) אינם אלא תהליך תמידי-מתמשך של "התארגנות". כלומר, תהליך הבנת מידע מעורפל וניסיון המתרגם היה מודע לכך והביא דיון על משמעות המושג "Incompetence" בגרסה העברית (דיקסון, 1979, ע' 2). 60 5

62 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה לפרש את המתרחש כל (sense making) מתוך הגודש העצום של אינפורמציות הקיימות סביבנו. דפוסי ארגון האינפורמציה, והמודלים הפרשניים שאנשים יוצרים לעצמם (enacted) למידע הקיים. מידע זה מתפרש על פי מיטב הבנתו של אחד, בצורה המעניקה לו משמעויות שונות. כלומר, הסביבה הארגונית שמדאיגה את הארגון נוצרה בעצם על ידי הארגון עצמו,Weick) 1979, עמ' 152, ; Wheatley 2006, ע' 37). הפער שבין המציאות לבין הפרשנות האישית הזו הוא המקור להיווצרות תב"צים. גישה זו מזכירה מאוד את "גישת שלושת העולמות" של קארל פופר (ראה מוקדם יותר בפרק). למרות שבא ממדעי החברה, קביעותיו של וויק מזכירות מאוד גם את "תורת הקוונטים" (ראה בתחילת הפרק): אין בנמצא מציאות אובייקטיבית. הסביבה שאנו חווים אינה קיימת באמת. היא פרי הפרשנות שלנו לסביבה ה"אמיתית" Wheatley),2006 ע'.(37 בהיעדר אובייקטיביות, הדרך לצמצום הערפל על פי וויק וויק היא להתרחק מוויכוחים בנוגע למי צודק ומי טועה. תחת זאת, להתמקד בסוגיות ה"אפקטיביות" של שאלות המשקפות את מה שהתרחש, ואיזה פעולות עשויות לשרת את ענייננו בדרך הטובה ביותר. יש ליצור סלקציה (selection) בין הפעולות/הכלים הללו, לשמור ולאגור אותם בזיכרון הארגוני (retention) כמעין "מפת דרכים". הפרשנות המוסכמת למידע המעורפל שגובשה באופן קולקטיבי נשמרת גם היא בצורה של "מפות סיבתיות", קרי, משתנים שיש ביניהם קשר סיבתי,Weick) 1979, עמ' ). 152, וויק גם הציע נקודת מבט שונה לניתוח ארגוני. על הפעולה להקדים את התכנון. זאת, כיוון שאנו יוצרים את הסביבה רק כאשר אנו פועלים על מנת להוציא לפועל דבר מה. לפני שאנו מתחילים את האינטראקציה הזו עם הסביבה, לא נוכל לבטא את מחשבותינו ותוכניותינו. בתכנון אסטרטגי אנו פועלים כאילו אנו מגיבים לסביבה, אולם למעשה, אנו יוצרים אותה דרך כוונותינו. אסטרטגים חייבים להיות מעודכנים בכל עת, בעלי השכלה כללית רחבה ורפרטואר מגוון של כישורים, בעלי יכולת לבצע לימוד מהיר, בוטחים באינטואיציה שלהם 61

63 התפתחות החשיבה בתחום התב "ץ ומיומנים ב"חיתוך הפסדים" (לדעת לעצור ולא להשקיע עוד ועוד במקרים אבודים),Weick),1979 עמ' ;229,223 Wheatley,2006 ע'.(38 "המשוב המפצה": ג'פרי ראונד, 1977; ופיטר סנג'י, 1990 בשנת 1977 עשה ג'פרי ראונד,Round) 1979) שימוש במושג שכבר היה, כפי הנראה, בשימוש בשנות ה- 60 של המאה העשרים "משוב מפצה".("Compensation Feedback" המוכר גם כ-,"Compensating Feedback") ראונד אינו מביא הגדרה רשמית לתופעה, אלא מציין, שהשינויים בתפוקה הכוללת של אזורים שונים בקליפורניה כמו גם במקומות אחרים בעולם בגין שינויים בכמות (ובאיכות) קשרי הגומלין בין המדינות (תחילת היווצרותו של "העולם הגלובאלי" המוכר לנו היום) הביאו לשינויים בלתי מתוכננים לשלילה שאינם מובנים ו\או ניתנים לכימות במונחים ובכלים ליניאריים. הוא מכנה את התגובה הזו "משוב מפצה",Round) 1979). הצורך של ראונד היה לבנות מודל סטטיסטי (שנשען על תורתו של פורסטר), וההדגש אותו ראה ראונד מול עיניו היה לחפש "מקדם" Effect) (Multiplier מעין "מכפיל", שיביע את המגמות האפשריות והשינויים הנובעים מקשרי גומלין בין מערכות. 1990, בספרו בשנת "הדיסציפלינה החמישית", 6 "The Fifth Discipline" המשיך אחד מתלמידיו הרבים של פורסטר, פיטר סנג'י,Senge) 1998), את תורתו. זהו ספר פרקטי הכולל בתוכו גם מספר היבטים מושגיים. סנג'י ביקש לפתח תורת ניהול, המבוססת על "ארגון לומד". ההדגש אותו הוא ראה מול עיניו היה להגדיר עקרונות של מה שכינה "ארגון לומד". "המשוב המפצה" מצוי בכללים של חלק מהעקרונות הללו al.),senge et ללא תאריך; סנג'י, 1998, ע'.(1990,Senge ;68 סנג'י אימץ חלק מתיאורית הדינאמיקה המערכתית של פורסטר, מדרכו של פורסטר לכיוון "הרך", ללא מתמטיקה חיסרון אך סטה מחד גיסא, שהתגלה כיתרון מאידך גיסא, כיוון שהפך את הנושא לקליט אצל אנשי מדעי הספר תורגם לעברית ב בשם "הארגון הלומד" (סנג'י, 1998). 62 6

64 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה החברה קבוצות קוראים חדשות, שאחרת לא היו נחשפות לחומר. ובאמת, בניגוד לכתביו של פורסטר, הפך הספר לרב מכר. סנג'י טען, כי במציאות הדינאמית של ימינו, הצלחתו של ארגון לשרוד לאורך זמן מותנית בהיותו "ארגון לומד". ארגון כזה הוא מקום שבו אנשים מגלים ללא הרף כיצד הם יכולים ליצור את המציאות שלהם, וכיצד יש בידם לשנותה. הוא מנה חמישה תחומים (דיסציפלינות) של למידה בארגון (כולם רלוונטיים לענייננו, בעיקר לתחום ההתמודדות עם התב"ץ), אשר, לדבריו, כל אחד מהם חיוני ותרומתו להצלחת האחר מכרעת, ולכן קיומם המשותף הוא שמאפשר למידה משמעותית של הארגון (סנג'י, 1995, ע' 20): 1. מיומנות אישית: לדברי סנג'י זהו "התחום של הבהרת החזון האישי שלנו והעמקתו ללא הרף; של מיקוד האנרגיות שלנו; של פיתוח סבלנות ושל ראיית המציאות באובייקטיביות. סנג'י מייחס משמעות רבה לקשרים בין הלמידה האישית לבין הלמידה של הארגון ומדגיש כי "מחויבותו של הארגון ללמידה ויכולתו ללמוד אינם יכולים להיות גדולים יותר ממחויבותם ומיכולתם של אנשיו" (שם, ע' 15). 2. מודלים מנטאליים: אלו הם הנחות, הכללות, או אפילו תמונות או דימויים מוטמעים היטב, המשפיעים על הצורה שבה אנו מבינים את העולם וכיצד אנו פועלים (שם, ע' 16). סנג'י מדגיש את חשיבותה של למידה ממוסדת לשינוי המודלים המנטאליים המשותפים של הארגון, ומציין שזו צריכה להתמקד בחשיפתם של המודלים הסמויים ובהעמדתם לביקורת קפדנית. 3. יצירת חזון משותף: סנג'י מדגיש את ההבדל בין חזון משותף לחברי הארגון לבין חזון אישי של המנהל לו מצייתים העובדים. הוא טוען כי "במקום שבו קיים חזון אמיתי, אנשים מצטיינים ולומדים, לא משום שאומרים להם אלא מפני שהם רוצים בכך (שם, עמ' 17). 4. למידה של הקבוצה: תחום הלמידה של הקבוצה תלוי לדברי סנג'י ביכולתם של חברי הקבוצה להניח הצידה את ההנחות שלהם ולפתוח בחשיבה משותפת אמיתית בתהליך של דיאלוג. חשיבה זו מפתחת, לטענתו, את היכולת להתבונן בתמונה הכללית החבויה מאחורי נקודות הראות האישיות של חברי הארגון. סנג'י מדגיש כי כאשר מתקיימת למידה אמיתית בקבוצה "לא זו בלבד שהיא מסוגלת להגיע לתוצאות מרשימות, אלא שגם חבריה 63

65 התפתחות החשיבה בתחום התב "ץ מתפתחים במהירות גדולה יותר מכפי שהיו עשויים להתפתח בנסיבות אחרות (שם, ע' 18). "חשיבה מערכתית",("System Thinking") על פי סנג'י, היא מסגרת מושגית: מצבור של ידע וכלים שפותח במשך חמישים השנים האחרונות במטרה להבהיר את הדפוסים השלמים ולסייע לנו לדעת כיצד לשנות אותם בתכליתיות" (שם, ע' 15). זאת בניגוד לחשיבה ליניארית ולראיית חלקי המערכת כבדידים, תוך התעלמות מיחסי הגומלין ביניהם. סנג'י טוען כי בהיעדר חשיבה מערכתית, המערכת, קיימת נטייה לטפל בחלקים נפרדים של ולפיכך, לא ייפלא כי הבעיות החמורות אינן באות על פתרונן. החשיבה המערכתית אמורה לגרום להבנה טובה יותר של התלות ההדדית בין מערכות; של סוגיית המשוב במערכות אנושיות; של המורכבות; ושל סוגיית השינוי בארגונים. באופן כזה, נוכל ליצור יכולת לעצב את התוצאות של מעשינו. סנג'י רואה ב"חשיבה מערכתית" את התחום החשוב ביותר בלמידת הארגון ולכן אף הכתיר את ספרו בשם "הדיסציפלינה החמישית" Discipline").("The Fifth (כאמור, בעברית ניתן לו שם שונה "הארגון הלומד"). סוגיה זו של "החשיבה המערכתית" עוד תעסיק אותנו בהמשך הספר..5 בנוסף, עושה סנג'י שימוש במושג "משוב מפצה". הוא המירו מתחום ההנדסה לתחומי החברה והניהול, והגדירו כך: "התערבות בכוונה טובה גוררת מן המערכת תגובות המקזזות את התועלות שבהתערבות" (סנג'י, 1998, ע' 68). ה"משוב מפצה" מזכיר את התגובה החוזרת של הבומרנג נשק שנועד לזריקה, המתוכנן כך, שאם יחטיא את מטרתו, הוא עף במעגל גדול, חוזר לנקודת המוצא, ובמקרה שלנו, יוצר אפקט המנוגד לכוונה הראשונה, ועלול לפגוע בשולחו ולהסב לו נזק גדול יותר מזה שבגינו פעל (על הרעיון הזה מבוססת התמונה שעל כריכת הספר: ה"בומרנג" טיפוח הטליבאן על ידי ארצות הברית בעת הפלישה הסובייטית לאפגניסטן פוגע במגדלי התאומים...). ההדגמה שסנג'י ואח' מביאים ל"משוב המפצה" היא מה שמתרחש כאשר אדם נכנס לחדר מחומם מאוד בלי ידיעה היכן נמצא התרמוסטט. הוא נאלץ לפתוח חלון על מנת לקרר מעט את החדר. השיטה פועלת לטווח הקצר, עד שמנגנון החימום גובר ומצליח לחמם את החדר בשנית. אז, פותח האדם חלון נוסף. 64

66 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה לבסוף, כל החלונות פתוחים, אולם, אותו אדם אינו תופס מדוע החדר אינו מתקרר al.),senge et ללא תאריך). סנג'י מביא גם דוגמאות של "משוב מפצה" במדיניות, למשל, את סוגיית אספקת המזון והסיוע החקלאי לארצות המתפתחות. תוספת המזון "התקזזה" על ידי ירידה בשיעור הפטירות שנגרמו לפני הסיוע מתת תזונה. התוצאה היתה צמיחה גדולה יותר של האוכלוסייה, ובסופו של דבר החמרת מצב תת התזונה (סנג'י, 1998, ע' 68). על פי סנג'י ואח', "משוב מפצה" מתרחש כאשר אותו גוף המנסה לייצר שינוי אינו מבחין ב"פעולות המאזנות" ("Balancing Processes") שנעשות על ידי הגופים האחרים ב"סביבה המשימתית", המנסים לשמר את הסטטוס קוו. כאשר הם נתקלים בקשיים הנובעים מה"פעולות המאזנות" הללו, הם מגבירים את קצב עבודתם (ומייצרים "עוד מאותו דבר") על מנת להתגבר עליהם, אולם ככל שהם מתאמצים יותר, כך מתעצמת ההתנגדות (יחזקאלי, 2013). הם טוענים, כי כך בדיוק קורה במערכות השונות בעת תהליכי שינוי. מנהיגים שאינם קוראים נכונה את משמעות "הפעולות המאזנות", ואינם מבינים את הצורך של המערכת לשמר את הסטטוס קוו, נתקלים בהתנגדות משמעותית של חלקיה האחרים. אלה מביניהם שמבינים את חשיבות האיתור והזיהוי של "הפעולות המאזנות", יכולים לאתר אסטרטגיות שמסוגלות למנף את ההתנגדויות הללו לשם השגת מטרותיהם al.),senge et ללא תאריך). "מצעד האיוולת", ברברה טוכמן, 1984 ההיסטוריונית הנודעת, ברברה טוכמן,Tuchman) 1984), כתבה על התופעה מנקודת הראות של הארגון. היא עשתה זאת בספר משנת 1984, שכונה על ידה בשם "מצעד האיוולת" Folly") ("The March of 7. "איוולת", על פי טוכמן, הינה "דבקות עיוורת במדיניות שגלוי לעין שאיננה בת ביצוע או שהיא גורמת לתוצאות שליליות" (טוכמן, 1986, ע' 41). טוכמן תארה מעשי כשל ממשלתיים מדיניות המנוגדת לאינטרס העצמי שהביאו, בדיעבד, הספר תורגם לעברית בשנת 1986, תחת השם "מצעד האיוולת", ראה טוכמן,

67 התפתחות החשיבה בתחום התב "ץ להרס עצמי. זאת, למרות שניתן היה לבחור באלטרנטיבה אחרת. לדוגמה, מדיניות האפיפיורים בתקופת הרנסאנס ( ) שעוררה את הפרישה הפרוטסטנטית (טוכמן, 1986, עמ' ); פלישותיהם של קארל ה- 12, נפוליאון והיטלר לרוסיה, שהביאה לאובדנם; אבדן השליטה של בריטניה, בראשותו של המלך ג'ורג' השלישי וממשלתו, במושבות שמעבר לים עקב מדיניות מוטעית, שגרסה דיכוי של המושבות תחת יישוב המחלוקות עימן בדרכי נועם (שם, עמ' ); מדיניותו של צ'אנג קאי שק, שליט סין, למנוע רפורמות בארצו מפחד שהשלטון יישמט מידיו היא שהביאה בעצם לאובדן שלטונו בסין מול "הכוחות האדומים" של מאו טסה טונג (שם, ע' 11); ומדיניות ההעצמה ההדרגתית של הפעלת הכוח בוייטנאם שהביאה לשקיעה האמריקנית ב"בוץ" ולהשתלטות הקומוניסטית על כל המדינה (שם, עמ' ); ועוד. "חוק התוצאות הבלתי מכוונות" וערבוב מושגים מסוף המאה העשרים ועד ימינו המושג "חוק התוצאות הבלתי מוכוונות" או בלעז, The Law of " "Unintended Consequences הוא המושג החדש ביותר. מושג זה נקלט היטב והוא השכיח בשנים האחרונות בין המושגים שבהם אנו עוסקים. כך לדוגמה, הוא המושג היחידי מבין המושגים הרלוונטיים, המופיע באתר הניהול המקצועי "12manage".(2008) אנו מוצאים את המושג Consequences" "Unintended כבר ב- 1936, במאמרו של רוברט ק' מרטון אודות חוק התוצאות הבלתי חזויות " of The Law."Unanticipeted Consequences מרטון השתמש פעם אחת בלבד במאמר במושג Consequences"."Unintended זאת, על מנת להסביר את סוגית ה" Consequences,"Unanticipeted נשוא מאמרו,Merton) 1936). שימוש נוסף במושג זה נעשה על ידי הכתב הכלכלי הוותיק של הניו יורק טיימס, לורנס פישר. פישר כינה את ג'אי פורסטר (שבו עסקנו כבר במהלך הפרק) בשם "נביא התוצאות הבלתי מוכוונות" " Unintended The Prophet of the 66

68 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה Consequences", Fisher) 2005). זאת, למרות שפורסטר עשה רק שימוש שולי במושג Consequences"."Unintended לורנס עשה כן בשל ההבנה של פורסטר, ש"התנהגות אנטי-אינטואיטיבית" היא הגורם לתב"ץ. עם השנים התקיים בספרות תהליך ערבוב בין המושגים וטשטוש תחומיהם. כך למשל, משתמש סימון הבלתי חזויות" וויטלי בניתוחיו של מרטון מ- 1936, לגבי "חוק התוצאות Consequences" "The Law of Unanticipated על מנת להסביר את "חוק התוצאות הבלתי מכוונות" Unintended "The Law of (2007) Wikipedia גם באנציקלופדיה.(2007,Whatley) Consequences" נעשה שימוש בהסבריו של מרטון,Merton) 1936) על המושג "Unanticipated."Unintended Consequences" על מנת לתאר את המושג Consequences" לדוגמה, שלושת האפקטים שבהם יכול החוק להופיע חיובי, שלילי וכמקור פוטנציאלי לבעיות. אולי בשל העובדה ש"חוק התוצאות הבלתי מוכוונות" הוא המושג החדש יותר בין המושגים, קיימות לו הגדרות בשפע. למשל, סימון וויטלי,Whatley) 2007), במאמר הנושא את שם החוק מגדיר אותו כך: " לא תמיד תוצאותיה של פעולה חופפות לכוונות המתכננים והמבצעים". התוצאה הבלתי מתוכננת יכולה להיות צפויה או בלתי צפויה מראש, למרות שהיא נובעת באופן הגיוני מאותה פעולה. האנציקלופדיה האינטרנטית הבלתי מכוונות Wikipedia 67 (2007) מגדירה את "The Law of Unintended Consequences" חוק התוצאות כ"פעולה מסתיימת בתוצאה שלא תוכננה מראש, כולה או בחלקה". הדוגמה שאותה מביאה Wikipedia ל"חוק התוצאות הבלתי מכוונות" הוא חוזה וורסאי Versailles) (Treaty of הסכם השלום בין גרמניה למדינות ההסכמה, שנחתם במסגרת ועידת השלום בפריז לאחר מלחמת העולם הראשונה, ב- 28 ביוני הסכם זה, שאמור היה לבסס שלום לדורות באירופה, ליבה את ההשפלה שגרמניה חשה אחרי התבוסה במלחמת העולם הראשונה ונחשב, בעיני רבים, לאחד הגורמים העיקריים שהביאו לפרוץ מלחמת העולם השנייה. כלומר, מלחמת העולם השנייה יכולה להיחשב כתוצאה בלתי מכוונת של חוזה וורסאי.

69 התפתחות החשיבה בתחום התב "ץ Wikipedia מציינת, כי המילה "חוק" במקרה זה איננה מכוונת למשמעותו המדעית, שמגדירה תוצאות ספציפיות ברמת וודאות מסוימת. היא רק מהווה קריאת אזהרה למקבלי ההחלטות להיות מודעים לו ולהיזהר בתוצאותיו. זאת, כיוון שכמעט לכל פעולה אנושית ישנה לפחות תוצאה אחת בלתי מכוונת. על כן, יש לצפות לכך שתתרחשנה מספר תוצאות לא צפויות כתוצאה ממעשינו. במילים אחרות, לכל פעולה יכולה להיות יותר מתוצאה אחת, ותוצאות אלה תכלולנה אפקטים לא צפויים Effects),Wikipedia) (Unforeseen 2007). דמות מוכרת בענייננו בעשור האחרון הינה היועצת וחוקרת ההתנהגות הארגונית, מרגרט ג' וויטלי.(Wheatley) וויטלי טוענת כי מערכות הנשלטות באופן הדוק יוצרות לדבריה "התנהגות רובוטית". על פי וויטלי, ההשקפות הרווחות בתרבות המערבית, מהי הדרך הטובה ביותר לארגן ולהוביל (שהפכו לשיטות המובילות בעולם כולו), הינן הפוכות למה שהחיים מלמדים. מנהיגים פועלים בעולם מלאכותי, השונה מאוד מהעולם האמיתי המורכב מרשתות, שבהן מחוברות מערכות מורכבות בקשרי גומלין זו אל זו ובתוכן עצמן. עולם שבו הפרעה הקטנה בקטע אחד משפיעה במקומות שונים והרחוקים ממקור ההפרעה. תופעה זו מזכירה את מה שמכונה ב"תורת המערכות המורכבות" "אפקט הפרפר". 8 אותם מנהיגים עושים שימוש בשליטה ובאכיפה במקום בתהליכי שיתוף והתארגנות עצמית. הם מגיבים לאי וודאות ולכאוס על ידי הידוק השליטה והגברת האכיפה, במקום לבסס את האסטרטגיות שלהם על יכולות אנשיהם ללמוד להסתגל, ולעבוד בשיתופיות ו"בתהליכי התארגנות עצמית" Processes").("Self-Organizing בכך, הם רק יוצרים כאוס גדול עוד יותר,Wheatley) ;1999a ;2006 ;2007 ;2005.(1998 התוצאה היא, בין היתר, שהתארגנויות אנושיות אפקטיביות ויעילות הרבה יותר, כמו התארגנויות טרור, המונות לא יותר מכמה אלפי אנשים, יכולות לאיים על יציבות העולם. זאת, בעוד ממשלות של מדינות אדירות כוח ומשאבים, למרות השקעת הון עתק בסוגיה, מתגלות כחסרות כוח להתמודד עימה,Wheatley).(2007 "אפקט הפרפר" Effect") :("Butterfly תנועת כנפי פרפר בקצה אחד של העולם, גורמת לפעילות גדולה בקצה השני שלו (רזי ויחזקאלי, 2007 א', עמ' ; 211). 68 8

70 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה אופן התפקוד הזה של ממשלות רק מעצים את הכאוס הקיים ויוצר זן חדש של בעיות גלובאליות-מערכתיות שנצטרך להתמודד עימן עוד הרבה בעתיד. דוגמה ראשונית כזו היתה מה שכונה "באג 2000" החשש מחוסר יכולת של מערכות המחשוב לעבד נכונה את התאריכים כשתשתנה הקידומת מ ל (גם תופעת "באג 2000" הסתיימה בתב"ץ "חיוביות" לשם שינוי כאשר הנבואות השחורות לקריסת המחשבים התבדו). בעיה זו המחישה עד כמה מערכות תלויות בתלות הדדית בתפקודם החלק של מחשבים, כשאין אנו יכולים לצפות אלו מערכות ממוחשבות תושפענה בעקבות החלפת הקידומת ואלו לא.(1999b,Wheatley) דוגמה עדכנית יותר היא משבר הסאב פריים משבר פיננסי-נדל"ני, שפרץ בארצות הברית ביולי-אוגוסט 2007, והתגלגל החל מספטמבר 2008 לכדי משבר כלל עולמי. המשבר נגרם כתוצאה מכך שבנקים ניצלו את היעדר הפיקוח ופיתו קונים להשקיע ברכישת בתים, תוך לקיחת משכנתאות בערך הקרוב לשווי הנכס, ללא בטוחות מתאימות ותוך חלוקת פרמיות נדיבות למשווקים, שעודדו אותם להמשיך ולחלק משכנתאות שסיכויי בעליהם להחזיר אותם בעתיד היו קלושים מלכתחילה. החל מסוף שנת 2006, לאחר מספר שנות פריחה, נכנס ענף משכנתאות הסאבפריים בארצות הברית למשבר. עלייה חדה במספר הלווים שלא יכלו לעמוד בתשלומי המשכנתה גרמה לפשיטת רגל של עשרות חברות שהלוו בשוק הסאבפריים. פשיטות רגל הביאו לקריסה בשוק המניות הקשורות למשכנתאות, לאיום על שוק הנדל"ן האמריקאי בפרט, על הכלכלה האמריקאית ובעקבותיה על הכלכלה העולמית בכלל (ויקיפדיה, 2011). על פי וויטלי, רק כאשר אנו מתחילים פעולה מסוימת בתוך מערכת מורכבת, ניתן להבחין בקשרים ובאיומים שפעולה זו משפיעה עליהם. לטענתה, מרגע שיזמת שינוי במערכת מורכבת, צפה לתוצאות בלתי מכוונות. זאת, כיוון שלא ניתן להבחין מראש בכל פעולות הגומלין במערכת (ב"מעגלי המשוב", הנמשכים לאורך זמן),Wheatley) 2002). במסקנה הנובעת מכך שהתכנון והבקרה חייבים להיות דינאמיים נעשה שימוש בפרקים האחרונים של הספר. 69

71 התפתחות החשיבה בתחום התב "ץ ויטלי טוענת כי מומחי תכנון רבים עברו להטיף ל"חשיבה אסטרטגית" Thinking") ("Strategic במקום "תכנון אסטרטגי". הם מדגישים כי לשם כך דרושות לארגון תכונות חדשות. תחת היכולת לנתח ולנבא, יש צורך למצוא את הדרך להישאר מודע להתרחשויות הנוכחיות, וחייבים להיות לומדים טובים ומהירים יותר מההתרחשויות עצמן. דרושים זריזות ואינטיליגנציה על מנת להגיב לזרם השינויים התכופים, הלא מתוכננים, שמתרחשים. היא מצטטת את המנכ"ל של לשעבר חברת "ג'נרל אלקטריק", ג'ק וולש,(Welch) שטען כי בעולם דינאמי כשלנו, ניבוי חשוב פחות מתגובה,Wheatley) 2006, ע' 38). מומחה נוסף שעשה שימוש במושג "לא מכוון" (Unintended) הוא צ'ארלס ב' הנדי,(Handy) אחד היועצים העסקיים המשפיעים ביותר על הניהול מודרני. הנדי מוכר, בין היתר בזכות מה שמכונה ה"פרדוקס של צ'רלס הנדי" ) "The :(Paradox of Charles Handy" הטכנולוגיה הגדילה את העושר ואת הצריכה רק בקרב מעטים; ובמקביל, הקטינה את התעסוקה ואת ההכנסות לרבים. מחד גיסא ניצבים האנשים בפני הזדמנויות להגשמה עצמית; מאידך גיסא, אלה מסתבכות על ידי דרישות ליתר יעילות, באותו שלב בהתפתחות הארגון, שבו עדיין קשה להתייעל. החופש שיצר עידן הטכנולוגיה, לרדוף אחר חיים גמישים יותר המתאימים עבור חיינו האישיים והמקצועיים רק הגביר את אי הצדק שבין כישרון וכישורים; לאלה שלא בורכו בהם. בספרו "דור הפרדוקס" (The Age of Paradox) אלה הניחנים באותם מפתח הנדי את סוגיית התוצאות הלא מכוונות של עידן הטכנולוגיה. הוא מודה, שהקצב המהיר של התפתחות האירועים הפתיע גם אותו. זאת, למרות שניבא את ההתפתחויות הללו, וייצר "עלויות אנושיות" שלא נצפו בעבר costs).(unintended human ההתפתחויות הסוציו-אקונומיות מתפתחות במהירות ובאופן מבלבל הרבה יותר ממה ששיער הנדי בעבר, וההתפתחויות הללו מגדילות את הפערים ומעמיקות את הפרדוקס,Handy) 1995). 70

72 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה "פרדיגמת הארגון החי" פריטג'וף קפרא, 2002 קפרא, בספרו "הקשר החבוי" Connection"),Capra) ("The Hidden.(2002 מחזק את פרדיגמת "הארגון החי" של קארל פופר (משנות ה- 30 של המאה הקודמת, ראו בתחילת הפרק) מול "פרדיגמת המכונה" של אייזיק ניוטון, שהורחבה על ידי החוקרים al. (1974) Varela et ו- Maturana and Varela (1987; 1980). הם הגדירו ששה מאפיינים לארגון חי. 9 קפרא טען כי על מנת שתפעל כהלכה, סברו במהלך 300 שנה בהשפעת ניוטון, מכונה חייבת להישלט באופן מוחלט על ידי מפעיליה, ולפעול על פי הוראותיהם. בארגונים, תיאוריית הניהול הקלאסי מכוונת להשגת יעילות באמצעות שליטה מלמעלה למטה Down),Capra) (Top,2002 ע'.(104 התבוננות על הארגון כמכונה מניחה שעצם קיומו תלוי בהנהלה שלו. הוא אינו יכול להשתנות מעצמו וכל השינויים חייבים להיות מעוצבים בידי גורם מסויים. לעומת זאת, התבוננות על הארגון כ"ארגון חי" משמעה להבין שהוא חייב לחדש את עצמו ולהשתנות מתוכו. אין אפשרות לפקח עליו כמו על מכונה, כי פעולות אלה מבטלות את חיותו. כך נוצר פרדוקס: ככל שננסה לפקח באופן הדוק יותר, תלך אי הוודאות ותגדל (יחזקאלי, 2013;,Capra 2002, ע' 104). מתוך התיאורים הללו ברור לנו איזה סוג ארגון יחווה תב"צים רבים, ומי מהם ישכיל למזער ולמנוע אותם, במידת האפשר, ואם קרו להתמודד עימם טוב יותר. התבוננות על שתי הפרדיגמות "הארגון החי" מול "המכונה" מסבירה מדוע להנהלת ארגון המונעת על ידי "פרדיגמת המכונה" תהיה בעיה עם שינויים ארגוניים. הצורך שהשינוי יתבצע על ידי ההנהלה ויכפה מלמעלה על הארגון יוצר קשיחות ביורוקרטית. אין פה מקום להתאמות גמישות ללימוד על החוקרים מטורנה ווראלה ועל מאפייני "הארגון החי" ראו בהרחבה בפרק העשירי: "מחסור בידע רלוונטי בזמן אמת". 71 9

73 התפתחות החשיבה בתחום התב "ץ ולהתפתחות אבולוציונית. ארגונים כאלה יתקשו מאוד לשרוד במציאות הדינאמית הנוכחית,Capra) 2002, עמ' ). קפרא מסתמך על ספרו של פיטר סנג'י, Company","The Living שבו הוא מתאר מחקר שבדק עשרים ושבע חברות ששרדו בצמרת לאורך זמן ומצא מאפייני מפתח המשותפים להם. מסתבר שחברות אלה אימצו מאפיינים המתאימים ל"ארגון חי". האחד היה קשר קהילתי חזק וזהות קולקטיבית מסביב לערכים משותפים. אנשי הארגון ידעו שתמיד ייקבלו תמיכה במאמציהם להשיג את ייעדי הארגון. מאפיין אחר היה פתיחות לעולם החיצוני, סובלנות לעובדים אחרים ולרעיונות חדשים ויכולת ללמוד ולהשתנות בהתאם לנסיבות. ארגון כזה מכונה בספר "ארגון לומד" Company") A") Learning ארגון המונהג משיקולים כלכליים גרידא, המכונה "ארגון כלכלי ) לעומת "An Company".(Economic לפי קפרא, בהבדל בין שני סוגי הארגונים הללו טמונים שורשי המשבר שמנהלים מתמודדים עימו היום. הוא מציע להם לשנות סדרי עדיפות, מניהול חברות על מנת למקסם הון, לעבור לניהול חברות על מנת להפיק את האופטימום מאנשיהם,Capra) 2002, ע' 105). ניקולאס טאלב, 2004 מי שהעלה את התופעה לסדר היום הציבורי היה ניקולס טאלב פילוסוף וסופר ששימש בעבר כסוחר ניירות ערך בבתי השקעות בוול סטריט ובשיקאגו, שם נתקל במשקל הרב שיש למזל, לאי הוודאות ולאקראיות על התרחשויות. טאלב כתב שני ספרים בסוגיות אלה: הראשון "תעתועי האקראיות" Randomness",Taleb) "Folid by (2004 שתורגם לעברית בשנת 2008; והשני החשוב יותר והמפורסם יותר "הברבור השחור" Black "The Swan",Taleb) 2007) שתורגם לעברית בשנת 2009, והוא שתרם יותר מכל למודעות הציבורית לתופעה. "ברבור שחור", על פי טאלב, הוא הפער בין מה שעושים לבין מה שחושבים שעושים... (טאלב, 2009, ע' 27). טאלב מבקר בספר את חוקרי מדעי החברה, שיותר ממאה שנה מתנהלים באמונה השגויה שהם מסוגלים, בכלים העומדים ברשותם, למדוד אי וודאות ולהתמודד עימה (טאלב, 72

74 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה 2009, עמ' 19-18). אנו פועלים כאילו יש ביכולתנו לשנות מאורעות היסטוריים, מפיקים תחזיות בתחומים שונים בלי להבין שאיננו יכולים לחזות את העתיד לבוא. זאת, כיוון שהחושים שלנו ערוכים לסביבה (ליניארית) שבה הסיבות והתוצאות פשוטות יותר והמידע נע לאט יותר. מה שמפתיע לפי טאלב, איננו גודלן ועוצמתן של טעויות הניבוי שלנו, אלא היעדר המודעות שלנו אליהם. טאלב מזהיר מפני מומחים, בעיקר אלה נוטלים את ניסיון העבר ומשליכים אותו על העתיד. הסייפא של טאלב היא, שמאחר ולא ניתן לצפות "ברבורים שחורים", עלינו להתרגל לקיומם ולמצוא דרכים להתמודד עימם, במקום לנסות בתמימותנו לחזות אותם (שם, עמ' 23-21). מרק ביוקנן ו"הפיסיקה החברתית", 2007 מרק ביוקנן העוסק בכתיבה פופולארית בתחום מדע המורכבות כבר הוזכר בתחילת הספר. חשיבותו מתמקדת בעיקר בהצעת פתרונות שיאפשרו להחזיר את יכולת הניבוי ולהקהות את תופעת התב"ץ. ספרו של ביוקנן "The Social Atom" ראה אור בארצות הברית ב הוא ראה אור בעברית בשם זהה "האטום החברתי", בשנת ביוקנן מדגיש כי "עלינו לצפות לתוצאות בלתי מכוונות בכל פעם שאנחנו מתערבים ב"מערכת מורכבת" שאיננו מבינים אותה לאשורה", אולם מדגיש כי יש לנו סיכוי לשפר את מצבנו בתחום זה (ביוקנן,,2010 עמ'.( תרומתו העיקרית של ביוקנן שבה עוד נעשה שימוש בהמשך הספר היא שהחשיבה על התנהגות קבוצות אנשים ולא רק על התנהגות אנשים בודדים היא בתבניות: הדרך שבני אדם נעים בתוך כיכר צפופה אינה קשורה לנטיותיהם של יחידים אלא לתבניות. בני אדם משתדלים להימנע מלהתנגש והולכים זה אחרי זה. כך נוצרים באופן אוטומטי זרמי תנועה לכידים. כל זרם מושך במהירות עוד אנשים וכשהם מצטרפים אליו הם מגדילים אותו וגורמים לו למשוך עוד ועוד אנשים... התבניות עולות באופן ספונטאני מתוך הבלבול והמהומה וצוברות אנרגיה ועוצמה משלהן. הדבר דומה לכוריאוגרפיה, אך ללא כוריאוגרף... יתכן שזה 73

75 התפתחות החשיבה בתחום התב "ץ אינו משקף את רצונותיו האמיתיים של שום אדם יחיד, ואף לא את ממוצע הרצונות של כולם... (ביוקנן, 2007, ע' 15) ביוקנן יוצא נגד מדעי החברה, שהגישות הנהוגות בהם, לטעמו, הן האשמות העיקריות בחוסר היכולת להתמודד עם אי הוודאות: קחו תמונה כללית של האטום החברתי ושל הדרך שבה בני האדם פועלים פעולת גומלין זה עם זה, ואז השתמשו בכל מה שיש לכם מתמטיקה, המחשב, כל דבר, ללמוד את סוגי התבניות שסביר שיופיעו ומה עשויות להיות תוצאותיהן. כך פועלים כל תחומי המדע, חוץ מהעולם החברתי, ואירוני הדבר שעדיין אין זו הדרך שבה פועלים רוב מדעי החברה, מפני שעל כך בדיוק חשבו ההוגים החברתיים הגדולים (ההדגשות שלנו, המחברים). (ביוקנן, 2010, ע' 153) בתרומתו של ביוקנן עוד נעסוק בהמשך הספר, בפרק השניים עשר, העוסק בדרכי התמודדות קיימות עם תופעת התב"ץ. גרשון הכהן, 2013 האלוף גרשון הכהן הינו אחד ההוגים המקוריים בני ימינו בתחומים של מורכבות בחשיבה צבאית ומדינית. מכאן שהוא מייחד, מטבע הדברים, תשומת לב רבה לסוגיית התב"צים. על פי הכהן (2013, ע' 23), אי יציבות היא מצב יסוד, וזו הסיבה לריבוי מה שהוא מכנה "תאונות", שהן אירוע מקרי, חד פעמי (שם, ע' 31). לטענתו, מדינות מודרניות מתקשות לתפקד כתוצאה מרצף תאונות בלתי נשלט. את מאמרו בסוגיה זו כינה "'רכיב התאונה' כקטליזטור בפירוק אידיאל המשילות המודרני". הכהן מראה כי "מרכיב התאונה" היה דומיננטי עוד בחשיבתם של חכמי הגמרא. למשל, הוא מצטט את רבי יוחנן: "על קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים על תרנגול ותרנגולת חרב הר המלך על יתד של מרכבה חרבה ביתר...". 74

76 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה סיפור קמצא ובר קמצא: עשיר אחד בירושלים עשה סעודה גדולה ושלח את משרתו להזמין את חברו, יהודי בשם קמצא. טעה המשרת והזמין אדם בשם בר קמצא, שנמנה דווקא עם אלה השנואים על בעל הבית. בר קמצא עצמו שלא הבין מדוע הוא מוזמן, נטה להאמין כי המארח החליט להשלים עימו והגיע לבית החוגגים. הופעתו בסעודה הרגיזה את בעל השמחה, והוא הורה לבר קמצא להסתלק. בר קמצא המופתע, ביקש מהמארח שהואיל והוא כבר הגיע לסעודה שיניח לו להישאר בסעודה, ובתמורה לכך שהוא ישלם את דמי סעודתו. בעל הבית סירב להצעה זו. מפני הבושה ה ר בּ ה הוסיף בר קמצא והציע לשלם דמי חצי סעודה וגם להצעה זו סירב בעל הבית. ראה בר קמצא שבעל הבית עקשן, והציע לשלם דמי כל הסעודה בתמורה שלא יגורש בבושת פנים מהסעודה. אך אף על פי כן, המארח סירב בשלישית, ולא היה מוכן בשום פנים ואופן שבר קמצא יישאר בסעודה. בסופו של דבר תפס בעל הסעודה את בר קמצא, ולעיני כולם גירש אותו מהסעודה בבושת פנים. בר קמצא לא השלים עם העלבון, וכעסו גבר לנוכח העובדה שישבו בסעודה חכמי ישראל שלא מנעו את גירושו. הוא החליט לנקום, וסיפר לקיסר כי היהודים מורדים בו. כדי להוכיח את דבריו, הציע לו לשלוח קורבן ליהודים במטרה שיקריבו אותו, והם כך הסביר לו יסרבו להקריבו. הקיסר נתן בידיו עגל לקרבן, ובדרך לירושלים הטיל בו בר קמצא מום קטן שלפי התורה פוסל להקרבה, ולפי חוקי רומי אינו נחשב לפסול (הגמרא מביאה שתי אפשרויות כאלה, או בניב השפתיים או בדוק העיניים) מתוך ידיעה שהמום ימנע מהכוהנים להקריבו. ואכן כך היה פסילת הקרבן נתנה לקיסר הוכחה מספקת למרד של היהודים, והניעה אותו בסופו של דבר לעלות על ירושלים ולהחריבה. (ויקיפדיה, 2012, על מסכת גיטין נז נח; הכהן, 2013, עמ' 37-36) סיפור התרנגול: על תרנגול ותרנגולת חרב הר המלך. שהיו נוהגים, כשהיו מוציאים חתן וכלה, להוציא לפניהם תרנגול ותרנגולת, כלומר "פרו ורבו כתרנגולים". יום אחד עבר גדוד רומאי. 75

77 התפתחות החשיבה בתחום התב "ץ לקחו (הרומאים) את התרנגולים מהם. התנפלו עליהם (היהודים), הכוהו. באו, אמרו לו לקיסר: מרדו בך היהודים! בא עליהם. (גיטין דף נ"ז עמוד א', מתורגם מארמית; הכהן, 2013, ע' 36) סיפור יתד המרכבה וחורבן ביתר: נוהגים היו כשנולד תינוק שתלו ארז, תינוקת שתלו שיטה, ובשעת נישואים היו קוצצים את האילנות ועשאום חופה. פעם אחת עברה בת הקיסר ונשברה יתד במרכבתה, קצצו עבדיה ארז והתקינוהו (למרכבה). באו (היהודים) ונפלו עליהם והיכום, כי הרסו להם עצים שיש להם פונקציה תרבותית משמעותית. הלכו (הרומים) ואמרו לקיסר: "מרדו בך היהודים". עלה עליהם. (מסכת גיטין נז; הכהן, 2013, ע' 39) הלקח לדעת הכהן הוא, כי בין יצול מרכבה שנשבר ובין חורבן ביתר אין קשר סיבתי: רק בהסתכלות בוחנת, בחוכמה שלאחר מעשה (ההדגשה במקור, המחברים), ניתן להצביע על קשר סיבתי שהתקיים ביניהם בסיטואציה שהייתה לגמרי חד פעמית במהותה... מי שסבור שיש כאן קשר סיבתי ישיר ונשלט, מוטב שישוב לבחון את עצם מושג הסיבתיות... אם א' קרה ואחר כך ב', ואחר כך עוד פעם קרה א' ואחר כך ב', ואחר כך עוד פעם קרה א' ואחר כך ב', אז יש מקום לתמוך אמפירית בהשערה שא' הוא סיבתו של ב'. (הכהן, 2013, עמ' 41-40) בשל אי היציבות וריבוי התאונות, ההסתמכות על המומחים היא סוג של פיקציה, שהולכת ונסדקת. הם מומחים למה שהיה ויש להם ידע טכני ולא למה שיהיה, שם דרושה יכולת ניבוי (הכהן, 2013, עמ' 34-29). הוא מצטט את ד"ר אפרים לאור ראש התוכנית לגיאוגרפיה של אזורי אסון באוניברסיטת חיפה שהוא מומחה לאסונות. לאור מראה שבאופן שיטתי באסונות המוניים, השלטונות פועלים, לפחות בימים הראשונים, באופן שבניתוח שלאחר מעשה הוא תמיד שגוי, כי הם פועלים על פי מה שהיה בידע שלהם לאור התקדימים; ואילו האירוע הזה הוא חסר תקדים ומחייב "פריקה" של כל הפעולות הקודמות. לטענתו, זה כולל את אירוע אסון התאומים ב- 9/11, שם היו 76

78 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה ההוראות להישאר בקומות העליונות ולא לרדת. מי שציית להוראות, נשאר שם ונמוג... (הכהן, 2013, עמ' 39-38). הכהן מקדיש הרבה לסוגיית ההתמודדות עם התב"צים: הוא מדבר על הצורך ביצירת ידע במצבים כאוטיים, שבהם כיוון הפעולה שלנו איננו מגובש. הידע אמור להיווצר באמצעות יצירת "תנועה" ו"חיכוך". הוא מביא כדוגמה לכך את הנחייתו של אלוהים לאברהם: "קוּם ה ת ה לּ בּ אָר ץ ל אָר כּ הּ וּל ר ח בּ הּ כּ י ל א תּ נ נּ ה " (בראשית י"ג 17). קרי, אברהם איננו ממתין להתגשמות ההבטחה האלוהית, אלא צובר ידע, בתנועה ובחיכוך, על הארץ ועל תושביה (הכהן, 2011 ג'). משמע, לא "סוף מעשה במחשבה תחילה", אלא עשיית מעשה, הבנת המתרחש וגיבוש המטרות "תוך כדי תנועה", כיוון שרק כאשר מתחככים בסביבה המשימתית נגלים הדברים שמלמדים אותנו על ההמשך. באותו הקשר מדבר הכהן גם על הרעיון הצבאי של "המהלומה המערכתית" ככלי התאוששות הפתעה או מ"תאונה": "מהלומה" מתבצעת כאשר מתרחש תב"ץ, "התופס" אותנו במצב של הפתעה, מבלי שהתמונה האמתית והמלאה של ההתרחשויות נהירה לנו עדיין (דוגמה קלאסית לכך מהתחום הצבאי היא "מלחמת יום הכיפורים" ב- החברתית בקיץ 1973; ומהתחום הכלכלי-חברתי: המחאה 2011). "המהלומה" הינה צעד הגנתי של תגובה ראשונית לתב"ץ, שבו הצד המתגונן/ המגיב נוקט פעולה בתגובה לתב"ץ (אם תרצו, זוהי התקפה בעלת מטרות מוגבלות במסגרת ההגנה). מטרת ה"מהלומה" כפולה (הכהן, 2011 ג'): לשבש את החלטות היריב באמצעות פעולה יזומה; ליצור תנועה וחיכוך, שיאפשר ללמוד על מהלכי היריב ועל ההמשך (שהרי ידע נוצר, בין היתר, כתוצאה מתנועה ומ"חיכוך" (הכהן, 2011 ג'). על פי הכהן (שם), מי שהפרדיגמה שלו קורסת בעקבות תב"ץ גבול ההכלה שלו קצר מאוד, וכשאתה מגיב אתה יכול רק למזער נזקים. זאת, במצב שבו הפרדיגמה השתנתה והפרדיגמה החדשה אינה נהירה לנו די צורכה. לעומת זאת, תגובה לתב"ץ באמצעות ה"מהלומה", יוצרת מצב שבו המגיב יוצר את התרחיש, ולכן הוא מבין את הפרדיגמה. 77

79 התפתחות החשיבה בתחום התב "ץ על כן, תחת להיות מופתע מהתב"ץ ולאבד שליטה על האירועים, ה"מהלומה" מאפשרת להכיל את התב"ץ, תוך בחירת מיקום המהלומה ועיתוייה ו"לעשות דברים אלגנטיים שיש להם נראות של אפקטיביות מבצעית". רציונל ה"מהלומה" על פי הכהן הוא כדלהלן: בעוד של"מתקפה" יש היגיון פוזיטיבי, ל"מהלומה" יש היגיון נגטיבי במצב של ידע חסר. אינני יודע לאן אני רוצה להגיע ומה עושה האויב. אבל, אינני יכול שלא לעשות כלום. על כן, אני מבצע "מהלומה" על מנת להבין. אני מכניס וקטור שלי בעיתוי לא מתאים לאויב, ויוצר שיבוש בתוכניות ובלוחות הזמנים שלו, תוך יצירת אפשרות להצלחה שאני מוכן לנצל... אני מעז לעשות משהו שהאויב לא חשב שאעשה, ועכשיו בואו ונראה... ה"מהלומה" אינה נמדדת בכמה שטח כבשת אלא היא תודעתית. אחרי ביצועה אני נמצא במצב תודעתי אחר מאשר לפניה, וכך גם היריב. שיניתי את המצב התודעתי שלו... אנחנו מחליטים איפה מגיבים ואיפה לא; איפה לא להיות ב"משחק" ואיפה לבחור נקודתית מקומות התערבות. (הכהן, 2011 ב', עמ' 9-8) הכהן מדגיש שבכוונת מכוון, על ה"מהלומה" להיות מוגבלת ביעדיה ובכוחה, על מנת שלא תגרום להתרסקות הכוח מול מערכי היריב. עיתוי ה"מהלומה" וכיוונה ("לאן ומתי") הם "החלטת ההחלטות של המפקד המגן". הוא מביא כדוגמה למצב שבו הייתה צריכה להתבצע "מהלומה" את התקפת הנגד הישראלית שנכשלה במלחמת יום הכיפורים, ב- 8 באוקטובר צה"ל לא היה מוכן להתקפת נגד כללית, ובמקומה, היה עליו להנחית "מהלומה" מוגבלת, לחוש את האויב ולהבין את כוונותיו מחד גיסא; ולשבש את מהלכיו בפעולה יזומה מאידך גיסא. כך ניתן היה להרוויח ללא הנזק שנגרם (הכהן, 2011 ג'). 78

80 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה * * * בפרק סקרנו את הכותבים החשובים בתחום התב"ץ לאורך השנים: מג'ון לוק אדם סמית וקארל פיליפ פון קלאוזביץ במאות ה ; דרך מקס וובר, דויד בוהר, ורנר הייזנברג, קארל פופר ורוברט מרטון בחצי הראשון של המאה העשרים; ועוד, דרך ג'אי פורסטר, תומאס קון, נורמן דיקסון, קארל וויק, ג'פרי ראונד, פיטר סנג'י וברברה טוכמן בחצי השני של אותה מאה; ועד לאישים שהטביעו חותמם בתחום זה בסוף האלף הקודם ובתחילת האלף השלישי, כמו: מרגרט וויטלי, פריטג'וף קפרא וצ'ארלס הנדי, כמו גם כותבים פופולאריים שכתביהם פחות אקדמיים אולם תורמים רבות להכרת התופעה בציבורים רחבים ניקולאס טאלב, מרק ביוקנן ודומיהם. בנוסף לאלה, הבאנו גם הוגי דעות עכשוויים כמו האלוף גרשון הכהן המסייעים לעצב את תפיסתנו לגבי דרכי ההתמודדות הראויות עם אי הוודאות והשלכותיה ועם תופעת התב"ץ. לאישים הללו נצרף בהמשך הספר נוספים, שיעסקו בהתמודדות עם התב"ץ, כמו נונקה,Nonaka) 1998) בתחום "ייצור הידע" וא' מ' דה-לאנג Lange),de b1998)) a1998; בתחום היצירתיות. בפרק המבוא, הגדרנו ששה סוגים של תב"ץ. עתה, נעבור בשני הפרקים הבאים לתאר כל אחד מהם. הפרק הבא יעסוק בסוג הנפוץ ביותר של התב"ץ שבו פעולה, במטרה להשיג תוצאות חיוביות, מביאה לתוצאות שליליות. 79

81 סוג ראשון של תב"ץ: ציפינו לטוב וקיבלנו רע... פרק חמישי סוג ראשון של תב"ץ: ציפינו לטוב וקיבלנו רע... אם נמשיך לנסות ולרסן את אלה ששונאים אותנו בדרך של הגברת הלחץ עליהם, נקבל רק עליה ברמת חוסר הסדר ובטרור (2007,Wheatley) מבוא פרק זה עוסק במקרה הראשון והנפוץ ביותר של התב"ץ: המקרה שבו התכוונו 1 להשיג תוצאות חיוביות מבחינתנו; ובפועל, התקבלו תוצאות שליליות ואפילו הפוכות לחלוטין ביחס לתכנון המקורי. לצרכינו נכנה את המקרה הזה "חוק התוצאות הבלתי צפויות בהיבט השלילי שלו". מי איננו מכיר את המושג "שירות דוב"? זהו ביטוי שמקורו במשל מהמאה ה- של הסופר 17 הצרפתי, ז'אן דה לה פונטיין. הוא מתאר ניסיון כן לפתור בעיה באופן המקלקל עוד יותר את מצב העניינים: הי ה היו אדם ודוב אשר הפכו לחברים קרובים, והיו איש לרעו תמיד עוזרים. באחד הימים, כאשר ישן האדם, ראה הדוב זבוב על חוטמו של הנרדם. מתוך כוונה טובה לגרש את המטרד המציק, פן זה על חברו יעיק, הרים הדוב אדיר הממדים סלע, והטיחו לעבר הזבוב באותו הרגע. השימוש במושגים "חיובי" ו"שלילי" נעשה מתוך הבנה שמדובר במושגים סובייקטיביים, אשר נתפסים באופן שונה על ידי קבוצות שונות. 80 1

82 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה מובן שהזבוב הזריז חמק ללא בלימה, ואפו של הידיד נמחץ מן המהלומה (ויקיפדיה, 2008) משל זה מצא לימים את מקומו "במשלי קרילוב", בצירוף מוסר ההשכל הזה: (ויקיפדיה, 2008) עזרה בשעת הדחק אין שי יקר ממנה. אך לא כל איש ואיש בשכל יושיטנה אוי לעזרת טיפש טוב לב: הוא מסוכן מכל אויב. אמירה מוכרת אחרת באותו הקשר, ששורשיה נעוצים הרחק במאה ה- 12 היא: "הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות". היא מתארת מעשה שנועד להועיל, אך התגלה בסופו של דבר כהרה אסון. שימוש דומה (ורווח פחות בעברית) נעשה בביטוי כדי להצביע על כוונות טובות שאינן מגיעות לכלל מעשה. אמרה זו שגורה בשפות רבות כמו עברית, פולנית, רומנית, הולנדית, צרפתית, פורטוגזית, איטלקית, גרמנית ואנגלית עדות לשכיחות של הסיטואציה המתוארת בתרבות האנושית. גם בתרבות היהודית קיימת אמירה בעלת הקשר דומה, "בא לברך ויצא מקלל", המבוססת על הסיפור המקראי של בלעם בן בעור: בלק בן ציפור מלך מואב שוכר את שירותיו של בלעם, על מנת שיקלל את בני ישראל, אולם, התערבות אלוהית גורמת לו, למרות שהתכוון לקלל, לעשות את ההיפך הגמור. לביטויים הללו השלכות לתחומים רבים של חיינו. כך למשל, ברפואה מקובל הכלל הלטיני: nocere" "Primum non שמשמעותו: "ראשית, אל תגרום נזק". הכלל מבטא עיקרון מהותי של האתיקה הרפואית, והוא משמש לפחות מאז 1860 כתזכורת לעוסקים ברפואה, כי לפעולות הנעשות מתוך כוונות טובות עשויות להיות תוצאות לא רצויות. 81

83 סוג ראשון של תב"ץ: ציפינו לטוב וקיבלנו רע... עד כה הרחבנו בשורשים הקדומים של סוג התב"ץ הזה ובגילויו השונים בתרבויות השונות. זאת, על מנת להראות עד כמה מוכרת התופעה בתרבות האנושית. מעניין, שלמרות זאת, מקבלי החלטות נוטים להתעלם מן התופעה, ומופתעים כל פעם מחדש כאשר היא מתרחשת. לתופעה דוגמאות רבות, הן ברמה האישית והן ברמה הארגונית: ברמה האישית (סנג'י, 1998, ע' 69): אדם שהפסיק לעשן מגלה כי הוא עולה במשקל. הוא סובל מאבדן הדימוי העצמי שלו, עד כדי כך שהוא חוזר לעשן כדי להפיג את המתח. אם מגוננת שרוצה מאוד שבנה יסתדר היטב עם חבריו לבית הספר, עד שהיא מתערבת בענייניו ללא הרף ובסופו של דבר מגדלת ילד שלעולם לא ילמד ליישב חילוקי דעות בכוחות עצמו. עובדת חדשה ונלהבת הלהוטה כל כך להתחבב, עד שלעולם אינה מגיבה על ביקורת עדינה על עבודתה, סופה שהיא נעשית מרירה ונדבקת לה תווית של אחת שקשה לעבוד איתה. דוגמה ממקומותינו הינה גורל הפנסיה של ציבור החוסכים בישראל: בתחילת שנת 2006 השיק משרד האוצר בקול תרועה רמה את הרפורמה בקרנות הפנסיה על פי המלצות "ועדת בכר". במסגרתה, הועברו קרנות הפנסיה וקופות הגמל מהמערכת הציבורית למגזר הפרטי. זאת, במטרה להגדיל את התחרותיות ולהחליש את הבנקים. בעבר, החיסכון הפנסיוני נתמך באופן משמעותי על ידי המדינה, ולא רק דרך הטבות מיסוי, אלא למשל על ידי כך שהיא לוותה כספים אלו מקרנות הפנסיה ושילמה עבורם ריבית גבוהה המובטחת מראש. העובד המבוטח בקרן פנסיה ויתר על גמישות צרכנית, אך זכה בביטחון. מחד גיסא, הוא לא ממש התעסק בבחירת קרן פנסיה ובבחינה מתמדת של צבירת זכויותיו בה; ומאידך גיסא, הוא זכה בתנאי פרישה שממילא לא היה כמעט סיכוי שיגיע אליהן, ואחת היא לאיזו קרן פנסיה היה בוחר להשתייך (לו הייתה ניתנת לו אפשרות בחירה). הוא חש גם כי כספיו נמצאים במקום בטוח: ההסתדרות שומרת עליו, וגם המדינה (שטאובר, 2006). 82

84 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה על פי הרפורמה, קיבל 83 הציבור גמישות צרכנית בבחירת קרנות הפנסיה, שמתחרות על ליבו וארנקו של המבוטח. נתחים גדולים מנכסי הציבור הועברו מהבנקים המסחריים הפועלים תחת עינו הפקוחה של בנק ישראל, לבתי השקעות לא-בנקאיים, שהפיקוח עליהם רופף. הממשלה סברה שהמכירה תיקח שנים אחדות, וכך ניתן יהיה ללמוד מהניסיון ולהימנע מטעויות של חיפזון. הבעיה היא שרצונות לחוד ומציאות לחוד. הבנקים נחפזו למכור את הקופות לכל המרבה במחיר. לחברות הביטוח שקנו את הקופות לא היו התרבות והכלים הממוסדים והביקורתיים לניהול מסוג כזה. התוצאות לא אחרו לבוא: ביולי 2007 "התפוצצה" מעילת ענק בבית ההשקעות הראל, בהיקף של 123 מיליון שקלים. עוד לא הספקנו להתאושש מהתובנה שכספי הפנסיה שלנו מוחזקים על ידי ארגונים שטרם סיגלו לעצמם כללי התנהגות נכונים בטיפול בסכומים כגון אלה, וכבר למדנו מהתקשורת כי מעילה זו איננה המעילה הגדולה ביותר שהתגלתה במחצית הראשונה של שנת 2007, וכי קיימות עוד מעילות ענק נוספות (סיקולר, 2007). יתרה מכך, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות שהופרדו בכוח מהבנקים, וקרנות הפנסיה החדשות שזכו מהמדינה רק לרשת ביטחון מזערית ומחוררת חיפשו אפיק להשקיע בו את מאות מיליארדי השקלים שקיבלו לפתע לניהולן. במקביל, כיוון שכללי הפיקוח המחמירים על הבנקים קבעו כללים מחמירים למתן אשראי מסוכן לעסקים, החלו תאגידים עסקיים רבים לחפש מקורות מימון מחוץ לבנקים. כך נוצר בן לילה שוק ענק של אגרות חוב שהנפיקו התאגידים וקנו הקופות והקרנות. אגרות אלה היו כבר ביום הנפקתן מסוכנות ביותר, אבל הבעלים החדשים של הקופות והקרנות רעבו לרווחים מהירים והתעלמו מסיכונים (פלוצקר, 2011). בקיץ 2007 נפלה הבורסה ובמרץ 2008 נפלה בשנית. אז גילינו כולנו כי חלק מהכספים שאבדו הינם נכסי הפנסיות שלנו. מאז תחילת 2008 ועד חודש מרץ לבדו, הצטמקה הפנסיה הישראלית הממוצעת בכ- 8% הפסד של 35 מיליארד שקל מתיק החיסכון הפנסיוני של הציבור. הפסדים תקופתיים כאלה הם בעייתיים בחיסכון פנסיוני, כיוון שחוסכים צעירים יתכן וישיבו לעצמם את ההפסד לאורך שנים לפני פרשתם לגמלאות. אולם, לחוסכים המבוגרים אין אופק חיסכון של שנים רבות, והפסדם גדול ומוחשי (ארלוזרוב, 2008). כל זה היה רק פתיח לקריסת וול-סטריט בספטמבר 2008, ועימה, גם אותה שיטה שאנשי הרפורמה ייבאו לישראל והשליטו על שוק ההון הישראלי. בסתיו

85 סוג ראשון של תב"ץ: ציפינו לטוב וקיבלנו רע , הפסיד הציבור סכומי עתק כתוצאה מהרפורמה, כשהוא ממשיך לשלם דמי ניהול גבוהים במיוחד וחסרי כל היגיון לאלה שהפסידו עבורו את כספו (פלוצקר, 2008 א'). ואם לא די בכך, הסתבר כי הגופים המוסדיים שבידיהם מפקיד הציבור את כספי הפנסיה שלו, שרובם נמצאים בשליטת בעלי ההון, מנוהלים באופן מוטה לרעת ציבור החוסכים, ומצביעים כמעט תמיד בעד האינטרסים של בעל השליטה ונגד האינטרסים של בעלי הכסף (איזסקו, 2011). כך הביא מתכון שמטרתו להגדיל את התחרותיות ואת הגמישות הצרכנית ולהחליש את הבנקים, לתוצאה שונה ובעלת משמעויות כבדות, שלא הוערכו כלל. אחד מיסודות הביטחון הסוציאלי בישראל קועקע הביטחון כי תשלומי הפנסיה אכן ישולמו במועדם. המבוטחים בקרנות הפנסיה החדשות הפכו להיות תלויים בביצועי הקרן (פלוצקר, 2007; שטאובר, 2006). האם לכך התכוונו הוגי הרפורמה? מן הסתם התכוונו להשיג את ההיפך הגמור... הדרכים שבהן בא "חוק התוצאות הבלתי צפויות בהיבט השלילי שלו" לידי ביטוי "חוק התוצאות הבלתי צפויות בהיבט השלילי שלו", יכול לבוא לידי ביטוי בשני אופנים עיקריים,Rexeisen) ללא תאריך): האחד הוא מצב שבו הכוונות הטובות (מבחינתם) של המתכננים אינן מתממשות לעולם. למשל, ארגון מבקש להשקיע בטכנולוגיה חדשה, על מנת להגביר את הפרודוקטיביות שלו, אולם, מוצא עצמו בלתי מסוגל להוציא את התוכניות לפועל בשל התנגדות פנימית לשינוי. מקרה קלאסי של התנגדות כזו לשינוי היא ההתנגדות בארגונים ציבוריים רבים להכנסת מערכות לעיבוד נתונים. כך למשל, התנגד ועד העובדים בדואר ישראל שנים רבות לשיפור ולשכלול רמת המיכון, על מנת לצמצם בעלויות מיון הדואר. זאת למרות שהמיכון המשוכלל כבר נרכש ושכב "כאבן שאין לה הופכין". השני הוא מצב שבו הפעולות שנעשות מסתיימות בתוצאות שלא התכוונו אליהם. למשל: מקבל החלטות מבצע רכישה של מכונות עבור מפעל, כשהוא 84

86 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה ממקד את תשומת ליבו בעיקר למחיר. מאוחר יותר, מסתבר לו שעליות ההפעלה גבוהות ממה ששיער, כך שהעלות הסופית של המכונות לארגון נמצאה גבוהה בהרבה מכוונת הרוכש בטווח הארוך; דוגמה דומה היא זכייה במכרז בפרויקט כלכלי שמתברר, עם הזמן, כיקר בהרבה מהמשוער. דוגמה כזו היא פרויקט הרכבת הקלה בירושלים, שהתנהל בחריגות של מאות מיליוני שקלים מהתקציב המתוכנן (מבקר המדינה, 2008, עמ' ). דוגמה בהקשר שונה היא רעיונות חברתיים, שסחפו המונים והחטיאו, כמו: הקומוניזם, הפאשיזם וכדומה. הקומוניזם מבטא את הגשמת אידיאל ביטול הכפייה והניכור משטר שבו אין הפעלת כוח (כלכלי או אחר) על מנת לאפשר את התנהלות החיים, וכל מעשי האדם נגזרים מתוך רצונו בהגשמה עצמית דרך עיצוב הטבע והמציאות החברתית (המניפסט הקומוניסטי, 1848). התוצאה של הרעיונות היפים הללו, שבאו לידי ביטוי לאחר מהפיכת 1917 ברוסיה, הייתה משטר רצחני מאין כמוהו שניוון את האומה הרוסית ושיעבד את מדינות מזרח אירופה, עד שהשיטה פשטה את הרגל וקרסה, תוך יצירת פער בלתי ניתן לגישור בין הכוונות לבין התוצאות בפועל Site),Return of the Gods Web.(2006 מאפייני "חוק התוצאות הבלתי צפויות בהיבט השלילי שלו" ניתן לציין שלושה מאפיינים עיקריים ל"חוק התוצאות הבלתי צפויות בהיבט השלילי שלו": "עשיית יתר"; בטווח הקצר יכול המצב להשתפר לפני שיוחמר; התמכרות לפתרון והגדלת ההשקעה כשהמצב מחמיר; הבעיה נפתרת, אולם יוצרת תופעות לוואי בעייתיות בתחומים אחרים. 85

87 סוג ראשון של תב"ץ: ציפינו לטוב וקיבלנו רע... מאפיין ראשון: "עשיית יתר" תארו לעצמכם אדם, שהיגיינת הפה כה חשובה לו עד כי הוא מקפיד לצחצח את שיניו היטב מספר פעמים ביום. השיניים אכן נקיות ללא סימן של עששת, אולם החניכיים נאכלו עם השנים מעודף צחצוח, עד כי מתרופפת אחיזתן של השיניים בלסת. התופעה של "עשיית היתר" מוכרת בתחומי חיים שונים. אנו חוזרים על הדפוס שהצליח כה טוב בעבר, עד כי אנו חוצים את הקו שממנו אין בפעולה הזו יותר תועלת, והיא גורמת נזק כה גדול המבטל את הרווח שהשגנו הודות לה, עד כה: גיאורגיה הינה מדינה השוכנת בגבולה הדרום מערבי של רוסיה, ועקב כך, תהיה תמיד סוגיית היחסים עימה סוגיה ראשונה במעלה לביטחון הלאומי של רוסיה. מאז עלה ב הנשיא הגיאורגי, מיכאיל סאקשווילי, לשלטון בבחירות דמוקרטיות, הוא הוביל מדיניות ברורה של התקרבות למערב, תוך התגרות ברוסיה, כולל שיגור 2,000 לוחמים לסיוע לכוחות ארצות הברית בעיראק, והבקשה שזכתה לתמיכת ארצות הברית להתקבל לברית הצפון אטלנטית (נאט"ו). המדיניות הפרו מערבית יצרה בעיה נוספת לאינטרס הרוסי לקיים מונופול על צינורות הנפט והגז הטבעיים המובילים אנרגיה לנמלי הים השחור ומהם למערב, כיוון שבשטחה של גיאורגיה עובר הצינור היחידי שאיננו בשליטה רוסית. גם ההכרה הזריזה של ארצות הברית ואירופה בעצמאות קוסובו לא סייעה להפיג את החשש של רוסיה מהאיום המתפתח בגבולה הדרומי. ב הצליח סאקשווילי לאחד עם גיאורגיה את מחוז אג'ריה, אחד משלושה חבלים בדלנים, הכוללים גם את אבחזיה ודרום אוסטיה, שביקשו לפרוש מגיאורגיה בתמיכה רוסית. אולם אירועים אלה הביאו להחרפת היחסים עם רוסיה, שסייעה לבדלנים באוסטיה ובאבחזיה באופן גלוי כמעט. באוגוסט 2008 החליט סאקשווילי לנצל את העובדה שתשומת הלב העולמית מרוכזת באולימפיאדת בייג'ינג ולקרוא תגר שנית על רוסיה. כפי שמתרחש לעיתים מזומנות במקרים של תב"ץ, התעלם סאקשווילי מהעושר הרב שצברה רוסיה בשל מחירי הנפט המאמירים; מרצונה להשיב לעצמה את מעמדה כמעצמה עולמית; מכך שהצבא הרוסי עבר תהליך יסודי של שיקום; ומהעובדה שרוסיה לא תשלים לעולם שמדינות הגובלות עימה ינהלו מדיניות חוץ המנוגדת לאינטרסים שלה. 86

88 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה ב- 7 לאוגוסט נכנסו כוחות גיאורגיים לדרום אוסטיה במטרה להשתלט על החבל הבדלני. אולם, הפעם הגיבו הרוסים באופן צבאי על ההתרסה בחצרם האחורית, וגרמו נזק רב לתהליכי הפריחה הכלכלית והמדינית שנעשו בעמל של שנים רבות (פרומר, 2008; שפר, 2008; סלע, 2008 א'; סלע, 2008 ב'; ויקיפדיה,.(2008 דוגמה נוספת ל"עשיית יתר" הוא המאבק הציבורי לשחרור החייל החטוף, גלעד שליט. במקרה זה התקבע דפוס לפיו, ככל שגאתה ההתארגנות הציבורית שדרשה את שחרורו, כך הבין הצד השני שיוכל לקבל עבורו יותר. התוצאה היתה לבסוף כניעה לרוב דרישות החוטפים ושחרור שליט במחיר חסר תקדים, תוך יצירת תמריץ משמעותי לאויב להמשיך ולחטוף חיילים. מאפיין שני: בטווח הקצר המצב יכול להשתפר (ואפילו להשתפר מאוד) התעלמות מהתב"ץ לא תורגש לעיתים בטווח הקצר. להיפך. פעמים רבות אנו דווקא חשים שהמצב משתפר בתקופה הראשונה להיווצרות השינוי. האפקט הבעייתי מופיע רק בטווח הארוך יותר. טוכמן (1986, ע' 41) טוענת בהקשר זה, כי כל מעשה כשל של שלטון מנוגד לאינטרס העצמי שלו בטווח הארוך, אבל הוא עשוי לחזק אותו באופן זמני. (סנג'י, 1998, עמ' 70-69) מכנה זאת כ"טוב יותר לפני הרע ביותר", ותולה בכך את הסיבה שהחלטות פוליטיות רבות של הממשל האמריקני הן החלטות מזיקות כל כך: מילת המפתח היא "בשלב מאוחר יותר"... פיתרון טיפוסי מקנה הרגשה מצוינת, מפני שהוא מרפא את התסמינים תחילה. הרי ניכר שיפור ואולי אפילו הבעיה נעלמה. ייתכן שיחלפו שנתיים, שלוש או ארבע לפני שהבעיה תחזור ותופיע, או שתיווצר בעיה חדשה וחמורה יותר. בהתחשב במהירות שבה אנשים מחליפים היום משרות, יש להניח שאז כבר ישב בכיסא מישהו אחר. (שם) 87

89 סוג ראשון של תב"ץ: ציפינו לטוב וקיבלנו רע... דוגמאות: בינואר חוסל 2010 בכיר חמאס מחמוד אל מבחוח. בטווח הקצר הצליחה הפעולה ואיש מהמבצעים לא נתפס. אולם עקב עבודה מושכלת עם מצלמות האבטחה זוהו המבצעים, וישראל שילמה בטווח הארוך מחיר דיפלומטי ומבצעי כבד, בין היתר, ביחסיה עם מדינות ידידותיות כגרמניה ופולין וחשיפת שיטות הסוואת הסוכנים וזיופי הדרכונים (ג"רוסלם פוסט, 2010); בינואר 2008 פתח משרד התחבורה בקמפיין תקשורתי מאסיבי, שבמסגרתו קרא למעל 80 אלף הנהגים שרישיון הנהיגה שלהם נשלל (כיוון 36 שצברו נקודות במהלך שנתיים) ושנמנעו להפקידו, להפקיד אותו במשרד הרישוי או בבית המשפט; בטווח הקצר היה המבצע הצלחה מסחררת. רק ב- 20 הימים הראשונים של המבצע הפקידו את רישיונם נהגים שרישיונם נשלל, בהשוואה ל- 290 נהגים שהפקידו רישיון בתקופה המקבילה בשנה שעברה. במשרד התחבורה ראו במבצע הצלחה גדולה, ואף ציפו שזרם המפקידים יגבר כאשר תחל המשטרה במבצע לאיתור הלא מפקידים ולענישתם. הבעיה נוצרה בטווח הארוך יותר בבתי המשפט, שלא ידעו כלל על המבצע, אך הוצפו פתאום בפונים. רבים מאלה שרישיונם נשלל, לא ידעו כלל את מספר התיק שלהם וביקשו לברר מהו. אחרים ביקשו לערער על הפסילה. התוצאה היתה תוהו בבוהו, וסכנה ל"סתימת" (ברק, 2008); בתי המשפט לתעבורה ב"מבצע ההתנתקות" בקיץ 2005 החליטה ממשלת ישראל לסגת באופן חד צדדי מרצועת עזה, כשהיא מתכננת מצב שלפיו, תקום בעזה ה"חופשית" מדינה שאליה יוזרם סיוע בינלאומי גדול; שישררו בה חוק וסדר, ושתיהפך למעין "הונג קונג של המזרח התיכון". בתחילה, השתפרו מאוד יחסי החוץ של ישראל וראש הממשלה דאז, אריאל שרון, הפך מדמות דחויה בזירה הבינלאומית לדמות שהכל משחרים לפתחו. אולם, בטווח הארוך נחשפו עריה הדרומיות של ישראל למתקפות בלתי פוסקות ומצבה האסטרטגי של ישראל הורע מאוד (פלוצקר, 2007); 88

90 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה בשנים תמכה ישראל בניגוד לאינטרס הבסיסי שלה המחייב הימצאות גורמים שלטוניים שניתן להטיל עליהם אחריות על גבולותיה בהוצאת הסורים מלבנון. סילוק סוריה מלבנון היה בעיקר תוצאה של אינטרס קצר טווח צרפתי-אמריקני, ובתחילה, התוצאה הייתה חיובית החלשת הסורים ודחיקתם לאחור מחד גיסא; וכינון ממשלה פרו מערבית בלבנון מאידך גיסא. אלא, שבטווח הארוך איבדה ישראל גורם עם כתובת, שניתן להרתיעו ביעילות יחסית ושיש לו מה להפסיד, בוודאי בזירה הלבנונית. הסורים העבירו את מוקד מאמציהם בחזרה לרמת הגולן; ולוואקום שהותירו הסורים בלבנון נכנסה דווקא איראן ולא גורמים מתונים איילנד, 2008). כאשר החליטה הממשלה הלבנונית בראשות פואד סניורה, במאי,2008 לפעול נגד רשת התקשורת שבונה איראן עבור הארגון ברחבי המדינה, ולפטר את הממונה על בטחון נמל התעופה הבינלאומי בבירות, ששיתף פעולה עם החיזבאללה, כבש חיזבאללה, בתגובה, את נמל התעופה בבירות, שיתק אותו והשתלט על בירות תוך מספר שעות, כשהוא תופס מבני ציבור חשובים וחושף את חולשת הממשלה, שפנתה לשווא לצבא הלבנוני בבקשת התערבות, ושנאלצה לבסוף לסגת בה מהחלטותיה שגרמו לעימות (סוכנויות הידיעות, 2008; בראל, 2008). כיום שולט, למעשה, החיזבאללה בלבנון; ב תקף הצבא האמריקני את עיראק במטרה להפיל את שלטונו של סדאם חוסיין ולבנות בה דמוקרטיה. הניצחון הצבאי היה קצר ומבטיח, אולם בטווח הארוך "הפרתה" המלחמה בעיראק את הטרור הגלובאלי, שלא היה זוכה לאהדת הציבור המוסלמי במדינות השונות לולא המלחמה הזו (מלמן, 2005); הנסיגה הישראלית מלבנון בשנת 2000, כמו גם האופן שבו בוצעה שגרם לה להיתפס בעולם הערבי כבריחה הביאו אמנם לגיטימציה רבה לישראל ואווירה זמנית נוחה בזירה הבינלאומית, אולם בטווח הארוך, למרות שנסראללה היה שיעי, הכתיר אותו העולם הערבי כגיבור ואירן הפכה אותו לחוד החנית של פעילותה. החיזבאללה הפך מארגון של 800 לוחמים ביום הנסיגה לצבא של עשרות אלפי לוחמים, שרק בשנת 2010 תוקצב על ידי אירן ב- 1.2 מיליארד דולר (אבידר, 2011); שרל אנדרלין, עיתונאי זר המשמש ראש המשרד של ערוץ "2 "France 89

91 סוג ראשון של תב"ץ: ציפינו לטוב וקיבלנו רע... בישראל, מספר כי באינתיפאדה הראשונה ניסו שלטונות צה"ל למנוע מצוותי עיתונות זרה, שסיקרה את המתרחש באופן עוין יחסית, חופש תנועה ברצועת עזה ובגדה המערבית. מפקדים צבאיים הכריזו על "שטחים צבאיים סגורים", ובתחילה, אכן הצליחו להרחיק מהשטחים הללו את התקשורת למספר חודשים. אלא שמחיר ההצלחה קצרת המועד היה גבוה. לפי אנדרלין, אותם מפקדים לא הבינו שבעיתונות לא יכול להיווצר חלל ריק. סוכנויות צילום ומשרדים של רשתות טלוויזיה חשובות החלו לאמן פלסטינים בצילום, כדי שיוכלו לעבוד במקומות שבהם צה"ל מנע את כניסת הצוותים הישראליים. בתוך כמה חודשים, בפעם הראשונה בהיסטוריה של העימות הישראלי פלסטיני, קם דור של צלמים פלסטינים, שהיו בוודאי מגמתיים הרבה יותר מקודמיהם הישראליים (אנדרלין,,2008 ע' ;(57 טוכמן (1986, עמ' 30-26) מתארת בספרה "מצעד האיוולת" את רדיפות הדמים של ההוגנוטים (הפרוטסטנטים הצרפתים) על ידי המלך לואי ה- 14, בין השנים בטווח הקצר, רדיפות אלה היו הביאו למלך, פופולאריות רבה בקרב הציבור והממסד הקתולי. הוא נתפס כמגן האורתודוכסיה ונתן משנה תוקף לתוארו הצרפתי העתיק "המלך הנוצרי ביותר". אולם בטווח הארוך, הרדיפות הביאו לגל של הגירת הוגנוטים אל מחוץ לצרפת. מספר המהגרים מוערך בכ- 100,000 עד 250,000. אלה היו פועלי הטקסטיל של צרפת, עושי הנייר, ובעלי אומנויות נוספות, שהטכניקות שלהם היו קודם לכן מונופול צרפתי, ועתה עברה מיומנותם לאנגליה ולמדינות הגרמניות. בנקאים וסוחרים לקחו איתם את הונם. על פי טוכמן, בתוך ארבע שנים יצאו לארצות השפלה 9,000-8,000 מאנשי הצי הצרפתי; 12,000-10,000 מאנשי הצבא; וכ קצינים שהצטרפו לצבאות האויב. תעשיית המשי של הערים טור וליון נהרסה, וכמה ערים חשובות כריימס ורואן איבדו מחצית מפועליהן (שם, עמ' 29-28). 90

92 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה מאפיין שלישי: התמכרות לפתרון התמכרות לפתרון משמעה, שככל שמשקיעים מאמץ גדול יותר בניסיון לשפר את המצב, כך נדרשים להשקיע מאמצים גדולים עוד יותר al.),senge et ללא תאריך; סנג'י, 1990, ע' 68); וככל שסיכויי ההצלחה קטנים מגדילים את גובה ההימור. טוכמן (1986, ע' 258), כינתה התמכרות זו בשם "האמפטי-דמפטי", קרי, מרגע שמדיניות מסוימת אומצה וביצועה החל, הופכת כל פעילות נוספת למאמץ להצדיקה. סנג'י טוען, כי לא זו בלבד שאנו נגררים לתסמונת של התעלמות ממה שהוא מכנה "המשוב המפצה", למרות שהנזקים כבר הופכים בולטים; אלא שלעיתים קרובות אנו נוטים להאדיר את הסבל הנובע מכך. לאחר שמאמצינו הראשוניים נכשלים, אנו משתדלים יותר, ובכך רק תורמים להיווצרות מכשולים נוספים המרחיקים אותנו מן המטרה (שם, ע' 69). הוא מדמה מצב זה לתופעת ההתמכרות לאלכוהוליזם, שעלולה להתחיל כלגימת משקה בצוותא פתרון לבעיה של הערכה עצמית נמוכה או ללחצים בעבודה. בהדרגה, התרופה הופכת להיות גרועה מהמחלה, ובין שאר בעיותיה, היא מחמירה את ההערכה העצמית הנמוכה ואת הלחצים עוד יותר מכפי שהיו בהתחלה. דוגמאות: הנהלת חברה מתקשה להתמודד עם המציאות שבתוכה היא מתפקדת ושוכרת את שירותיו של יועץ, עד כי היועץ הופך כה דומיננטי שההנהלה מפתחת בו תלות מוחלטת; צעדי התערבות ממשלתיים הינם, במקרים רבים, לא תכליתיים ואפילו ממכרים במובן זה שהם מטפחים תלות מוגברת ויכולת פחותה של תושבי המקום לפתור את בעיותיהם בעצמם (שם, ע' 71). סנג'י מדגיש כי התופעה נפוצה כל כך, עד כי זכתה לכינוי "העברת הנטל על כתפי המתערב": ייתכן שהמתערב הוא סיוע פדראלי לערים מסוימות, סוכנויות סעד המספקות מזון או תכניות רווחה. כולם מסייעים למערכת "מארחת", 91

93 סוג ראשון של תב"ץ: ציפינו לטוב וקיבלנו רע... אבל בסופו של דבר משאירים אותה מבעבר, ונצרכת לסיוע נוסף. חלשה מבחינה בסיסית יותר (שם, ע' 71) דוגמה לכך היא למשל, כספי התמיכה המוזרמים לאפריקה, ללא תוצאות נראות לעין. למרות היותה עתירת משאבים ובעלת מגוון אקולוגי וכלכלי רב כל כך, ממשיכה אפריקה לסבול מעוני מחפיר. זאת לאחר שמדינות המערב השקיעו יותר מ- 450 מיליארד דולר באפריקה, נותרה ההכנסה לנפש במדינות היבשת מתחת ל- 500 דולר לנפש. מדינות המערב כפו על אפריקה מודל של כלכלת שוק במקום מודל של הוצאות ממשלתיות. נזנחו דפוסי התכנון הכלכלי, אשר דגלו במכסי מגן, בסבסוד מוצרי יסוד, במדיניות רווחה בתחומי הבריאות והחינוך ובשערי מטבע קבועים. אולם, עד מהרה נתברר, כי המודל פעל נגד האפריקנים. בעוד המכסים והסובסידיות באפריקה הוסרו, המשיכו מדינות המערב לסבסד את מגזריהם החקלאיים. הנזק הסתכם ב- 272 מיליארד דולר ב- 20 השנים האחרונות. על רקע השחיתות והבירוקרטיה שם מתפתים תורמים רבים לתרום ישירות לארגוני הסיוע. גישה זו יכולה להניב תוצאות בטווח הקצר, אולם היא גורמת נזק רב בטווח הארוך, בהחלישה את המוסדות הממשלתיים, ובדרדרה את המצב לכיוון של כאוס, שבו התלות בארגוני הסיוע רק תגבר (אקונומיסט, 2005; הלפרן, 2005); הסובייטים מתמכרים לשיטות הלחימה הישנות באפגניסטן: ככל שהסתבכו הסובייטים יותר במלחמה באפגניסטן ( ) כך דבקו בשיטות הלחימה הישנות שלהם, מימי מלחמת העולם השנייה, כשהם מבצעים מערכות ומבצעים גדולים ורצופים שהתאימו למישורי צפון אירופה ולא לשטח ההררי והטרשי של אפגניסטן (פינקל, 2006, ע' 237); צלילות השייטת בנחל הקישון: גם כאשר היו כבר חוות דעת מומחים שהצביעו על קשר סיבתי בין החומרים במים לבין המחלות אצל הלוחמים, החליט צה"ל שלא לעצור את הצלילות בנחל. התעקשות זו נמשכה גם לאחר פרסום התחקיר, כשלוחמים רבים הצטרפו לדרישה להפסיק את הצלילות בנחל, והלוחמים המשיכו להישלח למה שכונה "צלילות מבצעיות הכרחיות". נדרשה היתה התערבות של פוליטיקאים הרגישים יותר לדעת הקהל על מנת להפסיק את הפארסה, וב- 29 במאי 92

94 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה 2000, שלושה ימים לאחר פרסום התחקיר, הורה ראש הממשלה ושר הביטחון דאז, אהוד ברק, על הפסקת הצלילות בקישון (טל-שיר, 2008, ע'.(105,103 מאפיין רביעי: הבעיה נפתרת, אולם יוצרת תופעות לוואי בעייתיות בתחומים אחרים תופעה זו מוכרת לנו מתחומים שונים של חיינו. למשל: בתחום הניהול, אחד המשפטים השגורים על יועצים ארגוניים למשל הוא שבכל פעם שפותרים בעיה, נוצרת בעיה חדשה. על כן, יש לקיים הערכות מצב תקופתיות בארגונים ולקיים תכנון אסטרטגי מידי תקופה. בתחום הביטחון הלאומי, ניצחון בעלות הברית במלחמת העולם השנייה הכחיד את האיומים, הנאצי והיפני, אך הוליד את חלוקת העולם בין הגושים מזרח ומערב ואת "המלחמה הקרה"; ניצחון ישראל ב"מלחמת ששת הימים" הסיר בעיה קיומית אך המירה בשסע מעמיק בעם בסוגיית הכיבוש והשטחים שנכבשו במלחמה; וכדומה. בתחום החקלאות: ב הובא לישראל על ידי הרשויות עץ בשם "שיטה מכחילה", כדי לשמש לייבוש ביצות, ייעור וייצוב חולות. התכונות הללו הספיקו למתכננים, שלא בדקו עד הסוף תכונות נוספות של העץ, כמו יכולת התפשטות בלתי ניתנת לעצירה. מסתבר שהעץ מסוגל ליצור "בנק זרעים" על הקרקע ולשגשג בכל אזור גיאוגרפי. כך הפך העץ עם השנים ל"פולש" היעיל ביותר בישראל, שרשות הטבע והגנים והקרן הקיימת לישראל מוצאות עצמן כמעט אובדי עצות מול כושר ההשתלטות שלו. חולות החוף התכסו במעטה סמיך של עצי שיטה, על חשבון מינים מקומיים ותוך פגיעה בבעלי חיים שהיו מותאמים לתנאים של חולות חשופים. גם הרי ירושלים, בעיקר אלה שנפגעו בשריפה הגדולה באמצע העשור הקודם הפכו קרקע גידול לשיטה, ונדרש כיום מאמץ מרוכז, לא פשוט, על מנת להגבילה (רינת, 2007). 93

95 סוג ראשון של תב"ץ: ציפינו לטוב וקיבלנו רע... תופעות שונות המוסברות באמצעות "חוק התוצאות הבלתי צפויות בהיבט השלילי שלו" ניתן לזהות תופעות שונות מתחומים קוטביים מספרות ועד אסטרטגיה, המוסברות באמצעות מה שכינינו כאן "חוק התוצאות הבלתי צפויות בהיבט השלילי שלו" מתחום הספרות: תופעת "התמריץ המסולף" בספרות אנו מכירים את המושג "תמריץ מסולף" Incentive","Perverse שמתאר חלק מהותי מהתופעה שבה אנו עוסקים. מושג זה נטבע על ידי המשורר והסופר האמריקני, אדגר אלן פו Poe) (Edgar Allan ( ) אבי סיפורת המתח, סיפורי האימה והספרות הבלשית ב- 1845, בסיפורו הקצר "שדון הסטייה" Perverse"."The Imp of the "תמריץ מסולף" יוגדר כ"תמריץ שיש לו תוצאות שיוצר התמריץ לא התכוון ולא חפץ בהן, ושהן מנוגדות לאינטרסים שלו". "תמריץ מסולף" מייצר, על פי הגדרתו תוצאות בלתי צפויות שליליות. ניתן להביא דוגמאות בשפע לתופעת "התמריץ המסולף",Wikipedia) 2008): תקצוב מחלקות כיבוי האש על בסיס מקרי השריפה בהם טיפלו מיועד לתגמל את הכבאים שנושאים בעיקר הנטל על הטיפול בשריפות, אולם, גם יכול לגרום להם להימנע מעיסוק במניעתן, שכן הם מרוויחים מהגידול בהן; בארצות הברית חוקק חוק.("Endangered Species Act") לשימור מיני חיות בסכנת הכחדה חוק זה כופה מגבלות ללא פיצוי על המשתמשים בקרקע שחיים בה חיות בסכנת הכחדה. הבעיה היא שבעלי הקרקע נוקטים פעולות צפויות להבריח את החיות מאדמותיהם, על מנת שהממשלה תעזוב אותם לנפשם. עקב כך, הנזק לחיות במקרים מסוימים יכול לגרום גדול יותר מהמצב שבו החוק לא היה קיים בכלל; 94

96 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה בהאנוי בירת וייטנאם בתקופת השלטון הקולוניאלי הצרפתי, בניסיון להילחם במגיפת החולדות, הייתה נהוגה שיטה שלפיה תוגמלו מקומיים שהביאו חולדות מתות לשלטונות. המטרה הייתה להשמיד את החולדות. אולם בפועל, התפתח ענף מכניס של גידול חולדות על ידי המקומיים, על מנת להגדיל את הכנסותיהם; גיאולוגים בני המאה ה- 19 שחקרו מאובנים בסין, נהגו לשלם למקומיים על כל מאובן או עצם שמצאו. לאחר זמן גילו, שהאיכרים חפרו את העצמות מן הקרקע ונהגו לנפץ אותם לחתיכות רבות על מנת למקסם את רווחיהם. תשלום לארכיטקטים ולמהנדסים על פי גובה ההוצאות בפרויקט מביא לעיתים קרובות לניפוח עלויות על מנת להגדיל שכר; שיטת הביטוח הרפואי לפיה מתוגמלים אנשי הסגל הרפואי על טיפול מונעת עיסוק מאסיבי במניעה שיכול לחסוך הון לחברות הביטוח; תשלום למנהלים של חברות ותאגידים על פי גודל החברה שהם מנהלים מיועד לעודד אותם להגדיל את חברותיהם. אולם, הוא מגביר אצלם את האינטרס להביא למיזוגים על מנת להגדיל את החברות, גם במחיר גרימת הפסד לבעלי המניות. מתחום האסטרטגיה: "ההגיון האסטרטגי הפרדוקסאלי" ו"הצלחת היתר" החוקר אדוארד לוטוואק (Luttwak) הקדיש לתופעה זו פרק שלם בספרו "אסטרטגיה של מלחמה ושלום" (לוטוואק, 2002, עמ' 54-34), ומכנה אותה "ההיגיון הפרדוקסאלי של האסטרטגיה". לפי הגיון זה, דרך פעולה, מוצלחת ככל שתהיה, אינה יכולה להימשך עד אין סוף ותמיד קיימת נטייה שהפעולה תתפתח להיפוכה (שם, ע' 35). לדוגמה (עמ' 38-34), צבא אחד גורם לצבא אחר לסגת, והוא מתרחק מבסיסי האימונים, ממכלולי התעשייה, ממחסני האספקה ומבתי המלאכה שבמולדת, שעליהם הסתמך בניצחונותיו. כדי לקבל את צרכיו, עליו להשתמש בקווי אספקה מתארכים והולכים. עם המרחק מצטמצמת יכולת הקיבול של אמצעי התובלה. מרחקים משמעם גם יותר קלקולים והפסקות לטיפולים. 95

97 סוג ראשון של תב"ץ: ציפינו לטוב וקיבלנו רע... לעומת זאת, הצבא הנסוג חוזר אל בסיסיו שלו, קווי האספקה שלו הולכים ומתקצרים, תגבורות יכולות להגיע לחזית ביתר קלות; האוכלוסייה מסייעת לו בהתנגדות סבילה ופעילה לאויב ומחייבת את התוקף להשקיע בכך משאבים; עד שהקערה יכולה להתהפך, והמנצח יכול בטווח הארוך למצוא עצמו מנוצח. גם אם הצליח הצבא התוקף להביס את יריבו, הניצחון מאשר כביכול את כל ההרגלים, הנהלים, המבנים, התורות והשיטות, למרות שרבים מהם מחייבים שינוי לקראת המערכה הבאה. לעומת זאת, התבוסה עבור המובס היא מורה טובה הרבה יותר. היא מחדדת את חוש הביקורת ומחלישה את ההתנגדות לשינוי, ופוחת הסיכוי שיידחו פתרונות חדשניים. התבוסה בסיבוב הראשון גם יכולה ליצור איום על מדינות נוספות שתתאחדנה כנגדו בסיבוב השני. כתוצאה מכל אלה יכול להתבצע היפוך במאזן האסטרטגי, והמובס בסיבוב הראשון יכול להביס את יריבו בסיבוב השני. תופעת "ההיגיון הפרדוקסאלי של האסטרטגיה" מתרחשת לא רק בעולם הצבאי-מדיני, אלא גם בתחומים שונים של האסטרטגיה. למשל, בתחום יחסי העבודה. דוגמה לכך היא התנהגות האיגודים המקצועיים בבריטניה. איגודים אלה התנהגו באגרסיביות רבה, כשהם מצליחים לשתק מידי פעם בפעם את המשק הבריטי תוך שהם מיטיבים מאוד עם אנשיהם בטווח הקצר. עד כדי כך הגיע המצב, שההיסטוריונית ברברה טוכמן כתבה על כך ב כי "האיגודים המקצועיים הבריטיים נתקפים מפעם לפעם... בטירוף, המאלץ אותם לגרור את ארצם לשיתוק, כאילו היו חלק נפרד מכלל האומה" (טוכמן, 1986, עמ' 30-26). התוצאה של השתוללות זו היתה תגובת נגד של הממשלה. מרגרט ת'אצ'ר,(Thatcher) ראש ממשלת בריטניה בשנים , מחוזקת בעקבות הסלידה בדעת הקהל מהתנהגות האיגודים המקצועיים, "שברה" אותם "ביד ברזל" וביצעה הפרטות גדולות. "שבירת" האיגודים הביאה להוזלה ולשיפור השירותים שעליהם שלטו בעבר, וסללה את הדרך לפריחה הכלכלית של בריטניה בסוף המאה העשרים,Thatcher) 1995). תופעה דומה לתופעת תופעת "הצלחת היתר". "ההיגיון האסטרטגי הפרדוקסאלי" מכונה בספרות 96

98 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה לפעמים תהליך ההחמרה במצב ביחס למצב הראשוני מגיע אחרי מה שפינקל (2006, עמ' 33-32) העוסק בתב"ץ בתחום הצבאי, מכנה "הצלחת יתר". קרי, הפעולה של צד א' הצליחה מעל ומעבר למשוער, ויצרה דינאמיקה בצד ב' שבסופה התהפכו היוצרות. אחת הדוגמאות שלוטוואק מביא היא של הצלחת הטנק והמטוס הישראליים במלחמת ששת הימים, שהביאה את ישראל להתמקד בכלי נשק אלה בעוד שהאויב המובס שקד על דרכים להתגבר עליהם בדמות טילי הנ"ט והנ"מ (לוטוואק, 2002, ע' 38; פינקל, 2006, ע' 33). התוצאה הייתה מהפך אסטרטגי במלחמת יום הכיפורים בשנת 1973, שבו השיגה מצריים את יעדי המלחמה שלה; כפתה על ישראל הסדרי ביניים והצליחה להניע לטובתה את התהליך המדיני (אשר, 2005). מדוע מתרחשת תופעת "הצלחת היתר"? הפתעה הנובעת מ"הצלחת יתר" יכולה להתרחש עקב אי הבנת הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה או בתורת לחימה אותה מפעיל הכוח. במצב כזה, טוען פינקל (2006, ע' 32), לא יהיה הצד המפתיע מוכן לנצל את ההצלחה שנפלה לידיו. הוא מביא כדוגמה, למשל, את קרב קמברא בצפון צרפת במלחמת העולם הראשונה. הבריטים שהפעילו טנקים הופתעו מהצלחתם. על כן, לא היו בידיהם עתודות מתאימות לנצל הצלחה זו; והגרמנים השיבו את המצב לקדמותו בהתקפת נגד (קארי, 1968, עמ' 72-59). סיבה אחרת שמביא פינקל לתופעת "הצלחת היתר" היא ש"הצלחת היתר" של צד א' בשלב הראשון דוחקת את צד ב' להגיב באופן מפתיע. כך לדוגמה, הצלחת החיזבאללה לערוך פשיטות לתוך ישראל, שבמהלך אחת מהן, בשנת 2000, אף הפתיע וחטף שלושה חיילים, הביאה אותו לחזור על המהלך ביולי אולם, "הצלחת היתר" הזו אילצה את הישראלים להגיב הפעם באופן שונה והעימות התדרדר למלחמה. סגנו של נסראללה, נעים קאסם, הודה כי חיזבאללה לא ציפה לתגובה ישראלית כה חזקה לחטיפת החיילים בלבנון, וסבר כי התגובה תהיה "הפצצה שתמשך יום-יומיים" בלבד (רפופורט,.(

99 סוג ראשון של תב"ץ: ציפינו לטוב וקיבלנו רע... דוגמה נוספת היא הצלחתו של החמאס להכתיב את "כללי המשחק" בגבולה הדרומי של ישראל, שהביא אותו "למתוח את החוט". לאחר תקופת רגיעה בין ישראל לבין חמאס ברצועת עזה, שלא מולא במלואו על ידי חמאס (נמשך ירי הרקטות ופצצות המרגמה אל עבר ישראל) מחד גיסא ועקב כך, גם על ידי ישראל (המעברים מרצועת עזה נותרו ברובם סגורים), הודיע חמאס על הפסקת הרגיעה, במטרה להשיג תנאים משופרים ברגיעה הבאה. ב- 24 בדצמבר 2008 ירו ארגוני הטרור ובראשם חמאס למעלה מ- 60 רקטות גראד, קסאם ופצצות מרגמה על ערי הדרום, מתוך הנחה שממשלתו של אולמרט חלשה מידי מכדי להגיב. אולם, דווקא החולשה הזו ו"הצלחת היתר" של חמאס אילצו את 27 ב- "עופרת יצוקה" לצאת למבצע להורות לצה"ל הממשלה הישראלית בחודש. פינקל (2006, ע' 33) מצטט את החוקר אדוארד לוטוואק (Luttwak) הכותב על הקשר הפרדוקסאלי בין הצלחת היתר של אמצעי לחימה או תורת לחימה במלחמה אחת, לבין כישלונם במלחמה הבאה: "תהליך מוכר של מרוץ חימוש מביא לכך כי לכל אמצעי מפותחי אמצעי נגד". פינקל מדגיש, כי "לא כל כך שגרתית היא ההבנה שככל שאמצעי לחימה יהיה מפתיע יותר ובעל השפעה קטלנית יותר על האויב, יעשה זה מאמץ מרוכז ומהיר לנטרל אותו" (שם). דוגמה לתופעת "הצלחת היתר" בתחום הכלכלי: חברות שמסתמכות על מספר מצומצם של מוצרים, שזכו להצלחה מעל ומעבר למשוער. ה"טרנד" הצרכני החיובי מביא לזינוק במכירות וברווח וגורם להתלהבות משקיעים; אולם, בינתיים נוצרים כוחות נגדיים: חברות אחרות מחקות את המוצר. נוצרת תחרות ועימה ירידת מחירים. גם הצרכנים מתלהבים מהמוצר פחות, והתוצאה במקרים רבים היא התרסקות. כך קרה למשל לחברת "קרוקס",(Crocs) יצרנית הכפכפים הצבעוניים שכבשו את העולם בסערה, מעל ומעבר לתחזיות. המניות והרווח עלו מרבעון לרבעון. האנליסטים המשיכו בתחזיותיהם את קו מגמת הרווח ומחיר המניה הרקיע שחקים והגיע בשיאו ל- $75 למניה. אולם, הביקוש למוצר הביא לגל חיקויים. גם הביקוש ירד והלך ככל שהכפכפים הפכו נפוצים יותר ומידת המשיכה שלהם בעיני קונים פוטנציאליים ירדה, שהרי הם כבר לא היו מיוחדים כבהתחלה. התוצאה ירידה דרמטית במכירות, ברווח ובמחיר למניה, שירד עד לכ- $4 98

100 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה למניה. בהמשך, נאלצה "קרוקס" "להמציא את עצמה מחדש" ולהגדיל את מגוון מוצריה על מנת לשרוד (פלוצקר, 2008 ב'; צור, 2008). לכאורה, הייתה אמורה כל חברה ש"זכתה" ב"הצלחת יתר" להבין את המשמעויות הללו. אולם, דורון צור, מנכ"ל קומפס השקעות טוען, כי: משך כל שנותיי בשוק ההון לא שמעתי מנכ"ל שאומר: "ההצלחה שלנו בשנים הקודמות גרמה למתחרים רבים להיכנס, השוק רווי, המחירים יורדים ולכן, רווחינו צפויים לצנוח". את זה ניתן לשמוע רק בדיעבד. (צור, 2008) אסטרטגים, שהתופעה של "הצלחת יתר" מוכרת להם, מנסים לעיתים להפסיק את הפעולה לפני שיגיעו לאותה נקודה תיאורטית. הבעיה היא שקיים קושי רב לאתר את אותה נקודה, והפסקה לפני הזמן עלולה להביא גם היא לתב"צים שליליים. כך לדוגמה הפסיק הנשיא האמריקני, ג'ורג' בוש האב מסיבות אסטרטגיות את מלחמת עיראק הראשונה ב והודיע על הפסקת אש כשלסדאם חוסיין נותר עדיין מספיק כוח על מנת להחזיר לעצמו את השליטה. התוצאה הייתה חיסול חשבונות עקוב מדם של המשטר עם השיעים ואבדן האמון בינם לבין האמריקנים בטווח הארוך, ומדיניות התרסה של השלטון העיראקי כלפי ארצות הברית ובנות בריתה, שהביאה למלחמת המפרץ השנייה ב דוגמה נוספת היא מבצע "עופרת יצוקה" בעזה בדצמבר 2008, שבו נמנעה ישראל מ"הצלחת יתר". עקב כך, היא נכשלה בתרגום ההצלחה הצבאית לתפוקות מדיניות, והשיגה רק תפוקה ביטחונית של השגת שקט יחסי, בטווח הקצר. * * * 99

101 סוג ראשון של תב"ץ: ציפינו לטוב וקיבלנו רע... בפרק הצגנו את המקרה השכיח ביותר של התב"ץ, אותו כינינו: "חוק התוצאות הבלתי צפויות בהיבט השלילי שלו". חוק זה בא לידי ביטוי, או במצב שבו הכוונות הטובות (מבחינתם) של המתכננים אינן מתממשות לעולם; או כאשר הפעולות שנעשו מסתיימות בתוצאות שהמתכננים לא התכוונו אליהם. לחוק זה שלושה מאפיינים עיקריים, אותם הדגמנו בדוגמאות רבות: עשיית יתר; שיפור בטווח הקצר והחמרה בטווח הארוך; והתמכרות לפתרון תוך הגדלת ההשקעה ככל שהמצב מחמיר. לסיום, הדגמנו תופעות שונות הקשורות לחוק, כמו "תופעת התמריץ המסוכן", שיוצר תוצאות שיוצר התמריץ לא התכוון אליהן ולא חפץ בהן; ואת "ההיגיון האסטרטגי הפרדוקסאלי" ותופעת "הצלחת היתר". עתה, נתמקד בסוגים הנוספים, השכיחים פחות, של התב"ץ. 100

102 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה פרק שישי סוגים נוספים של תב"צים Expect the unexpected בפרק הקודם עסקנו במקרה השכיח ביותר של תופעת התב"ץ למצב שבו התכוונו להשיג תוצאה חיובית וקיבלנו תוצאה שלילית. בפרק זה נעסוק בחמשת המקרים הנוספים, השכיחים פחות של התופעה: מצב הפוך לזה שתואר בפרק הקודם: ציפינו לתוצאה שלילית וקיבלנו תוצאה חיובית; ציפינו לתוצאה חיובית וקיבלנו תוצאה חיובית, הרבה מעבר; מצב הפוך למצב הקודם: ציפינו לתוצאה שלילית וקיבלנו תוצאה שלילית, הרבה מעבר; מצב שבו ציפינו לתוצאה שלילית או חיובית, וקיבלנו תוצאה שהיא, בו זמנית, גם חיובית וגם שלילית; מצב שבו ציפינו לתוצאה מסוימת, והשגנו תוצאה שונה לחלוטין. 101

103 סוגים נוספים של תב"צים ציפינו לתוצאה שלילית וקיבלנו תוצאה חיובית אינציקלופדיה ויקיפדיה מביאה את הסיפור התלמודי (מגילה, ז ע"ב) על רבה ורבי זירא שערכו סעודת פורים ביחד, והשתכרו. קם רבה ושחט את רבי זירא. למחרת ביקש רבה רחמים, ורבי זירא קם לתחייה. כעבור שנה פנה רבה לרבי זירא והזמין אותו לערוך שוב סעודת פורים יחדיו. ענה לו רבי זירא: לא בכל שעה ושעה מתרחש נס... המושג "נס" מוגדר במילון אבן שושן (1968, ע' 1013) כ"מעשה פלא, דבר שלמעלה מן הטבע". "נס הוא אירוע שמסמל או מצביע על התערבות על-טבעית במציאות, במיוחד אירוע של הצלה, ריפוי, או ניצחון" (ויקיפדיה, 2008). "נס" הוא הביטוי המוכר ביותר לתופעה זו. האלוף גרשון הכהן (2012, ע' 68) נוהג לספר כי שאלו פעם את הרמטכ"ל לשעבר, משה דיין, אם הוא מאמין בניסים. דיין השיב: "איזו שאלה, אני בונה עליהם בתכנון"... אבל בניגוד לדיין, אולי כיוון שהמורכבות מונחת בבסיסה של כל אמונה, קיים כלל הבא לידי ביטוי במדרש שהבאנו, שבצד האמונה בנס, אין סומכים עליו. כלומר, על אדם להיזהר ולא לקחת סיכונים מיותרים בתקווה שיקרה לו נס (ויקיפדיה, 2008). תב"ץ הוא תוצאה בלתי צפויה ואין לסמוך עליה. גם במקרה זה של תב"ץ, כמו בסוג שתואר בפרק הקודם (ציפינו לתוצאה חיובית והשגנו שלילית), נקבל תוצאה שונה עד הפוכה מזו שהתכוונו אליה. הדוגמה ה"קלאסית" של המצב הזה היא הדוגמה המקראית של בלעם, המסופרת בספר במדבר (כ"ב ה"): בלק בן ציפור מלך מואב, שחשש מעם ישראל העולה מארץ מצרים, שוכר את שירותיו של מכשף, בלעם בן בעור, להטיל על ישראל קללה. אולם, בלק אינו לוקח בחשבון את ההתערבות האלוהית הגורמת לבלעם לעשות את ההיפך הגמור. ה"נס" הבולט ביותר בחצי השני של המאה העשרים הוא, ללא ספק, מדינת ישראל, שהתפתחה, ממצב גיאו-פוליטי בלתי אפשרי למעמד של מעצמה אזורית מפותחת. 102

104 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה דוגמאות נוספות: מחקר של הכלכלנים, האמריקני מרק סקידמור והיפני הידקי טויה, שפורסם ב ובדק את השפעתם של אסונות טבע ב- 89 מדינות על צמיחתן הכלכלית בתקופה של 30 שנה, העלה כי מדינות שבהן מתרחשות יותר סופות הוריקן וציקלון נוטות לרשום שיעורי צמיחה גבוהים יותר. כך, אסונות הטבע שפגעו במדינות אסיה בשנים האחרונות גרמו לנזקים עצומים, אולם עבודות השיקום וההשקעה בתשתיות שנגרמו בעטיים גורמים לצמיחתן הכלכלית. כך למשל, רעידת האדמה הקשה שפגעה במחוז סצ"ואן בסין במאי 2008 וגרמה למותם של קרוב ל- 90 אלף בני אדם, הולידה השקעות בהיקף של יותר מ- 3 טריליון יואן (440 מיליארד דולרים) בשיקום בתים ותשתיות (הלפרן, 2009); מזה שני עשורים עשו גורמי כלכלה בישראל מאמצים כבירים לעשות עסקים בדובאי ונדחתה בשל בעיות הקשורות לחרם הערבי. כתוצאה מכך, כאשר התרחש המשבר הכלכלי שם בנובמבר 2009, הוא כמעט ולא השפיע על הכלכלה הישראלית (דה מרקר, 2009); בעוד רוב העולם כוסס ציפורניים לנוכח תהליך ההמסה של הקרחונים בים הארקטי, החל מרוץ בין המדינות הצפונית, שנערכות למאבק על משאבי הטבע השוכנים מתחת לקרח הנמס. לפי הערכת המכון הגיאולוגי האמריקני, כרבע מעתודות הנפט העולמיות נמצאות מתחת לים הארקטי. מרבצים אדירים של גז טבעי, שעדיין לא נוצלו, שוכנים מתחת לקרקעית האוקיאנוס. פיסות היבשה המקיפות את הים גרינלנד, סוואלבארד, צפון קנדה וחלקים מצפון סיביר מלאות במרבצים פוטנציאליים של פחם, יהלומים, זהב, אורניום ועוד מינרלים יקרי ערך שהולכים ואוזלים ברחבי העולם. תופעת ההתחממות הגלובאלית שמורגשת ביתר שאת באזורי הקטבים מקטינה בהדרגה את מעטה הקרח שמכסה את הים ומגדילה את אפשרות הגישה אליו. התחממות גם ממיסה את כיפת הקרח על היבשה וחושפת אדמה עשירה במינרלים. לפי מודלים מסויימים, עד 2050 יהיה הים הארקטי חופשי מקרח בקיץ, ועד סוף המאה לא יהיה בו קרח לאורך כל השנה. אז, תגיע לשיאה בהלת המשאבים; 103

105 סוגים נוספים של תב"צים חוק המעצרים שחוקק בישראל ב יצר חשש גדול במשטרה שבעקבותיו, תתקשה מאוד למלא את תפקידה. המשטרה הוגבלה במעצר חשוד ל- 24 שעות בלבד (במקום 48 שעות קודם לכן), במטרה לפקח טוב יותר על פעולות החוקרים וזכויות הנחקרים. בפועל, הסתבר כי החוק פועל במידה רבה לרעת החשודים ומקל על עבודת החוקרים. עתה, קל יותר לקבל מהשופט 4-3 המשטרה לסיימה בתום שהתבצעו במהלך אותם ימי מעצר לחקירה, כשלפני החקיקה היה לחץ על שעות, או להציג את פעולות החקירה שעות. זאת, כיוון שברור שכשחשוד נעצר, תתקשה המשטרה ב- 24 השעות הראשונות לערוך חקירה של ממש, וזמן זה מועבר בהכנות להארכת המעצר בבית המשפט (הראל, 2010); בשנת 1936 פתחו ערביי ארץ ישראל במה שכונה "המרד הערבי הגדול" כנגד השלטון הבריטי והיישוב היהודי. התוצאה שאותה השיג המרד היתה במידה רבה יפו. הפוכה והיישוב היהודי רק התחזק כתוצאה מפעולות הערבים: שיתוף הפעולה הבטחוני של הישוב עם הבריטים התהדק והוקמה תשתית צבאית עתידית לצבא; הניסיון הערבי להביא באמצעות השבתת נמל יפו לניתוק היישוב היהודי, הביאה להקמת נמל בצפון תל אביב, בסיוע הבריטים, שתרם להסרת התלות של היישוב היהודי בנמל ציפינו לתוצאה חיובית וקיבלנו תוצאה חיובית, הרבה מעבר למה שציפינו בניגוד לשני המקרים הקודמים, שני המקרים הבאים מאפיינים במצב של Unanticipated","Expected But קרי, מצב שבו התוצאה שהושגה היתה באותו כיוון שבו ציפינו שתהיה, אולם עוצמתה גבוהה פי כמה מציפיותינו. במקרה זה התכוונו המתכננים להשיג פתרון חיובי לבעיה מסוימת, והתוצאה יצאה חיובית פי כמה וכמה ממה ששיערו. 104

106 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה דוגמאות: בסוף שנת 2008 צוין יום ההולדת ה- 50 למשחק הווידיאו הראשון בעולם "טניס לשניים" Two").("Tennis for המערכת שלו כללה שתי קופסאות בקרה (קונסולות) עם כפתורים, וכל שחקו קיבל קונסולה נפרדת. לחיצה על הכפתורים הזיזה במהירות שתי נקודות אור, שנראו כמו כדורים ירוקים בהירים, ואלה קיפצו מצד לצד על פני המסך ומעל קו אמצע, שדימה את הרשת במשחק טניס. הוגה המשחק, ד"ר היגינבוטם אף לא טרח לרשום עליו פטנט, אך לפני מותו עוד הספיק לראות תעשייה שהייתה שווה בארצות הברית לבדה 9.5 מיליארד דולרים! (דורון, 2008); "תוכנית הייצוב הכלכלית" של שנת 1985: התוכנית יושמה ברגע קשה למשק הישראלי, במצב של סחרור אינפלציוני וגרעון עצום שעמד על 15% מהתוצר. כוונת התכנית היתה להוריד את שיעור האינפלציה, לאזן את מאזן התשלומים ולייצב את מצב המשק; והיא נחשבת להצלחה רבתי ולנקודת מפנה במדיניות הכלכלית בישראל. המשק הלאומי אשר נחלץ מסכנה קיומית הפך משק בוגר (ספיבק, 2005; סדן, 2002, עמ' ); השקת :2008 הדגם השני של מכשירי ה"איי-פון" על ידי חברת "אפל" ביולי בתוך שלושה ימים הצליחה החברה למכור מליון מכשירים, פי שניים מהערכותיה ומהערכות האנליסטים. זאת, למרות תקלות טכניות שפגמו בהתלהבות מהמכשיר. בהשקת דגם האיי-פון הראשון היה צורך ב- 74 ימים להגיע לכמות מכירות דומה (ללא מחבר, 2008); אחד הצעדים שנקט נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, בשוק מטבע החוץ הינו לקנות דולרים בהיקף חסר תקדים, על מנת להבטיח את שער הדולר ולהגן על היצואנים משחיקה בלתי נסבלת מבחינתם בשער זה, המאיים לחסל את הרווחיות שלהם. כתוצאה מכך, צבר בנק ישראל עתודות מט"ח של 75 מיליארד דולר, שעם התרחש המשברים הכלכליים באירופה ובארצות הברית, הפכו למעין "תעודת ביטוח" לישראל; כשיצא לאור לראשונה ב- 30 ביולי 2007 החינמון הישראלי "ישראל היום" שבבעלות איש העסקים שלדון אדלסון, איש לא לקח אותו ברצינות, אולם הוא התבסס והלך ושינה את פני העיתונות בישראל, עד שמאז תחילת 2011 הוא בעל שעור החשיפה הגבוה בישראל בימי חול (ויקיפדיה, 2011); 105

107 סוגים נוספים של תב"צים הצלחתה יוצאת הדופן של "ויקיפדיה" (Wikipedia) אנציקלופדיית התוכן החופשי הפועלת באינטרנט: ראשיתה של "ויקיפדיה" כפרויקט בשפה האנגלית שהחל ב- 15 בינואר 2001, והיא התפשטה עד מהרה לפרויקטים מקבילים בשפות רבות. נכון ל- ביוני , היו באנציקלופדיה מיליון ערכים בכל השפות בהן היא כתובה, מהם קרוב ל- 2.5 מיליון ערכים באנגלית. כל זה בהתנדבות, על ידי עשרות אלפי אנשים ברחבי העולם ששום רווח אישי לא הניע אותם (להב, 2008); הניתוחים האנדוסקופיים, בעלי הפולשנות Endoscopic הנמוכה ) (Surgery (המבוססים בין היתר על חדירה לגוף, אם בכלל, דרך נקבים זעירים) התאימו בתחילה רק לפעולות הפשוטות ביותר. אולם, הניתוחים השתכללו עד למצב שאפילו ניתוחי לב מסובכים יחסית נעשים היום דרך נקב קטן (כריסטנסן וריינור, 2006, ע' 65). ציפינו לתוצאה שלילית וקיבלנו תוצאה שלילית, הרבה מעבר בדומה למצב הקודם, גם פה התוצאה שהושגה היתה באותו כיוון שבו ציפינו שתהיה, אולם עוצמתה היתה גבוהה פי כמה מציפיותינו. הפעם, ציפינו לתוצאה שלילית וקיבלנו תוצאה שלילית פי כמה וכמה. דוגמאות: השואה: עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הניחו יהודים, בה ומחוצה לה, שצפויה תקופה קשה ליהדות גרמניה, אך היו רחוקים מלהבין עד כמה (דווידוביץ', 1982, עמ' 20-19). גם אנשי המשטר הנאצי עצמו לא תיארו לעצמם בתחילת התהליך את המימדים הרצחניים שתלבש שנאת היהודים הזו ואת האופי המתועש והשיטתי של השמדתם; תהליך האסלמיזציה שעוברת תורכיה בעשור האחרון שבא לידי ביטוי בניצחון המפלגה האסלאמית והיבחרו בשנת 2008 של רג'פ טאיפ ארדואן לראשות הממשלה גרם לדאגה לא מעטה בקרב מומחים, אולם איש לא שער את עוצמת המשבר שאליו ייקלעו היחסים בין במדינות עקב כך. 106

108 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה ציפינו לתוצאה חיובית, וקיבלנו תוצאה שהיא, בו זמנית, גם חיובית וגם שלילית מצב זה מזכיר מאוד את "דוקטרינת האפקט הכפול" ) of Principle/Doctrine (Double Effect של תומאס אקווינס, אותה הזכרנו בתחילת הספר. על פי הדוקטרינה, יכולים להיות למעשה כלשהו, בעת ובעונה אחת, תוצאות טובות ורעות Philosophy),Stanford Encyclopedia of.(2004 דוגמאות: התיעוש והטכנולוגיה: לחיוב: הביאו את האנושות לגבהים שטרם נודעו. לשלילה: יצרו בעיות אקולוגיות כבדות שמאיימות על הקיום האנושי; המצאת המכונית: לחיוב: הביאה לקפיצת מדרגה באיכות החיים ובאפשרויות הניידות של בני האדם. לשלילה: יצרה "מגיפה" מסוג חדש של הרוגים בתאונות הדרכים; מלחמת לבנון השנייה בקיץ 2005: לחיוב: הביאה לשיקום המערך הלוחם הישראלי, ושיפרה את המודעות הישראלית להכנת העורף למלחמה. לשלילה: ישראל איבדה במידה מסוימת את כושר ההרתעה; החקלאות המודרנית אימצה לעצמה במהלך המאה העשרים את השימוש בחומרי הדברה. לחיוב: השימוש בחומרים אלה הביא להגדלה ניכרת של תפוקת התוצרת החקלאית במאה ה- 20, דבר שמנע מגפות של רעב. לשלילה: עם השנים הסתבר, כי החשיפה לחומרי ההדברה חושפת את המשתמשים בתוצרת לסיכונים שונים ולבעיות סביבתיות. סביר להניח שעדיין אין אנו מודעים לחלק מהתוצאות שיוצרות על הסביבה והחיים בתוכה אפקט של נזק מצטבר של שנים, שיתגלה רק בעוד זמן,Buchheit) 2007; רטנר, 1990). אולם, ניתן להצביע כבר עכשיו על תסמונת שנגרמה 107

109 סוגים נוספים של תב"צים כנראה מסוגיית השימוש בחומרי הדברה, שמחברת אותנו לדוגמה הבאה שלנו שבירת קשר האמון ששרר בין הקהילה המדעית לצרכן שבעבר קיבל כל תוצאת מחקר מדעי כאמת לאמיתה; ואילו היום הוא מתייחס בחשדנות רבה לכל חידוש (אדלר, ללא תאריך); הנדסה גנטית, או כפי שמקובל לקרא לה בעולם GMO או,GE הנה טכנולוגיה שמאפשרת למדענים ליטול גנים מאורגניזם ביולוגי אחד ולהחדירו לאורגניזם אחר. זהו שינוי מהותי בדרך בה התרבו אורגניזמים שיוצרת למעשה סוגים חדשים של אורגניזמים אשר לא מוכרים לטבע. ההנדסה הגנטית היא טכנולוגיה מרתקת בעלת אפשריות כמעט בלתי מוגבלות מחד גיסא; ורמת הסיכונים גבוהה לא פחות מאידך גיסא. לחיוב: זוהי קפיצת מדרגה ביכולת לרפא מחלות, להתמודד עם תופעות כמו רעב וכדומה. בעצם, רק השמים הם הגבול בתחום זה. לשלילה: בשונה מהטבע, הנדסה גנטית מאפשרת מעבר גנים בין אורגניזמים שונים. בכך, היא שוברת בצורה בוטה מחסומים בין מיניים שנוצרו במהלך אבולוציה טבעית של אלפי שנים. יש אומרים כי המחסומים הללו מאפשרים שונות גנטית המספיקה לשמירת יכולת ההישרדות על פני כדור הארץ. האם העוסקים בהנדסה גנטית מודעים לכל ההשלכות של מעשיהם? הנדסה גנטית אינה פעולה פשוטה, והשלכותיה אינן מובנות לאשורן גם למדענים. מדענים אינם מבינים בצורה מעמיקה מה בדיוק קורה כשהם משלבים גן או יותר מעותק אחד של גן זר בתוך DNA של צמח קיים. הבנה של פעולת גנים עדיין מוגבלת ויותר מכך מוגבלת ההבנה בהשפעות גומלין בין גנים שונים. עד היום לא יודעים אפילו את תפקידם של רוב הגנים הנמצאים באורגניזם. בכל אורגניזם ישנם גנים רבים שלכאורה אינם באים לידי ביטוי מכיוון שאינם מתפקדים או שמע תפקודם אינו ידוע עדיין ולכן נוטים להתעלם מקיומם. ואולי, התב"ץ של ההנדסה הגנטית תהיה דווקא התנופה שמקבלת החקלאות האורגנית, הנקייה מתוצרים מהונדסים... (אדלר, ללא תאריך; ;(2007,Latham and Wilson גדר ההפרדה באזור ירושלים: לחיוב: השיגה רווחה יחסית ביכול למנוע חדירת מפגעים לגבולות ישראל. 108

110 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה לשלילה: הגדר יצרה מציאות בעייתית הרחוקה מהמטרות המקוריות, הן בתחום הבינלאומי ובקושי להסביר עיר חצויה; והן בתחום הדמוגרפי. על פי ההערכות של מכון ירושלים לחקר ישראל, אלפי פלסטינים עוברים מדי חודש לתוך ירושלים. לפי המכון, התנועה הפלסטינית לשטח הבירה יצרה מחסור חמור בדיור. מחירי הדיור במזרח ירושלים האמירו ב- 30% ב- 2005, ועלייה דומה נרשמה גם במחירי השכירות. זאת ועוד, המחקר מצביע על היווצרותן של שכונות עוני במזרח ירושלים, שבהן גואה רמת הפשיעה והאלימות (שרגאי, 2005); ואם בכך אין די, הגדר ומצוקת הדיור הקשה שנוצרה במזרח ירושלים, דוחפות פלסטינים בעלי תעודת זהות "כחולה" לעבור לגור ברמלה, בנצרת, ביפו ואפילו באילת (רובינשטיין, ;(2005 האינטרנט: לחיוב: קשה היום לתאר את חיינו ללא האינטרנט, שתואר על ידי נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, כמהפכה השלישית והחשובה משתי קודמותיה לאחר גילוי העולם שמחוץ לאירופה במאה ה- 13 ; והמהפכה התעשייתית במאה ה- 19. זאת, מכיוון שהיא אוניברסאלית, אישית, מבוססת דמיון ובלתי מוגבלת. לשלילה: במקביל, מנה סרקוזי גם את "הצד השני של המטבע": היווצרות עוולות כמו: חשיפת ילדים לפדופילים; הפרת זכויות יוצרים, בעיקר בתחומי המוסיקה והתרבות; שימוש למעשי טרור; שימוש לצורך יצירת מונופולים דורסניים בתוך כלכלת האינטרנט; והחשש מפני אובדן השליטה של מדינות, מנהיגים וממשלות גם בעולם הדמוקרטי בחלקים גדולים של הפעילות האנושית, שליטה שעד כה היתה עבורם מובנת מאליה (אבריאל, 2011). מצב שבו ציפינו לתוצאה מסוימת והשגנו תוצאה שונה לחלוטין את המצב הזה ניתן לכנות "ניסינו להגיע להודו והגענו לאמריקה...", על שם הדוגמה הקלאסית של גילוי אמריקה על ידי כריסטופר קולומבוס. עד יומו האחרון לא ידע קולומבוס כי הגיע ליבשת זו וסבר כי מצא את הנתיב הימי 109

111 סוגים נוספים של תב"צים להודו (ויקיפדיה, 2008). דוגמה קלאסית אחרת הוא שאול המלך, אשר הלך לחפש אתונות ומצא מלוכה... קיימת נטייה לייחס חלק גדול מהתגליות במדע לאקראיות, קרי, החוקר חיפש דבר אחד ומצא דבר אחר. כך למשל טוען טאלב (2009, ע' 230) כי "כמעט כל דבר משמעותי הוא תוצר של גילוי בלתי מכוון: גילוי הפניצילין האנטיביוטיקה הראשונה שנתגלתה והשנייה שנעשה בה שימוש (אחרי הסולפה) חולל מהפכה ברוקחות וברפואה, והביא למיגורן של מחלות שבעבר היו קטלניות וגרמו למותם של מיליונים. הפעולה הרפואית של פניצילין כחומר שקוטל חיידקים נתגלתה במקרה. אלכסנדר פלמינג גידל חיידקים במעבדה ומצא זיהום לא מתוכנן, פטרייתי, באחת מצלחות הפטרי. כאשר ראה שחיידקים אינם גדלים בקרבת הזיהום, החל פלמינג לחקור את השפעת הפטרייה על החיידקים (ויקיפדיה, 2008); הויאגרה נתגלתה כאשר הסתבר שתרופות חדשות ליתר לחץ דם הביאו לתוצאות לוואי בתחום זה (טאלב, 2009, ע' 273); שיווקה של התרופה "אספירין" החל ב כתרופה משככת כאבים. עם הזמן הסתבר, כי היא טובה לתחומים רבים אחרים, כמו: לטיפול בדלקות כרוניות כגון דלקת פרקים; להורדת חום הגוף; לתרופה אנטי קרישתית; ובעיקר לעיכוב הצמדת טסיות הדם (המכונה באופן עממי "דילול דם"); כשהודגם הלייזר לראשונה, במאי 1960, איש לא ציפה למגוון השימושים העצום שנעשה בו היום. ועוד... * * * 110

112 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה בפרק זה הצגנו את חמשת המקרים הנוספים, שאולי אינם פחות שכיחים מחוק התוצאות הבלתי צפויות בהיבט השלילי שלו, אך פחות מוכרים ממנו. את חמשת סוגי התב"ץ ניתן לסווג אותם לשלוש "משפחות": ה"משפחה" האחת משיגה תוצאה הפוכה מזו שאותה תכננו ולה קיווינו: במקרה האחד ציפינו לתוצאה חיובית וקיבלנו שלילית; ובמקרה השני ההיפך: ציפינו לתוצאה שלילית וקיבלנו תוצאה חיובית. ה"משפחה" השנייה משיגה תוצאה זהה לזו שאותה תכננו ולה קיווינו, אולם בעוצמה גדולה הרבה יותר: במקרה האחד ציפינו לתוצאה חיובית וקיבלנו תוצאה חיובית, הרבה מעבר; ואילו בשני ציפינו לתוצאה שלילית וקיבלנו תוצאה שלילית, הרבה מעבר. ה"משפחה" השלישית משיגה תוצאה מעורבת טובה ורעה בעת ובעונה אחת, בלי קשר למה שתכננו ולמה שקיווינו: במקרה האחד ציפינו לתוצאה שלילית, ובמקרה השני לחיובית, והתוצאה אותה קיבלנו בשני המקרים היא בו זמנית, גם חיובית וגם שלילית. הצמצום הזה ל"משפחות" מקל אמנם על ההבנה, אולם נתעלם ממנו בעת שנחפש פתרונות לתופעה. זאת כיוון שפריסת מלוא מגוון האפשרויות והתייחסות נפרדת לכל אחד מהם יכולה לאפשר אימוץ פתרונות רבים יותר לכל מצב נפרד. לאחר שסיווגנו את התב"צים לסוגיהם, נעבור בפרקים הבאים לעסוק בסיבות להתרחשותם. 111

113 ה" הסיבות להיווצרות תב"צים: ההסבר של תורות "המערכות המורכבות", ה"כאוס", וה"רשתות" פרק שביעי הסיבות להיווצרות תב"צים: ההסבר של תורות מערכות המורכבות", ה"כאוס" וה"רשתות" מבוא למה נוצרים תב"צים? התשובה לשאלה הזו איננה שאלה תיאורטית לגבינו, אלא הכרחית. להבנת הסיבות יש קשר ישיר ליכולת שלנו להתמודד בהצלחה עם התופעה ולצמצם את היקפה. ניתוח הספרות המקצועית לסוגיה ארבע מעלה סיבות עיקריות לתופעה. בכל אחת מהסיבות הללו נטפל בפרק נפרד: הסברים הנובעים מתורות "המערכות מורכבות", מתורת ה"רשתות" המבטאת אותה באופן ויזואלי; ומתורת ה"כאוס"; חוסר רציונאליות בקבלת החלטות; הקושי להבין מורכבות ולהתמודד עימה; קשיים בסיסיים בקבלת החלטות: הבורות, הטעות וסיבותיהן. פרק זה יעסוק בסיבה המערכות המורכבות הראשונה ובהקשרים הרלוונטיים של "תורת הכאוס". להיווצרות תב"צים 112 בתכונותיהן של שבאה לידי ביטוי ויזואלי ב"תורת הרשתות"

114 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה טענתנו היא, שהתוצאות הבלתי צפויות והלא מתוכננות נובעות מתכונות המערכת המורכבת ומתכונות הסביבה המורכבת שבה היא מתפקדת. תקצר היריעה מלהביא בפרק זה סקירה מקיפה על התורות הללו. הזקוקים למידע בסיסי בתחום יכולים לעיין בספרות הרבה הקיימת בתחום זה, וגם בספרנו: "העולם איננו ליניארי. תורת המערכות המורכבות גורם חדש בניהול" (רזי ויחזקאלי, 2007 א'). "אפקט הפרפר" אחת הדרכים שבה באה תופעת התב"צ לידי ביטוי היא כאשר אירוע קטן במקום אחד יכול להוביל לתגובת שרשרת בלתי ניתנת לחיזוי (אך גם להשפעה דומה בגודלה או לא להשפיע כלל). תופעה זו מכונה "אפקט הפרפר" Effect").("Butterfly היא מהווה תוצר טבעי של "תורת המערכות המורכבות" ו"תורת הרשתות" ובאה לידי ביטוי גם ב"תורת הכאוס": אירוע פעוט ערך בצד אחד של העולם יכולה לגרום לתוצאה שאינה ליניארית: לתגובת שרשרת בלתי ניתנת לחיזוי, שתביא לתוצאות הרות גורל בצידו השני, מבלי שיתחייב קשר ישיר ביניהם (יחזקאלי ורזי, 2011). למשל, פרשת הקריקטורות של הנביא מוחמד שצוירו בדנמרק ב- 30 בספטמבר, 2005, והבעירו את העולם המוסלמי והביאו ללמעלה מאלף הרוגים ברחבי העולם (ויקיפדיה, 2011). דוגמאות: מרד הבדואים בשלטון המצרי בסיני, 2008: ירייה שירה שוטר מצרי במבריח בדואי שהוביל, בחודש דצמבר 2008, קבוצת מסתננים אל עבר גבול ישראל מצרים במטרה להבריחם אל תוך שטח מדינת ישראל (כפי שקורה בכל לילה מספר פעמים לאורך הגבול) והביאה למותו, גרמה להתפרעות של מאות בדואים, שיצאו על גבי עשרות כלי רכב חמושים בנשקים קלים ובתתי מקלעים ו"כבשו" והעלו באש מספר תחנות משטרה שהיו פרוסות לאורך הגבול. כל זה תוך כדי ירי ופגיעה בעשרות אנשי ביטחון מצרים. במשך כשלושים ושש שעות שלטו הבדואים על הגזרה שאורכה כעשרים ק"מ, תוך שהם הורסים את גדר הגבול (במקומות 113

115 הסיבות להיווצרות תב"צים: ההסבר של תורות "המערכות המורכבות", ה"כאוס", וה"רשתות" שהיתה גדר) ומבצעים מאות חדירות (רגליות ורכובות) והברחות של טובין ובני אדם אל תוך שטח מדינת ישראל; ההגירה לישראל ממדינות אפריקה: בעיות קשות באפריקה משליכות על המתרחש בסיני ובגבול שבין מצרים לישראל, וההתרחשויות הללו משליכות על המתרחש בערי ישראל השונות; מערכת תנועת האוכלוסייה בעת מלחמה ופגיעה בעורף כאשר העורף מותקף או במקרה של אסון טבע כצונאמי או רעידת אדמה אינה "ליניארית". לא ניתן לצפות את ההשלכות של האירועים. שמועה שמתפשטת באינטרנט, שנובעת מתשובה שגויה של מוקדן במוקד 106 העירוני, יכולה להניע אוכלוסייה למקומות שלא צפינו. תרחיש בודד, חריג וקטלני, יכול להשפיע על כל המערכת. התבטאות בודדה של מנהיג יכולה לחזק כושר עמידה; ומנגד, יכולה לגרום לתוצאות הפוכות לחלוטין; במחצית מאי 2005 פורסמה כתבה בה נטען כי ספרי קוראן חוללו בבסיס מעצר צבאי אמריקני בגואנטנאמו שבקובה. הכתבה יצרה תגובות שרשרת והביאה למהומות בעולם הערבי. היא הוציאה המונים לרחובות, מעזה ועד אפגניסטן, שם אף גבתה מחיר של 14 הרוגים בעימותים עם המשטרה (רזי ויחזקאלי, 2007, ע' 103); ב- 20 במרץ 2011 שרף הכומר ויין סאפ ספר קוראן בכנסייה שלו שבעיירה גייספילד, פלורידה, בנוכחות המטיף, טרי ג'ונס. כתוצאה מכך התלקחו הפגנות מחאה סוערות בעיר קנדהאר שבצפון אפגניסטן. המון משולהב פרץ ב- 2 לאפריל למתחם האו"ם בעיר ורצח 12 בני אדם, מתוכם 7 עובדי הארגון (עוקבי, 2011, ע' 13). משמעות הדברים היא ש"אפקט הפרפר" מתאר בעצם פוטנציאל רב מימדי לתב"ץ! התכונה של מערכת מורכבת, של רגישות לתנאי התחלה שאותה ממחישה תופעת התב"צ יוצרת מצב, לפיו שינויים מזעריים בתנאי ההחלטה ו/או בתוכנית הפעולה יכולים להביא לתוצאות שונות לחלוטין מהמצופה. 114

116 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה משמעות הדברים היא שתוצאתם של פעולות במערכות מורכבות איננה ליניארית. לכן, הן אינן ניתנות לחיזוי (תחזית מזג האוויר איננה מדויקת כידוע, וככל שהתחזית עוסקת בפרקי הזמן הארוכים ממספר ימים כך היא מדויקת פחות). התובנה העיקרית היא שלא ניתן לתכנן בכל מערכת מורכבת באופן זהה על בסיס נתוני העבר. ההיסטוריה איננה חוזרת על עצמה. לשם המחשה, נשתמש בדוגמה של קבוצת כדור-רגל או כדור-סל. גם אם ההרכב זהה וההכנה למשחק מושלמת, גם אם תשחק הקבוצה באותו הרכב, עם אותו מאמן ונגד אותה קבוצה בדיוק, יתקבל משחק שונה עם תוצאה שונה. השפעת המורכבות על תופעת התב"ץ להבנת המורכבות, הביטו ברשת סבוכה כלשהי, המתארת מבנה או פעילויות לסוגיהן: איך ניתן לעקוב אחרי מעבר של אינפורמציה ו/או חומר בקשרי הגומלין ("Interconnectivities") שהם ליבת התרחשות המחברים בין הגורמים השונים? אם הכל כל כך מורכב, עד שאבד הקשר בין סיבה לתוצאה, הרי שבמקרים רבים אין שום סיכוי לנבא היווצרות של תב"צ במקום ובזמן מוגדרים. נבהיר זאת בדוגמה פשוטה: כאשר בעיה נגרמת בשל גורם אחד בלבד, יכולת החיזוי שלנו מלאה; כאשר בעיה נגרמת על ידי שני גורמים, יכולת החיזוי שלנו יורדת כבר ל- ;50% כאשר בעיה נגרמת על ידי שלושה גורמים, כבר איבדנו את יכולת החיזוי. בעולם מורכב ודינאמי, המשתנה במהירות, לא רק שכמות הבעיות שנגרמות בגין גורם אחד קטנה, קיימים גם משתנים סמויים רבים שאפילו אינם ידועים לנו. על כן, יכולת החיזוי שלנו אינה קיימת. כמו ב"תורת המשחקים", לכל שחקן יש מרחב אפשרי של פעולות. כל פעולה שהוא נוקט משפיעה על השחקנים האחרים. אבל בניגוד לתורת המשחקים, שם המטרה היא להגיע לשווי משקל מצב שבו כל שחקן עושה את הדבר הטוב ביותר לאינטרסים שלו, בכפוף למה שהוא מאמין שהצד השני עושה (דיקסיט 115

117 הסיבות להיווצרות תב"צים: ההסבר של תורות "המערכות המורכבות", ה"כאוס", וה"רשתות" וניילבאף, 2006); הרי שבמציאות כל צד יכול להפתיע ולנקוט גם בצעדים המנוגדים לאינטרסים שלו. מה שמייחד "מערכת מורכבת", הוא האוטונומיה של רכיביה והאינטראקציה ביניהם. מרכיביה הם "סוכנים עצמאיים" Agents"),("Free בעלי דרגת חופש שונות בקבלת החלטה או בפעילות, המקיימים ביניהם קשרי גומלין. בארגונים, "הסוכנים העצמאיים" בעלי "דרגות החופש" הרבות ביותר הינם, בדרך כלל, בעלי תפקיד מקצועיים המהווים מוקדי ידע לתחומם; או מנהלים המתמחים בהפעלת גורמי הארגון השונים בזמן אמת. גם תתי מערכות בתוך ארגון הן "סוכנים עצמאיים", אשר מכירים את הגבולות שבהם הם פועלים (המוכתבים על ידי הארגון), ומאוגדים בקבוצות. כיוון שפעולות "הסוכנים העצמאיים" המשימתית שבה הארגון פועל בתוך הארגון קל וחומר, אינן ניתנות לשליטה מוחלטת בסביבה לאור מגוון האפשרויות, הרי, היווצרות של הפתעות קרי, של תרחישים הרחוקים, במעט או בהרבה, מהתכנון או מהכוונה הפתעות אלו באות לידי ביטוי בתב"צים. הן חלק ממהותה של מערכת מורכבת. אחת הדרכים להסברת סוגיה זו, היא ההשוואה בין מה שמכונה "עקומת פעמון" ו"חוק החזקה" (ראו למשל: רזי ויחזקאלי, 2007 א', עמ' ; טאלב, 2009, ע' 312 ; וביוקנן, 2010): בפרק השלישי הזכרנו את קארל פופר וגישת שלושת עולמות הידע שלו,Poper) 1972). פופר דיבר בין היתר על הפער שבין המציאות לעולם המנטאלי סובייקטיבי שלנו, לפי האופן שבו אנו תופסים אותו.(perception) ההתפלגות הנורמאלית היא, ככל הנראה, ההתפלגות החשובה ביותר בסטטיסטיקה התיאורטית וביישומיה המדעיים. בהתפלגות זו הנתונים מסתדרים במעין "עקומת פעמון". במרכז העקומה באזור הממוצע מופיעים המספרים בתדירות גבוהה יותר. העקומה צונחת בחדות לשני הצדדים, ומצביעה על כך ששינויים קיצוניים בנתונים הם נדירים ואינם סבירים (ראה את "העקומה הנורמאלית" בתרשים מס' 2). עקומה זו מכונה "עקומה נורמאלית" 116

118 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה תרשים מס' 2: הפער שבין התפיסה (Perception) שלנו למצב בשטח (מתוך: ביוקנן, 2010, ע' 63) בהתפלגות קושי Cauchy ) (distribution הזנב נשאר שמן ויורד לאפס הרבה יותר לאט. כלומר, יש הרבה יותר אירועים קיצוניים... הפער נוצר כשאירוע חריג המצוי בשולי הפרבולה (חוק החזקה) נתפס על ידנו כאירוע "רגיל" הנמצא במרכזה כיוון שנראה שדברים רבים בטבע פועלים לפיה,ורק לעיתים רחוקות ניתקל בערך שהוא שונה מאוד מן הממוצע (ביוקנן, 2010, עמ' 64-61). עקומה דומה לכאורה אך שונה מאוד למעשה באה לידי ביטוי ב"התפלגות קושי" distribution) (Cauchy (ראה העקומה האדומה בתרשים מס' 2) וב"חוק החזקה". תבנית זו נראית, לכאורה, כמו "עקומת פעמון", אבל בהבדל חשוב אחד: "זנבות" העקומה הם "שמנים". משמע, הם יורדים לאפס הרבה יותר לאט. הדבר מתבטא בכך שאירועים קיצוניים אינם נדירים יותר כמו ב"עקומה הנורמאלית" ומתרחשים לעיתים תכופות יותר (ביוקנן, 2010, עמ' 64-61). נחזור לתב"צים. אלה יתרחשו, בעיקר כאשר יתרחש אירוע ואנו נזהה אותו בתחילה כ"עוד מאותו דבר", קרי, כ"יושב" במרכז באזור הממוצע של 117

119 הסיבות להיווצרות תב"צים: ההסבר של תורות "המערכות המורכבות", ה"כאוס", וה"רשתות" ה"עקומה הנורמאלית", בעוד שבעצם מדובר באירוע קיצוני ו"אחר" שמצוי באחד ה"זנבות" של העקומה המבוטאת בעזרת "חוק החזקה"". הטעות התפיסתית הזו היא אחד מקשיי ההתמודדות שיוצרת המורכבות. תכונת "ההתארגנות העצמית" תכונה אחרת של מערכות מורכבות המחזקת את נטייתם של "הסוכנים העצמאיים" להפתיע היא הנטייה של "הסוכנים" לחבור אחד לשני לצורך מה שמכונה "התארגנות עצמית" Organization").("Self תכונה זו הוזכרה כבר לא מעט בספר והוסברה בפרק השני שלו. תכונת "ההתארגנות העצמית" מתרחשת באופן טבעי במערכת מורכבת, שבמהותה איננה יכולה להיות ליניארית. "התארגנות עצמית" נותנת תשובה לשינויים מהירים בסביבה ובמציאות (רזי ויחזקאלי, 2007 א', ע' 223). של התוצאה "ההתארגנות העצמית" מכונה "התהוות" או "צמיחה",("Emergence") וגם בה עסקנו כבר בספר. לא ניתן להבחין ב"התהוות" עד שהיא מגיעה לגודל קריטי. למשל, המעבר מגרגירי חול לערימה; השלב שבו אדם הופך למקריח ואחר כך לקירח; וכדומה (גרימלנד, 2011). "ההתארגנות העצמית" וה"התהוות" הנוצרת על ידה מייצרות אופציות חדשות וריבוי האופציות הינו מהות ה"כאוס". בשפת "המערכות המורכבות", ה"התהוות" יוצרת "דחיפה".("Perturbation") היא מזיזה ומטלטלת את המערכת מהמצב שבו היתה שרויה קודם למצבים חדשים. על כן, היא יכולה להוביל לתב"ץ. ארגון יכול לתכנן דבר אחד, אולם "התארגנות עצמית" הנוצרת בשטח מוחלט. באופן טבעי, עלולה ליצור "התהוות" שונה מזו, בין במעט או באופן כתוצאה מ"ההתארגנות העצמית" ומה"התהוות" המתקבלת בעקבותיה, נוצר מה שמכונה "מעבר פאזה" Transfer") ("Phase ומוכר גם כ"מהפכה", "שינוי פרדיגמה", "נקודת מפנה אסטרטגית" ו"מטמורפוזה". "מעברי הפאזה" הללו הינם תב"צים עבור רוב חברי המערכת המורכבת. לדוגמה: נפילת חומת ברלין 118

120 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה וקריסת ברית המועצות; תקיפת מגדלי התאומים והפנטגון על ידי אלקעידה ועוד (רזי ויחזקאלי, 2007 א', עמ' 62-58). האצה ב"מעגלי המשוב", "אפקט פיגמליון" והתנגדות לשינוי אם בכוונתך להניע מערכת מורכבת כמו חברה, ועדיין אינך חש בהתנגדות לפעולה או בתוצאות שלא התכוונת אליהן, אזי, הבעיה בוודאי נבנית מתחת לפני השטח ופשוט טרם התפרצה. ג'אי וו' פורסטר (2005, Fisher) היה זה אייזיק ניוטון, אבי החשיבה הליניארית המערבית, אשר קבע בחוק השלישי שלו שכוח הוא פעולת גומלין (אינטראקציה) בין שני גופים: אם אנו מפעילים כוח על גוף, הרי שאותו גוף מפעיל עלינו כוח, הזהה בגודלו והפוך בכיוונו לכוח שהפעלנו. היום, כשהשתחררנו (לפחות לכאורה) מכבלי החשיבה הליניארית, אנו יודעים שלא רק הגוף שמופעל עליו כוח מגיב בכוח. כאשר מערכת מסוימת מבצעת פעולה, גופים אחרים בסביבה המשימתית מתארגנים אם באופן עצמאי ואם בהתארגנות מלמעלה ומגיבים אליה לאחר קליטתה על ידם ועיצוב התגובה הנדרשת (מה שמכונה: "תגובה נגדית".("Pushback" ככל ש"תדחוף" תת- המערכת יותר, כך "תדחוף" המערכת כולה בחזרה בעוצמה רבה יותר ) Senge Balancing (" ללא תאריך). "דחיפות" אלה מכונות גם "פעולות מאזנות",et al. Policy ",Senge et al.) ("Processes ללא תאריך) וגם "התנגדות למדיניות" :"Resistance "הנטייה של אותה התערבות של תת-מערכת להיות "מנוצחת" על ידי תגובת הנגד של המערכת כולה לעצם ההתערבות",Sterman) 2001). אין מדובר בהפעלת כוח חד פעמית אלא בפעולת גומלין דינאמית. הסבבים הללו של פעולה ומשוב נמשכים ככל שהמקור להם קיים וגם לאחר מכן, עוד זמן מה נוסף לפי עוצמת הפעולה הראשונית (ראה תרשים מס' 3). 119

121 הסיבות להיווצרות תב"צים: ההסבר של תורות "המערכות המורכבות", ה"כאוס", וה"רשתות" תרשים מס' 3: מעגל משוב (היזון חוזר) דינאמי (מתוך: רזי ויחזקאלי, 2007 א") ככל שהסבבים מתמשכים גוברת ההאצה, ככל שהמקור להם קיים מערכת מבצעת פעולה המערכת מושפעת מן התגובות ומגיבה חזרה גופים בסביבה המשימתית מגיבים לפעולה הסיבה לכך הינה נטייתה של מערכת לשמור על יציבות פנימית. כאשר פעולה מסוימת פוגעת ביציבות הזו, מתארגנים יתר חלקי המערכת להחזיר את היציבות על כנה, דרך מה שהם מכנים: "פעולות מאזנות" Balancing ").("Processes מטבע הדברים את העבר לא ניתן להחזיר, ועל ציר הזמן נוצרת מעין ספיראלה מטוטלת הנעה כל העת מצד לצד, ובמקביל נעה גם על ציר זמן שבה המצב חוזר לאותו כיוון, אולם במקום אחר. ככל שהפעולה תהיה בעוצמה גבוהה יותר, כך תגבר עוצמת התגובה בהתאמה. התגובות הללו הינן, במקרים רבים, תב"צים. בשפת המערכות המורכבות מכונה התופעה "האצה במעגלי המשוב" והיא מהווה סיבה מערכתית נוספת לתב"ץ: כאשר מתבצעת פעולה ב"מערכות מורכבות" הפועלות בעולם דינאמי המשתנה במהירות ונוצר משוב לאותה פעולה, המשוב פועל במה שמכונה "מעגלי משוב" או "מעגלי גירוי-תגובה" loops").("feedback ככל שהסבבים של "מעגלי המשוב" מתמשכים, כך גוברת 120

122 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה ההאצה של הסבבים ומחמירה ככל שהמקור להם קיים ואיתה המורכבות. סבבים אלה כמובן קטניים כשההתנגדות פוחתת, עד לעצירתם. המורכבות נובעת מכך שמספר הפעולות רב; ומעגלי המשוב חייבים להתקיים לכל פעולה בנפרד. על מנת להבהיר "מעגל משוב" מהו, נביא דוגמה מגוף האדם: כאשר אדם נפצע, שולחת מערכת העצבים המרכזית בעקבות הכאב הראשוני אימפולסים אל מרכזי בקרה מתאימים. אימפולסים אלה מועברים, לאחר קליטתם ועיצוב התגובה, בחזרה אל מקום הפגיעה הראשוני; התגובה לאימפולסים מעוררת לא פעם "תגובות שרשרת" באזור הפגוע. אלה גורמות לשינויים בכלי הדם שבמקום הפגיעה (התכווצות והתרחבות), שלעיתים אינם מבוקרים. שינויים אלו גורמים לנפיחות ולתחושה גוברת של כאב; הכאב מפעיל שוב אימפולסים המועברים באמצעות העצבים. כך נוצרים "מעגלי משוב" בין האורגנים השונים בגוף, עד שתהליך הריפוי מתקדם. גם מערכות ארגוניות מגיבות באופן זהה באינטראקציה שלהן עם "הסביבה המשימתית". באינטראקציה שבין הארגון לסביבתו קיימת דינאמיקה של "היזונים חוזרים". זאת, בנוסף למנגנוני "ההיזון החוזר" הרבים שבתוך הגוף. הסבר זה הוא העומד מאחורי רוב ההתנגדויות לשינוי הקיימות בארגונים בכלל ובארגונים הביורוקרטים בפרט (סמואל, 1990, עמ' ). דוגמה ל"מעגלי משוב", למשל, היא ההתפתחות המהירה של מדינת ישראל לדרגה של מעצמה אזורית מפותחת, שיצרה גלי משוב רבים והתארגנויות המנסות "להפוך את הקערה על פיה". דוגמה ברמה נמוכה יותר, היא מערכת היחסים שבין ישראל למערכת השלטונית ברצועת עזה, בעיקר לאחר ההתנתקות בקיץ כמו בגוף האדם, נוצר מעגל של פעולה-תגובה, כאשר רמת הפעולה מכתיבה את סוג התגובה, וחוזר חלילה, עד שתפסיק השפעתו של המקור על התהליך. דוגמה אחרת של תגובת נגד ו"מעגלי משוב" שרק החלו להתגלגל ושאין לדעת לאן יגיעו היא התוכנית האמריקנית להצבת מערכת הגנה נגד טילים במזרח 121

123 הסיבות להיווצרות תב"צים: ההסבר של תורות "המערכות המורכבות", ה"כאוס", וה"רשתות" אירופה, שהביאה להחלטה הרוסית להצבת טילים דומים בקלינינגראד מובלעת רוסית גובלת בפולין ובליטא (אי-פי, 2007). דוגמה מתחום ההיסטוריה הצבאית היא המלחמה במדבר המערבי במלחמת העולם השנייה. שם, "הצליחה" מערכת אחת יתר על המידה, ובמהירות התגובה שלה ובעוצמתה, אילצה את המערכת היריבה להגיב בתב"ץ, למרות שלא רצתה בכך מלכתחילה, והדבר היה מנוגד לאינטרסים הבסיסיים שלה, באותה נקודת זמן. ב 13 -בספטמבר 1940 פתחו הכוחות האיטלקיים בלוב, בפיקודו של המרשל גרציאני, במתקפה על הכוחות הבריטים במצרים. ב- 8 בדצמבר באה התקפת הנגד הבריטית בפיקודו הכולל של הגנרל, סר ארצ'יבולד ויוול, ראש המטה הכללי הבריטי במזרח התיכון, ובפיקודו הישיר של מייג'ור-ג'נרל ריצ'רד אוקונור, במתקפה נגדית, שזכתה לשם "מבצע מצפן". הבריטים זכו בניצחון מכריע, הנחילו אבדות עצומות לכוח האיטלקי והדפו את האיטלקים בחזרה לתוך לוב. וינסטון צ'רצ'יל. צ'רצ'יל סבר שהמאבק במדבר המערבי הוכרע. על כן, הורה להפנות את הכוחות להגנת יוון שהותקפה על ידי גרמניה באפריל 1941 (ויקיפדיה, 2007; באנגיי, 2005, עמ' 22-19). כתוצאה מכך שרר כמעט ריק במדבר המערבי מן הבחינה הצבאית. הגייסות הבריטיים מלומדי הקרבות הוחלפו ביחידות שציודן דל וניסיונן הקרבי מועט (וולף, 1987, ע' 23). במצב בעייתי זה לבריטים, התב"צים לא אחרו לבוא. לגרמנים לא היתה כל כוונה להסיט כוחות מהמאמץ המתוכנן בברית המועצות ולהשקיע במאמץ נוסף במזרח התיכון. דווקא ההישג הבריטי המשמעותי, הוא שהביא לכך שהם נגררו לאפריקה בעל כורחם, שכן, היטלר לא יכול היה להניח להתמוטטות צבא איטליה להפוך להתמוטטות פוליטית (באנגיי, 2005, ע' 22). על כן, הוא נענה לבקשת העזרה של הדוצ'ה האיטלקי, בניטו מוסוליני, ושלח ללוב כמה יחידות גרמניות שסופחו לאחר מכן לקורפוס אפריקה, תחת פיקודו של גנרל (לימים פילדמרשל) ארוין רומל. הגרמנים הגיעו ללוב בפברואר 1941 והחלו במתקפת נגד. עד ל 15 -ביוני נהדפו הבריטים בחזרה לגבול מצרים-לוב, והעיר טוברוק הושמה תחת מצור (ויקפדיה, 2008; קרבר, 1966). כך נוצר מעגל דינאמי של היזון חוזר, שבו כל צד מגיב לפעולות יריבו. בשל כך, תיווצר ספיראלה העוברת מצד לצד. התב"צים יכולים להיווצר בכל "סיבוב" בספיראלה, עד שהפרשי 122

124 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה הכוחות בין הצדדים היריבים יכריעו את המערכה (ויקיפדיה, 2007; באנגיי, ;2005 הקמן,.(1987 דוגמה אחרת מהתחום הכלכלי הוא תגובת הנגד של חברת "אפל" וחברות נוספות כלפי מדיניות ההשתלטות על השוק של חב' אדובי בנוגע לטכנולוגיית הפלאש המיוצרת על ידה. טכנולוגית הפלאש מוכרת בעיקר כתוסף לדפדפן, המאפשר הצגת סרטונים או אנימציות, אך בפועל הוא אמצעי להצגת קשת שלמה של טכנולוגיות, המשמשות באתרי אינטרנט ובתוכנות, לרבות משחקים. הפלאש הפך לברירת מחדל באתרי הוידיאו שמילאו את הרשת, בעולם הפרסום המקוון ועוד. חב' אדובי, מסוחררת מהצלחתה, הכריזה כי בכוונתה להשתלט על תעשיות הפלטפורמות הניידות. כוונה זו יצרה התארגנות לתגובה נגדית אצל מתחרותיה בעיקר חברת אפל והעניקה להן הזדמנות ותמריץ למחוץ את פלאש ולהוציא אותה מעולם הניידים. ב השיקה אפל את מכשיר האייפון ללא נגן פלאש מובנה. באפריל 2010 הודיע סטיב ג'ובס רשמית במכתב רשמי כי פלאש צורכת יותר מידי משאבים וכי חב' אדובי לא מסוגלת לספק פתרון הולם, ולכן, שום מכשיר של אפל לא יתמוך במוצריה (שני, 2011). "הצלחת יתר" תופעה המעודדת האצה במעגלי משוב היא "הצלחת היתר", המעודדת תגובה מ"הסביבה המשימתית". תופעה זו מתוארת בהרחבה בסוף פרק מס' 4. "אפקט פיגמליון" הנבואה שמגשימה את עצמה מקרה של "האצה במעגלי המשוב", המחבלת 123 על פי מרטון בתהליכי קבלת ההחלטות ומביא לתב"צ הוא "הנבואה שמגשימה את עצמה" "Self-) Prophecy",(Defeating המכונה גם "אפקט פיגמליון": חיזוי מוטעה מעורר התנהגות חדשה, והתנהגות זו גורמת לתפיסה המוטעית הראשונית להתגשם. המשורר הרומי הקדום, אובידיוס, מספר בספרו "מטהמורפוזיס" על פסל בשם פיגמליון שהתאהב בוונוס, אלת האהבה והיופי. בשל אהבתו מצא כל העת פגמים רבים בנשים, עד כי גמר אומר ביאושו שלא לשאת אישה. פיגמליון יצר בכשרונו פסל יפהפה משנהב בדמותה של ונוס וקרא לדמות המפוסלת

125 הסיבות להיווצרות תב"צים: ההסבר של תורות "המערכות המורכבות", ה"כאוס", וה"רשתות" "גאלאתיאה". הוא התייחס לדמות כאל נסיכה חיה ונושמת. הלביש אותה, הושיב אותה על ספה יקרת ערך ונתן לה מתנות. בעת הילולת ונוס, לאחר שקיים את כל גינוני הטקס הנדרשים, התפלל פיגמליון לפני המזבח וביקש כי דמות פסל השנהב תינתן לו לאישה. ונוס שמעה את תפילתו ונענתה לה. כששב פיגמליון לביתו ונשק לפסל, נדהם לגלות כי היא פוקחת את עיניה ומתעוררת לחיים; וונוס נתנה את ברכתה לנישואיהם (ויקיפדיה, 2008). על הסיפור הזה התבסס המחזאי ג'ורג' ברנארד שאו, כשכתב בשנת 1913 את המחזה "פיגמליון", שעובד לאחר מכן למחזמר המפורסם "גברתי הנאווה". תופעה זו הוגדרה על ידי מרטון בשנת הוא הדגים זאת על ידי אירוע שהתרחש בשנת 1932 בבנק בארצות הברית: על הבנק נפוצו שמועות שהוא על סף התמוטטות. בעקבות השמועות (המוטעות) משכו לקוחות רבים את כספם בו זמנית, דבר שהביא להתמוטטות של הבנק Shulman),Winebur and 1990). הזמן הדרוש ל"התארגנות עצמית" משתנה ואינו נשלט התגובה של תתי המערכות לפעולתנו ב"סביבה המשימתית" (מה שכינינו בתת הפרק הקודם "מעגלי משוב") יכולה להיות ישירה ומהירה, של מקבל החלטות מסוים (או מספר מקבלי החלטות) המניעים מערכת ו/או מספר מערכות ב"סביבה הארגונית". כך לדוגמה, החלטה של מנהיג החיזבאללה לבצע אקט של חטיפה על הגבול בקיץ 2006, הביא להחלטה מהירה של הסלמה קיצונית מהצד הישראלי ולפרוץ מלחמת לבנון השנייה; אולם, התגובה יכולה גם להיות מושהית, ולבוא בדרך של "התארגנות עצמית", של כוחות המגיבים לפעולה. מרגרט וויטלי ודבורה פרייז מציינות כי "ההתארגנות העצמית" ב"סביבה המשימתית" של הארגון מתרחשת לאחר תקופת דגירה מסוימת, וזה לוקח זמן: שינויים אינם נגרמים "מלמעלה למטה"... אלא מפעולות מקומיות, הנובעות באופן סימולטאני בדרכים שונות ומרובות. כשהשינויים נשארים בלתי מקושרים, דבר לא מתרחש מעבר להם עצמם. אולם כאשר השינויים הבודדים מתקשרים זה לזה, מתרחשת התופעה המכונה "התהוות"... לתופעת ההתהוות יש תמיד כוח רב מזה של המרכיבים אותה. היא בעלת תכונות 124

126 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה השונות מתכונות הפעילויות הבודדות שגרמו להתהוותה, והיא תמיד מפתיעה אותנו בהתפרצותה (ההדגשות שלנו. המחברים). (2006,Wheatley and Frieze) מנהלים במגזר הציבורי מתקשים להבין כי לעיתים, "מהר יותר הוא איטי יותר". קרי, לכל המערכות הטבעיות, החל ממערכות אקולוגיות ועד בעלי חיים וכלה בארגונים, יש קצב צמיחה פנימי אופייני, וזה נמוך בהרבה מהקצב המהיר ביותר האפשרי. כאשר התהליכים מואצים, כמו בסרטן, המערכת תגיב בניסיון להאט את התהליך, עד כדי סיכון קיומו של הארגון. על כן, ככל שהפעולה הארגונית דוחפת לשינוי מהיר יותר, יש לצפות לתב"ץ ולמצוא את הדרכים לאתר אותו ולהגיב אליו בזמן אמת. במאי 2007 פרסמה העיתונאית, סמדר פרי, ראיון עם לובנה עוליאן, הנחשבת לאשת הפיננסים המובילה בסעודיה ובקהילה העסקית בעולם הערבי, ומופיעה בקביעות ברשימת מאה הנשים המשפיעות ביותר בעולם. המסר העיקר העולה מן המאמר הוא שהיא אמנם מגויסת לחלוטין למאבק הנשים לשוויון, אולם, כדבריה, "אסור ללחוץ חזק מידי" (פרי, 2007). לדעתה, שינוי משמעותי במדינה כמו סעודיה חייב לבוא באיטיות. פטרולי משטרת הצניעות באגף הנשים של הקניונים בערים הגדולות של סעודיה ממשיכים לעצור נשים מאופרות. נגרם נזק לעניין בשל צעדים פרובוקטיביים שניסו להקדים את המאוחר. הזמן טרם הבשיל למאבק לשוויון זכויות לאחור (שם). ניסיונות לבצע שינויים בפרמטרים הלא נכונים נועדים לכישלון מערכות מורכבות אינן רגישות לשינויי מדיניות במרבית הפרמטרים, כך שניסיונות רבים שלנו לבצע שינויים בעזרת הפעלת "מנופים" על הפרמטרים הלא נכונים, נועדים לכישלון,Forrester) 1969). מבין מכלול הפרמטרים הפועלים על מערכת מורכבת, רק פרמטרים ספורים משפיעים עליה באמת בנקודת זמן ספציפית; ואילו רמת ההשפעה של הפרמטרים האחרים היא נמוכה, ואפילו נמוכה ביותר. מאפיין זה מתנהג לא ליניארית. על כן, קשה לזהות ולהפעיל מנגנונים שיתאמו בין רמת הרגישות לחשיבותם היחסית על ציר הזמן של הפרמטרים המודדים 125

127 הסיבות להיווצרות תב"צים: ההסבר של תורות "המערכות המורכבות", ה"כאוס", וה"רשתות" את התנהגות המערכת. כך לדוגמה בנושאי תחבורה, חייבים למדוד בשעות היום פרמטרים חשובים שונים מאילו החשובים בשעות הלילה. מערכות ביורוקרטיות נוטות לקיבעונות מחשבתיים, ומתקשות להפנים את החשיבות היחסית השונה בתנאים שונים של הפרמטרים המבוקרים. כך למשל, טענו (2001), Ronfeldt and Arquilla כי משך שנים העריכו מקבלי החלטות כי הפרמטרים החשובים למלחמה בטרור הם המנהיג והתקשורת, אולם, עם הזמן הסתבר שארגוני טרור פועלים כיום כ"רשתות", והגורם המשפיע באמת הוא הגורם המאחד בין רשתות הטרור השנאה, ללא צורך בניהול מרכזי או בהנהגה. המשמעות ההפוכה של הקביעה הזו היא, ששינוי בפרמטר ה"נכון" עשוי לביא להצלחה ולגרום ל"אפקט הפרפר" Effect"),("Butterfly שכבר עסקנו בו בפרק זה. קרי, לתגובות משמעותיות ולא פרופורציונאליות. השלכותיו של הקונפליקט בין מטרות על המערכת ה"מטרה" היא התכלית שלשמה נבנית "מערכת מורכבת" ובגינה היא פועלת. זהו הרציונאל המניע את המערכת. מערכת בנויה, בין היתר, מתתי מערכות, שגם להן מטרות משנה. מטרות ואינטרסים (בעיקר קצרי טווח) של תתי המערכות מתנגשים, לא פעם, עם האינטרס הכולל של המערכת כולה, ובמקרים רבים הם דומיננטיים ממנו בהכוונת פעולתה של המערכת. כך לדוגמה, תאים סרטניים יאיצו את גידולם, גם אם ההאצה והגדילה הלא מבוקרת הזו תביא למות החולה, וגם למותם. זהו מצב, לפיו אינטרס בודד של תת מערכת דומיננטית ככל שתהיה משתלט על השיח ומביא לכך שהגשמת מטרותיה של אותה תת מערכת יבואו על חשבון האינטרס הכולל של המערכת כולה. מצב כזה קורה, למשל כאשר השלטון /ההנהלה מגלה חוסר עמידות כלפי הדומיננטיות של אותה תת-מערכת, למרות שתמונת הסיכונים בהירה לו. 126

128 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה כלומר, במצבים כאלה, למרות המודעות למחיר האפשרי של טעות, הדומיננטיות של תת המערכת מבטלת סיכוי להתנגדות אפקטיבית. כך למשל, טען דיקן הפקולטה למשפטים לשעבר באוניברסיטת תל אביב, הפרופסור מני מאוטנר, כי בית המשפט העליון בהובלת אהרון ברק כנשיא תרם לא מעט לתהליכים שבהם נפגעו מעמדו והלגיטימציה שלו. השלטת הקונספציה לפיה, "הכל שפיט", הביאה בימיה של דורית בייניש, שהחליפה את ברק בתפקידו למאבק מתמשך של חלק מאנשי הרשות השופטת לשנות את מעמד בית המשפט ביחס לכנסת: פסק הדין בעניין בנק המזרחי, שבו נטל לעצמו בית המשפט לראשונה את הכוח לפסול חוקים של הכנסת, היה טעות קשה, משום שהוא התעלם לגמרי מתגובת הנגד הצפויה של המערכת הפוליטית, שהתבטאה מצד אחד בפוליטיזציה של הליכי מינוי השופטים, ומצד שני בעיקור כוחו של בית המשפט לפסול חוקים פוגעניים באמת, בשל החשש של בית המשפט מאותה תגובת נגד. (צימוקי, 2011) דוגמאות נוספות: תופעת הריכוזיות והשפעת היתר של בעלי ההון על השלטון בישראל וההשלכות של אלה על יוקר המחייה, על הצטמצמות המעמד הבינוני ועל בטחונו הביאו לסדרת הפגנות ופעולות מחאה שהתקיימו ברחבי ישראל בקיץ 2011; להקמת "ועדת טרכטנברג" ולשינוי סדר היום בישראל לסדר יום חברתי; בכל פעם שהמגזר החרדי מצליח להשיג עבור אנשיו הישגים משמעותיים שנתפסים כבאים על חשבון קבוצות אוכלוסייה אחרות, מתעוררת תגובת נגד של גורמים חילוניים. זו היתה, למשל, הסיבה לצמיחתה של מפלגת שינוי ב בבחירות לכנסת השש עשרה, ל- 15 מנדטים, והפיכתה למפלגה השלישית בגודלה. עקב כך, צורפה שינוי לקואליציה, ואילו ש"ס ויהדות התורה נותרו בגללה בחוץ, על ההשלכות התקציביות שנבעו מכך; 127

129 הסיבות להיווצרות תב"צים: ההסבר של תורות "המערכות המורכבות", ה"כאוס", וה"רשתות" הצלחתו היחסית של מפעל ההתנחלות ביהודה ושומרון הביאה להקצנת פעילות השמאל לעצירתו, מחשש לאובדן האופציה של "שתי מדינות לשתי עמים"; ולמאמצים פלסטיניים לבלום אותו בסיוע בינלאומי; מפולת מניות הבנקים בישראל ב- 1983: לאחריה, נפתחה (בלחץ דעת הקהל ובאיחור רב) חקירה נגד בכירי הבנקים שהובילו את "ויסות המניות". במשפטי הבנקאים שהועמדו לדין ב התברר, שהבעיה לא הייתה אי ידיעה או היעדר גילוי נאות לחשיפה לסיכונים. על הויסות ועל סכנותיו ידעו כולם, כולל קברניטי המשק, אולם התעלמו מכך. כל עוד השיטה "עבדה" כביכול, למשתתפיה היה אינטרס לעצום עין מעיוותיה (פלוצקר, 2008 ד'). את המחיר שילמה מדינת ישראל כולה, שהועמדה בסכנה של פשיטת רגל; הסוציולוג רוברט ק' מרטון מכנה תופעה זו בשם "אינטרס מיידי" Iinterest"),("Immediate שיכול פעמים רבות לגבור על אינטרסים ארוכי טווח. תופעה זו של "אינטרס מיידי" הגובר על האינטרס הלאומי הבסיסי רווחת מאוד בממשל הישראלי, שסובל מקדנציות קצרות ולא יציבות של בעלי תפקידים, ממדיניות ציבורית לא עקבית ומחילופים תדירים של שרים ושל בעלי תפקידים בכירים. כתוצאה מכך, טווח הראייה של מקבלי החלטות המוגבל במקרים רבים לאורך הקדנציות שלהם התקצר עוד יותר, ככל שהתקצרו הקדנציות הללו (שוחט, 2007; גרינשטיין, 2008). כך לדוגמה, במהלך העימות המזויין עם הפלסטינים בתחילת המילניום, קיעקעה ישראל את יכולת המשילות של הרשות הפלסטינית שהביאו את יהודה, שומרון ובעיקר עזה למצב של אנרכיה, וסללו את הדרך לנפילת הפתח ולעליית החמאס. בטווח הארוך פגעה ישראל בעצמה, כיוון שהאנרכיה והשתלטות הקיצונים יצרו מצב לפיו "אין עם מי לדבר" אין שלטון שניתן להגיע עימו להסכם על סיום הסכסוך המזויין, לא כל שכן על הסכם שיכולים להיות לו תוקף ולגיטימציה בשטחי הרשות. דוגמה מתחום אחר היא סוגיית גידול המזון למטרות דלק שהפכה נפוצה מאוד בשנים האחרונות, אולם הופכת במהירות לצעד לא נבון ולא מקובל להתמודדות עם משבר האנרגיה. מחירי הדלק המאמירים הביאו מדינות מערביות רבות לעודד ולסבסד שימוש בדלק ביולוגי המופק מדגנים: חיטה, תירס לפתית 128

130 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה וכדומה, למרות ששריפת הדלקים הללו מזהמת ממש כמו שריפת דלקים רגילים. התוצאה של מדיניות קצרת טווח זו שהביאה לשימוש באדמות חקלאיות לגידול דלקים ביולוגיים היתה משבר מזון עולמי ב- 2008, שהתבטא בזינוק חד במחירי המזון, ושאת תוצאותיו ארוכות הטווח קשה עדיין להעריך (קאנטר,.(2008 מהלך דרמטי שהשלכותיה תוודענה רק בעתיד היא ה"טרנספר" והפקעת הקרקעות, תוך דיכוי המתנגדים בכוח, שכפו השלטונות הסינים על אוכלוסיה גדולה על מנת לפנות מקום לבניית הכפר האולימפי, מתקני הספורט וכבישי הגישה אליהם, ללא פיצוי מספק ובהתראה קצרה. * * * בפרק זה ניתחנו את הסיבה הראשונה להיווצרות תב"צים: תכונות המערכת המורכבת, הבאים לידי ביטוי ויזואלי ב"תורת הרשתות" ומאופיינים על ידי "תורת הכאוס": מנינו שבע תכונות משפיעות והשלכותיהן: אירוע קטן במקום אחד יכול להוביל לתגובת שרשרת בלתי ניתנת לחיזוי "אפקט הפרפר"; ה"מורכבות"; תכונת "ההתארגנות העצמית"; חוסר הטמעה של הזמן הדרוש ל"התארגנות עצמית"; ניסיונות לבצע שינויים בפרמטרים הלא נכונים נועדים לכישלון; השלכותיו של הקונפליקט בין מטרות על המערכת. בפרקים הבאים נתמקד בסיבות נוספות להיווצרות תופעת התב"ץ. 129

131 חוסר רציונאליות בקבלת החלטות פרק שמיני חוסר רציונאליות בקבלת החלטות מבוא הסיבה הראשונה להיווצרות תב"צים, שבה עסקנו בפרק הקודם, נבעה מגורמים שמעבר ליכולותינו (למרות שבחלקם הם ניתנים להכוונה). מעתה, יוקדשו הפרקים הבאים לסיבות התלויות בנו ובארגונים שאנו מנהלים. בתוך הסיבות הללו הפרק הנוכחי יוצא דופן. נקודת המוצא שלו היא שאין בכלל התמודדות; שמערכת השיקולים שלנו מאופיינת בכלל בחוסר רציונאליות. שחולשות אנוש משתלטות על תהליכי קבלת ההחלטות, וגורמות לנו לוותר על שיקול דעת ראוי וחשיבה מסודרת, הן ברמת היחיד והן ברמת הקבוצה. ואכן, המחקר של הסוציולוגיה הקוגניטיבית מוכיח, שאפילו במצב שבו יש לכאורה את כל המידע הרלוונטי, אין הדבר מבטיח חשיבה וקבלת החלטה רציונאליים. זאת, בשל ליקויים או הטיות שיטתיות בצורת החשיבה. חשוב להדגיש: למרות שהפרק הנוכחי עוסק בתרומת חוסר הרציונאליות בקבלת ההחלטות לתב"ץ, הרי שהיעדר רציונאליות בקבלת החלטות איננה רק גורם לתב"צ. שימוש מושכל בכלים לא רציונאליים כמו מתן דגש רב יותר לאינטואיציה יכול גם לתרום למזעור התב"ץ ולהשביח את ההתמודדות עימו. אולם, על כך, בפרקים הבאים. 130

132 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה המרכיב הרגשי גובר על המרכיב הרציונאלי זוכי פרס נובל, עמוס טברסקי ודניאל כהנמן כבר הוכיחו כי בביצוע ניבויים ובשיפוט תחת תנאי חוסר ודאות, אנשים אינם מסתמכים על חישובים של סיכויים או על תיאוריה סטטיסטית של ניבוי. הם נשענים על מרכיבים רגשיים, מוגבל של מספר ועל בכלים פשוטים, שאינם ניתנים למידול ולחיזוי לגבי תוצאות מעשיהם, את רמת אי הוודאות מגדילות יוריסטיקות. אלה Kahaeman),Tversky and לעיתים לטעויות חמורות ושיטתיות ומוליכות.(1974 בספרו Slow",Kahneman) "Thinking Fast and (2011 מביא כהנמן שתי תמות לתופעה של חוסר רציונאליות בקבלת החלטות (פרנק, 2012): התמה הראשונה: שתי מערכות ההפעלה מערכת ההפעלה האחת מתוכנתת לחשוב מהר. היא מהירה, רדודה, תמיד ערה ומציירת ללא הרף את תפיסת המציאות שלנו ביד גסה וזריזה, תוך הסתמכות על סטריאוטיפים, הכללות ומטאפורות. המערכת עושה שימוש נרחב באינטואיציה ובכללי אצבע כדי להגיע למסקנות קלות ומהירות, שאינן מאפיינות בדרך כלל חשיבה רציונאלית. היא מעדיפה להבין את מה שנוח לה, ולהתמודד עם שאלה שנוח לה לפתור מתוך אותה אינטואיציה שרומזת לנו שאנחנו יודעים את התשובה, מאשר להתמודד מנטאלית עם חוסר הידיעה ולהקדיש אנרגיה לשאלה האמיתית. לעומתה, מערכת ההפעלה השנייה מתוכנתת לחשוב לאט. היא כבדה, איטית ועצלה מאוד. היא מצטיינת בחשיבה רציונאלית, אך דורשת מאמץ מנטאלי כבד כדי להפעילה לאורך זמן. עם זאת, הלוגיקה שלה מלאה ומדוייקת יותר, ולכן היא מבצעת פחות שגיאות. היחסים בין שתי המערכות הם שמכריעים בחלק גדול ממהחלטות שאנו מקבלים, ואף על פי שהמערכת הרציונאלית היא לכאורה זו האמונה על קבלת ההחלטות, היא מאפשרת במקרים רבים מטעמי חיסכון בזמן ובשאבי חשיבה 131

133 חוסר רציונאליות בקבלת החלטות לקבל את השיפוט שהמערכת הראשונה יוצרת בן רגע ופועלת לפיו (פרנק,.(2012 סוג דומה של הטייה הציג ד"ר יונתן לבב מאוניברסיטת סטאנפורד. לטענתו, התעקשות לקבל החלטות במצב של עייפות מובילה להחלטות רעות, כי אנחנו לא יודעים להעריך את כמות המשאבים העתידית שלנו. בשלבים הראשונים אנחנו משקיעים אנרגיה רבה בכל החלטה, גם אם היא שולית, ואז אנחנו הולכים ומתעייפים ומקבלים החלטות שלא היינו מקבלים אחרת: לכל תהליך קבלת החלטות אנחנו מגיעים עם כמות "דלק נפשי" שמאפשרת לנו לצלוח בריכוז את התהליך, אלא שככל שמדובר ביותר פרטים, כך מלאי ה"דלק" הולך ואוזל. העלות הפסיכולוגית של התהליך יוצרת עייפות ומטשטשת את המחשבה, כאילו המוח אומר: תנו לי לנוח, אני לא יכול לקבל החלטה מורכבת מידי ברמת עייפות כזו. אנחנו מנסים להקל על עצמנו, ולכן מתכנסים לפתרון הקל שהוא בדרך כלל ברירת המחדל... מחיר המינימום וכדומה. אם מתעקשים להמשיך במצב הזה, איכות ההחלטות שמתקבלת נמוכה יותר. (חרותי-סובר, 2012) התמה השנייה: נטייתנו ליצור מנגנון סיבתי התמה השניה, על פי כהנמן, היא הצורך שלנו כבני אנוש בסיפור קוהרנטי שמתקבל על הדעת. על כן, אנו מחפשים תבניות בסובב אותנו ומייצרים מנגנון סיבתי לכל תוצאה, גם אם לא קיים כזה. בעקבות זאת, אנו מושפעים ללא הרף מפרטים ומאירועים בסביבתנו, שלהם אנו מייחסים חשיבות ורלוונטיות לחיינו ולקבלת ההחלטות שלנו אף שלרוב מדובר בצירוף מקרים טהור. כך אנו חצויים בין שני סוגי "עצמי": הראשון הוא ה"עצמי" החווה את חיי היום יום שלנו; והשני הוא ה"עצמי" הזוכר, ששומר ומנהל את הנרטיב שאותו בנינו במוחנו אודות החיים שלנו, ולפיו אנחנו גם מקבלים החלטות (פרנק, 2012). 132

134 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה עוד על הטיות שיפוטיות בנובמבר 2011 פרסם כהנמן, מאמר ב"מוסף הארץ" תחת הכותרת: "תיאוריית הכשל". כהנמן מתאר בו את התקופה בה שימש כמעריך מועמדים לקורס הקצינים בצה"ל. הוא מספר שלמרות שהוא ויתר חבריו המאבחנים ידעו שתחזיותיהם היו רק מעט טובות יותר מניחוש אקראי, ושיכולתם לנבא את ביצועי המועמדים בבית הספר לקצינים נמצאה במחקרים זעומה חוות הדעת שניפקו היו בדרך כלל פסקניות וחד משמעיות. "רק לעיתים נדירות היו לנו ספקות או רשמים מנוגדים" (כהנמן, 2011, ע' 44). את התופעה הזו כינה כהנמן במאמריו, "אשליית התקפות": התרשמות משכנעת מאירוע ספציפי מתנגשת בידע כללי. במצב כזה, לרוב, ההתרשמות היא שגוברת. כהנמן טען, כי "חשיבה מהירה אינה נוטה לספקנות: אנו נוטים לחשוב שהעולם יותר קבוע וניתן לחיזוי ממה שהוא באמת, משום שהזיכרון שלנו משמר כל הזמן, באופן אוטומטי, סיפור על מה שקורה, ומכיוון שכללי הזיכרון נוטים להפוך את הסיפור הזה לקוהרנטי ככל האפשר, ולדכא את החלופות. (כהנמן, 2011, ע' 44) בשנת 2009 ראה אור בעברית הספר: "דבר המומחים, תחזיות שלא בדיוק התגשמו" לכריסטופר סרף וויקטור נבסקי. ספר זה הוא אסופה של תחזיות שהתבדו והתגלו במבחן המציאות כשטות מוחלטת, מהתחזית של פרופסור לפילוסופיה שעד 1982 הסקס יהפוך לנושא פחות מרכזי, הן בשירה והן בפסיכואנליזה; דרך עורך המגזין "פיקצ'וריאל רוויו" שדחה ב הצעה לפרסם פרקים מהרומן של מרגרט מיצ'ל, "חלף עם הרוח" בטענה של חוסר עניין ורלוונטיות; ועד קביעתו של מנהל בכיר בחברת "דק" על הביטלס, אותם סרב להחתים ב- 1962, כי "להקות הגיטריסטים עומדות לצאת מהאופנה"

135 חוסר רציונאליות בקבלת החלטות "ערכים בסיסיים" המשבשים החלטה אחד הגורמים לחוסר רציונאליות בתהליכי קבלת החלטות הוא מה שמכנה הסוציולוג רוברט ק' מרטון "ערכים בסיסיים" values") ("Basic של המחליט, המאפילים על תהליכי קבלת ההחלטות המסודרים. דוגמה כזו היא הידרדרות הכלכלה כמדע, שהביאה למחיקת 15 טריליון דולר, לפיטורי יותר משישה מליון איש ולאבטלה בסדרי גודל שלא הכרנו מאז שנות ה- 40 של המאה הקודמת. הדבר קרה בשל ההיצמדות של מדע הכלכלה לראייה הרומנטית של הקפיטליזם כמערכת מושלמת או קרובה לשלמות, שבה פרטים רציונאליים משתלבים בשווקים מושלמים. הכלכלנים התעלמו ממגבלות הרציונאליות האנושית, המובילות לעתים קרובות ליצירת בועות ולניפוצן; מהבעיות התופחות של מוסדות; מחוסר השלמות של השווקים ומהסכנה שטמונה ברגולטורים שאינם מאמינים ברגולציה מכל הדברים שעלולים להוביל את המערכת הכלכלית לקריסה פתאומית (קרוגמן, 2009). דוגמה ממקומותינו: כשהחל התחקיר העיתונאי בפרשת צלילות השייטת בנחל הקישון, והעיתונים חיפשו לוחמי שייטת נוספים שחלו בסרטן, לא שיתפו השייטת ואנשיה פעולה, בגלל ערך הסודיות והאמון במערכת. השתיקה הזאת הביאה לכך שהצלילות נמשכו, כמו גם למשל, ההפקרות שבמתן עונשים כמו שתיית מי הנחל מתוך סנפיר הצלילה... (שם, ע' 103). רק בשלב מאוחר יותר, כאשר נחשפה העובדה שצה"ל היה זחוח והתעלם מהתראות חוזרות ונשנות על סכנה לחיי הלוחמים, קועקע האמון ונופצה המוסכמה והערכים הישנים השתנו (טל-שיר, 2008, עמ' ). עירוב של רגשות בתהליכי קבלת החלטות ב- 31 במרץ 1939 ששה עשר יום לאחר פלישת גרמניה הנאצית לפראג הודיע ראש הממשלה הבריטי דאז, נוויל צ'מברליין, בבית הנבחרים בלחץ דעת הקהל הסוערת, כי בריטניה וצרפת תערובנה לביטחונה של פולין בפני כל פעולה "שתאיים באופן ברור על עצמאות פולין" (שיירר, 1976, ע' 367). הערובה החד 134

136 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה צדדית לפולין סללה את הדרך להסכם גרמני-רוסי, והוותה את יריית הפתיחה של מלחמת העולם השנייה. צעדו של צ'מברליין היה משולל כל היגיון. הוא הרי היה "הרוח החיה" שמאחורי "הסכם מינכן" ומדיניות הפייסנות כלפי היטלר, במסגרתה סרב להילחם והפקיר לידי הגרמנים בעלת ברית חזקה בהרבה מפולין, ומסרו את צ'כוסלובקיה לגרמנים על מגש של כסף. ועתה, הן בחרו להלחם עבור מדינה שאין לה גבול משותף עימם, ושאין להם כל דרך אפקטיבית למנוע את הכחדתה. קודם שהשמיע את הצהרתו, העדיף צ'מברליין לא להיוועץ במשרד החוץ או בעוזריו שלו (יתכן והבין כי הערותיהם יפריעו למהלך שלו...). מתן הערבויות לפולין ביטא את תגובתו הרגשית והספונטאנית להשפלה האישית שספג, כאשר היטלר הפר את רוח ההסכמים שעליהם עמל כל כך. מה ניתן ללמוד מן הסיפור שלפנינו, שהיה רצוף בשרשרת החלטות, שגררו בעקבותיהן שרשרת של תב"צים? שהחלטות קריטיות מתקבלות לעיתים, כלאחר יד. הן יכולות להיות משוללות כל היגיון, לכאורה, ומאופיינות על ידי התנהגות המונעת מתוך דחפים ורגשות אישיים. דוגמה אחרת מאותה תקופה, שחרצה את גורלה של גרמניה במלחמת העולם השנייה, הייתה החלטתו של היטלר להכריז מלחמה על ארצות הברית ב- 11 בדצמבר 1941, בעקבות ההתקפה היפנית על פרל הארבור. הוא עשה כן בחטף, למרות ש"ההסכם המשולש" שחתם על יפן ואיטליה לא חייב אותו להילחם (כי יפן פתחה במלחמה ולא הותקפה); כנגד כל מה שהטיף לו בעבר לגבי מלחמה בשתי חזיתות; בלי להתייעץ באסטרטגיים הצבאיים שלו; מבלי שתהיה בידו תוכנית כיצד לנצח את ארצות הברית; ובלי הכנות מוקדמות לעימות כזה. סביר להניח, שאם לא היה ממהר להכריז מלחמה, לא היה הנשיא רוזוולט מצליח לשכנע את הקונגרס להכריז מלחמה על מדינה נוספת מלבד יפן, וארצות הברית הייתה משקיעה את מרצה ומשאביה נגד יפן ולא פונה נגד גרמניה (קרשו, 2009, עמ' ). מדוע ביקש היטלר להכניס את ארצות הברית ללחימה? האם משום שלא העריך את יכולת האמריקנים ואת יכולות "כלכלת המלחמה" שלהם? האם ביקש לגרום להם לפצל כוחותיהם בין הלחימה בגרמניה וביפאן? כך או כך, התוצאה היתה תב"ץ שהשלכותיו קטלניות עבור גרמניה. 135

137 חוסר רציונאליות בקבלת החלטות עיוות המציאות בעת קבלת החלטות כאלה לא מאפיין ענייני מלחמה ושלום בלבד. שני ספריו פרופסור דן אריאלי "לא רציונאלי ולא במקרה" (אריאלי, 2008); ו- "לא רציונאלי אבל לא נורא" (אריאלי, 2010) מציגים את הדרכים הרבות שבהן אנו מתנהגים באופן לא רציונאלי ואת הדרכים להתמודד עם הבעיה,Ariely).(2008 פרופסור דן אריאלי מתאר משקיע בבורסה שהפסיד כסף רב ומצוי עתה שעה לפני סגירת המסחר היומי. הוא מקבל החלטה לקחת סיכון ולנסות להחזיר לעצמו את הפסדיו. התוצאה היא שהוא מסיים את היום בפשיטת רגל. הרצון להחזיר את ההפסדים עיוות את המציאות כך, שאותו סוחר ראה לנגד עיניו רק את השקעותיו הגדולות שילכו לטמיון אם יפרוש, ולא לקח בחשבון את מחיר ההפסד, קרי, את התוצאות הסופיות וההסתבכויות שעלולות לקרוא אם ייכשל ההימור. ככל שגדל ההפסד מגדיל הסוחר את הסיכונים, ובסוף הכל מתפוצץ... (הנדוורקר, 2009). דוגמה נוספת היא הנכונות של אנשים חכמים ומשכילים להפקיד את כספם אצל מנהלי השקעות הנחשבים "מצליחים", בלי בדיקות מעמיקות יותר, כפי שקרה בפרשת ההונאה הגדולה של ברנרד מאדוף בארצות הברית. מאדוף הודה בסוף 2008 ב"הונאת פונזי" 1 של 50 מיליארד דולרים (שוורץ, 2008; ברנסון והנריקז, 2008). משקיעיו היהודים הרבים של מאדוף נפלו קרבן לסוג נוסף של הטיה לא רציונאלית הנטייה הטבעית לסמוך על "אחד משלנו", למרות סימני השאלה סביבו (מוזגוביה, 2008). "הונאת פונזי" scheme") :("Ponzi סוג של הונאת ממון שבה מובטח למשקיעים החזר השקעה גבוה במיוחד בפרק זמן קצר, אך למעשה כספי החזר ההשקעה המוצגים כפירותיה, משולמים מכספם של המשקיעים העתידיים ואינם אלא החזר חלקי של הקרן. הונאה זו נקראה על שם צ"רלס פונזי, איטלקי שהיגר לארצות הברית. אף שפונזי לא היה הראשון שביצע הונאה זו, הוא היה הראשון שהביא את ה"פירמידה" לסדרי גודל שלא היו מוכרים עד אז, והרוויח באמצעותה סכומי כסף גדולים

138 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה התעלמות ממגוון האפשרויות: והדחקת הפסימי העדפת התרחיש האופטימי את ליקוי נוסף המאפיין ארגונים ציבוריים ביורוקרטיים הוא הנטייה להזניח מגוון האפשרויות האפשריות; לבחון את התוצאות העתידיות של פעולותיהם על בסיס מגוון אפשרויות מצומצם מאוד ומוטה לכיוון האופטימי; ולא להתכונן לאפשרות הקשה ביותר האפשרית. באמרנו "מגוון האפשרויות" כוונתנו לפתיחת כל האופציות של כל הצדדים.כך למשל, יציאה לפעולה צבאית יזומה; או לחילופין, התגוננות כנגד פעולה יזומה של יריב / אויב, מחייבת בחינת מגוון האפשרויות של שני הצדדים, ואם מעורבים גורמים משפיעים נוספים, גם שלהם. תרשים מס' 4 מתאר מצב שבו הגורמים המשפיעים הם אנחנו והיריב. תרשים מס' 4: הקפדה על מגוון האפשרויות היכולות שלנו מגוון אפשרויות גדול פה אנו נוהגים ליפול בפח... מגוון אפשרויות קטן יכולות היריב מגוון אפשרויות גדול מגוון אפשרויות קטן 137

139 חוסר רציונאליות בקבלת החלטות בניתוח המפגש שבין יכולותינו שלנו ויכולות היריב יכולות להיות ארבע אפשרויות: לקחנו בחשבון מגוון אפשרויות קטן שלנו ומגוון אפשרויות קטן של היריב (הריבוע השמאלי התחתון); לקחנו בחשבון מגוון אפשרויות נרחב שלנו, ומגוון אפשרויות קטן של היריב (הריבוע השמאלי העליון); לקחנו בחשבון מגוון אפשרויות קטן שלנו ומגוון אפשרויות גדול של היריב (הריבוע הימני התחתון); המצב האופטימאלי: לקחנו בחשבון מגוון אפשרויות גדול שלנו ומגוון אפשרויות גדול של היריב (הריבוע השמאלי העליון); אנו נוטים בדרך כלל ליפול בפח בריבוע השמאלי התחתון, כאשר אנו נוטים לבחור מתוך מגוון האפשרויות של היריב את הסבירות ביותר בעינינו, ולהציב מולם את תוכנית כוחותינו כפי שאנו רואים אותה. הגישה הנפוצה הזו היא כר נרחב להיווצרות תב"צים. כך היה, למשל, באירוע ההשתלטות הכושלת של חיל הים הישראלי על ה"מאווי מרמרה", שהשתתפה במשט לעזה במאי ניתוח ההשפעות ההדדיות של כל שניים ממכלול הגורמים המשפיעים על המשט היתה נותנת את מגוון האפשרויות של היריב שאליהם צריך להתכונן. כך למשל, הצלבה של אופן ההשתלטות (קשה עד נוחה) ורמת ההתנגדות (מפאסיבית ועד התנגדות באש) היתה מלמדת שמה שהתרחש לא היה צריך להיות תב"צ אלא אירוע צפוי שצריך היה להתכונן לו (ראו תרשים מס' 5). ניתוח של מלוא מגוון האפשרויות של היריב היה מקל על פריסת מגוון האפשרויות של כוחותינו והכנת מענה מתאים לתרחיש שקרה במציאות. דוגמה נוספת להתעלמות ממגוון האפשרויות היו תוכניות חיל האוויר הישראלי להתמודדות עם צבאות סוריה ומצרים ערב מלחמת יום הכיפורים ב כשבחן חיל האוויר את האופציות שבידיו הוא אימץ רק חלק קטן מהם, כאשר 138

140 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה תרשים מס' 5: הצלבה בין שני מרכיבים רלוונטיים בפרשת ההשתלטות על ה"מרמרה" רמת הקושי בהשתלטות האם התכוננו לאופציה הזו? קשה נוחה רמת ההתנגדות התנגדות באש התנגדות פסיבית הגביל אותם בשני תנאים מוקדמים: אישור מדיני לתקיפה מקדימה, ותנאי מזג אוויר נוחים. בפועל, שני התנאים לא התקיימו והתכנית קרסה. פינקל טען כי "חיל האוויר אשר ביסס את תוכניתו (כמו במלחמה הקודמת) על הפתעה, מצא עצמו מופתע כאשר לא הצליח לממשה" (שם, עמ' ). תחום זה של פריסת מגוון האפשרויות בתהליכי קבלת החלטות מהווה אתגר של ממש בתחום פיתוח מערכות ממוחשבות של תמיכה לתהליכי קבלת החלטות, שיפרסו בפני הקברניטים את קשת האפשרויות הכוללת לסוגיה, ויאפשרו להם ראייה חופשית, ללא ה"פילטרים" של המתכננים, שמטים בדרך זו את ההחלטות לכיוונם. עד שהמערכות הממוחשבות הללו יבשילו, קיימות טכניקות רבות בתחום התכנון הלאומי להימנע מכשלים כגון אלה. כך למשל הטיף פרופסור יחזקאל דרור (2005), בעת תכנון לאומי, לא להסתפק בהצגת תוצאה אופטימית ותוצאה פסימית לפעולותינו, אלא לכלול לפחות שתיים נוספות: גם את התרחיש הפסימי ביותר באפשרות האופטימית; 139

141 חוסר רציונאליות בקבלת החלטות והתרחיש האופטימי ביותר באפשרות הפסימית. באופן כזה משורטט באופן ברור מכלול מגוון האפשרויות לפני מקבל ההחלטה. גורמים נוספים גורמים נוספים המביאים לכך שהחלטות מתקבלות בדרך לא רציונאלית הם, למשל (זלוצ'ובר, 2003, ע' 25): אגו; שמרנות; הקושי בהערכת הסתברויות; דרכי הצגת המידע וכמות המידע: למידע המוצג באופן דרמטי ומרגש, נותנים אנשים משקל רב יותר מאשר למידע מוצג בצורה מופשטת הגם שרציונאלית, מה שחשוב זה איכות המידע; ועוד. ברמת הקבוצה, מוכרת למשל "תסמונת החשיבה הקבוצתית" (" The,("Groupthink Syndrome שהראשון לזהות אותה היה הפסיכולוג ארווין ג'ניס (Janis) עוד בשנות ה- 70 של המאה הקודמת. תסמונת זו כללה את המרכיבים הבאים Neck),Manz and :(1997 לחץ חברתי ישיר על חברים המביעים דעות אחרות לדעה השלטת; סטריאוטיפים על קבוצות אחרות בארגון וראייתם כ"אויב"; רציונליזציה של החלטות הווה על בסיס הצלחות בעבר גם אם התנאים הארגונים והסביבתיים השתנו; אמונה מוחלטת במוסריות הקבוצה והתעלמות מהשלכות אתיות של ההחלטות; צנזורה עצמית של חברי הקבוצה שמא ייחשבו "בוגדים" ברעיון המרכזי; 140

142 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה הופעתם של "שומרי מחשבה" הדואגים לכך שהקבוצה לא תקבל ו/או תפרש מידע חיצוני ככזה, העשוי לשנות את החלטתה הראשונית; אשליה של אחידות דעים ביחס לפתרון המומלץ. תופעת ההתעלמות מסימנים מעידים וסיבותיה לאחר ש"התפוצצה" בסוף 2008 "הונאת הפונזי" של ברנרד ל" מאדוף, הודתה הרשות לניירות ערך בארצות הברית (ה- (SEC כי לא חסרו לחה "אותות" המתריעים כי משהו בעייתי בעסקיו של מאדוף; וכי היא החמיצה הזדמנויות חוזרות ונשנות לחשוף את ההונאה. כבר 9 שנים לפני כן כאשר היקף ההונאה היה פחות ממיליארד אחד היא קיבלה תלונות אמינות בנוגע להתנהלות הפיננסית של מאדוף, אולם, תלונות אלה סווגו מסיבות שונות כ"רעשים" (ראה בהמשך), ועל כן, לא טופלו באפקטיביות (שוורץ, 2008; ברנסון והנריקז, 2008). בכל מקרה שבו אנו נתקלים בתב"ץ, נמצא גם התרעות רבות מצד עובדים ו/או באינפורמציה אחרת המועברת בארגון או מגיעה מהסביבה המשימתית שלו. תמיד יימצאו גורמים בארגון ובסביבה המשימתית שלו 2 "על סף הכאוס" ויתריעו כי מה שנראה בבירור מחרטום הספינה אינו תואם לתמונה הוורודה המצטיירת בחדר הפיקוד, אולם, למרות שהקולות הללו, השונים מן הקולות שמאפיינים את הגישה המרכזית בארגון, נשמעים בגלוי, פועל הארגון על מנת לסכל אותם. אזהרות אלה סופן להתמסמס, והן לא יצליחו להטות את הארגון מדרכו הבעייתית (רזי ויחזקאלי, 2007 א'). יחד עם זאת, יש לציין כי גם במקרים שבהם פעולה מצליחה, קיימים תמיד לפני הביצוע קולות המטיפים נגדה... למדיניות ישראל בעזה, שבה סייעה ישראל להתפשטות חמאס על חשבון פת"ח. לא חסרו מתריעים בשטח מקרב בעלי התפקידים הישראלים למדיניות זו, שנראתה אז הגיונית, וכיום מופרכת לחלוטין, אך אזהרותיהם נפלו על אוזניים ערלות: לדוגמה, אבנר כהן, קצין מטה לענייני דתות ברצועה, היה בין הראשונים להתריע על סכנת המג'מע האסלאמי ולדרוש פעולה נגדו. חבקוק וסלאח (1999) מצטטים דוח של כהן מה- 12 ביוני 1984: ראו פרק אחד עשר העוסק במטפורה של "סף גבול הכאוס"

143 חוסר רציונאליות בקבלת החלטות אני חושב כי המשך העלמת העין שלנו או גישתנו הסלחנית כלפני המג"מע האסלאמי עלולה בעתיד להיות בעוכרינו. לכן, אני ממליץ למקד את מאמצינו בחיפוש אחר דרכים לניפוץ הגולם הזה, לפני שהמציאות תטפח על פנינו. (שם, ע' 56) קצין אחר שעסק בשטחים והתריע בשלב מוקדם על סכנת הארגונים האסלאמיים היה תת אלוף שייקה ארז שכתב בתחילת שנות ה- 80 של המאה הקודמת, כי: פעילותן של הקבוצות האסלאמיות הקיצוניות, הגלויה והחשאית... תימשך ביתר שאת וביתר תחכום; העלמת עין שלנו או גישה סלחנית כלפי פעילותן של קבוצות אסלאמיות קיצוניות עלולה בעתיד להיות בעוכרינו. אי התמודדות תתפרש כחולשה, והקנאים הדתיים ישתלטו על הרחוב. (שם, ע' 56) "אותות" מול "רעשים" מקורם של המושגים "אות" ו"רעש" ב"תורת האינפורמציה" של המתמטיקאי קלוד שנון. נגדיר "אות" ("signal") סימן משמעותי תקף ומהימן (למשל סימן שמסמל מטוסי אויב אצל מפעיל רדאר). לעומת זאת, "רעש" ("noise") מוגדר ככל סימן שאינו רלוואנטי, שהוא אינו "אות". רעש יכול לנבוע ממקורות שונים. למשל, "רעש פנימי" רעש שהוא עצם הפעילות העצמית של מערכת העצבים. "רעש" יכול לנבוע מן הפער שבין מה ששיגר המוען לבין מה שקלט הנמען. רוברטה וולסטטר,Wohlstetter) 1962) חיברה את המונחים הללו לסוגיית הסימנים המעידים, בספרה: "פרל הארבור: אזהרה והחלטה" ) Harbor: "Pearl Decision" (Warning and ש למרות הוותק שלו, עדיין נחשב לאחד החשובים בתחום ההפתעה האסטרטגית בעוד ש"אותות" הם מידע איכותי, הרי ש"רעשים" הינם מידע לא רלוונטי, שעלול להטעות. 142

144 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה מאז הפכה ההמשגה הזו לשגורה בפי רבים (ראו למשל בספר זה את: דיקסון, 1979; רמון, 2006; ועוד). ד"ר צבי לניר (2004 ט) ען בהקשר זה כי הבעיה היא לדעת למיין את ה"אותות" ולהשמיט את ה"רעשים". התעלמות מסימנים מעידים תהיה מצב שבו "אותות" אובחנו בטעות כ"רעשים". נציין כי ה"תרגום" של קלוד שנון על ידי ולסטטר, לניר ואחרים מ"תורת האינפורמציה" למדעי החברה נראה לנו כיום מיושן ובעייתי. גם ה"אותות" וגם ה"רעשים" הינם חלק מתיאור המציאות, וחלוקה כזו יכולה להיות מבוצעת רק בדיעבד. עצם החלוקה הזו טומנת בחובה את זרעי הטעות, שכן, על פי הגדרתו של שנון, דווקא ה"רעש" הפער שבין מה ששיגר המוען לבין מה שקלט הנמען יכול להצביע על תב"ץ ועל פערים בין הידע הקיים והידע הדרוש לצורך קבלת ההחלטה הנכונה. יתרה מכך, הצטברות של מה שכינינו "אותות" וגם "רעשים" יכולה להצביע על התהוות של מציאות חדשה שנעלמה מאיתנו, כשניתחנו כל פיסת מידע בנפרד. הסיבות להתעלמות מסימנים מעידים מה הסיבה לכך שהסימנים המעידים אינם זוכים להתייחסות הראויה במערכת? נציג בפניכם חמישה גורמים עיקריים: סגירות פנים וחוץ ארגונית מתכון בדוק להתעלמות מסימנים מעידים; לעיתים האלטרנטיבות הקיימות אינן מבטיחות יותר; אינטרסים מנוגדים של תתי מערכות הפועלים נגד "מטרת העל" של המערכת כולה; חוסר יכולת ארגונית, מסיבות שונות, להשלים את כל הסימנים המעידים לכלל תמונה אחת; חוסר נכונות לפתח יכולת התמודדות עם מלו מגוון האפשרויות (שני צידי המטבע, תרחישים פסימיים). 143

145 חוסר רציונאליות בקבלת החלטות סגירות פנים וחוץ ארגונית מתכון בדוק להתעלמות מסימנים מעידים ככל שה"רשת" הארגונית והבין ארגונית מעובה יותר, ככל שקשרי הגומלין רבים בה יותר וככל שקשרי גומלין אלה נקיים מחסמים למיניהם", כך הסיכוי שסימנים מעידים יגיעו כמות שהם לידי מקבלי ההחלטות ולהיפך. כאשר שולטת בארגון תרבות הנותנת לגיטימציה להעלמה מכוונת של דעות סותרות לפני קבלת החלטה, על מנת להגדיל את הסיכויים שדעה מסוימת תתקבל, הם חשופים לסכנה של התעלמות מסימנים מעידים. על פי העיתונאי, יוסי מלמן (2007), כך היה בפרשת כשלון המוסד בהתנקשות בח'אלד משעל, יו"ר הלשכה המדינית של חמאס בירדן, ב- 25 בספטמבר מלמן טוען כי לא נשקלה ברצינות האופציה של כישלון והשפעתה על יחסי ישראל ירדן ועל הסכסוך הישראלי פלסטיני: "אגף קיסריה של המוסד הוביל לבדו את המבצע. גופים אחרים שהכירו את הזירה וידעו איזה מחיר עלולה ישראל לשלם על מבצע כזה מודרו והודרו כבר בשלבים הראשונים". רוב האישים בצמרת המדינית והביטחונית סברו שההחלטה הייתה שגויה, והעידה על קוצר ראות אסטרטגי. מלמן ציטט שר בממשלה, "ששימש באותם ימים בתפקיד חשוב במערכת הביטחון", שטען כי היה זה מבצע שסיכן את השלום עם ירדן עבור גחמה. לפי המאמר, המבצע נתמך על ידי אלה במוסד שהיו אמורים להרוויח ממנו, כאשר כל הגופים האחרים שלהם היו קשרים ונכסים בירדן שהבינו את הזירה וידעו מה המחיר שהמוסד וישראל עלולים לשלם על מבצע כזה מודרו. גם אלה שהשתתפו בדיונים לא העלו הסתייגויות לגבי המטרה, המיקום ואופן הביצוע. לפי התקשורת, עובדה זו כשלעצמה העידה שבמוסד שררו אותה עת אווירה של חוסר פתיחות ותסמינים של פוליטיקה ארגונית בעייתית (שם). דוגמה לתוצאותיה של סגירות פנים ארגונית שהיסטוריונים מרבים לתת היא של הדיקטטורים הגדולים בתקופת מלחמת העולם השנייה סטאלין, מוסוליני והיטלר, אולם, התיאורים הללו יכולים להתאים לכל ארגון הנשלט על ידי מנהל, השולט בארגונו באמצעות פחד ודיכוי קולות שונים מזה שלו. כך למשל מייחס ההיסטוריון, איאן קרשו (2009, ע' 313), את ההחמצה של סטאלין להבין כי הוא עומד לפני מתקפה גרמנית מתוכננת באביב 1941 ל: 144

146 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה אווירת הפחד וההתרפסות שבה הפוביות והפרנואידיות של אדם אחד, תחושתו כי שיקול דעתו חסין מפני טעויות... הפכו למרכיבים מכריעים במבנה השיטה הסובייטית. לא היה מקום לתיקון ולחיפוי על העדפותיו של סטאלין. החנופה פשתה בכל פינה ובכל הדרגים. (שם) לסיכום, מכנה קרשו את שיטת קבלת ההחלטות שם כשיטה איבד את דרכו" (שם, ע' 314). "שבה ההיגיון דוגמה ממחוזותינו היא הביקורת בחברה הערבית הפלסטינית כלפי מדיניותו של המופתי, חאג' אמין אל חוסייני, בראשית שנות השלושים בסוגיית במאבק הטוטאלי בתנועה הציונית, והטענה שהמשך המאבק בדרך זו יוביל להרס החברה הערבית בפלסטין; וכי השביתה הערבית רק משרתת את האינטרסים הציוניים ומחבלת בפלסטיניים. הביקורת זו דוכאה בעזרת שלטון טרור וחיסולים פוליטיים, ולא היה לה סיכוי להשפיע ברמה המעשית (כהן, 2008, ע' 71) , 66, 56, יחד עם זאת, המופתי יכול היה להבין שמדיניותו בעייתית כבר בתחילת המלחמה ב- 1948, כאשר מנהיגים פלסטיניים מקומיים, בגליל, במשולש, בשרון, בנגב ועוד לא התגייסו ללחימה; והגיעו עם ההגנה בריתות אי התקפה (כהן, 2008, עמ' 81-80). לעיתים, הסגירות איננה תוצאה של מדיניות שליט או שיטה פוליטית, אלא מובנית באופיו של עיסוק ספציפי כמו ביטחון, בנקאות וכדומה. כך למשל, בפרשת "הונאת מאדוף", יצא צוות של הבנק הצרפתי "סוסייטה ג"נרל" לניו יורק עוד ב (כשסכום המעילה היה זניח, יחסית) כדי לבצע לחברה בדיקות נאותות, וגילה כי "המספרים של מאדוף לא היו הגיוניים". כתוצאה מכך הכניס את חברתו של מאדוף ל"רשימה השחורה" שלו, ואסר על חטיבת ההשקעות שלו לעשות עימו עסקים. בנוסף, פנה הבנק ללקוחותיו העשירים והמליץ להם באופן חד משמעי שלא לעשות עסקים עם האיש. אחד הבנקאים צוטט באומרו כי "הדגלים האדומים שהתנוססו סביב מאדוף היו ברורים כל כך, עד ש"סוסייטה ג'נרל" לא היסס בעניין". אבל, הבנק הצרפתי שמר את הגילוי לעצמו, כמקובל בעולם החשאי של הבנקאות הפרטית וניהול הכספים, והצליח לצאת מהפרשה בחשיפה קטנה יחסית של פחות מ- 14 מליון 145

147 חוסר רציונאליות בקבלת החלטות דולרים. אולם, הסתרת המידע אפשרה למאדוף להמשיך בפעילות עד לסוף שנת 2008 (שוורץ, 2008; ברנסון והנריקז, 2008). גם בישראל כשלה המערכת לאתר בזמן את הונאת המיליונים של הפקידה בבנק למסחר, אתי אלון, שנחשפה בשנת בסך הכל מעלה אלון, ממרץ 1997 ועד אפריל 2002, בסך של 271,324,503 ש"ח. במסגרת המעילה פתחה אלון בבנק 206 חשבונות פיקטיביים (לעומת כ- 1,300 לקוחות הבנק), בהם העמידה הלוואות "גב אל גב" ואת כספי ההלוואה משכה לרשותה. מ- 202 חשבונות הבנק גנבה אלון ישירות כספים תוך שבירת פיקדונות הלקוחות ומשיכתם, ומסרה אותם לאחיה המהמר, עופר מקסימוב (ע"פ.(2085/05 ;1971/05 ;7075/03 לעיתים האלטרנטיבות אינן מבטיחות יותר כאשר האלטרנטיבות שעומדות בפני מקבלי ההחלטות מלוות גם הן בסיכונים לא מבוטלים, קיים פיתוי גדול לא לעשות מאומה, ולקוות שהסימנים המעידים לא יתממשו. כך לדוגמה נטען, שעל רוסיה במלחמת העולם השנייה היה להקדים את הפלישה הגרמנית, והמטכ"ל הסובייטי אף הגיש תכנית כזו לסטאלין ונדחה ב- 15 במאי גיאורגי ז'וקוב, ראש המטה הכללי דאז הודה לאחר מכן כי סטאלין צדק, ואימוץ התוכנית עלול היה להביא לאסון גדול אף יותר (קרשו, 2009, ע' 313). מידע הנחשד כאינטרסנטי וכמסולף כך למשל דחה הציבור הפלסטיני, בתחילת שנות השלושים של המאה הקודמת, טענות של פלסטינים כמוחמד טאוויל מטבריה ואחרים, שפרסמו ביקורת כתובה נגד המופתי, חאג' אמין אל חוסייני, בין היתר כיוון שסברו שהם משרתים אינטרסים זרים ולא את האינטרס הפלסטיני (המאמרים פורסמו במימון התנועה הציונית) (כהן, 2008, ע' 56). 146

148 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה חוסר יכולת ארגונית, מסיבות שונות, להשלים את כל הסימנים המעידים לכלל תמונה אחת ניתן לראות במשבר וייטנאם אליו נגררו האמריקנים כתסמונת של כשלון ידוע מראש, שהרי, סימנים מעידים להסתבכות בווייטנאם היו בשפע, וגם המלצות נכונות על מדיניות בכיוון הנכון. היה צריך רק "ללקט" אותם תחת לרציונאל אחד. טוכמן (1986, עמ' ) מצטטת תזכיר המסכם את העמדה האמריקנית ב על פי מסמך זה, תנועות העצמאות של האומות החדשות, המייצגות רבע מאוכלוסיית העולם, הינן "גורם נכבד ביותר ביציבות העולמית". האמצעי הטוב ביותר שימנע מהן כניעה למגמות אנטי מערביות והשפעות קומוניסטיות הוא המשך הקשרים מרצון עימן. לפי המסמך, מלחמה בהודו סין רק תהרוס שיתוף פעולה זה ותרחיק את הווייטנאמיים מרחק שיהיה קשה לגישור. גם תבוסתו של הצבא הצרפתי על לגיון הזרים שלו בידי לוחמי גרילה אסיאניים לא העמידה סימנים מתריעים בפני האמריקנים, שהסתבכו מיד אחריהם בוייטנאם, באותו האופן (שם, ע' 302). ובעניין אחר שוויצר ושי (2002, עמ' 19-18) טענו כי מתקפת הטרור בארצות הברית היתה "הפתעה צפויה" ברמה האסטרטגית. הם ציטטו גורמי ביטחון אמריקניים, כולל ראש ה-,F.B.I. כי אינדיקציות בעלות "ממד הרתעתי" שהיו ברשות המודיעין האמריקני, עשויות היו, לו טופלו כהלכה, להצביע על מתקפה אפשרית של אל קעידה באמצעות כלי טיס בארצות הברית. מידע אינדוקטיבי כזה היה בידי גורמים שונים בקהיליית המודיעין האמריקנית, שלושה שבועות לפני ה- 11 בספטמבר 2001, אך לא הגיע לידי גורם מרכזי אחד: כניסת טרוריסטים מבוקשים לארצות הברית; נוכחות חריגה של ערבים בקורסי טיס בארצות הברית, וחשד שהדבר קשור לבן-לאדן; מעצרו של אזרח זר בעל קשרים חשודים עם חוגים איסלאמיים רדיקאליים באירופה ועם ארגון אל קעידה, אשר ביקש ללמוד להטיס מטוסים אזרחיים באופן מחשיד; 147

149 חוסר רציונאליות בקבלת החלטות הסימנים המעידים "מפריעים" להגשמת תוכניות אחרות ב- 20 בפברואר 1941, זמן מה לאחר התבוסה הקשה שנחלו הכוחות האיטלקים מידי הבריטים במדבר המערבי במלחמת העולם השנייה, נתקלו מכוניות סיור בריטיות בטעות באל-עגילה ברכב משוריין גרמני, והחליפו עימו יריות. המידע החשוב הזה שהגרמנים מתגברים את האיטלקים דווח כהלכה ובמהירות, ושלושה ימים לאחר התקרית, התכנס הקבינט בלונדון בראשותו של ראש הממשלה, וינסטון צ'רצ'יל לדון בנושא. בעקבות תבוסת האיטלקים החליט צ'רצ'יל להעביר את עיקר הכוח הלוחם ממצרים ליוון, שם היה צפוי ניסיון השתלטות גרמני (שהתבצע בהצלחה). צ'רצ'יל הכתיב באותו דיון דברים לפרוטוקול: טעות היא להסיק מסקנות פסימיות מעצם הדבר שכלי רכב של בריטניה ושל גרמניה נתקלו אלה באלה בלוב. הכוחות הגרמניים נהדפו; אין כל סימן שהם מתכוננים לעשות פעולות של ממש, לא כל שכן מתקפה אל מעבר למדבר לוב. אין אנו יודעים כמה מן היחידות הממוכנות הללו הביאו הגרמנים ללוב. (הקמן, 1987, עמ' 28-27) כיצד קורה שגם אחד הטובים במנהיגי המלחמה התעלם במכוון מאותות שלא רק שלא הוסתרו, אלא שאף הועלו לדיון בקבינט המלחמה? הקמן (1987, ע' 28) שהביא את האנקדוטה, סיפק לה הסבר משלו: "איום חמור בלוב עלול היה לשבש את תוכניותיו האחרות של צ'רצ'יל, ולפיכך, מיאן לקבל את העובדות (מה שלא הפריע לו, פחות מחמישה שבועות לאחר מכן, כאשר התקיף הגנרל, ארווין רומל, בראש כוח אפריקה שלו את הבריטים והניסם עד לטוברוק, להציג הוכחות חותכות שהמפקד הראשי שלו במזרח התיכון לא הבחין שהוא נתון לסכנת איגוף במדבר המערבי...). * * * 148

150 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה את הפרק הזה הקדשנו לאותן סיבות לתב"ץ הנובעות מחוסר רציונאליות בתהליכי קבלת ההחלטות, ומעודדות היווצרות של תב"צים (בהמשך הספר נגלה כי חוסר רציונאליות יכול גם להוות כלי להקהיית התופעה...). בין הסיבות הללו ניתן למנות את התגברות המרכיב הרגשי על הרציונאלי בתהליכי קבלת ההחלטות; את העובדה ש"ערכים בסיסיים" משבשים החלטה; את הנבואה שמגשימה את עצמה, של מרטון; את התופעה של עירוב רגשות בתהליכי קבלת החלטות, המתוארת, למשל, בספריו של דן אריאלי; את הזנחת מגוון האפשרויות והעדפת התרחיש האופטימי על הפסימי; ועוד גורמים כאגו, שמרנות, קושי בהערכת הסתברויות והצגה מוטה של מידע. בפרקים הבאים נתמודד עם סיבות מסוג שונה לגמרי להתרחשותם של תב"צים כשלים הנובעים מחסכים ביכולות האנושיות, העומדים בפני אלה המבקשים לבצע הערכת מצב אובייקטיבית. 149

151 הקושי להבין מורכבות ולהתמודד עימה פרק תשיעי הקושי להבין מורכבות ולהתמודד עימה מבוא בפרק הקודם עסקנו בכך שפעמים רבות, תהליכי קבלת ההחלטות הינם בלתי רציונאליים. אולם, גם כאשר מתכוון המתכנן לבצע תכנון רציונאלי ומסודר כשלים בתהליך התכנון "מעודדים" היווצרות של תב"צים. נמחיש זאת בשתי דוגמאות משני עולמות תוכן שונים: הדוגמה הראשונה היא סיפור עלייתם ונפילתם של האחים, ראובן ועזרא (שוני) גבריאלי: משפחת גבריאלי, שהצליחה לצבור הון בדרכים שנויות במחלוקת, חפצה לתרגם את הצלחתה גם לתחום הפוליטי. ניצול מושכל של קשרים והזדמנויות הביא להצלחה להכניס את בתו של שוני ענבל גבריאלי לכנסת ה- 16, מטעם הליכוד, בחצי העשור הראשון של המילניום. זאת, למרות גילה הצעיר 27 ולמרות העובדה שלפני בחירתה הייתה אלמונית לחלוטין ולא עסקה בפעילות ציבורית כלשהי (ויקיפדיה, 2011). לכאורה, הגיעה המשפחה לשיא יכולתה לתרגם את עצמתה הפיננסית לעוצמה פוליטית. למעשה, שיא זה טמן ברובו את זרעי הנפילה. במבחן המציאות התגלתה החשיבה, שניתן להפוך בכל מצב קשרים וכסף לעוצמה פוליטית, כפשטנית מידי. הביקורת הציבורית על הצלחתם של "גורמי פשע" להחדיר מועמד לכנסת, הפכה את המשפחה ליעד, שגורמי אכיפת החוק "טיפלו" בו במוטיבציה רבה. חקירה כנגד האחים בפרשת רשת ההימורים באינטרנט יצרה 150

152 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה מפולת פיננסית והתרוששות, שבסופה אבדה גם היכולת לגרום לענבל גבריאלי להיבחר מחדש לכנסת (וייץ ובלאו, 2008). ובהקשר שונה לחלוטין: בפברואר 2009 עמדה אירלנד על סף פשיטת רגל פיננסית. רק חצי שנה לפני כן באוגוסט 2008, היא נחשבה כאחת הכלכלות ה"דוהרות" המצליחות ביותר בעולם; וכונתה "הנמר הקלטי" על משקל הדימוי של נמר שניתן לכלכלות המזנקות של מזרח אסיה. משך 20 שנה צמחה כלכלת המדינה באופן מסחרר. היא הקפידה לשמור על תקציב מאוזן, ובסוף 2007 היה החוב הלאומי שלה רק 25% מהתוצר החוב הנמוך ביותר באירופה. איך מדינה שיש לה פחות חוב מכל מדינה אחרת באירופה נקלעת תוך 6 חודשי משבר לסף פשיטת רגל לאומית? באוקטובר 2008 החליטה הממשלה האירית על רקע המשבר הכלכלי, לערוב לכל פקדונות המשקיעים בכל הבנקים באירלנד ללא הגבלת סכום. ההצהרה הנמהרת הזו משכה לאירלנד מפקידים רבים מחו"ל שקיבלו ביטוח ממשלתי בחינם, ללא הגבלת סכום על פקדונותיהם. הדבר הגדיל את המחוייבות של ממשלת אירלנד כלפי יציבות הבנקים שלה לסכומים שקשה אפילו לאמוד אותם (ארלוזרוב, 2009). זו היתה דוגמה של החלטה שגויה שמחירה מי ישורנו עבור אירלנד ואזרחיה. הדוגמה הבאה שונה של החלטה שדווקא חוסר היכולת לממשה הצילה את המדינה: צ'כיה היא חברה באיחוד האירופי. היא החליטה והתכוונה לאמץ את היורו עד 2010, אולם, לא הצליחה לעמוד בתנאים הנדרשים לכך, וכתוצאה מכך המשיכה להתנהל עם מטבע נפרד. בינתיים, נקלע גוש היורו למשבר, וצ'כיה שלא הצטרפה כמתוכנן, לא נפגעה. היא נהנית בעת כתיבת שורות אלה מחולשת המטבע שלה הקורונה (המקל על היצואנים) ומעצמאותה המוניטארית. כיום, רמת הגירעון והחוב של צ'כיה נמוכות בהשוואה לכמה מחברות גוש היורו, והיא מתקרבת ליעד הגירעון של הגוש 3% מהתמ"ג יעד שרבות מחברות הגוש חרגו ממנו כמה פעמים מאז (רמתי וששון, 2011). כיצד קיבלה הממשלה החלטה כזו? מה הסיבות לאותם כשלי החלטה, כדוגמת הכשל האירי, המביאים להיווצרות תב"צים, הרחוקים מזרח ממערב מכוונותיהם של המחליטים? 151

153 הקושי להבין מורכבות ולהתמודד עימה לשאלה זו חשיבות מיוחדת עבורנו, כיוון שאם נשכיל לאפיין את הבעייתיות האמיתית שמאחורי התופעות הבלתי צפויות ואת הגורמים להן, נוכל לטפל באותם פערי הביצוע שבין הצפוי והמתוכנן לתוצאות בפועל. חוקרים רבים ניסו לפענח את האופן שבו מתקבלות החלטות, הן כאלה שהניבו תב"צים והן מוצלחות: כך לדוגמה, הקדיש איאן קרשו את ספרו "הכרעות גורליות" ) "Fateful (Choices" לניתוח 10 הכרעות של מנהיגי הצדדים במלחמת העולם השנייה; ההיסטוריונית, ברברה טוכמן (1986), שואלת בספרה "מצעד האיוולת", "מדוע רואים אנו שלעיתים קרובות אין הליך החשיבה הנבונה מתפקד?" (שם, ע' 11). ועוד. קושי מרכזי בהתמודדות עם התופעה, עליו נרחיב בפרק זה, הוא היכולת שלנו להבין מורכבות, להטמיע את משמעותה ולהתמודד עימה. "חשיבה ליניארית" מול "חשיבה לא-ליניארית" בחודש אוגוסט 2007, שלטה חברת גוגל (Google) שלטון ללא עוררין במדיה המקוונת. על פי נתוני חברת המחקר,comScore החזיקה גוגל אז בנתח של 57% משוק מנועי החיפוש עם יותר מ- 37 מיליארד שאילתות. ב- 20 לדצמבר אותה שנה, הגיעה למחיר מניה מדהים של 695 דולר (דה מרקר, 2007). באופן לא מפתיע, הדומיננטיות של גוגל הביאה לגל בלתי פוסק של שמועות אודות המהלכים הבאים של החברה. לאן תפנה גוגל מכאן? כיצד תפעל על מנת להמשיך ולהעלות את ערכה? באילו צעדים תנקוט? כיצד תבטיח את הישארותה בפסגה? האם תצליח בכך או תדרדר ותיהפך, עם הזנים, ללא רלוונטית? איך יתמודדו מנהלי גוגל עם תופעת התב"ץ? עשרות בלוגים הזינו את תעשיית השמועות והספקולציות אודות הצעד הבא של גוגל באופן יומיומי. הן נעו מסיפורים על כבל תקשורת תת ימי לאסיה ועד שמועות אודות מכשיר טלפון חדש; מרכזי מידע משופרים; או עולם וירטואלי חדש (דה מרקר, 2007). 152

154 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה רק סוג מסוים מאוד של דרכי פעולה אפשריות לא הופיע כלל בהערכות השונות דרכי פעולה צפויות מסורתיות וקונבנציונאליות, קרי, דרכי פעולה ליניאריות. מסתבר שאיש לא סבר (ומן הסתם, איננו סבור כך גם חצי עשור לאחר מכן, בעת כתיבת שורות אלה) שגוגל תפעל בדרכים אלה... הבעיה היא, שמה שברור מאליו לכולנו בנוגע לגוגל, אינו ברור כלל למקבלי החלטות בתחומים שונים, בבואם להחליט על הצעדים הבאים של ארגוניהם. "חשיבה ליניארית" היא חשיבה המניחה קשר ישיר בין סיבה לתוצאה ובין בעיה לגורמיה. על כן, היא מבוססת על מתן פתרונות פשוטים לאותם גורמים. הבעיה היא, שבמקרים רבים אין קשר ישיר לא במרחב ולא בזמן בין הסימפטום ו/או בין הגורמים להיווצרותו, לבין הבעיה. ככל שהבעיה מחמירה, נעשית ההתמודדות עימה באמצעות הגדלת המינון של המענה לאותם גורמים, שמלכתחילה לא זוהו נכונה, בבחינת "עוד מאותו דבר". לעומת זאת, "חשיבה לא-ליניארית" היא חשיבה הדרושה להתמודדות בסביבה לא ליניארית. בחלקה הגדול היא "חשיבה יצירתית" ) "Creative,(Thinking" "מחוץ לקופסא" Box"),("Thinking out of the לא שגרתית, הלוקחת בחשבון את הדינאמיות הרבה של חיינו, על מגוון האפשרויות המתאפשר על ידי קשרי הגומלין הרבים; ועל ההשפעה של הפעילויות זו על זו. דרך הטיפול בבעיה מורכבת האופיינית ל"חשיבה לא ליניארית" היא פעולה רב-ממדית, קדימה ואחורה (לימוד על הבעיה דרך הקשיים שנוצרו ביישום), באופן מעגלי (כאשר מתגלות פנים חדשות של הבעיה) ובמקביל (כשרוצים לבחון מספר פתרונות באותה עת) (אלטמן, ללא תאריך). היא איננה חשיבה טורית, המגולמת בסדרה עוקבת של שלבים לפתרון הבעיה, אלא רקע היסטורי היעדר "חשיבה לא ליניארית" נובע, במידה רבה, מהקושי להתמודד עם מורכבות. קושי זה הוא בעיקר נחלתו של העולם המערבי בשלוש מאות השנים האחרונות. 153

155 הקושי להבין מורכבות ולהתמודד עימה המתמטיקאי והפילוסוף הצרפתי, בן המאה ה- 17, רנה דיקרט,(Descartes) נחשב לאבי הפילוסופיה החדשה. דיקארט היה אמנם בין הראשונים שהבחינו במעבר בין "כאוס" ל"סדר", ותאר באריכות מערכות הוליסטיות מורכבות כמו מבנה מחזור הדם ומחזור הנשימה; אולם למעשה, נשען על מערכות מכאניות, כשהוא מדגיש את תרומתו של המדען, הפילוסוף או ההוגה החברתי בתחום הליניארי דווקא. תרומתם, לפי דיקרט, היא לפרק מערכות כמו שעון לגורמיהן ולהרכיבן מחדש בתהליך ליניארי, המתקדם בקו הכרחי וקבוע מראש. זאת, על מנת להבין את חוקי הפעולה שלהם (דיקרט, תשל"ד, עמ' 71-68; 55-51, בן-דב, 1998; רזי ויחזקאלי, 2007 א', עמ' 19-18). מאז, תפסו מדענים קלאסיים את העולם כדטרמיניסטי. הם ניסו להבין את הטבע על ידי פירוקו לחלקים קטנים ככל האפשר. זאת, מתוך ההנחה שכאשר מבינים את החלקים, קל יותר לתפוס את השלם (רזי ויחזקאלי, 2007 א', ע' 16). העיסוק בפרטים על חשבון הבנת השלם הביא ליתרונות רבים. הפיסיקאי והמתמטיקאי האנגלי אייזיק ניוטון,(Newton) בן המאה ה- 18 שעליו נשענת למעשה החשיבה הליניארית המערבית חידש שלושה חוקים העוסקים בתנועתם של גופים. חוקים אלה יצרו פרדיגמה מחשבתית חדשה. הם הפכו לחוקי היסוד של המכאניקה הקלאסית (גליק, 2007), ונתנו תנופה גדולה להתפתחות המכאניקה, כשהאוניברסיטאות מכשירות מיליוני מהנדסים על בסיס כלים ליניאריים. מאתיים שנה מאז ניוטון החלה להתערער תפיסת העולם בפיסיקה, בזכותם של אישים כג'יימס קלארק מאקסוול (Maxwell) שבאמצע המאה ה- 19 הכשיר את הקרקע לאפיון מערכות הגלים האלקטרו-מגנטיים ואלברט איינשטיין (Einstein) שהראה בתחילת המאה העשרים, כי חוקי התנועה של ניוטון נכונים רק כאשר מדובר בתנועה במהירות נמוכה. למהירויות הגבוהות הציע איינשטיין חוקים אחרים. 154

156 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה בעוד שאת ניוטון הבינו רבים, את איינשטיין כבר הבינו פחות, ואילו את 1 מבינים מעטים בלבד. מסתבר כי חוקים השלכותיה של "תורת הקוונטים" וחשיבה ניתנים להבנה יחסית בתנאים סטאטיים, אולם, ככל שהתנאים הופכים דינאמיים והחוקים והחשיבה הופכים יחסיים ההבנה הופכת לנחלתם של בודדים. "תורת הקוונטים" שינתה לחלוטין את תפיסת המציאות והבנתה, וניתן לראות בה את לידת האי-ליניאריות. מחיר המהפכה שיצרו ניוטון ואחרים בעולם המערבי היתה הפגיעה ביצירתיות. החשיבה הליניארית חדרה לשיטות הלימוד בבתי הספר. היא עיצבה דורות שלמים של אנשים בעולם המערבי, ודיכאה במקביל את היצירתיות שלהם. לסוגיית היצירתיות עוד נתייחס בהרחבה בהמשך הפרק). התבססות על תהליכי חשיבה ליניאריים לפתרון בעיות מורכבות בעיות מסוגים מסוימים בחיי היום יום שלנו מיוצגות בסביבה ליניארית. על כן, הן אמורות להיפתר באמצעות פתרונות ליניאריים: אנו אוכלים כדי להשביע את רעבוננו; מוסיפים לבוש כשקר לנו; מסירים אותו כשחם; וכדומה. גם במקום העבודה שלנו אנו נתקלים בלא מעט בעיות ליניאריות. אלה הן, בדרך כלל, בעיות הנגרמות על ידי מספר מוגבל של משתנים, שניתן לפתרן בטווח קצר באמצעות פתרונות ליניאריים: עובדים סובלים משחיקה ונדרשים לעידוד ולהמרצה כזו או אחרת; מחסור לוגיסטי נקודתי שניתן להשלימו באמצעות הזרמת ציוד וכדומה. בעיות ליניאריות מצריכות חשיבה פשוטה שבה יש קשר ישיר בין סיבה לתוצאה. בטל את הסיבה והבעיה נפתרת. כיוון שהתרגלנו לחשוב במונחים כאלה בצעירותנו, אנו לוקחים עימנו את דרך החשיבה הזו גם לחיינו הבוגרים. הבעיה היא, שככל שהמציאות הופכת דינאמית יותר ויותר, גדל פי כמה חלקן של הבעיות המורכבות, שאינן ליניאריות; ואנו, מתוך הרגל וחוסר מיומנות בחשיבה לא ליניארית, נותנים פתרונות פשוטים, ליניאריים, בעזרת תהליכי חשיבה ליניאריים, לבעיות מורכבות לא-ליניאריות. על תורת הקוונטים ראה בפרק השלישי, העוסק בהתפתחות החשיבה בתחום התב"ץ

157 הקושי להבין מורכבות ולהתמודד עימה ההכרה שהמציאות בה אנו חיים מורכבת בעיקר מתופעות לא ליניאריות רחוקה מלהיות מובנת מאליה גם כיום, כשעולמנו הפך דינאמי הרבה יותר והשינויים שמתחוללים בו הינם דרך חיים. למרות שהמציאות השתנתה לנגד עינינו, רובנו מחזיקים עדיין בתבניות חשיבה ליניאריות, קרי, בתבניות הקושרות באופן ישיר סיבה לתוצאה. ג'ון פורסטר,Forrester) 1969, ע' 109) טען, כבר בסוף שנות ה- 60 של המאה הקודמת, כי אינטואיציה ושיפוט מניסיון חיים עם מערכות פשוטות שסבבו בעבר את כל פעילותינו יצרו רשת של ציפיות ותפיסות, שלא יכלו להיות מתוכננות טוב יותר כדי להטעות את אלה שלא היו מודעים לכך, שאינם רגישים לסכנות ולהטעיות בסביבה של מערכות מורכבות. הקברניטים ומקבלי ההחלטות אינם שונים מאיתנו בקושי להכיל מורכבות.(Complexity) הם פועלים בסביבה מורכבת ודינאמית, אולם סובלים כמו כולנו מהחולשה האנושית להקיף את עצמנו בדומים לנו; מקבלים, פעמים רבות, החלטות על פי דפוסי חשיבה ליניאריים; וממעטים, אם בכלל, לאמץ תורות חדשות ולהשתמש בכלי ניהול מדיסציפלינות אחרות. בעת חירום, הם רק דבקים עוד יותר בדפוסים הבעייתיים הללו והתוצאות בהתאם (רזי ויחזקאלי, 2007, ע' 219). היטיב לתאר זאת סנג'י שקבע, כי הללו לכודים במאבק עקר להתאים את הפתרונות של אתמול למציאות של היום al.),senge et ללא תאריך). מרגרט וויטלי ודבורה פרייז טענו, כי: בתרבות המערבית, המחשבה כיצד לארגן ולהנהיג מנוגדת למה שהחיים מלמדים אותנו לעשות. מנהלים משתמשים בפקוח ובהוראות במקום בשיתוף ובהנעת תהליכי התארגנות עצמית. הם מגיבים לאי ודאות ולמצבים כאוטיים בהידוק בקרות שכבר הוכחו כלא יעילות, במקום לעודד בבני אדם לחזק את תכונות הלימוד וההסתגלות. בעשותם כך הם רק מגדילים את הכאוס. (2006,Wheatley and Frieze) הקושי המובנה בשיטת החיים המערבית, להבין מורכבות מהי ולהתמודד עימה, איננו נחלתן של המזרח כמו סין, יפן ואחרות. אורח החשיבה שם מורכב הרבה 156

158 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה יותר. שם, הכוחות האינטלקטואליים בעיקר הפילוסופים ואנשי הדת לא הושפעו מניוטון. על כן, גם לא שינו את אורח חייהם ואת דרכי חשיבתם. כך הפסידו המדינות הללו את היתרונות של השיטה המערבית (למעט יפן, שהשקיעה מאמץ רב באימוץ התרבות המערבית במאה הקודמת), אולם, יתכן מאוד כי ככל שתהיה המציאות דינאמית, יהפכו דפוסי החשיבה ששימרו ליתרון גדול,Yanming).(1997 ניתן למצוא בספרות הבנה של סוגיית המורכבות והצורך להתמודד עימה, כבר בסוף שנות ה- 70 של המאה הקודמת. פול ווצאלביק, ג'ון וויקלנד וריצ'רד פיש Fisch) (Watzlawick, Weakland and שבאו מתחום הטיפול הנפשי פרסמו גישה ייחודית, ממוקדת, לטיפול בבעיות מורכבות, שניתנת ליישום בתחומים שונים, כולל התחום הניהולי. ספרם, "שינוי" ) Principles Change ( 2 of Problem Formation and Problem Resolution ראה אור בשנת 1979 (ובעברית בשנת 1989). גישתם של ווצאלביק, וויקלנד ופיש נתפסת כפשטנית משהו במונחים של היום, כיוון שהם לא לקחו בחשבון את מימד הזמן, שעבורם היה לכאורה קבוע, אולם, יש לה ערך רב כ"קפיצת מדרגה" בדרך ליישום חשיבה לא ליניארית. על מנת להמחיש מהי "חשיבה שאיננה ליניארית", נשתמש בתרגיל קלאסי: איך מחלקים עוגת שוקולד עגולה ל- 8 פרוסות זהות בצורתן באמצעות 3 איבחות סכין? (ראה תרשים מס' 6): הספר ראה אור בעברית עשר שנים לאחר מכן. ראה: ווצלאביק ואח' (1989)

159 הקושי להבין מורכבות ולהתמודד עימה תרשים מס' 6: פתרון תרגיל פריסת העוגה (מתוך: פורטל מתמטיקה, ויקיפדיה, 2011) הפתרון: פורסים את העוגה לרוחב לשתי פרוסות המונחות זו על זו. אחר כך פורסים לרבעי עיגול באמצעות חיתוך שני קטרים מוצלבים. במידה ומותר להזיז את החתיכות בין חיתוך אחד לאחר, אזי ישנו פתרון נוסף לחידה שבו מחלקים את העוגה ל- 4 על ידי חתך מאוזן וחתך מאונך, לאחר מכן מניחים את 4 החתיכות זו על זו וחותכים אותם באמצע כך כולם מקבלים חתיכות שוות. היתרון בפתרון הזה הוא שאם לעוגה יש ציפוי קצפת אזי כולם יכולים לקבל מן הקצפת... (ויקיפדיה, 2011). "ההפתעה ד"ר צבי לניר הבסיסית" והצורך לגבש מערכת תפיסתית חדשה ד"ר צבי לניר טען (1983) בספרו: "ההפתעה הבסיסית, מודיעין במשבר", שהיצמדות למערכת תפיסתית שאבד עליה הקלח מביאה לסוג של תב"ץ שאותו הוא מכנה "הפתעה בסיסית". זוהי הפתעה החושפת מערכת מושגית (" Mind ("Set שחדלה להיות רלוונטית לסביבה. היא נגרמת כתוצאה מפער של 158

160 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה רלוונטיות מושגית מתמשך, שלא הובחן ולא טופל לאורך זמן. במצב החדש המערכת המושגית הקיימת שלנו, לפי לניר (2004), לא רק שאינה עוזרת, אלא אף מקשה עלינו להבין את המציאות. ספרו של לניר (1983) עוסק במלחמת יום הכיפורים אך ניתן למנות הפתעות אחרות אשר נבעו מ"קונספציה", לפיה מצב מסוים איננו אפשרי בעיני הצד המופתע (למשל, פיגועי ה- 11 בספטמבר). בניגוד ל"הפתעות מצביות" שניתן למצות את מהותן והשלכותיהן במה שקרה באירוע ל"הפתעות הבסיסיות" יש השלכות, היבטים ומשמעויות מקיפים ועמוקים מאלה המיוצגים באותו אירוע. על פי לניר, הפתעות אלה מתאפיינות בתהליך אינקובציה ארוך שהקדים אותן, ובו הלך והעמיק, מה שהוא מכנה: "פער הרלוונטיות", בין המערכת התפיסתית ובין המציאות. הוא גם הראה, שתהליך ההתאוששות מ"ההפתעה הבסיסית" הוא ארוך וסבוך, שכן הוא מחייב גיבוש של מערכת תפיסתית חדשה שתהיה רלוונטית ל"סביבה המושגית" החדשה. במקרים רבים, תהליך זה עלול להימשך זמן רב ובמהלכו המערכת חשופה להתרחשותן של "הפתעות בסיסיות" נוספות (לניר, 2004). הצורך להתאים את החשיבה למציאות הדינאמית, המשתנה במהירות באתר בשם" Nonlinearthinking.com" העוסק בחשיבה לא-ליניארית ובהשלכותיה, ניתן למצוא רשימה גדולה של שינויים במציאות, בתחומים שונים, המחייבים אותנו לשנות את אופן הניהול שלנו, לאור השינויים הללו. כך למשל מובאת הטענה, כי בעידן הלא ליניארי יש צורך להמציא את הצורך. הצורך המוכר של הלקוחות איננו יכול להיות כבר הגורם המוביל את פיתוח המוצרים והשירותים; והתבססות עליו מביאה להפסד או לערך מוסף מינימאלי. ערך מוסף גבוה מתרכז במציאות הלא ליניארית במוצרים ובשירותים של מותרות, שבהם רב הדמיון ואין גבול להמצאות ולחידושים. הדוגמה הקלאסית לכך היא מכשיר האיי-פון, שהיווה "קפיצת מדרגה" לשימוש בטלפון כבמחשב נייד מוקטן, הרבה מעבר ליכולות הטלפוניה שלו. טענה אחרת היא, שיש לעבור מהתמקדות באפשרויות ליצירת רווח להתמקדות במניעת הפסדים. בעידן הלא ליניארי יהיו תמיד תרחישים רבים יותר להפסיד 159

161 הקושי להבין מורכבות ולהתמודד עימה מאשר הזדמנויות להרוויח. על כן, הימנעות מהפסד תביא לתשואה גבוהה למחזיקי המניות הרבה יותר מהחיפוש אחרי הרווח; וכמו שבעבר התמקדו מנהלים בהזדמנויות להרוויח, עליהם להתמקד עתה בהתחמקות דינאמית מהפסד. משמעות הקביעה הזו היא, שאם בעבר בחיפוש אחרי הרווח קבעו מנהלים את הדרך והתרכזו בהשגתה, ולא בבחינה של תהליכים אפשריים שלא נבחרו; הרי שכיום הצורך לבחון באופן דינאמי את התהליכים הללו ואת התב"ץ שהם עלולים/עשויים לגרום, נהפך לחיוני. טענה נוספת היא הצורך לעבור מהגדלת התפוקות לחיסכון במשאבים. אם בעידן הליניארי התרכזנו בהגדלת התפוקות כאינדיקטור עיקרי להתקדמות (למשל, רכישת חברות נוספות על מנת להגדיל ולבסס את שליטתנו בשוק מסוים), הרי שבעידן הלא ליניארי, ה"עוד" ינבע במידה רבה מהקטנת עלויות; מהפחתת הצריכה; מחיסכון במקורות טבעיים; ואפילו מחידוש חיים של בעלי חיים המצויים בסכנת הכחדה. זאת, על מנת להגביר את יכולת ההישרדות שלנו. למצב החדש הזה השלכות בלתי צפויות ולא מתוכננות רבות. חברות גדולות יאבדו את יתרונן היחסי על חברות קטנות ויהפכו פגיעות יותר במצבים שבהם יכשלו מוצריהם בשוק דינאמי ומשתנה. זאת כיוון שבעידן הלא-ליניארי, צרכנים ושווקים פיננסיים יטו יותר ויותר לקבל החלטות על סמך הערכת יכולות עתידית מאשר על הישגי העבר. עוד טענה היא העלייה בגלובליזציה של שירותים על חשבון מוצרים. במצב שבו ניתן לשלם לאנשים במדינות רחוקות על שירותיהם באופן דיגיטאלי, יכול הדבר למשל להביא להפחתה של ייצור מוצרים במקומות שנבחרו על בסיס תעריפים נמוכים של שעות עבודה. הייצור יעבור קרוב יותר לצרכנים, וזה יפצה על העלייה בעלויות העבודה. הדבר יביא לניהול מלאי שונה, שיקטין את מחזורי הייצור ויגביר את מהירות התגובה לצרכי הלקוחות ולמאוויים שלהם.(2008,Nonlinearthinking.com) אנו חיים בעולם שבו קיימת יכולת מוגבלת ביותר לחזות דבר מראש, שהאופק העסקי בו התקצר מאוד, תדירות השינויים בו גברה ורמת הקונפליקטים בין עמדות שונות גדלה. כדי להתמודד עם מציאות חדשה ומורכבת, חייבים 160

162 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה ארגונים לסגל לעצמם דרכי חשיבה המאפשרים הבנת התהליכים המתרחשים במציאות הדינאמית הלא-ליניארית. לפעמים חוסר הרלוונטיות נגרם על ידי מה שהארגון נמנע לעשות. במקרים אחרים הוא נפגע בשל מה שהוא עושה. דוגמה לשני המצבים הללו יכולה לשמש חברת HP שבשל הערכות שלא יהיה ביקוש למחשבים האישיים,PC נמנעה מלחדור לשוק ונפגעה קשות (רזי ויחזקאלי, 2006, ע' 12). לאחרונה נפגעה HP בשנית, לאחר שהתחרתה ב- Ipad של חברת,Apple הימרה על ה-,Touch Pad ונכשלה. הדוגמאות הללו ממחישות את העובדה, שאנשים נוטים להסתכל על העולם ולקבל החלטות בדפוסי חשיבה ליניאריים, בעוד שהמציאות, לא רק שאיננה ליניארית הדינאמיות שלה ועמה, חוסר הליניאריות שלה רק גוברים והולכים עם הזמן. חוקר האקראיות, נסים ניקולאס טאלב (2008), קובע בספרו, "תעתועי האקראיות", כי: דומה... שקיימים שני עולמות: זה שאנו חיים בו באמת, ועולם אחר, דטרמיניסטי הרבה יותר, שאנחנו משוכנעים שאנו חיים בו... אירועי העבר תמיד נראים פחות אקראיים מכפי שהיו. זה נקרא "הטיית החוכמה שלאחר מעשה" Bias).(Hindsight (שם, ע' 19) טאלב כותב על אותם מומחים שאינם בוחנים את כישלונות העבר שלהם: "מסתבר, שאפשר לטעות בניבוי של משהו במשך חיים שלמים, ובכל זאת לחשוב שבפעם הבאה הניבוי יהיה נכון" (שם, ע' 20). ניתן להסביר זאת בשני הסברים החופפים בחלקם זה את זה: האחד, אנו נוהגים להשליך על הצד השני את ההיגיון שלנו, בהנחה שמה שנתפס הגיוני מבחינתנו יהיה גם הגיוני מבחינתו. כך למשל טענה מרגרט וויטלי, כי: לעיתים קרובות אנו נלחמים בטרור כעיוורים כיוון שאנו עושים שימוש 161

163 הקושי להבין מורכבות ולהתמודד עימה בגורמים הלקוחים מעולמנו עולם הארגונים ההיררכיים; אולם, לא מעולמם של הטרוריסטים עולם הרשתות. (2007,Wheatley) השני ההרגל שלנו לצפות להתרחשויות על פי המנגנון של "מה שהיה הוא שיהיה". במקרים רבים, מקבלי החלטות עושים זאת על סמך ניסיונם הקודם ובהסתמך על האינטואיציה שלהם. דויד רו נ פ ל ד ט (Ronfeldt) וג'ון ארקילה (Arquilla) שניים מחוקריו של תאגיד "ראנד" 3 תלו את הכישלון להתמודד עם ארגוני הטרור והפשע המאורגן בחוסר היכולת של ארגונים ביורוקרטיים להבין את סוג המלחמה שכופים עליהם הארגונים הללו. הם המתאר פיתחו את המונח "מלחמה ברשת" או ה-,"Netwar" צורת התהוות חדשה של קונפליקט. המשתתפים בצורת התהוות זו משתמשים לצורכיהם ב"רשתות", כשהם מתאימים לעידן האינפורמציה את המבנה הארגוני שלהם; את הדוקטרינה, האסטרטגיה והטכנולוגיה. פיתוח סוגיית "המלחמה ברשת" התפתח בעקבות פיגועי ה- 11 בספטמבר 2001 בניו יורק ובוושינגטון על ידי רשת הטרור של אל קעידה. זהו ניסיון להתמודד מאז עם ארגון מבוזר, הפרוס ברחבי העולם בצורת רשת, כשאין קשר ממשי בין גורמיו השונים, וששום פגיעה בגורם זה או אחר ברשת אינה מסכנת את קיומו של הארגון ו/או מצליחה להשבית את פעולותיו. צורת ארגון ואסטרטגיית פעולה דומים מיוחסים גם לארגוני החיזבאללה בלבנון והחמאס ברצועת עזה וביהודה ושומרון. לטענתם של רו נ פ ל ד ט וארקילה, הגופים הציבוריים חייבים למצוא איזון חדש בין מערכות היררכיות שמרניות למערכות שטוחות דינאמיות, על מנת לשכלל את דרכי הסתגלותו לפרדיגמה החדשה, בדרך שתאפשר מאבק אפקטיבי בגורמי הטרור והפשיעה Arquilla),Ronfeldt and 2001) הפילוסופית, ד"ר נינה רמון (2006), נתנה הסברים משלה מדוע דבקים אנשים בדפוסי חשיבה ליניאריים: תאגיד "ראנד" Corporation) :(RAND ארגון אמריקני המאגד בתוכו צוותי חשיבה, ומספק את שרותיו לכוחות המזוינים של ארצות הברית, לארגונים ממשלתיים נוספים ולארגונים מסחריים אזרחיים

164 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה ההנחה שיכולת ניבוי ושליטה יביאו לביטחון קיומי, לוודאות ובעקבות זאת גם לאושר, הביאה לצורך בידיעה מוחלטת, חד-משמעית. כדי להשיג ידיעה כזו, פשוט ניסינו להתאים את המציאות לצרכים ולציפיות שלנו. בהמשך צוינו מספר הנחות בדבר: הקיים, הטוב והמושלם ויכולת המימוש שלהם. על השאלה איך מומשו ההנחות נאמר: "פשוט מאוד. המצאנו חוקי חשיבה שיכולים לממש אותן, קרי: להביא לידיעה וודאית ומוחלטת, חד-משמעית, ליניארית בדמות סיבה-תוצאה הכרחיים. בחרנו להתעלם מנתוני החושים ומהידיעה הישירה, האינטואיטיבית, כמקור מידע. המשמעות שלמען הצרכים והציפיות הותאמה המציאות, על ידי חוקי חשיבה ליניאריים שבמרכזם סיבה-תוצאה, והתעלמות מהפערים אותם כינו מדענים טכנולוגים וגם אנשי ניהול בשם, "רעשים" (ההדגשות שלנו. המחברים). (רמון, 2006) אפילו כלי המחקר הקיימים אינם מתאימים למציאות מורכבת ודינאמית. כבר בשנת 1992 קבע ריצ'רד פרייסמאייר בספרו: "ארגונים וכאוס, הגדרת שיטות הניהול הלא ליניאריות" " the Organizations and Chaos, Defining כי בעיות לא-ליניאריות קשות "Methods of Nonlinear Management הרבה יותר ללמידה, כיוון שאפילו שינוי זעיר במשתנה X יכול להוביל לתוצאות שונות במשתנה Y. זאת, כאשר הכלים הסטטיסטיים המקובלים והנוחים לעבודה אינם מספיקים בדרך כלל לתפוס את העושר הרב של האינפורמציה המבטאת את המתרחש בעולם המעשי,Priesmeyer) 1992). גם כלי הניהול, ופעמים רבות רמת המנהלים, בעיקר בשירות הציבורי, אינם מתאימים להתמודדות עם ע' מציאות דינאמית; 163 והפער שבין הביצועים של מנגנוני השלטון הביורוקרטים המרכיבים את המינהל הציבורי לבין הצרכים בפועל מעמיק. ככל שהדינאמיקה המאפיינת את חיינו גוברת והולכת; ככל שהמציאות דינאמית יותר, כך בולטים יותר חולשתו של המנגנון הביורוקרטי וחוסר האונים שלו בהתמודדות עם האתגרים המשתנים (רזי ויחזקאלי, 2007 ב',.(217 מנהלי המינהל הציבורי ממעטים, אם בכלל, לאמץ תורות חדשות ולהשתמש בכלי ניהול מדיסציפלינות אחרות. הכוונה לתורות כמו תורת המערכות המורכבות, תורת הרשתות ומהפכת הוויזואליציה המתלווה אליה; לתרבות ארגונית המבוססת על אמינות בדיווח; לכלים ניהוליים הלקוחים מתחום ההנדסה, כמו מיסוד יכולת מדידה אובייקטיבית של תהליכי העבודה

165 הקושי להבין מורכבות ולהתמודד עימה בזמן אמת, של רמת שיתוף הפעולה ושל הפעולות הנדרשות על מנת לשפרם; למיסוד מנגנוני היזון חוזר אפקטיביים ולתגמולים חיוביים ושליליים המותנים באיכות הביצוע (שם, ע' 219). גם גישתם של ארגונים לאסטרטגיה העסקית שלהם חייבת לעבור שינוי. פרופסור מיכאל פורטר,(Porter) מגדולי התיאורטיקנים המעשיים בתחומי השיווק, במחצית השנייה של המאה ה- 20, כותב כי האסטרטגיה העסקית של ארגונים רבים הופכת עם הזמן קשיחה ולא גמישה, ובמקרים רבים היא לא רלוונטית כבר בעת שהיא נוצרת. הוא מדבר על הצורך להבין את מגבלות האסטרטגיה ולמסד אסטרטגיה דינאמית, הרגישה לשינויים ומשתנה בהתאמה.(2001,Hammonds) "מה שהיה הוא שיהיה" ממאפייני החשיבה הליניארית ארגונים שנועדו להילחם את המלחמה האחרונה בצורה טובה יותר, לא ינצחו את המלחמה הבאה! לוטננט ג'נרל ג'יימס גאבין, כוחות היבשה של ארצות הברית, 1958 (מקגרגור, 2007, ע' 159) אחד המאפיינים הבולטים של כשלי החשיבה הליניארית הוא הנטייה לבחור בעת משבר פתרון שהוכיח את עצמו במשבר קודם. הבעיה היא שבדרך כלל הזמנים משתנים, וכמוהם גם הנסיבות והגורמים המעורבים. ב- 3 בינואר 2002 השתלט חיל הים על אוניית הנשק הפלסטינית "קארין איי". ההשתלטות אירעה בים סוף, סמוך לשארם א-שייח' שבחופו המזרחי של חצי האי סיני. ההצלחה הצבאית הביאה להצלחה מדינית. בעקבות חשיפת הפרשה נותקו קשריה הרשמיים של ארצות הברית עם הרשות הפלסטינית לתקופה ארוכה (ויקיפדיה, 2011). כשהיה חיל הים צריך לתכנן, במאי 2010, את ההשתלטות על ספינה אחרת המאווי מרמרה בתנאים שונים, עם כמות נוסעים שונה בעלי מטרות שונות 164

166 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה ועם חשיפה תקשורתית שונה שהוכיחה עצמה בעבר. התוצאה היתה בנה את התוכנית על התפיסה הקודמת, סערה תקשורתית בישראל ובעולם, שהעלתה לדיון את הסגר על עזה ופעולות ישראל. בזירה הדיפלומטית ספגה ישראל גינויים ממדינות רבות וכן במועצת הביטחון של האו"ם, ושגריריה זומנו לשיחות או גורשו. בייחוד הורעו היחסים בין ישראל לטורקיה, שרוב נוסעי המשט היו אזרחיה. בעקבות הסערה הציבורית הוקמו כמה ועדות חקירה ישראליות ובינלאומיות לבדיקת אירועי המשט (ויקיפדיה, 2011). נביא עוד שתי דוגמאות מתחום היחסים הבינלאומיים: הדוגמה הראשונה היא האסטרטגיה היפנית במלחמת רוסיה יפן מול ההסתבכות היפנית במלחמת העולם השנייה. מלחמת רוסיה-יפן, שהתרחשה בשנים פרצה בעקבות סכסוך בין רוסיה ליפן על השליטה בצפון מזרח האימפריה הסינית המתפוררת אזורי מנצ'וריה וקוריאה. בעקבות ניצחונה במלחמה (זו הפעם הראשונה שמדינה לא- מערבית השכילה לנצח בשדה הקרב מעצמה אירופית) זכתה יפן להכרה עולמית בהיותה מעצמה מודרנית שיש להתחשב בה. לפיכך, העקרונות לפיהן ניהלה יפן את האסטרטגיה שלה הפכו לנכס צאן ברזל של המדיניות ודרך ניהול המלחמה היפני. היפנים אימצו במהלך המשבר ארבעה עקרונות שאפשרו להם לקרוא תגר על מעצמה מערבית ולנצחה, מבלי שיהיה צורך להתמודד עם רוב צבאה ועוצמתה הכלכלית (מדזיני 2006; קובנר, 2005; טולאנד, 1985): השגת הסכם ניטראליות ושיתוף פעולה עם מעצמה מערבית מובילה אחת לפחות (במקרה זה בריטניה), בעת עימות עם מעצמה מערבית אחרת; פתיחת מלחמה במתקפת פתע שרק לאחריה תבוא הכרזת מלחמה; חתירה לקרב הכרעה, שיפטור את יפן מהצורך לנהל מלחמה יקרה וממושכת שכלכלתה לא תוכל לעמוד בה; חתירה בעקבות הניצחונות להגעה לפשרה נוחה. העקרונות הללו הביאו ליפן ניצחון חשוב ושינו את מעמדה האסטרטגי. אולם, כאשר יישמה אותם יפן שנית ב כאשר עמדה במבוי סתום ביחסיה עם ארצות הברית, שהפריעה לה בחתירתה להגמוניה באזורי האוקיאנוס השקט מחד גיסא ובמנצ'וריה מאידך גיסא הסתבר לה כי 1942 לא הייתה 1904, וארצות הברית איננה רוסיה. כך הסתבכה יפן במלחמה שלא יכולה היתה לנצח, ושהביאה לחורבנה. 165

167 הקושי להבין מורכבות ולהתמודד עימה הדוגמה השנייה היא הטיפול האמריקני במשבר קובה, מול הסתבכות ארצות הברית בווייטנאם. שני האירועים נוהלו על ידי שר חוץ אחד רוברט מקנמרה (McNamara)) (תחת הנשיאים ג'ון פיצג'רלד קנדי ומחליפו לינדון ג'ונסון). המדיניות שבה נקט מקנמרה בשני המשברים כונתה מדיניות ההעצמה ההדרגתית של הפעלת הכוח: אפשר להשתמש בכוח על בסיס המחושב באופן רציונאלי, כדי לשנות את רצונו של האויב ואת יכולתו, עד לנקודה שבה "היתרונות שבסיום הסכסוך יהיו גדולים מהיתרונות שבהמשכתו". "ניהול" רציונאלי של המלחמה יהיה בצורה כזאת שתעביר לאויב מסרים, והוא יגיב רציונאלית לכאב ולנזק שייגרמו לו בכך שיירתע מן הפעולות שהביאו עליו את הכאב והנזק הללו. (טוכמן, 1986, ע' 303) במשבר קובה ב- 1962, הביא מקנמרה לשיא את "מדיניות ההעצמה ההדרגתית של הפעלת הכוח": איום פומבי בהפעלת כוח; פריסת הסגר; נחישות לאכוף את ההסגר ומעצר ספינות סוחר סובייטיות; ונכונות ללכת על הסף עד למלחמה גרעינית כולל. יחד עם זאת, הראה גמישות ונכונות לויתור לרוסים ואפשר בכך ליריבו הרוסי "לרדת מהעץ", כששארית כבודו בידו. כמו בתיאוריה, הרוסים הגיבו באופן רציונאלי "לכאב ולנזק שנגרמו להם" וחזרו בהם מכוונתם המקורית. הבעיה החלה כאשר האמריקנים, בוטחים ביכולת השליטה שלהם, לא ניצלו את ההזדמנות לצאת מדרום מזרח אסיה בכבוד, ופנו ליישם את האסטרטגיה שלהם גם בווייטנאם, באמונה, שמה שהצליח במקום אחד יצליח גם במקום אחר. התוצאה היתה הסתבכות מדורגת במלחמה לצד דרום וייטנאם, נגד צפון וייטנאם הקומוניסטית והווייטקונג, אשר נתמכו על ידי ברית המועצות וסין. בעוד שבמשבר קובה, הביאה "מדיניות ההעצמה ההדרגתית של הפעלת הכוח" את המשבר לשיאו, עד שצד אחד מצמץ ראשון; הרי שבוייטנאם, נראתה מדיניות זו כהגדלה מתמדת של ההימור, ככל שהקלפים הפכו גרועים יותר. פן דומה של אותה תופעה הוא צבאות שהכינו עצמם למלחמה הקודמת: 166

168 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה צרפת במלחמת העולם השנייה הוכרעה למרות יתרונה בכמות הטנקים ובאיכותם הטכנית, כיוון שהתנהלה עדיין לפי לוחות הזמנים של מלחמת העולם הראשונה, והפיקוד של צבאה לא תפס את מהירות התמרון של כוחות משוריינים (פינקל, 2006, עמ' ). מדינת ישראל יצאה למלחמת יום הכיפורים כשהיא בטוחה שהיום הראשון של מלחמת יום הכיפורים הוא היום השביעי של מלחמת ששת הימים, ושכל הכלים שהפליאו לעבוד במלחמה הקודמת יוכיחו עצמם גם בבאה. עד מהרה היא מצאה את עצמה בפני מציאות שונה לחלוטין... הרוסים פלשו לאפגניסטן כשהם בוטחים ביכולתם להכריע קרבות באמצעות מערכות רחבות היקף נוסח מלחמת העולם השנייה או המלחמה שחזו באירופה ומצאו עצמם מתמודדים בעימות מוגבל, שדרישותיו בשדה הקרב הפוכים מאלה של עימות רחב עצימות: אומנות המערכה והיכולת להפעיל בכישרון ארמיות, חזיתות וקבוצות חזיתות מחייבת גמישות אופרטיבית, אך נוקשות ומשמעת טקטית. יוזמה ברמה הטקטית לא זכתה לעידוד, כיוון שהיה בה סכנה של שיבוש התזמון של המבצע הכולל. לעומת זאת באפגניסטן נדרשו הסובייטים לעצמאות של כוחות ומפקדים ברמה הטקטית וליכולת פעולה גמישה של אלה. למרות זאת, הם המשיכו מפקדיהם, למרות הכישלונות, לנהוג בכוחותיהם כאילו הם מצויים במלחמת העולם השנייה (פינקל, 2006, עמ' ). היעדר יכולת חיזוי והשלכותיה ב- 1 בינואר 2012 פרסם הפרשן הכלכלי של ידיעות אחרונות, סבר פלוצקר, מאמר בשם "יהיה מה שיהיה". "אין לי תחזית משלי ל ", כתב פלוצקר. "חיזוי כלכלי נהיה עיסוק מפוקפק"...: לפני חצי שנה תיקן בנק ישראל את תחזית הצמיחה של המשק הישראלי כלפי מעלה. לפני שבוע תיקן אותה כלפי מטה. לפני חצי שנה חזו באוצר גרעון תקציבי נמוך משמעותית מהיעד. לפני שבוע חזו גירעון הגבוה מן היעד. במחצית הראשונה של 2011 הועלתה הריבית באחוז וחצי כי חששנו מאינפלציה. במחצית השנייה הורדה הריבית בחצי אחוז כי התחלנו לחשוש מאבטלה. נדנדה. 167

169 הקושי להבין מורכבות ולהתמודד עימה אף בית השקעות לא ניבא את המפסידים והמנצחים בשוק ההון. רובם המליצו על מניות. המניות הפסידו חמישית משוויין. הערך של כל המניות הנסחרות בעולם התכווץ ב- 6.3 טריליון (אלף מיליארד) דולר. אנליסטים מעטים בלבד המליצו על איגרות חוב ממשלתיות. בפועל הן הביסו את כל אפיקי ההשקעה האחרים... (פלוצקר, 2012) החשיבה.20 המסורתית רואה בתכנון אסטרטגי ארוך טווח בארגון כלי הכרחי, ישים ובר ביצוע. הדימוי המקובל היה שהתכנון מרכיב את חלקי התוכנית יחד, כפי שמרכיבים שעון מחלקיו השונים. לאחר מכן בתוספת מקור אנרגיה, יפעל השעון לטווח הארוך. תחילתו של התכנון האסטרטגי בארגונים היא בשנות החמישים של המאה ה- הוא היה נפוץ במיוחד בשנות השישים והשבעים של המאה, כשרווחה האמונה שהוא ייתן מענה לבעיות הארגוניות. ארגונים רבים בנו תוכניות עבודה שנתיות ואף תוכניות רב-שנתיות מפורטות, שבמקרים רבים לא התממשו מעולם. כך לדוגמה, השתמשה ממשלת ישראל ב בהליך האישור השנתי של התקציב כדי לאשר תקציב דו-שנתי ללא כל שינוי במערך המוסדי של מנגנון הממשל. אולם, הסתבר כי סימני המיתון בסוף 2011 והפער, שבין תחזית ההכנסות ממסים לגבייה בפועל, יצרו דילמה בין פריצת תקציב לבין צמצום פעילות הממשלה והקפאת פרויקטים ושירותים, או שילוב של שניהם. ככל שהדינאמיקה של המציאות גדלה יותר, כך התיישנו התוכניות והפכו לחסרות ערך מהר יותר. הסיבה העיקרית לכך היא שבמערכות מורכבות לא ניתן לחזות את העתיד. חוסר היכולת הזו באה לידי ביטוי בין היתר בחברות בורסאיות בארץ ובעולם, שמציגות רווחים גבוהים או נמוכים יותר מתחזיות האנליסטים (רזי ויחזקאלי, 2007 א', עמ' ). בעובדה, הנחות היסוד לתקציבים השנתיים בארגונים המהווים את המערכת הכספית הלאומית אינן מתממשות. הצמיחה במשק שונה לרוב מהתחזית, ולא פעם בהבדלים משמעותיים. האוצר מוצא את עצמו בסוף שנת התקציב עם עודף או עם גירעון תקציבי (קליין, 2005; רזי ויחזקאלי, 2007 א', עמ' ). 168

170 ה" תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה בדינאמיות הכאוטית המאפיינת את המציאות של ימינו, לא ההיסטוריה של שוק ההון ולא הטבלאות המדויקות שמתוות את התנודות במחירים בעשורים האחרונים יעזרו לארגונים הללו לחזות את עתיד השווקים (הרסט, 2008). הם חסרי יכולת למנוע תנודות, בוודאי תנודות לא קיצוניות במחירי המניות, וכמובן, כתוצאה מכך לחזות את הצפוי בשוק זה. דוגמה לכך היא חוסר היכולת לחזות ולמנוע את משבר האשראי העולמי הגדול משבר פיננסי גלובלי חריף שפרץ בעולם בשנים ניצני המשבר הם במשבר ה"סאב-פריים" שהחל בארצות הברית במהלך 2007, התפשט אחר כך לכל רחבי העולם, וכבר היום הוא נחשב למשבר החמור ביותר מאז השפל הגדול שהחל ב (שלו ושבע, 2008). גם משבר החוב האירופי שפרץ החל מסוף שנת 2009 לא נחזה. משבר זה, שהוא משבר פיסקאלי של העולם המערבי כולו, מביא את המדינות החלשות בגוש האירו יוון, אירלנד, איטליה, ספרד ופורטוגל לסף חדלות פירעון, ובמועד 2012, מעמיד את הגוש כולו בסכנת פירוק בתחילת כתיבת שורות אלה (ויקיפדיה, 2011). חשיבה המערכתית" מקורה ומשמעויותיה מבוא מושג דומה ל"חשיבה לא-ליניארית" הוא המושג "חשיבה מערכתית" ) System Thinking וגם Systems Thinking או,(Systemic Thinking שנטבע על ידי המהנדס ג'אי פורסטר (Forrester),Richmond) 1994, ע' 3). חשיבה זו מפרשת את העולם שבו אנחנו חיים במונחים של "תורת המערכות המורכבות". זאת, מתוך ההבנה שדיסציפלינה זו מאפשרת התמודדות טובה יותר עם המורכבות של "סביבתנו המשימתית", בעולם דינאמי, המשתנה במהירות (אלטמן, ללא תאריך). "חשיבה מערכתית" בניגוד לחשיבה מסורתית-אנליטית מאופיינת בהפנמה האישית, שאין די בהפניית המחשבה להיבט זה או אחר של מערכת או לבעיה 169

171 הקושי להבין מורכבות ולהתמודד עימה שיש לפותרה, אלא בהבנת המערכת כמכלול ובקיום דיאלוג בין כל הגורמים הרלוונטיים (מדובר בדיאלוג, ולא בויכוח או בפשרה בין עמדות המובילים לפתרון בינוני ומטה. הדיאלוג אמור להיות אינטליגנטי ופתוח בין גורמי הארגון בכל אחת מהרמות, ובין הרמות הללו. הוא מאופיין בסקרנות, ברצון וביכולת לעמוד על הידע החסר, לאתרו ולעשות בו שימוש להשגת מטרות בארגון). יחד עם זאת, ראוי להדגיש בהקשר זה, כי אנשים יכולים לחשוב מערכתית גם כפרטים, מבלי לקיים דיאלוג. "החשיבה המערכתית" מסמנת משמעויות, כמו: ראיה כוללת חובקת כל ("ראיית היער בלי לטעות בין העצים") והבנה שכל הדברים קשורים ומשפיעים זה על זה; הבלטת האינטרס הכללי על המקומי; השוואת מגוון הסיכונים והסיכויים, מבלי ללכת שבי אחרי דרך אחת; חשיבה לרוחב ולא לעומק: הבנת מכלול התפקידים השונים של תת מערכת מול תתי המערכות האחרות; וכדומה (אלטמן, ללא תאריך). מושג זה התפרסם מאוד בעקבות ספרו הפופולארי של פיטר סנג'י, מתלמידיו של The Fifth ) פורסטר, שיצא לאור ב "הדיסציפלינה החמישית" (Discipline שכבר עסקנו בו לא מעט בספר,Senge) 1990; סנג'י, 1998). סנג'י מונה חמש דיסציפלינות, כשהחמישית המצויה במוקד הספר הינה המושג "חשיבה מערכתית" Thinking),Senge) (Systems 1990, ע' 89). הוא הגדיר "חשיבה מערכתית" כחשיבה לא-ליניארית, העוסקת בראיית השלם; והסביר ש"חשיבה מערכתית" נדרשת בימינו יותר מאשר בעבר, משום ש"אנו הולכים וכורעים תחת נטל המורכבות": כל הסובב אותנו הוא דוגמאות ל"כשלי מערכות", כמו בעיית התחממות כדור הארץ, החורים באוזון, סחר הסמים הבינלאומי, הגירעונות המסחריים והגירעון בתקציב ארצות הברית כולן בעיות שאין להן סיבה מקומית פשוטה. בדומה לכך, ארגונים קורסים חרף איושם באנשים מבריקים, וחרף המוצרים החדשניים שלהם, מפני שאין הם מסוגלים לרכז את התפקודים והכישרונות הנפרדים שלהם, וליצור שלם פורה אחד. (סנג'י, 1998, ע' 79) 170

172 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה מאז, זכה המושג "חשיבה מערכתית" לתפוצה גדולה באמצעות חוקרים, אנשי ארגון וסופרים (רזי ויחזקאלי, 2006, עמ' 34-32), וגם אצל אחרים. כך למשל, על רקע הכישלון במלחמת לבנון השנייה, התמנה צוות מוועדת החוץ והביטחון של הכנסת לבדוק את ממצאי דוח מבקר המדינה 57 א על הכשרת הקצונה הבכירה בצה"ל ("צוות איתם", 2007). במסקנות הצוות קיימת התייחסות גם לחשיבותה של החשיבה המערכתית (למרות שלא כונתה בשמה): דווקא בתקופה שבה חלה התקדמות עצומה בתחום איסוף, זמינות והפצת הידע והמידע הולך ומתברר כי אין תחליף לליבה האנושית, למח היוצר, לדייקנות ולבהירות המחשבתית כמצפן ומארגן לכל הידע והמידע. זרם אינפורמציה עדכני ומדויק ככל שיהיה ללא חשיבה מעצבת ומארגנת שמקורה ברעיונות מכוננים בטרם מערכה והמשכה בעיצוב פני המערכה המשתנים בהקשר המתמשך של מטרותיה יהפכו מידע, יחידות וזמן לערימת חומרי בנין המונחים כאבן שאין לה הופכין, או גרוע מזאת למפולת הקוברת את העומדים לידה (ההדגשה שלנו, המחברים). (צוות איתם, 2007, ע' 2) עקרונות החשיבה המערכתית אלטמן (ללא תאריך) מונה מספר עקרונות חשיבה המאפיינים "חשיבה מערכתית": חשיבה על השלם ולא על חלקיו: לדוגמה, נבחרת כדור-סל איננה שווה את סכום הרכישה של שחקניה. התלכיד שביניהם יכול לייצר, בין יתר האפשרויות, הצלחה גדולה מעל ומעבר, או כשלון מהדהד; חשיבה על ההקשר שבתוכו המערכת פועלת: למשל, תופעת העלייה לארץ ישראל: מנקודת המבט הסוציולוגית המעוגנת בהקשר הרחב, מדובר בתופעת הגירה, שהיא תופעה גלובלית ומרכזית בעת החדשה. אולם, מנקודת המבט הייחודית הישראלית, מדובר בתופעה ייחודית של "קיבוץ גלויות" תופעה שאין לה אח ורע בהיסטוריה האנושית (הכהן, 2011, ע'.(20 171

173 הקושי להבין מורכבות ולהתמודד עימה חשיבה על היחסים בין חלקי המערכת השונים: כך לדוגמה, כאבים ברגל יכולים לנבוע מלחץ בעמוד השדרה, המגיע לרגל דרך קשרי הגומלין של העצבים; חשיבה תהליכית: ההיפך מ"חשיבה אינטואיטיבית".. כל מצב על ציר הזמן מהווה תחנה על רצף התפתחותי כלשהו, שעליו נעה המערכת; חשיבה רב ממדית: יש לקיים "גמישות מחשבתית" ולחשוב, בה בעת, על האירוע הבודד ועל התהליך השלם במקביל. יש לקיים הפשטה מחד גיסא וקונקרטיזציה מאידך גיסא. הפשטה על מנת להבחין בדפוס או במבנה השלם; וקונקרטיזציה על מנת לא לנתק את ההפשטה מהמציאות; חשיבה לא ליניארית: אם החלקים במערכת מורכבת קשורים זה לזה ברשת שלמה של קשרים, הרי שהגורם יכול להיות מרוחק בזמן ובמרחב מהתוצאה שנגרמה בגינו חשיבה גילויית (היוריסטית): תובנה בעלת משמעות "מתהווה" פתאום מתוך בליל של מידע, מחשבות, היסקים, גישות רופפות וכדומה. זו יכולה להיות הבנה פתאומית של "שלם" כלשהו, רעיון חדש או המצאה יצירתית "חשיבה בניגודים" :("Janusian Thinking") היכולת להפיק תועלת מהכלה של ניגודים Crupi),Paparone and 2002).. הניגודים מגדירים זה את זה, וגם חודרים ומשפיעים זה על זה. בכך, הם מרכיבים מהות חדשה, גבוהה יותר, המכילה אותם בתוכה. נדגיש, כי החשיבה בניגודים עמוקה הרבה מעבר להסבר הדיאלקטי. ההתייחסות ליממה למשל, כמכלול, מבטאת מהות חדשה שלגמרי מהתייחסות טכנית, נפרדת ליום וללילה. תופעה נפוצה בארגונים היא התייחסות מוטה לצד אחד של ה"משוואה" והתעלמות מצידה השני (למשל, מתן דגש על היתרונות וההתעלמות מן החסרונות, שמובילה בסיכומו של יום לתב"ץ). מגוון הצדדים של כל תופעה מחייב התייחסות לכל מגוון האפשרויות והבנתו כשלם אחד. זה הבסיס לכל מתודולוגיה שאמורה להתמודד בהצלחה עם תופעת התב"ץ. 172

174 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה פרקטיקות של עידוד "חשיבה מערכתית" ו"יצירתיות" בארגונים קיום "חשיבה מערכתית" בארגונים מחייב אימוץ של פרקטיקות לניהולה, באופן שהעקרונות שהוזכרו לעיל יוכלו לבוא לידי ביטוי. יש פרקטיקות המתורגלות כבר בשלב בית הספר, וחלק מהמדינות המערביות אכן הפכו את החשיבה למקצוע חובה בכל בתי הספר. כזו היא למשל "שיטת ששה כובעי החשיבה" של ד"ר אדוארד דה בונו Bono),(De מייסד הפורום הבינלאומי ליצירתיות שבו נוטלות חלק בעולם. 4 התכנית בבתי הספר קרויה, שיטת מהחברות המסחריות המובילות "ששה כובעי החשיבה", על שם ספרו " Six "Thinking Hats שראה אור בשנת ) 1985 Bono,de ( על פי שיטה זו, המשתתפים בדיון מבצעים משחק תפקידים בהתאם לכובע הדמיוני שהם חובשים. כל משתתף רשאי להחליף כובעים במהלך הדיון, וכך לייצג דרכי חשיבה שונות זו מזו. הדגש בתכנית היא על ביקורתיות; הפריית הדיון ויצירתיות;.(2005 שיפוט ניטראלי; ויכולת קבלת החלטות שקולות,Katerndahl) פרקטיקות אחרות מבוצעות בעיקר בארגונים, הנזקקים מאוד לפרקטיקות חשיבה שתאפשרנה התמודדות עם האתגרים שהעמידה המציאות הדינאמית, המשתנה במהירות. להלן מספר פרקטיקות כאלה: קביעת יעדים מבלי להתוות את הדרך להשגתם: יש לקבוע מערכת ברורה של יעדים ולוודא שהעובדים מבינים היטב את מטרותיהם. אולם, יש להיזהר שלא להתוות בפירוט רב מדי את הדרך שבה הם צריכים להגיע לאותם יעדים (רוס, 2009); פיקוח על העבודה אבל מרחוק (רוס, 2009); ראה את האתר של ד"ר אדוארד דה בונו: הספר ראה אור בעברית ב- 2010: דה בונו אדוארד (2010), ששה כובעי חשיבה, תל אביב: כנרת

175 הקושי להבין מורכבות ולהתמודד עימה עידוד השתתפות בקבוצות למידה: תהליך למידה קבוצתי שבו אנשים מבררים את המציאות דרך שיתוף של השקפות עולם וזוויות ראייה (אלטמן, ללא תאריך); קביעת תהליכים פוריים ליצירת רעיונות ולפיתוחם, על מנת לעודד את העובדים לשתף בידע שבידם; עידוד השתתפות בקבוצות מיקוד, כמו, למשל, ה- Mastermind : זהו שילוב בין קבוצת תמיכה מקצועית לבין מפגשי סיעור מוחין בין אנשים שאין ביניהם תחרות עסקית. זאת, במטרה לקדם זה את זה באמצעות חשיבה משותפת (סלטון, 2010); עידוד דיונים א-פורמאליים (אלטמן, ללא תאריך); עידוד ריבוי נקודות מבט: מימוש עיקרון זה מחייב צוות הטרוגני, רב מקצועי, רב היררכי, בדגש על אנשים יצירתיים המשוחררים מ"כבלים" ארגוניים ואחרים, המגבילים את כיווני החשיבה שלהם (אלטמן, ללא תאריך); המוביל כלומד: פה המנהל שם את עצמו גם בתפקיד של לומד, השווה ליתר, עד שמתהווה הצורך לקבל החלטה (אלטמן, ללא תאריך); עידוד שימוש בדימויים: הדימוי מאפשר להמשיג רעיון מורכב באופן תמציתי ומהיר, בעזרת שאילת תמונה מתחום אחד והשלכתו לתחום אחר (אלטמן, ללא תאריך); דגש על שימוש בסימולציות: במסגרת הסימולציות ניתן להקפיא את הגורמים המשפיעים למעט אחד, ולנייד את האחרון באופן שבו נפרס לפני המנהל/המפקד מלוא מגוון האפשרויות. בצורה כזו ניתן למנוע תב"צים רבים; שימוש בנקודות התייחסות,(references) על מנת לזהות מה דומה ומה שונה באירוע ביחס לאירועים קודמים, דומים ומוכרים, בעבר אלטמן, ללא תאריך) שימוש במודלים: המודלים יכולים להוות כלי לחיזוי של התנהגות המערכת, במצבים מסוימים (אלטמן, ללא תאריך). 174

176 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה השקעת זמן: בחינת המצב מהיבטיו השונים, בחינת נקודות התייחסות, בניית מודל, ניהול תהליך למידה שתוצאתו אינה ידועה מראש וגיבוש דרכים לפתרון כל אלה דורשים זמן (אלטמן, ללא תאריך) הקלה על עבודת צוותי החשיבה: כמו למשל, בסרת חסמים ביורוקרטים פעולות אלה יכולות להשפיע רבות על איכות ועל מהירות עבודתם (רוס,.(2009 ה"יצירתיות" וחיוניותה ל"חשיבה המערכתית" "אין יצירה בלי יצר" (גרשון הכהן) ("Creativity") היא מושג רב-תחומי, המשלב במהותו תובנות "יצירתיות" מתחומי הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה, הכלכלה, הניהול, ההנדסה; כמו גם מתורות חדשות כמו "תורת הכאוס", "תורת המערכות המורכבות" ו"תורת הרשתות". נגדיר אותה לצרכינו כיכולת ייחודית, הנובעת מהשילוב שבין אינטואיציה וערוצי חשיבה, שתוצאותיה הלא שגרתיות והבלתי ליניאריות יכולות לבוא לידי ביטוי כרעיון חדש או כדרך חדשה להתמודדות עם בעיות. "יצירתיות" הנובעת "יעילות"; והיא יכולה גם להביא מראיה כוללת יכולה להביא להגברה של,Amabile 2008; הארגונית (ויקיפדיה, ב"אפקטיביות" ל"קפיצת מדרגה".(2005 "יצירתיות" מעצימה את הארגון, או במילים אחרות, מגדילה את כמות ה"אנטרופיה" הארגונית. היא יכולה להשיג, הגברה של היעילות הארגונית; וגם, ובעיקר, "קפיצת מדרגה" ב"אפקטיביות" הארגונית (ויקיפדיה, 2008;,Amabile 2005). "קפיצת מדרגה" זו היא הרלוונטית לענייננו. אם נתרגם את המתרחש בטבע למונחים "אנושיים", ניתן לראות "יצירתיות" בתופעת האבולוציה למשל. בקרב בני האדם תתבטא היצירתיות, בין היתר, בחדשנות. 175

177 הקושי להבין מורכבות ולהתמודד עימה "יצירתיות" היא אחת ממרכיבי המצוינות, בעיקר ברמה האסטרטגית. הכהן ( 2011 א', ע' 13), העוסק במצוינות צבאית, מפריד בין מצוינות בתחום הטקטי, המתבטאת במצוינות תפעולית הבאה לביטוי בעצם הצלחת הביצוע על פי הסטנדרט המצופה; לבין מצוינות בתחום האסטרטגי, הקשורה בקשר ישיר ל"יצירתיות". המצוינות בתחום הטקטי, לא זו בלבד שאינה מספיקה על מנת להתמודד בהצלחה באתגרים אסטרטגיים, אלא שלעיתים היא אף עלולה להכשיל מנהלים ומפקדים המגיעים לתפקיד בכיר. "במקום בו האתגר כרוך בסוגיות אסטרטגיות גם המענה המתאים נדרש לפריצות דרך יצירתיות שמעבר למענה הטכני המוכר" (שם). יצירתיות מחייבת גמישות, גם בממדי החשיבה וגם בממדי הפעולה. הגמישות יכולה להיות תכונת אנוש נרכשת, אך היא איננה תכונה יציבה: גם אדם הידוע בגמישותו יכול להיקלע לקיבעון (וכך גם לגבי ארגון, המחברים). זו תופעה מוכרת לכל אדם. כאשר הקיבעון מתהווה בהתנהלותם של מנהיגים או של קצינים בכירים בשעת מבחן, התוצאה עלולה להיות הרת גורל. (הכהן, 2011 א', ע' 23) מחקר שערכה נאס"ה (NASA) בשנות הששים של המאה הקודמת זיהה ירידה תלולה ברמת היצירתיות, מ- 90% אצל ילדים בני 5; לכ- 10% באמצע חייהם בגיל ) 35 Harte,Bevan and ללא תאריך). הקושי הרב ב"יצירת ידע" טמון בין היתר בכך שקשה מאוד להפוך אנשים שרמת היצירתיות שלהם נפגמה מאוד במשך השנים ליצירתיים או ללמד אותם להיות יצירתיים. מה שיכול ארגון לעשות הוא לשנות את התרבות הארגונית, כך שתאפשר ותעודד התבטאות יצירתית של עובדיה/מנהליה; ותמשוך אליה עובדים ומנהלים יצירתיים מבחוץ (ראה בהמשך את התנאי: "פרופיל מתאים של מנהלים"). 176

178 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה האם אינטלקטואליזם ארגוני מעודד יצירתיות? במבוא לספרו של עמאד (רב אלוף) מצטפא טלאס (1988, ע' 18) שר ההגנה הסורי בתקופת מלחמת לבנון הראשונה ( ) שראה אור בעברית בהוצאת מערכות, בחר העורך לצרף במבוא את צילום מכתבו של שליט סוריה דאז, חאפז אל אסד, שאסר על הוצאת ספרים או פרסומים העוסקים במלחמת יום הכיפורים, ובמיוחד בחזית הסורית. כמו כן, נאסר בפקודה לשאת הרצאות על אירועי מלחמה זו... מדינה דיקטטורית יכולה למנוע בצו תהליכים של הפקת לקחים ו"יצירת ידע", אולם גם מדינות דמוקרטיות אינן ששות, מטעמים שונים, להיכנס לתהליכים אינטנסיביים כאלה. 6 אלוף עמוס ידלין, בדברי הסיכום לספר על "מלחמת יום הכיפורים ולקחיה" רמז לכך כאשר כתב: אמרה ישנה גורסת, כי "נשקם העיקרי של החלשים הוא שגיאותיהם של אלה החושבים שהם חזקים". אם הפקנו ולו את הלקח האחד הזה בעקבות אותה מלחמה איומה, ואם נשכיל להטמיע אותו בימינו ובימים הבאים דיינו. (ידלין, 2005, ע' 175) בעובדה, כאשר נערכו תחקירים יסודיים ו"נוצר ידע" רלוונטי לאחר מלחמת לבנון השנייה, היה תפקוד כוחות צה"ל במהלך המבצע בעזה, בחורף 2009, שונה לחלוטין. הדרך להבטיח תהליך שוטף של הפקת לקחים ו"יצירת ידע רלוונטי" הוא 7 המעודדת את התפתחותו של "אינטלקטואליזם באמצעות "תרבות ארגונית" ארגוני". "אינטלקט" מוגדר כתבונה, או כ"כוח השפיטה והשכל" (אבן שושן, 1968, ע' 63). "אינטלקטואליזם" יוגדר לצרכינו כסקרנות ויכולת לעמוד על הידע החסר, לאתרו ולעשות בו שימוש להשגת מטרות בארגון. מטרות הארגון במקרה שלנו על מחירם של היעדר תהליכים מוסדרים של הפקת לקחים ו"יצירת ידע" רלוונטי בעקבות מלחמות ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים, ועל חזרת אותן בעיות במלחמת לבנון הראשונה ראו אצל ולד, "תרבות ארגונית" Culture") :("Organizational "מערכת הנחות היסוד המשותפות לחברי הארגון, הפועלות באופן לא מודע ומגדירות את הדרך שבה הארגון תופס את עצמו ואת סביבתו" (גימשי, 1992)

179 הקושי להבין מורכבות ולהתמודד עימה יהיו מחקר מדעי, אמפירי ואובייקטיבי של הוויית הצבא ושל מלחמות, קרבות וצבאות (מילשטיין, 1992 א', עמ' 38), 9, פיתוח פתרונות לבעיות, רעיונות ותיאוריות בתחום הצבאי. "אינטלקטואליזם ארגוני" יאופיין בחשיבה ביקורתית כלפי כל דבר, בוודאי כלפי הארגון עצמו; ובדיאלוג ארגוני פתוח, ללא קשר להיררכיות ולדרגות. הוא שאמור לאפשר לארגון להשיג את מטרותיו בדרך קלה יותר (שם, עמ' 45). 31, פון מנהלים אינטלקטואלים לא רק שמחפשים "ידע" רלוונטי אלא אף "מייצרים" אותו: הכלכלן פיטר דרוקר,(Drucker) התעשיין אלפרד סלואן (Sloan) ואחרים הצליחו למכור מיליוני עותקים מספריהם, שריכזו עבור מנהלים את תמצית ה"ידע" שהיה בידם בתחום הניהול. בתחום הצבאי ניתן למנות את גנרל גרהארד שרנהורסט Scharnhorst),(von ראש המטה הכללי שלח צבא פרוסיה, שעיצב מחדש את הצבא במהלך המלחמות הנפוליאוניות; גנרל קרל פיליפ פון- קלאוזביץ Clausewitz),(von מנהל האקדמיה הצבאית הפרוסית ומאבות תורת הלחימה המודרנית; הפרוסים, גנרל היינץ גודריאן,(Guderian) אבי תורת השריון הגרמני; פילדמרשל ארווין רומל, (Rommel) גיבור מלחמת המדבר הגרמנית, במלחמת העולם השנייה; גנרל שארל דה-גול Gaulle),(de שריכז את ההתנגדות הצרפתית לכיבוש הגרמני באותה מלחמה; ההיסטוריון הצבאי הבריטי, גנרל ג'ון פולר ;(Fuller) והוגה הדעות הצבאי, קפטן סר בזיל הנרי לידל- הארט Hart) (Liddell כל אלה כתבו ספרים מקצועיים בתחומי עיסוקם. "אנטי אינטלקטואליזם" יהיה, מטבע הדברים, ההיפך מכך. הוא יאופיין, בין היתר, בהיעדר סקרנות מקצועית; במחשבה מקצועית שבלונית ובחוסר הבנה לעומק של תורות מקצועיות; בחוסר יכולת להתאים את האמצעים לחשיבה המקצועית (בדרך כלל מתרחש תהליך הפוך של התאמת החשיבה המקצועית לאמצעים הקיימים). מפקדים "אנטי אינטלקטואלים" 178 יכולים להקפיד על ריטואלים כפקודה מסודרת וכ"נוהל קרב" יפה, אולם יתקשו להתמודד עם ניהול דינאמי של מבצעים בשטח; ועם ניתוח מודיעין בזמן אמת. הם יתחמקו במידת האפשר מהעמדת יכולותיהם למבחן אמיתי באימונים, כמו במלחמה (מילשטיין, 1992 ב', ע' 134; ולד, 1987). תרבות כזו מקשה מאוד על הבנת הצורך ב"ידע", לא כל שכן, ב"יצירת ידע" ובהעמדת התנאים הדרושים לצורך כך.

180 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה יחזקאלי ושלו (1995), במאמר הנושא את השם: "כאן לא אוניברסיטה" "אנטי-אינטלקטואליזם" בארגונים היררכיים, מגלמים את מהות ה"אנטי אינטלקטואליזם" הארגוני במילים "כאן לא אוניברסיטה", שמשמעותו: "פה לא עוסקים בהבלים, אלא מתייחסים לדברים ברצינות ולעניין". אולם, מטעימים יחזקאלי ושלו, עצם ההתייחסות אל אוניברסיטה כסמל לחוסר רצינות ואל "לא-אוניברסיטה" כהתגלמות המקצועיות טומנת בחובה מכשלה משמעותית בדרכם של ארגונים צבאיים להתמקצעות אמיתית". אחת המכשלות בפני התפתחות "קוד הנאמנות". "אינטלקטואליזם ארגוני" הוא מה שמכונה ניצב אורי בר-לב הגדיר מושג זה (בהקשר למשטרת ישראל) כך: "כיוון שהמפקד אחראי על קידומנו, שוטרים וקצינים נמדדים, מתוגמלים או נדחים על פי נאמנותם האישית אליו, גם אם טובת הארגון במובן הרחב שלה סותרת "נאמנות" זו". (בר-לב, 2008, ע' 16; ראה גם אצל היימן, 2007, ע' 18). "קוד הנאמנות" מנוון את הפקודים. קיימת התבטלות של הקצונה כלפי הבכירים ממנה, והיא מפתחת תכונות של נאמנות וחנפנות לבעלי שררה על פני יושר אינטלקטואלי יתר (מילשטיין, 1992 א', ע'.(21 המפקד תמיד צודק. דעותיו תמיד נכונות וכולם תמיד מתיישרים לימינו. מכאן, שאין צורך לחשוב; אין טעם לערער על מוסכמות; וטפשי לשאול שאלות. אנו נמנעים מלחלוק על מפקדינו, להעיר להם כשהם טועים, להתווכח עימם על דרך ולהציב אלטרנטיבות לדרך תפקודם (יחזקאלי, 2008). ארגונים המאופיינים ב"קוד נאמנות" נותנים משקל להיבטים אידיאולוגיים, דוקטרינריים ומוראליים, מאשר להיבטים מקצועיים ואינטלקטואליים (שם, ע' 27) תא"ל יוסי היימן, רמ"ח אסטרטגיה בצה"ל, טען כי: קצין היודע שקצינים בכירים קובעים את עתידו באופן מובהק, עלול לשנות לאורך שירותו את התנהגותו, את תפקודו ואת התבטאויותיו. הוא עלול לכוון את דעתו ואת מעשיו לרצונם של מפקדיו, כדי למצוא חן בעיניהם או לפחות לא להרגיזם. על כן אין סיכוי שיתפתח שיח מקצועי שמטבעו הוא התפתחות 179

181 הקושי להבין מורכבות ולהתמודד עימה דיאלקטית בין ניגודים. ביחסי פטרון ואנשיו אין מקום לחילוקי דעות בפרהסיה, וקיים חשש ממשי לאובדן הקשר שבין קידום למקצועיות. (היימן, 2007) בהיעדר ויכוח על דרך, מנותב האגו של המפקדים לפוליטיקה הארגונית, התופסת את רובה המכריע של תשומת הלב הארגונית. בריתות בתוך הארגון משמעם שהקבוצה מציגה עמדה אחידה (של העומד בראשה). לכן, בריתות אלו משמען, שכל ויכוח ייתפס בהקשר של הפוליטיקה הארגונית ולא כויכוח מקצועי (יחזקאלי, 2008). "קוד הנאמנות" מנוון גם את המפקדים, שאינם צריכים להתאמץ על מנת לגרום לפקודיהם ללכת בעקבותיהם. התלות במפקד יוצרת חנופה וניסיון לומר תמיד את מה שהמפקד ישמח לשמוע. התוצאה אין צורך להתאמץ על מנת להיות מוערך. אין צורך להפגין מקצועיות ואין גם צורך לתת דוגמה אישית (יחזקאלי, 2008). כשתרבות הארגון מפתחת תסמינים "אנטי אינטלקטואליים", גם אנשים שהם אינטלקטואלים במהותם מפתחים סוציאליזציה עם התרבות הזו ומיישרים קו לפיה. למשל, רמטכ"ל צבא צרפת בתחילת מלחמת העולם השנייה, הגנרל מוריס גמלאן היה אינטלקטואל שהרבה לקרוא ספרים על תולדות האומנות, אולם, לא טרח לקרוא ספרות צבאית. כלומר, בעוד שבביתו היה אינטלקטואל, הוא התנהג במקום עבודתו כ"אנטי אינטלקטואל" מובהק. דוגמה זו אינה חריגה ומאפיינת קצינים רבים בארגונים צבאיים. אם היה גמלאן טורח לקרוא למשל את ספרו של גודריאן "זהירות טנקים!" Panzer!") ("Achtung מ- 1937, יתכן כי הבנתו לגבי המהלכים הצפויים במלחמה היתה טובה בהרבה... (מילשטיין, 1992 ב', ע'. 8 (33 מכאן ברור, כי "אינטלקטואליזם ארגוני" חייב להיות מכוון לתחום העיסוק הספציפי של הארגון. שני ספרים בעברית העוסקים הרבה בתופעת ה"אנטי אינטלקטואליזם" הצבאי ובהשלכותיה הם ספרו של נורמן דיקסון (1979), הפסיכולוגיה של השלומיאליות בצבא; ושל עימנואל ולד (1987), קללת הכלים השבורים

182 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה בהקשר זה ראוי לציין את הביקורת של "צוות איתם" בסוגיית הלימודים האקדמיים של קציני צה"ל, שלומדים לימודים אקדמיים שאינם ממוקדים בתחום עיסוקם הצבאי: בישראל ובצה"ל חלו התפתחויות רבות בקשר שבין צבא ואקדמיה. החל מנתק מוחלט בין המכללות הצבאיות לאקדמיה בשנים הראשונות של התפתחותן של המכללות הצבאיות, דרך הקניית תואר ראשון לחניכי ביה"ס לפיקוד ומטה. כיום מקבלים בוגרי המכללה הטקטית ביבשה, כמו גם בוגרי קורס טייס וחובלים, תואר ראשון אקדמי, חשוב מאוד אף שאינו צבאי. ישנם קצינים רבים שיוצאים ללימודי תואר שני במקצועות מגוונים רבים, בדרך כלל ללא קשר למקצועם הצבאי. בוגרי המכללה לביטחון לאומי, מקבלים תואר שני במדעי המדינה שכולל מרכיבי לימוד רלוונטיים לנושאי ביטחון, אך איננו תואר ביטחוני. אין ספק שהמקצוע הצבאי לא קיבל בישראל את הגושפנקא האקדמית כמקצוע ראוי לרמה זו. עניין זה מבטא התייחסות לא ראויה למקצוע המורכב הזה הן מצד צה"ל והן מצד האוניברסיטאות. ראשי האוניברסיטאות מעוניינים מאוד בנוכחות חניכי צה"ל הבכירים כתלמידים, אך מעדיפים תארים בנושאים הקיימים. זאת, ללא פיתוח מארג אנשי אקדמיה ביטחוניים שמסוגלים להביא ולייצר תואר צבאי ביטחוני מלא. נושא זה עומד על הפרק בצה"ל מזה שנים אך לא קודם. הנושא ראוי לבחינה מחודשת ולהצבת המקצוע הצבאי במקום הראוי לו בהיבט העומק האינטלקטואלי הנדרש בו. ("צוות איתם", 2008, ע' 8) למרות כל הנאמר לעיל, יש לסייג ולציין כי יש גם דעות אחרות בנוגע לתרומת "האינטלקטואליזם הארגוני" לאפקטיביות הצבאית בכלל וליצירתיות בפרט. כך למשל טוען האלוף גרשון הכהן שלמרות ש"לימודים הם, כמובן, עניין הכרחי" (הכהן, 2011 א', ע' 26), הטובים במצביאי ישראל לדורותיהם לא היו אינטלקטואלים צבאיים והיו חסרי השכלה צבאית מסודרת. מפקדי צה"ל במלחמת השחרור, כיגאל אלון, ניצחו את בוגרי האקדמיות הצבאיות של חמש מדינות ערביות, שפיקדו על צבאות סדירים (שם, ע' 25); המצביאות שהפגין משה דיין לא נרכשה "בהרצאות ולא בלימודי הגות צבאית" (שם, עמ' 27-26). הכהן ( 2011 א', עמ' 30-29) מדמה את המצביא היצירתי ל"מעיין מתגבר... שלוקח את מימיו ממקומות רחוקים ומרכז אותם למעיין נובע". זאת בניגוד למפקד שהוא תוצר של "אינטלקטואליזם ארגוני", המהווה "בור סוד שאינו מאבד אף טיפה": 181

183 הקושי להבין מורכבות ולהתמודד עימה בעיני... התשובה בכל הקשור לקצונה בכירה היא חד משמעית. נחוץ לנו תלמיד (קרי, מצביא. המחברים) שהוא "כמעיין המתגבר". יתר על כן. זה שהוא כ"בור סוד שאינו מאבד אף טיפה" נזקו גדול מתועלתו לפיקוד בכיר. כל מה שהוא יודע זה לומר, ככה עשינו וככה לא, ואת זה אף פעם לא עשינו אחרת, וכל רעיון טוב וחדש ממקום אחר יוכל להידחות בטענה המוכרת: זה אף פעם לא היה כך, ולמה לעשות אחרת? (הכהן, 2011 א', ע' 30) יצירתיות מחייבת לגייס ולטפח את האנשים הנכונים פרופסור יצחק אדיג'ס,(Adizes) אחד ממומחי הניהול החשובים בארבעים השנים האחרונות, בנה פרופילים אפשריים של מנהלים, דרך ארבע תכונות, שאמורות להיות מצויות בהם, במינונים שונים, אותם כינה סגנונות של PAEI (אדיג"ס,,1979 עמ' ;18-16,1991 ע'.(130,123,"Producer" התכונה הראשונה מכונה באות הלועזית "P" מלשון,"Perform" "Purpose" אדם מסור למשימה, חרוץ ומוכוון תוצאות;,"Administrator" מלשון "A", השנייה מכונה באות הלועזית "Administer" בירוקרט מאורגן, יעיל, יסודי ושמרן, המשליט סדר "לפי הספר"; השלישית מכונה באות הלועזית "E" מלשון "Entrepreneur" - יזם, יצירתי, נוטל סיכונים ובעל ראייה מקיפה, המשליט חדשנות ויצירתיות; ואילו הרביעית מכונה באות הלועזית "I" מלשון "Integrator" מתכלל, שקשוב לאנשיו. כדי שארגון יצליח ב"יצירת ידע", הוא זקוק לכך שאחוז גדול מהמנהלים שלו יתאפיין ביכולת "לשבור מסגרות", להיות יצירתי וליזום ("E") וביכולת תכלול, המאפשרת דיאלוג מקצועי נינוח וחופשי מהתערבות היררכית (כלומר, היכולת של מפקדים להקשיב לפקודיהם כאילו הם שווים להם) ("I"). 182

184 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה הבעיה בארגונים היררכיים היא, שבדרג הטקטי אופרטיבי הנמוך נדרשים הקצינים בעיקר דווקא לתכונות סותרות לביצועיות ("P") ולבירוקרטיה ("A"), כך שהקצינים המאופיינים בעיקר על ידי E ו- I אינם מתקדמים, ואלו שהתקדמו לדרגות הבכירות (מסוג AP ואלמנטים חלשים או חסרים של E ו- I), חסרים את התכונות שנדרשות להם בתפקידים אלו. כאשר יש לצעירים, בעלי התכונות הללו, יכולת לפרוח במסגרת הצבאית הם "מייצרים" ידע רב וחשוב. כאלה היו למשל חלוצי הטייסים של גרמניה למשל, כמו אוסוואלד בולקה (Boelcke),Graf) 2005) ומנפרד פון ריכטהופן ) von,halsall) (Richthofen 1998), שהמציאו את הקונספט של קרבות האוויר ואת הטקטיקות "להפיל" את היריב, ולימדו את חבריהם את הידע (ה"חבוי") הזה. החברים שהתאמנו על בסיס הידע ועלו לאוויר, פיתחו בעזרת ניסיונם טקטיקות חדשות עד שגובש "ידע גלוי" (שהפך עם הזמן למידע). מכאן, שהקניית יכולת "לייצר ידע" מחייבת לאפשר צמיחה של קצינים בעלי תכונות "E" ו- "I" לתפקידי פיקוד בינוניים ובכירים. * * * הפרק הרחיב והסביר סיבה חשובה לתב"ץ: תהליכי קבלת ההחלטות שגויים שמתבססים על תהליכי חשיבה ליניאריים לפתרון בעיות מורכבות ונובעים מהקושי להבין ולהתמודד עם מורכבות. הרחבנו בסוגיית ההבדלים בין "בעיות ליניאריות", שמאופיינות בקשר ישיר בין סיבה לתוצאה; לבין "בעיות לא ליניאריות", ועסקנו בסוגיית ההתמודדות עם מציאות דינאמית, המשתנה במהירות, כמו גם בנטייה האנושית לפשט בעיות ולהתמודד עם מורכבות באמצעות פתרונות ליניאריים, על המחירים שהיא מייצרת. הצורך במעבר מחשיבה ליניארית ל"חשיבה מערכתית" תופס מקום הולך וגדל במקצועות ובפרופסיות שונים. כך למשל, ניתן למצוא בספרות הצבאית 183

185 הקושי להבין מורכבות ולהתמודד עימה האמריקנית את הקביעה, שהגישה הנוכחית לפעילויות מלחמתיות בשלשת התחומים האסטרטגי האופרטיבי והטקטי הם ליניאריים מדי בשביל הסביבה האופרטיבית המורכבת; וכי הלוחמה בעתיד תצטרך לעבור מחשיבה ומפעולה ליניאריות לדפוסים מורכבים יותר המכילים בעת ובעונה אחת אפשרויות מנוגדות של רעיונות ופעולות Crupi),Paparone and 2002). הגדרנו תנאי חיוני ל"יצירת הידע" ה "יצירתיות" האישית והארגונית, וקיומה של חשיבה יצירתית, מערכתית בארגון. דפוסים אלה מחייבים מידה לא מבוטלת של יצירתיות. דנו בתנאים לקיומה של יצירתיות ארגונית. דנו בתרומה, השנויה במחלוקת, של האינטלקטואליזם הארגוני ליצירתיות, והגדרנו צורך ארגוני להימצא "על סף הכאוס", או לחילופין, לייצא "איים" בתחומי החשיבה והתכנון שימצאו שם. הפרק הבא יעסוק במכשולים נוספים, העומדים בפני מקבל ההחלטות המבקש לבצע תכנון רציונאלי ומסודר, אולם מוגבל על ידי חולשות אנוש. 184

186 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה פרק עשירי קשיים בסיסיים בקבלת החלטות וסיבותיהם מבוא הסוציולוג רוברט ק' מרטון הגדיר שני כשלים בסיסיים בתהליכי קבלת 1 ה"בורות" ("Ignorance") ההחלטות (מתוך חמשת הגורמים שהגדיר לתב"צ) וה"טעות".("Error") נרחיב בהם, אחד לאחד,Merton) 1936; וגם:,Whatley 2007;,Rexeisen ללא תאריך): "בורות" אלפי קרפדות ענק השיבו בסוף מרס את נשמתן לבוראן כשאלפי אוסטרלים צוהלים התכנסו לפסטיבל חיסול המוני של היצורים השנואים. קרפדות אלה, שיכולות להגיע לגודל של 20 ס"מ, הובאו לקוויזלנד מדרום אמריקה ב- 1935, כחלק מניסיון כושל להתמודד עם חיפושיות שפגעו במטעי קנה הסוכר. אולם, הסתבר שהמתכננים לא למדו את הבעיה עד תומה. הקרפדות לא היו מסוגלות לקפוץ גבוה מספיק כדי לאכול את החיפושיות שחיות על גבעולי קנה הסוכר. עובדה זו לא הפריעה להן להתרבות בקצב מהיר, וכיום, אוכלוסייתן המונה מיליונים מאיימת על מינים מקומיים רבים; הן מפיצות מחלות כמו סלמונלה; ומייצרות בבלוטות בעורן ארס רעיל ביותר הממית טורפים פוטנציאליים. כל זה נגרם בשל בורותם של המתכננים... (אי-פי, 2009). על רוברט ק' מרטון וחמש הסיבות שהגדיר לתב"צ ראה בפרק השלישי: התפתחות החשיבה בתחום התב"ץ

187 קשיים בסיסיים בקבלת החלטות וסיבותיהם המושג "בורות" מוגדר במילון אבן שושן (1968, ע' 110) כ"חוסר ידיעה והשכלה". לצרכינו, נגדיר "בורות" כקבלת החלטה שלא מביאה בחשבון את מכלול המרכיבים וההשלכות, על סמך נתוני חסר שהמחליט צריך ויכול היה להשלימם. בורות מאופיינת בתכנון דל ובחשיבה לא מפותחת די צרכה, שאינה לוקחת בחשבון את כל המרכיבים של התכנית לביצוע. "בורות" מהווה שילוב של האלמנטים הבאים: חוסר ידע רלוונטי (סוגיה לה נקדיש פרק נפרד בהמשך); חוסר מקצועיות מספקת; חוסר הבנה מה ניתן וצריך לעשות בידע שקיים; חוסר הבנה איזה ידע חסר; וחוסר הבנת הצורך בהשגת ידע כזה; חוסר הבנה של ההשלכות הנובעות מן הפעולה. טוכמן (1986, עמ' 40-39) טוענת כי "האיוולת היא בתה של העוצמה"; וכי "הכוח לצוות גורם לעיתים קרובות להימנעות ממחשבה". טוכמן מכנה "בורות תרבותית" את החלטת היפנים לתקוף בפרל הארבור האקט שהביא לכניסת ארצות הברית למלחמת העולם השניה. על פי טוכמן, היפנים השתכנעו, מבלי לבחון הנחה זו באופן יסודי, כי אם יבקשו להשיג את המשאבים החיוניים של איי הודו ההולנדית, תצא ארצות הברית למלחמה בהם, ועל כן, נכון יהיה להתקיפה ראשונים בביתה, ולחסל את צי המלחמה שלה (שם, ע' 37): היתה כאן טעות מוזרה בחישוב. בזמן שבו לפחות מחצית ארצות הברית דגלה בתוקף בבדלנות, עשו היפאנים את הדבר האחד שהיה בו כדי לאחד את העם האמריקני ולספק לאומה כולה מניע למלחמה. הקרע בתוך אמריקה בחודשים שקדמו לפרל הארבור היה כה עמוק, עד שחידוש חוק גיוס החובה החד שנתי אושר בקונגרס ברוב של קול אחד בלבד... עובדה היא, שיפן יכולה היתה לכבוש את איי הודו ההולנדית מבלי להסתכן בהכרזת מלחמה מצד ארצות הברית. שום התקפה על שטח קולוניאלי הולנדי, בריטי או צרפתי כלשהו לא 186

188 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה היתה מביאה את ארצות הברית למלחמה. התקפה על שטח אמריקני היתה בדיוק הדבר והדבר היחיד שעשוי היה לגרום לכך. (טוכמן, 1986, ע' 39) התוצאה מכך היתה תב"ץ שנבע מ"בורות". היתה לו משמעות אסטרטגית ראשונה במעלה לאמריקנים, ומשמעות קיומית, ליפנים עצמם. דוגמה קלאסית ממקומותינו של מהלך שנכשל בשל בורות מתכנניו, היתה הרפורמה בנמלי ישראל: ב פוצלה רשות הנמלים החזקה (מידי) ל- 4 חברות נפרדות, שאמורות היו להתחרות אלה באלה, על מנת להגביר את הייעול ולאפשר קפיצת מדרגה, שאחריה יוכלו נמלי ישראל לעמוד בתחרות של נמלים מובילים אחרים באזור. המהלך לא עבר בקלות. עובדי הנמלים התנגדו לו בתוקף, והגיבו עליה בקיץ 2004 בשביתה של חודשיים שערערה את הצמיחה במשק. התוצאה היתה תוספות שכר מופלגות בתמורה להסכמה לרפורמה. בתחילה, הוצג התהליך כהצלחה גדולה (גולדשטיין ואפרתי, 2005). אולם, תוצאותיו התבררו בהדרגה. הרפורמה פיזרה את האחריות, ולכן נטרלה אותה. עם הזמן נוצרו כאוס מוחלט והיעדר תחרות. הסתבר, שלא ניתן לפרוק מכולה בנמל אשדוד ולשנע אותה לחדרה, בהיעדר מסילת ברזל המגיעה אל הרציפים; בהיעדר כבישים מתאימים; ובמצב של מחסור חריף בנהגי משאיות. במקביל, גרם המצב של היעדר השקעות ואפס פיתוח בנמל חיפה החנוק לסתימתו המוחלטת ולתורים ארוכים של אוניות; סחורות לא מגיעות בזמן ליעדן; הצפיפות בנמל מתגלגלת להיטלים נוספים וההיטלים מייקרים את ההובלה, בלי להקל על הלחץ. כך, נוצר מצב שכמעט כולם מפסידים (פלוצקר, 2007). מצב זה בעייתי אף יותר מהמצב הראשוני, לפני החלת הרפורמה. דוגמה אחרת היאתוכנית הליברליזציה ב שכונתה "המהפך הכלכלי". ב- 29 באוקטובר קצת לאחר המהפך הפוליטי שהעלה את הליכוד בראשות מנחם בגין לשלטון הציג שר האוצר דאז, שמחה ארליך, את התכנית במסיבת עיתונאים. מטרת התוכנית הייתה לשחרר את המשק מכבלי המעורבות ממשלתית היתרה שאפיינו אותו עד אז, ולהפוך את כלכלת ישראל לכלכלת שוק חופשי ליברלי "שוויץ של המזרח התיכון" בשפתו של ארליך. עיקר הליברליזציה הייתה בתחום מטבע החוץ. 187

189 קשיים בסיסיים בקבלת החלטות וסיבותיהם אולם, כוונות לחוד ומציאות לחוד. הממשל ה"טרי" היה מלא כוונות טובות, אולם, לא הפנים את מלוא המשמעות של התוכנית הכלכלית; לא תפס עד הסוף את משמעות השינוי ואת הצעדים הנלווים הנדרשים על מנת להעבירו בבטחה. למשל, מנגנון ההצמדות שהיה נהוג במשק הישראלי כולל פיצוי מקבלי משכורות על ההתייקרויות לא בוטל עם ההכרזה על המהפך הכלכלי, והוא עיקר מתוכן את המנגנון המובנה של האינפלציה על פיו עליית מחירים אמורה לרסן ביקושים ולהפחית את הלחץ האינפלציוני. שמחה ארליך גם נכשל במאמציו לרסן את ההוצאה הממשלתית ולא קיבל לכך גיבוי מראש הממשלה ועמיתיו השרים. השילוב של העלאת המע"ם וביטול הסובסידיות לא לווה במדיניות של ריסון תקציבי ומוניטארי, שהייתה יכולה לרסן גם את הזינוק כלפי מעלה של שער הדולר. כתוצאה מכך נחלה התוכנית כישלון בטווח המיידי, ודרדרה את המשק למשבר קיומי בן שמונה שנים ועוד שנתיים של הבראה מכאיבה. כתוצאה מהתב"ץ הזה שנבע מבורותם של השרים המובילים ומוגבלותם הפוליטית התפטר ארליך מתפקידו כשר אוצר ב ההתפטרות החלה רצף של שרי אוצר אחריו יגאל הורוביץ, יורם ארידור ויגאל כהן-אורגד שהתחלפו בזה אחר זה ואף ביטלו חלק מהרפורמות שהנהיג ארליך. הם לא הצליחו לבלום את ההידרדרות והסחרור האינפלציוני שהובילו את המשק הישראלי לעברי פי פחת. הדבר נמשך עד לתוכנית הייצוב הכלכלית של 1985 בהנהגת שמעון פרס כראש ממשלת האחדות ויצחק מודעי כשר אוצר (ויקיפדיה, 2008; פלוצקר, 2008 ג'; סדן, 2002, עמ' ). הצלחתם של השניים נבעה, בין היתר, מהשילוב המוצלח של מקצועיותו הכלכלית של מודעי ויכולתו הפוליטית של פרס. דוגמה נוספת לקוחה גם היא מהתחום הכלכלי: ב- 11 ביוני 2007 בישר שר האוצר דאז, רוני בר און, במסיבת עיתונאים על תכנית כלכלית. על פי תכנית זו ירד מס ההכנסה השולי המכסימאלי מ- 49% ב ל- 42% ב- 2015; ומס החברות ירד מ- 27% ב ל- 20% ב אך אליה וקוץ בה. השר הכריז על הטלת מס הכנסה על הפקדות המעסיקים לקרנות ההשתלמות של העובדים. עלות הפטור ממס של קרנות ההשתלמות נאמדה ב- 3.7 מיליארד שקל בשנה. הכרזה זו נדונה לכישלון משתי סיבות ברורות: האחת, היא נעשתה ללא תיאום מוקדם עם ההסתדרות. 188

190 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה והשנייה, היא היוותה הפרה של הסכם העבודה הקיבוצי שנחתם על ידי האוצר וההסתדרות רק זמן קצר לפני כן. מכאן, שהיה ברור לכל מי שהיה מנסה ללמוד את העניין, כי התוצאה תהיה בערה ביחסי העבודה במשק ללא יכולת של הממשלה לקבל סעד מבית הדין לעבודה. התוצאה של התב"ץ הזה שהיווה פועל יוצא של בורות מתכנניו היתה שעד מהרה חיפש משרד האוצר סולם שיאפשר לו לסגת מן ההחלטה, על ההשלכות שנבעו מכך על מעמדו הציבורי וסיכויי ההצלחה של הרפורמה (בסוק, 2008). לעיתים, לא בורות המתכנן יוצרת את התב"ץ אלא בורותם של מקבלי ההחלטות המתנגדים לו. דוגמה קלאסית לכך היא ניסיונו של שר המלחמה הצרפתי ערב מלחמת העולם הראשונה, מסימי, להיפטר מהמכנסיים האדומים, הבולטים למרחוק של החיילים הצרפתיים ולהחליפם בצבע בולט פחות כמו אפור כחול או אפור ירוק. ההצעה יצרה מהומה וקודמו של מסימי בתפקיד, אטיאן, צוטט בזעקו בפרלמנט את דעת הרוב שהכשיל את התוכנית: לבטל את המכנסיים צרפת. האדומים? לעולם לא! המכנסיים האדומים הם הם (טוכמן, 1986, ע" 39) התנגדות זו נבעה כמובן מהיעדר ידע, שהיה זמין לכל מי שטרח ללמוד את לקחי חזית הבלקנים ב- 1912, שבעידן של מקלעים ורובים ארוכי טווח, טוב יעשו הצבאות אם ידאגו להסוות את עצמם. מדים מושכי תשומת לב אלה היו טובים למאה ה- 19, שעה שטווח האש של הרובה היה קצר, וצבאות לא נזדקקו להסוואה. שוב בורות שהובילה לתב"ץ קשה ואכזרי, אותו היטיב לתאר מסימי עצמו: "דבקות עיוורת וחסרת טעם זו לצבע הבולט שבכל הצבעים (אדום), עתידה היתה להניב פירות אכזריים ביותר (שם, ע' 44). 189

191 קשיים בסיסיים בקבלת החלטות וסיבותיהם "טעות" "טעות" לענייננו הנה שגיאה בשיקול הדעת וקבלת החלטה שגויה. אחד הגורמים העיקריים ל"טעות" הוא ה"בורות". על כן, הקשר בין שני הגורמים הללו חזק ומשמעותי. אחת התכונות של מערכת מורכבת היא, שתהליכים מתפתחים שלב על גבי השלב שקדם לו וכל שלב משפיע על ההמשך בהתאמה. על כן, ל"טעות" הנעשית באחד השלבים יש השפעה מצטברת והולכת על שלבי ההמשך. כמו ה"בורות", גם ה"טעות" מאופיינת בתכנון דל ובחשיבה לא מפותחת די צרכה. על פי טוכמן (1986, ע' 32), היא נובעת, לעיתים, מכבילה עצמית בנימוק של "אין לנו ברירה" ובאשליה העצמית השכיחה והמסוכנת מכולן זלזול ביריב. "טעות" יכולה לנבוע גם מניתוח שגוי של הבעיה או מדבקות בהרגלים ש"עבדו" בעבר, אולם לא בכרח יתאימו להווה. לפעמים, גורם הטעות הוא מה שמכונה "תקוות מהרהורי לב" Thinking").("Wishful דוגמה ל"טעות" מביא למשל האלוף גרשון הכהן, בנוגע לקבלת ההחלטות בחיל האוויר הישראלי במלחמת יום הכיפורים. לדבריו, הטעות נבעה מכך, ש"לחיל האוויר הייתה לוגיקה של סדר פעולות מדרגי-ליניארי, לפיה צריך להשיג קודם כל עליונות אווירית לטפל במערכת ההגנה האווירית לגווניה על רכיביה ושדות התעופה ורק אז, להתפנות למשימות "הקרב היבשתי"" (הכהן, 2010, ע' 14): חיל האוויר יכול היה לתכנן מכת מנע מקבילה במצב שבו המצרים אמנם יפתחו באש ראשונים, אולם, אז חיל האוויר יתקוף ישירות במאמץ רחב היקף למנוע את הצליחה... אילו היה חיל האוויר בוחן תצלומי אוויר שהיו קיימים בימים שלפני המלחמה, ניתן היה לאתר בהם את צווארי הבקבוק והריכוזים של כוחות מצריים לקראת צליחה, כולל כל מערכת הציוד לצליחה. חיל האוויר היה יכול לתקוף מערך זה בנוכחות ההגנה האווירית המצרית, תוך אובדן מטוסים, אבל היה משיג תכלית מאוד פשוטה: למנוע את הקמת הגשרים. כוחו של צה"ל ביחס 190

192 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה ליכולות התחמושת באותם ימים היה יכול לאפשר הישג כזה. כך, חיל האוויר היה מממש הישג מערכתי משמעותי, מיד עם פתיחת המלחמה. (שם) "טעויות" נוספות מאותה מלחמה שנבעו מליקויי "מצביאות" בקרב הפיקוד הצבאי הישראלי יכולות להיות, למשל, אי ההסגה של מערכי המוצבים והתעוזים לפני התקיפה המצרית, שהיתה גורמת לה להכות "על ריק" והיציאה למתקפת נגד בסיני כמצב שבו תמונת הקרב לא היתה עדיין ברורה למתכננים. אחת הסיבות הנוספות ל"טעות" הוא שימוש שגוי בכלים ניהוליים. למשל, מדדים. שימוש במדד יוצר באופן מיידי ניסיון של הגורמים הנבחנים להשפיע עליו ולהטות אותו. הגדרה שגויה של מדד ואי הבחנה בסטייה בזמן אמת הינה מתכון בדוק לתב"ץ. כך למשל, הפסיקה המשטרה בסוף 2011 להשתמש בתכנה למדידת ביצועים מנה"ל, שבה עשתה שימוש כארבע שנים למדידת מפקדים ויחידותיהם. זאת, בשל ההטיות שנוצרו בשטח בין צורכי האוכלוסייה לפעולות השוטרים, שנעשו על מנת להעלות את ניקוד תחנותיהם בהערכה. הסתבר שלקראת סוף שנה, התמקדו השוטרים באותם תחומים שבהם היה ליחידה ניקוד חסר, והזניחו את התחומים שבהם כבר צברו די נקודות; במקרים שבהם יכולים היו להעלות את הביצועים עוד יותר, העדיפו השוטרים שלא לפעול, על מנת שלא "להרים את הרף" ולהקשות לעצמם את הפעילות בשנה הבאה. כך למשל, מאחר שלעבירה של החזקת סכין נקבע ניקוד גבוה בתוכנה ממניעים של מאבק באלימות, נהגו השוטרים לעצור פועלים שהחזיקו ברשותם סכין יפנית לצורך עבודה; במקרים אחרים, פקדו מפקדים לרשום את העבירות בכותרת אחרת כדי לעמוד ביעדים. כך הודח מפקד תחנה שנתפס ברישום כוזב, כאשר סיווג עבירת שוד כתקיפה, על מנת שלא להכביד על נתוני התחנה ב"פשיעה חמורה" (קובוביץ, 2011). מה שמעודד לעיתים טעויות, הוא השימוש במודלים שונים המיועדים להתמודד עם חוסר הוודאות. פרופסור דן אריאלי מביא כדוגמה את המודלים לקביעה של מחירי מניות וסחורות שחיברו אנשי אקדמיה מהטובים כעולם. אריאלי טען, כי עובדה זו 191

193 קשיים בסיסיים בקבלת החלטות וסיבותיהם "סייעה" לאנשים לוותר על שיקול הדעת ולפעול על פי המודלים הללו, שבעת משבר התגלו ברובם כלא רלוונטיים (הנדוורקר, 2009). סיבה נוספת לטעות, שמביא אריאלי היא הסתמכות על מידע מוטה המפורסם על ידי בעלי אינטרסים. אריאלי מביא כדוגמה את האנליסטים שחיברו דו"חות חיוביים בנוגע לחברות שבית ההשקעות שלהם הנפיק. אנליסטים אלה קיבלו בונוסים על ההנפקות הללו. בעקבות התפוצצות בועת האינטרנט בתחילת שנות ה הופסקה התופעה (הנדוורקר, 2009). חולשות אנוש הגורמות ל"טעות" ול"בורות" ההיסטוריונית, ברברה טוכמן (1986), בחנה "מדוע לעיתים קרובות אין הליך החשיבה הנבונה מתפקד" (שם, ע' 11). היא מצאה כי לעיתים קרובות הסיבה לכך היא חולשות אנוש: שאפתנות, דאגה, התאווה לשלטון, גאווה עצמית, אשליות, אשליה עצמית ודעות מוקדמות מושרשות וחשיבה המעוגנת בעמדות קבועות שעוצבו מראש (שם, ע' ). טוכמן הדגישה, כי "דרכם של שליטים להתמיד ללא שינוי ברעיונות שבהם החלו את דרכם, הם קרקע פורייה לאיוולת" וציטטה אתשר החוץ לשעבר של ארצות הברית, הנרי קיסינג'ר שטען, כי מנהיגים הנמצאים בשלטון אינם לומדים דבר מעבר לדעותיהם המושרשות, שאותן הביאו איתם למשרתם. דעות אלה הן "ההון האינטלקטואלי שממנו יתפרנסו כל עוד הם מחזיקים במשרותיהם. הלימוד מהניסיון הוא יכולת שכמעט אין עושים בה כל שימוש (שם, ע' 402): בשלבו הראשון, קובע קיפאון השכל את העקרונות והתחומים החלים על בעיה פוליטית. בשלבו השני, כאשר מתחילים להופיע הניגודים והכישלונות בביצוע, העקרונות הראשוניים מתקשחים. זהו הזמן, שבו, אם נוהגים בחוכמה, אפשריים בחינה מחדש ומחשבה מחדש ושינוי מגמה, אבל אלה נדירים כאבני אודם בחצר הבית. ההתקשחות מובילה להשקעת מאמץ גדולה יותר ולצורך להגן על האגו; מדיניות המושתתת על טעות גדלה ומתחזקת, ולעולם איננה נסוגה. ככל שגדלה ההשקעה וככל שהאגו של מחולל המדיניות נעשה מעורב בה 192

194 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה יותר, כן פוחתת הנכונות להינתק ממנה. בשלב השלישי, המשך ההליכה בדרך המכשלה גורמת... (לתוצאות הטרגיות של הפעילות). (שם, ע' 402) עוד הדגישה טוכמן, כי "עיקשות להחזיק בטעות היא הבעיה. עושי מלאכת השלטון ממשיכים ללכת בדרך המוטעית, כאילו היו שבויים בקסמו של שדון כלשהו...". היא טענה כי שליטים יצדיקו החלטה לא נכונה או גרועה בטענה כי לא היתה ברירה, אבל, ככל שייראו שתי אפשרויות דומות זו לזו, תמיד קיים חופש הבחירה לשנות או לסור מדרך מזיקה, אם יש למעצב המדיניות אומץ לב מוסרי לעשות כן, ואף על פי כן, ההכרה בטעות, קטיעת ההפסדים, שינוי הכיוון הם האפשרויות שהשלטון נרתע מהן במידה רבה ביותר. הודאה בטעות מצידו של ראש מדינה כמעט ואיננה באה בחשבון. טוכמן מציינת בהקשר זה, כי רוע מזלה של אמריקה במהלך תקופת וייטנאם היה שהיו לה נשיאים שחסרו את הביטחון העצמי הדרוש לנסיגה בגדלות נפש (שם, עמ' ). פערי מידע כבסיס ל"טעות" ול"בורות" כאחד קיימות שתי גישות להבנת המושג "מידע" ולהגדרתו: את הגישה הראשונה נכנה "ארגונית ניהולית". מתוך מגוון ההגדרות הקיימות בספרות בהקשר זה, נגדיר "מידע" כאוסף של נתונים המאפשר לנו לייצג בצורה מוחשית שפה ורעיונות, באמצעים כמו: כתב, וידאו ואודיו, היכולים לייצג מעבר של רעיונות מאדם אחד למשנהו לצורכי קבלת החלטות. המשמעות של הדברים הללו היא כמות ההפחתה באי-הוודאות הנוצרת אצל מקבל "מידע" נתון בהקשר נתון. הגישה השנייה היא הגישה האלקטרונית. מייצגה, קלוד שנון,Shannon) 1948), אבי "תורת המידע" או "תורת האינפורמציה" theory") ("Information הוסיף אלמנט נוסף להגדרה: שכמות ה"מידע" ניתנת למדידה, כשיחידת ה"מידע" המוכרת היא הספרה הבינארית (הסיבית או ה"ביט"). תורתו של שנון היוותה 193

195 קשיים בסיסיים בקבלת החלטות וסיבותיהם צעד חשוב בהתפתחות האלקטרוניקה, תעשייתי בעידן האינפורמציה. וחשיבותה גברה מאוד בעידן הפוסט מעניין לבחון את האנלוגיה בין שתי הגישות הללו ל"מידע" הארגונית והאלקטרונית: בעוד הראשונה ליניארית באופייה, הרי שהשנייה פועלת בסביבה לא ליניארית. לכך תהיה משמעות רבה בבואנו לבחון את דרכי ההתמודדות עם תופעת התב"ץ. "ניהול מידע" הוא מכלול העיסוק הארגוני ב"מידע". לטעמנו, העיסוק בניהול ה"מידע" וה"ידע" צריך להיות אחוד, תחת פונקציה ניהולית אחת. נרחיב בסוגיה זו בפרק הבא העוסק ב"ידע". "ניהול המידע" כולל את השליטה והאחסון של המידע הקיים, כמו גם ריכוז "פערי המידע" בין הנדרש לקיים ומציאת הדרכים האופטימאליות להשגתו (קניה, שכירה, גניבה, "לכידה" או "ייצור"). במילים "פערי מידע" אנו מתכוונים למצב שבו החלטות מתקבלות על סמך "מידע" חסר או מוטה. חיסרון זה יכול לנבוע משתי תופעות מנוגדות: ה"מידע" הנדרש לא קיים בידינו או שהגיע אלינו מוטה; ה"מידע" הנדרש קיים, אולם, בשל התופעה של "הצפת מידע" יש קושי לדלותו מתוך "ים המידע" שבידי הארגון. התופעה הזו של קבלת החלטות, למרות קיומם של "פערי מידע", היא תופעה מוכרת בארגונים ציבוריים ביורוקרטיים. זאת, כיוון שהאנוכיות הארגונית, הסגירות וחוסר הרצון לאינטראקציה עם מערכות אחרות מובנים במערכות הביורוקרטיות של כל ממשל. אולם, בעיית המידע החסר היא בסיסית הרבה יותר. מקורה בגורמים כמו: מגוון, מורכבות, אי וודאות וכאוטיות שקיימים במערכות הבין אישיות, ולא קיימים ב"גישה האלקטרונית" של קלוד שנון למשל. 194

196 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה בפרק הקודם הזכרנו את ההפרדה שעושה ד"ר צבי לניר, בין מה שהוא מכנה "הפתעות בסיסיות" (החושפות מערכת מושגים חדשה) ל"הפתעות מצביות" (הנובעות מכשל נקודתי באיסוף, בניתוח ובהפצה של "מידע"). לניר (2004) העמיק בסוגיית "פערי המידע". הוא טבע את המושג "פער הרלוונטיות": הפער הגדל והולך בין הקצב המהיר של השתנות המציאות לבין קצב ההשתנות האיטי של המערכת המושגית המפרשת שלנו. תהליך זה של היווצרות "פערי רלוונטיות" המובילים ל"הפתעה בסיסית" הוא על פי לניר (2004) תהליך מתמשך ורב מימדי, שניתן להבחין בו בשלושה שלבים עיקריים: ה"אינקובציה". התרחשות "ההפתעה הבסיסית". קריסת התפיסה. הוא מדגיש, כי הדרך למה שהוא מכנה "למידה בסיסית" בעקבות "ההפתעה הבסיסית" יכולה להיות ארוכה מאוד. הוא תולה זאת בין היתר במנהג של מינוי וועדות חקירה משפטיות, שמתמקדות בחיפוש אשמים ומוצגים מרשיעים כמו ידיעה שלא נמסרה ליעדה במקום לחפש את "פערי הרלוונטיות". בניגוד ל"הפתעה הבסיסית", המורכבת יותר, "הפתעה מצבית" היא אירוע הנגרם כתוצאה מכשל באיסוף, ניתוח או הפצה של "מידע" (למשל, בשל חוסר ב"מידע" מופתע חתן במסיבת ההפתעה הנערכת לו; בשל חוסר במודיעין או בשל פירוש לא נכון שלו, צבא מופתע ממתקפת האויב; וכדומה). הדרך המקובלת לצמצם את שכיחותן של "הפתעות מצביות" היא באמצעות הפעלת מערכות של התרעה מצבית מערכות המבוססות על חיישנים אנושיים וטכנולוגיים שמנטרות "מידע" על תופעות, אירועים ותהליכים בלתי רצויים על בסיס סט של אינדיקטורים קבוע מראש, כדוגמת מערכות מודיעין לאומי או מערכות מודיעין עסקי (לניר, 2004). 195

197 קשיים בסיסיים בקבלת החלטות וסיבותיהם פער מידע ראשון: ה"מידע" הנדרש לא קיים או שהוא מוטה אחת התוצאות של הסגירות הארגונית היא העלמת "מידע" והטייתו, כשהארגונים פועלים להשיג מטרות נפרדות של הטווח הקצר על חשבון האינטרס הכללי של הטווח הארוך (רזי ויחזקאלי, 2007, ע' 14). לאחר שהרכיב הגנרל טוג'ו הידקי ממשלה ביפן, ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה, היו הממשלה החדשה והעומד בראשה במבוכה רבה בנוגע להחלטה, אם לצאת למלחמה בארצות הברית, או להתקפל ולוותר, בלית ברירה, על אינטרסים שנתפסו חיוניים ליפן. אחת הסוגיות המרכזיות ביציאה למלחמה היתה יכולתה של יפן לנהל מלחמה, במקרה שמעשי האיבה יתמשכו לאורך זמן. כדי להמשיך להילחם, היתה יפן תלויה בחומרי גלם, בייחוד בנפט ובפלדה, ביכולת תובלה ימית ובבניית אוניות. ועדת התיכנון שהתמנתה לבחון סוגיות אלה, בראשות הגנרל סוזוקי טייצ'י ושר האוצר, קאיה אוקינורי היתה אמורה לאסוף את הנתונים ולקבל החלטה באשר לכושר העמידה של יפן לאורך זמן. אולם, מסתבר שלפני הוועדה לא היו הנתונים הסטאטיסטיים החיוניים לקבלת החלטות, עד כי קאיה טען, שעל בסיס מה שמצוי בפניו, אין הוא יכול לתת מסקנות מדוייקות, ו"עליו להסתפק בהכרזות כלליות". גם הצבא, שלחץ לצאת למלחמה לא שש למסור פרטים מבצעיים או נתונים על היקף הכוחות (קרשו, 2009, ע' 376), מחשש שהנתונים יביאו לקבלת החלטה הפוכה. הבעיה של העלמת "מידע" חמורה במיוחד בקרב ארגוני מודיעין. הדוגמה הקלאסית לכך היא פיגועי ה- 11 בספטמבר 2001 בניו יורק ובוושינגטון: ביולי 2003 פורסם דוח של ועדה משותפת לוועדות המודיעין של הסינט ושל בית הנבחרים, שמנה כשלים בתקשורת בין הארגונים. אילו היו כשלים אלה מטופלים כראוי, ניתן היה לחשוף את התארגנות הטרור מבעוד מועד. הדוח קבע כי היעדר שיתוף פעולה בין זרועות המודיעין האמריקניות בשל מאבקי כוח ושיקולי יוקרה, בשל החשש לחשוף מקורות ובשל היעדר מנגנונים מסודרים של שיתוף במידע בין רשויות בזמן אמת היה בין הגורמים לכך שארצות הברית 196

198 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה The 9/11 Comission לא הצליחה למנוע את הפיגועים (ועדת גילמור, 2003;,Report,2004 עמ'.( על מנת להתמודד בין היתר עם התופעה של העלמת "מידע", הושקע מאמץ רב מזה עשור ב"ייצור מידע" חלקו נובע ממניעים אמיתיים וחלקו לצרכים חיצוניים של מעין "אליבי ארגוני". מאמץ זה מנותב, בדרך כלל, לבניית פורטלים ארגוניים. זאת, מתוך הבנה שמדובר לא רק בתהליך טכני וטכנולוגי אלא בבניית כלי לתהליך ארגוני. השימוש בכלים הללו כרוך בלא מעט בעיות אבל בחלק מהמקרים יש בו גם תועלת רבה (גולן, 2008). פער מידע שני: ה"מידע" הנדרש קיים, אולם, לא נעשה בו שימוש למרבה ההפתעה, גם כאשר המידע זמין בידי הארגון, לא נעשה בו, פעמים רבות, שימוש. הסיבה הראשונה לכך היא, שהמשתמש הפוטנציאלי איננו מודע לקיומו של המידע, גם אם הוא זמין על ארון הספרים שלו, או שאיננו מייחס לכך חשיבות. אחד הגורמים לתופעה זו, שהופך אקוטי יותר ויותר בימינו, היא התופעה שהולכת ומחמירה, של "הצפת מידע", עודף מידע וחוסר יכולת לבור את החלקים הנכונים והחשובים מתוכו. המודעות לתופעה קיימת ועימה גם המאמץ לפתח כלים להתמודד עימה. דוגמה להתמודדות היא הניסיונות האמריקניים "לדוג" מתוך זרם ה"מידע" הבלתי פוסק העובר באינטרנט את אותם חומרים הרלוונטיים למלחמה בטרור הבין לאומי. יכולת כזו חייבת מטבע הדברים להיות מגובה במערכות ממוחשבות מתקדמות, וככל ש"הצפת המידע" גדולה יותר, כך חייבות המערכות הללו להיות טובות וממוקדות יותר בהתאמה. השימוש הנוכחי ב"מידע" מחייב ארגונים להשקיע סכומי עתק בהיקף של מיליארדים במערכות ממוחשבות לניהול "מידע". תהליך "ניהול המידע" Management") ("Information מבוסס על אחסון וקטלוג, ויצירת יכולת של כלל הפונקציות בארגון לשלוף לצורכיהם את ה"מידע" הרלוונטי בזמן אמת. 197

199 קשיים בסיסיים בקבלת החלטות וסיבותיהם בסיסי הנתונים הללו מספקים דיווחים המבוססים על נתוני הארגון ועל נתוני ארגונים הקשורים אליו. ה"מידע" הנאגר מכונה "בסיסי מידע" או "בסיסי נתונים" Base"),("Data שהם התחליף המודרני של הקלסרים. ארגונים אוגרים "מידע" בכמויות אדירות של אלפי "טרה ביט" Bit") ("Tera ביום או אפילו בשעה. "טרנד" זה נתמך על ידי חברות ענק כמו,IBM SAP,ORACEL ורבות אחרות המספקות פתרונות ל"בסיסי נתונים", כמו גם גיבוי במקרים של תקלות. כל המידע והתקשורת הארגוניים אמורים לזרום אל בסיסי הנתונים הממוחשבים ולהיאגר בהם, כדי שיהיו זמינים ל"כריית נתונים" (ראה בהמשך) ולצרכים ולשימושים שונים בכל עת (רזי ויחזקאלי, 2007 ב', עמ'.( שלוש עובדות עיקריות נוגעות ל"בסיסי המידע" (רזי ויחזקאלי, 2007 ב', ע' 188): מרכזיות: הכל נע סביבן. כל המידע נאגר גם אם הוא לא רלוונטי ונוצרת תלות גבוהה ביותר של הארגונים בתפקודם של "בסיסי המידע"; עלות: היא גבוהה ביותר משום שחברות המחזיקות את "בסיסי הנתונים" הינן מעין אוליגופול המתאם מחירים בין חבריו. גורם נוסף המעודד עלויות גבוהות הוא אי מקצועיותו של הלקוח הממוצע, הניתן למניפולציה בקלות יחסית; גמישות: מגוון אפשרויות שהשימוש בהם לצורך מוגדר כמעט אינו מוגבל במקרים רבים (אם כי, ככל שעולה הגמישות, המגוון עלול לבלבל). התחרות בין החברות מונעת סטנדרטיזציה בשלב זה ושילוב אפקטיבי ויעיל ביניהם. בעתיד, יש להניח שהסטנדרטים ילכו ויתפתחו כמו במקרים דומים אחרים. מעל לכל, האינטרנט מאפשר הגעה גמישה לכל נתון מכל מקום בעולם. זוהי אפשרות שלא הייתה קיימת כלל בתקופת הספריות והקלסרים. למרות הנימה הביקורתית, נציין כי משקלה הסגולי של "מערכת ניהול מידע" המאורגנת נכון יכול להיות עצום עבור ארגונים. כך למשל: מאגר של מערכי 198

200 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה שיעור, חומרי רקע, סרטי הדרכה, נהלי ביצוע, תוכניות אימון וכדומה הם קריטיים לארגון, משום שה"מידע" שבהם בהיותו מאורגן נכון והאינטראקציה שבין החלקים שלו יכולים להפוך ל"ידע" חדש (ראו בפרק הבא), בוודאי אם ישכיל הארגון לחבר אליהם גם הערות של המשתמשים לחומר, ופורומי דיון ביניהם (גולן, 2008). הצורך להתמודד עם תופעת "הצפת המידע" הולידה שיטות ל"שליפת מידע", שהמוכרים ביותר הם הכלים המובנים בתוך פורטלי הידע הארגוניים, שהאפקטיביות שלהם הולכת וגדלה כל העת. במה קל יותר לטפל, ב"טעות" או ב"בורות"? לכאורה, נראה שהטיפול ב"בורות" קל יותר. השקעה במידע ובידע חסר תקטין באופן מיידי את הבורות ותמנע ללא ספק "תב"צים". זה כיוון חשוב שאליו מכוון הספר. אולם, חשוב להדגיש כי במקרים מסוימים זה אינו המצב בארגונים ביורוקרטים. במצבים מסוימים ה"בורות" דווקא משרתת אותם, ואין הם מעוניינים, מסיבותיהם, במידע ובידע החסרים. * * * בפרק זה התחלנו לעסוק בקשיים שבפניהם ניצב המתכנן הרציונאלי, בבואו להתמודד עם תופעת התב"ץ. והבורות. עמדנו על שני כשלים קלאסיים בתכנון: הטעות הקשר שבין שני הגורמים הללו מהותי: בורות מעלה מאוד את הסיכוי לטעות. בנוסף, הרחבנו בנוגע לסיבות נוספות: האחת היא בעיית פערי ה"מידע". קראנו לסיבה זו "פערי מידע" ולא "מחסור במידע", כיוון שבנוסף לתופעה של מחסור ב"מידע" רלוונטי בזמן אמת והטיה 199

201 קשיים בסיסיים בקבלת החלטות וסיבותיהם של "מידע" על ידי גורמים אינטרסנטיים, קיימת גם תופעה הפוכה של הצפת "מידע" וחוסר יכולת "לבור את המוץ מן התבן", או לחילופין, של חוסר מודעות לקיומו של מידע זמין ונגיש. המודעות לתופעה של "הצפת מידע" מעוררת ניסיונות למצוא פתרונות אפקטיביים ב"ניהול מידע" וביכולת "לשלוף" את פרטי ה"מידע" הדרוש לנו בזמן אמת, מתוך החומרים הללו. בעוד סוגיית פערי המידע מטופלת על ידי ארגונים באופן ממשי, ההתמודדות עם בעיה אחרת שבה נעסוק המחסור בידע רלוונטי בזמן אמת מצויה רק בראשיתה. בשל חשיבותה של סוגיה זו, נקדיש לה את הפרק הבא. 200

202 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה פרק אחד עשר מחסור בידע רלוונטי בזמן אמת מבוא בסוף הפרק הקודם עסקנו בהרחבה בסוגיית ה"מידע" והפערים שבין ה"מידע "הנדרש לארגון לזה המצוי בידיו ושיש לו יכולת לשולפו ב"זמן אמת". מה שכונה בעבר "אינפורמציה" ("Information") מחולק היום לשלוש רמות לפחות: ל "נתונים גולמיים", ל"מידע", ול"ידע". את הפרק הזה נקדיש העיסוק לרמה הגבוהה ביותר לסוגיית ה"ידע" בהקשר שלו לתב"ץ. "יצירת ידע" Creation") ("Knowledge והפצתו ) "Knowledge (Distribution" בזמן אמת במקרה זה לצורך קבלת החלטות ארגוני החיוני להתמודדות אפקטיבית עם התופעה ולמיזעורה. כלי הינו אין בספרות המקצועית הסכמה על הגדרות חד משמעיות למושג "ידע", וניתן למצוא בה הגדרות אין ספור, חלקן אף סותרות זו את זו. על כן, אין מנוס מאימוץ אותה המשגה הנראית מתאימה לנו ביותר. מתוך מגוון ההגדרות הקיימות בספרות, נגדיר לצרכינו "ידע" כהבנה התיאורטית והמעשית של מה שידוע על נושא מסוים, המשלבת ידע תיאורטי עם ניסיון מעשי באותו תחום Dictionary),Oxford English 2009). בהתאמה, נגדיר "רכישת ידע" כ"תהליך של צמצום אי הידיעה באמצעות השגת עובדות ומשמעויות. על כן, הפחתת אי הידיעה הינה בעצם "צמצום אי הוודאות בנוגע למצב עניינים נתון"(דיקסון, 1979, ע' 29). 201

203 מחסור בידע רלוונטי בזמן אמת תב"ץ הנובע ממחסור ב"ידע" רלוונטי הוא למשל הופעה של מוצר חדש שפיתחו המתחרים, המעמיד אותנו בבת אחת במצב של נחיתות עד כדי חוסר רלוונטיות לעיתים Prusak),Devenport and 1998); ומה שעלול להיות משמעותי הרבה יותר גם צורות ארגוניות ותהליכי עבודה חדשים שנבנו בהתאמה ל"קפיצת המדרגה" הטכנולוגית (מקגרגור, 2007, ע' 126). דוגמה וותיקה כזו היא הטנק המצאה בריטית מ- 1912, שגם נעשה בה שימוש ראשוני מבטיח בקרב קנברה במלחמת העולם הראשונה, ב- 20 בנובמבר לאור הצלחה זו פותחו טנקים רבים ברחבי העולם במדינות כמו: ארצות הברית, גרמניה, בריטניה, צרפת, ברית המועצות, איטליה ועוד. אולם, הסתבר שאין די בעצם יצירת הטכנולוגיה החדשה. על בסיס ההצלחה הראשונית של השימוש בטנקים, פיתח הבריטי, מייג'ור ג'נרל ג" פ' ס' פולר (Fuller) תפיסת לחימה חדשה (כלומר, "ידע" חדש). פולר טען, שעוצמת הלחימה של הצבא טמונה בארגונו, והעלה את הרעיון של הקמת צבאות וחילות אוויר המאורגנים לשבור את התנגדות האויב בלחימה מעטה ככל האפשר. הצבא הבריטי לא קיבל את תפיסתו של פולר (ואף האכיל אותו מרורים, שהרי, אין נביא בעירו...). מי שעשו זאת היו דווקא מומחי השריון הגרמנים, שאימצו על בסיס ה"ידע" הזה תורת לחימה שכללה שימוש בכוח משוריין וממוכן ברמה האסטרטגית. לפי תורה זו, אוחדו הטנקים בדיוויזיות עצמאיות ומאוחר יותר, אף בארמיות. זאת, בעוד שיתר המדינות פיזרו את הטנקים שלהם בין דיוויזיות החי"ר או הפרשים עם כמה בריגאדות עצמאיות. התוצאה בלטה בהישגיהם חסרי התקדים של הגרמנים בתחילת מלחמת העולם השנייה (מקגרגור, 2007, עמ' ). מאז מלחמת העולם השנייה שפתחה עידן חדש, דינאמי בהרבה גדל בהרבה הצורך ב"ידע". הטכנולוגיה מזמנת לנו "קפיצות מדרגה" תכופות ומחייבת תהליך מתמיד של הסתגלות, התאמה, ופיתוח "ידע", כיצד לנצל את הטכנולוגיה הזו באופן מיטבי. יותר ויותר ארגונים מוצאים עצמם מאבדים את פלח השוק שלהם, לאחר שמוצר חדש הפך אותם בבת אחת ללא רלוונטיים. כך למשל מאוים מערך טייסי הקרב על ידי מערכי הטילים המדויקים מחד גיסא; והמטוסים ללא טייס מאידך גיסא. 202

204 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה למרות זאת, חברות עסקיות רבות, כמו גם ארגוני השירות הציבורי, עדיין רחוקים מאוד מהטמעת התובנה שה"ידע" דרוש להם; ומההבנה כיצד לייצרו Creation") ("Knowledge ולנצלו לתועלתן. חברות רבות אחרות מבינות את החשיבות, אך אינן מצליחות למצוא את הנוסחה ליישום. יעיד על כך "ים" חברות הייעוץ שעוסקות בכך וגורפות הון, ללא תוצאות ראויות לציון בשטח (גולן, 2008). אחת ה"תחנות" המוכרות בדרך להכרה הזו היה ספרו של פיטר סנג'י, "הדיסציפלינה החמישית" שכבר הוזכר בספרנו (סנג'י, 1998;,Senge 1990). אולם, למרות תרומתו של סנג'י בחיזוק ההבנה של הצורך בלמידה וביצירת "ידע", הוא לא פרט במחקריו ובכתביו כיצד יושג ה"ידע" הזה. כפי שניווכח בהמשך, תחום הלמידה, שעליו נתן סנג'י את הדגש, היא רק מרכיב אחד מכמה בתהליך "יצירת הידע" וניהולו. הקשר בין "מידע" ל"ידע" ה"ידע", בניגוד ל"מידע", אינו שייך לתחום ההבנה, החוכמה והתפיסה בלבד, אלא גם לתחום הערכי, הרגשי, החברתי ואפילו הכלכלי. הוא איננו סטאטי, אלא משתנה ומתפתח במהלך חייו של הארגון,Nonaka) 1998; רזי ויחזקאלי, 2007 ב', ע' 178). נתמוך בפרק זה בקביעה המקובלת, כי קיים קשר דו סטרי בין "מידע" ל"ידע": מחד גיסא, "ידע", לאחר שעובד ותועד, יכול להיחשב לאחר עיבודו כ"מידע" (רזי ויחזקאלי, 2007 ב', ע' ;178,Kothuri,Nonaka and Takeuchi ; ). זאת, למרות הביקורת ש"רידוד של כל "ידע" מרגע שבא לידי ביטוי כתוב כזה או אחר כ"מידע" מערפל את ההבנה ולא מחדד אותה" (גולן, 2008). כך למשל, הנחיות פעולה כיצד לפתור בעיות מסוימות בציוד מתוחכם המהוות גיבוש מסודר וכתוב של "ידע" יהוו עבור משתמשים חדשים "מידע" מרגע שיעלו על הכתב. מאידך גיסא, "מידע" יכול להפוך ל"ידע" באמצעות עיבוד מתאים של "מידע". לדוגמה, איסוף פרטי "מידע" רבים על 203 אדם מסוים יכולה להביא אותנו לתובנות (ל"ידע") באשר לתגובותיו; דוגמה נוספת: על בסיס "ידע" של חבלני

205 י" מחסור בידע רלוונטי בזמן אמת משטרה רבים נכתבה תורה בתחום פירוק המטענים. תורה זו עבור חבלן חדש הינה "מידע". במהלך עבודתו הוא יגלה שעל בסיס התורה והניסיון המצטבר שלו הוא מפתח טכניקות חדשות. טכניקות אלה, המצויות במוחו הינן "ידע" חדש. "ידע גלוי", "ידע סמוי" וההבדלים שביניהם ככל שהעמיק החקר בתחום ה"ידע", התפתחה ההבחנה בקיומם של סוגים שונים של "ידע", כמו: "ידע תהליכי"; דע תכנוני"; "ידע ארגוני" ועוד. סוגי הידע העיקריים, שאותם נדגיש, הינם "הידע הגלוי" מול "הידע הסמוי" Murray),"12Manage" ;1997,Barclay and ;2007 שפיגלמן,.(2006 "ידע גלוי" Knowledge") ("Explicit (מוכר גם כ"ידע מפורש" או "ידע פורמאלי") הוא "ידע" אובייקטיבי ורציונאלי שמקורו ביצירתיות ובמקצוענות ממוסדת הניתן לביטוי בעזרת מילים, משפטים, מספרים ומשוואות; וכולל גישות תיאורטיות, פתרון בעיות, נהלים ובסיסי נתונים. "ידע" זה נובע בחלקו מעיבוד של "מידע" קיים ומאפיין גישות ניהוליות מערביות. מכאן, שמקור חשוב ל"ידע" המופק מ"מידע" הינו "הידע הגלוי". לעתים, עמלים לייצר את ה"ידע" הזה באמצעות עיבוד שפע פרטי "מידע". הדבר נעשה באמצעות ריכוז של "מידע" גלוי ההולך ותופח, איסופו מתוך מסמכים ופריטי "מידע" האגורים במערכות הממוחשבות ועיבודו, וכל זאת, בהתבסס על ניסיון ורציונאליות. "ידע סמוי" Knowledge") ("Tacit (מוכר גם כ"ידע סמוי"). הוא חמקמק וקשה ל"לכידה" בשונה מ"הידע הגלוי". הוא זורם במסדרונות הארגון, בפינות העישון ובארוחת הצהריים. הוא עובר מפה לאוזן ומשם לראשיהם של אנשים בארגונים. על פי רוב כל אלה קורים מבלי שיהיה לו כל תיעוד במערכות הממוחשבות או במאגרי המידע הארגוניים ומבלי שיהיה חשוף לעיני המנהלים. זהו "ידע" שמקורו במומחיות אינטואיטיבית אישית ואף יותר מזה, מומחיות המהווה תוצר של אינטראקציה בין העובדים, ברמות השונות של הארגון ושל ארגונים אחרים הרלוונטיים לנושא הנידון באותה עת, לבין ההתרחשויות 204

206 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה השונות בסביבה הארגונית. הוא אינו ניתן לביטוי במילים ובמשפטים, ולא תמיד מודעים לו או יודעים לנסחו. הוא קיים ברמה האישית, הקבוצתית והארגונית, וכולל מיומנויות קוגניטיביות וטכניות, מודלים חשיבתיים, אמונות ונקודות מבט והסתכלות קשים להגדרה ולהכללה תחת מבנה אחיד (רזי ויחזקאלי, 2007 ב', עמ', ,Kothuri,Nonaka and Takeuchi ;2002.(1983,Polany ;1995 כיוון שה"ידע" הנדרש לארגונים הוא בעיקר "ידע סמוי", ממוקדים המאמצים ב"יצירת ידע" מסוג זה. מי שטבע את המושג "ידע סמוי" ועיצב את ההפרדה בין סוגים שונים של "ידע" עוד בשנות ה- 30 של המאה הקודמת, היה החוקר מיכאל פולני,Polany) 1983). החוקר היפני, נונאקה, הרחיב בשנות ה- 80 של המאה העשרים בסוגיית "הידע הסמוי" של פולני. הוא יצר הפרדה בהתייחסות לסוגיית ה"ידע", בין הגישה של התרבות המערבית לגישת התרבות המזרחית של מדינות כמו יפן. בניגוד לגישה המערבית הרואה ב"ידע" עיבוד של ה"מידע", רואה הגישה המזרחית את ה"ידע" האמיתי והחשוב הרבה יותר את "הידע הסמוי", הסובייקטיבי. את ה"ידע" הסמוי ניתן "ללכוד" ולהשמיש לטובת הארגון, למשל, בדרך של עידוד שיחות מקצועיות בפינות ישיבה בארגון, או בטיפוח פורומים מקצועיים באינטרא-נט; בנוסף, אפשר "לייצר ידע", למשל במסגרת לפתרון בעיות ארגוניות; "צוותי שיפור" וכדומה (ראה בהמשך). "סיעורי מוחות" יצירת "הידע הסמוי" ו"לכידתו", על פי נונאקה, היא אידיאל שיש לשאוף אליו, והיא מחייבת באופן אישי כל עובד בארגון, בלי.(1998,Nonaka) קשר לתפקידו או למעמדו מחקרים העלו כי "הידע הסמוי" תופס עד כ- 70% מסך הידע הנדרש לארגון, ולא פחות מכ- 50% מסך הידע הזה מצוי במוחם של העובדים,Kothuri) 2002). כלומר, מרכיב עיקרי מה"ידע" הדרוש לארגון אמור להיווצר באמצעות שיתוף פעולה בינאישי ובין-ארגוני. סוג כזה של מחקרים המבקש לכמת את ערכו של ה"ידע" הדרוש לארגון יכול להיתפס אצל אלה שאינם באים מתחום המדעים המדויקים כיומרה (גולן, 2008). אולם, האסכולה אותה בחרנו להציג לקוראים באה דווקא מן התחומים 205

207 מחסור בידע רלוונטי בזמן אמת המדויקים, והיא גורסת כי לא ניתן להשיג התקדמות בתחום כלשהו ללא מדדים מספריים שניתן לאסוף ולכמת. כך למשל, פרסמה קבוצת מחקר אוסטרלית בשנת מחקר 1999 תחת השם "תהליך יצירת הידע בארגונים" ) in "The Process of Knowledge Creation.(Organizations" תהליך זה חיבר, על פי מסקנות החוקרים, את הצורך בהפריית הזדמנויות, שמקורן בקשרים א-פורמליים ברשת הפנים ארגונית; ובעידוד רמה גבוה של יצירתיות 1 לפתרון בעיות כאמצעי ל"יצירת ידע" חדש, עם הצורך בפיתוח כלים למדידת הגידול בתוצאות הפיננסיות, הנובע, בין היתר, מכימות ערכו של ה"ידע" בארגון (ראו פירוט בהמשך הפרק) al.),soo et 1999). "הידע הסמוי" "נשלף" בהכשרות חיצוניות ובעבודה משותפת במסגרות כמו צוותי שיפור, וועדות שונות ארגוניות ובין ארגוניות. במקרים אלה, התיעוד הוא אפשרי בהחלט ובחלקו אף מתבצע. יתרה מכך, ארגונים שונים אף השקיעו במערכות ממוחשבות וארגוניות אחרות, שלא רק מסוגלות לכמת את ה"ידע" הדרוש לארגון, אלא אף מסוגלות "ללכוד" חלק מה"ידע" הזה ולעשות בו שימוש. "הידע הסמוי" הוא ביסודו סובייקטיבי, ולעיתים אף לא מגובש, ובכל זאת הוא דינאמי ה"מידע" ומתפתח השימוש במושג "מאחורי הקלעים". מהדור הראשון, שכונו "ידע" הטיפול ב"ידע" זה הוזנח במערכות Management"."Knowledge למרות,("Knowledge") מערכות אלו עסקו בעיקר באיסוף "נתונים" ו"מידע" (ראו בפרק הקודם), וכמעט לא ב"ידע הסמוי". בבסיס הטיפול ב"ידע" עד כה עמדה התפיסה, שצריך לשדל אנשי מפתח המחזיקים בו (ולפעמים אף לכפות עליהם) "לרוקן" את כל ה"ידע" שצברו למאגרי ה"מידע" ולעדכן אותם בכל התפתחות חדשה. הגישה נכשלה לחלוטין ממספר סיבות. יהיה הממשק נוח ככל שיהיה, עובדים אינם נוטים להזין חלק משמעותי מתובנות השיחה שקיימו בשעת הפסקת הקפה, ואין זה קל לשכפל במלואה שיחה או הברקה לתוך מסמכים. גם התפיסה שאנשי המפתח מושג זה מוזכר בהרחבה בהקשר של "יצירת ידע", כולל בפרק זה. נעסוק בו בהרחבה בפרק הבא

208 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה ה"מחזיקים" ב"ידע" מצויים בדרג הבכיר בטעות יסודה. ה"ידע" מצוי הרבה יותר בדרגי הביניים ובדרגי השטח קיומו של "ידע סמוי" רלוונטי בארגון במינון גבוה יחסית, הוא האתגר המרכזי להתמודדות עם תופעת התב"ץ. למרות זאת, השאיפה להשגת "הידע הסמוי" ולרתימתו לצורכי הארגון מהווה עדיין את אחד האתגרים המורכבים, הקשים לביצוע והמאתגרים ביותר בעולם הניהול המודרני al.),von Krogh et 2000). לפיתוח ה"ידע" נדרשים בראש ובראשונה אנשים יצירתיים, משאבים כתקציב, כזמן, כשותפים רלוונטיים, כתזמון וכסיטואציה רלוונטית. משאבים נוספים ולא פחות חשובים הינם הערכים והיכולות הרגשיות שלנו, המנהיגות, המוטיבציה והרצון לעשות ולהצליח. ניהול ה"ידע" את מכלול העיסוק הארגוני ב"ידע",("Management 30 שמזה שנה מהווה נכנה בשם "ניהול הידע" (" Knowledge תחום עיסוק חדש בתורת הניהול. כאמור, אנו רואים בניהול ה"ידע" וה"מידע" בארגון פונקציה אחת. נגדיר את ניהול ה"מידע" וה"ידע" כמכלול העיסוק הארגוני בהם. הוא כולל את השליטה והאחסון של ה"מידע" וה"ידע הגלוי" הקיימים, כמו גם ריכוז "פערי המידע" בין הנדרש לקיים ומציאת הדרכים האופטימאליות להשגתו (קניה, שכירה, גניבה, "לכידה" או "ייצור"). הסביבה המושגית שבה מצוי תחום "ניהול הידע" מבולבלת למדי ומערבבת בין "יצור הידע" ו"ניהולו" מחד גיסא; ובין ה"מידע" ל"ידע" מאידך גיסא. לצרכינו, נאחד את ניהול ה"ידע" וה"מידע" ונחלק את העיסוק בהם לחמישה מושגי משנה על פי סדר התרחשותם: אבחון ה"מידע" ו/או ה"ידע" החסרים וקביעת הדרך האופטימאלית להשגתם Diagnosis") ;("Information / Knowledge "יצירת ידע" Creation"),("Knowledge או לחילופין, לכידתו, שכירתו, רכישתו ואף גניבתו, הינו החלק היצירתי של התהליך; 207

209 מחסור בידע רלוונטי בזמן אמת "Information / Knowledge Storage" / ) אגירת ה"מידע" וה"הידע",("Retrieval" הנשענת על טכנולוגיות ותחכום, לצורכי "שליפה" נוחה בעתיד (שלב זה שונה מהאחרים בכך שמרגע שה"ידע" נוצר, הוא יכול להתבצע בכל שלב) (שם); ("Information / Knowledge Transfer") העברת ה"מידע" וה"ידע" ממקום התהוותו לכל הגורמים הרלוונטיים, ובזמן המתאים (שם); "השימוש בידע" Application") :("Knowledge מרגע ההטמעה הופך חלק מה"ידע" ל"מידע". ב"מידע" הזה נעשה שימוש על ידי הארגון ועובדיו במקום ובזמן אחרים. גם "ידע" שלא הפך ל"מידע" מועבר בין העובדים, אולם, בצורה מוגבלת יותר (שם). וחוזר חלילה... אבחון ה"ידע" החסר באתגר איסוף ה"מידע" וה"ידע" החסרים לארגון "בזמן אמת", ניתן לאבחן בדרך כלל ארבה מצבים עיקריים (ראה תרשים מס' 7): "מידע" שנאסף (הריבוע השמאלי למטה); "ידע שנאסף" (הריבוע השמאלי למעלה); "מידע" שלא נאסף (הריבוע הימני למטה); "ידע" שלא נאסף (הריבוע הימני למעלה). מטבע הדברים, ארגון חייב תמיד להיות מודע ולבחון תמיד את שני הריבועים הימניים בתרשים. קרי, לחפש ולבחון כל העת איזה "מידע" ו"ידע" הדרושים לי לא השכלתי להשיג ב"זמן אמת". כך לדוגמה, הסובייטים לקראת הפלישה לאפגניסטן השקיעו הרבה בריכוז "מידע" וב"ידע גלוי", ולמדו את הזירה בהיבטים הטופוגרפיים, האתניים, הכלכליים והגיאוגרפיים, תוך מתן דגש מיוחד לנושא תשתית הדרכים והתשתיות הכלכליות. 208

210 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה תרשים מס' 7: איסוף "ידע" ו"מידע" בזמן אמת "ידע" שלא נאסף ידע "מידע" שלא נאסף מידע לא נאסף נאסף אולם, הם לא היו מודעים ועל כן לא אספו חומר שלא הלך בד בבד עם תפיסתם את אופי העימות. למשל: הניסיון הרב שנצבר במאבק נגד התנועה הבסמאצ'ית שהתנגדה להרחבת השלטון הרוסי למרכז אסיה בשנים ; הניסיון שנצבר בהפעלת מסגרות של פרטיזנים נגד הצבא הנאצי ומלחימתם של צבאות אחרים נגד גרילה כמו האמריקנים בווייטנאם; וכן, הניסיון הסובייטי בדיכוי התקוממויות באזור הבלטי ובאוקראינה אחרי מלחמת העולם השנייה וכדומה (פינקל, 2006, ע' 239). כל אלה הם "ידע גלוי" זמין, הניתן לאיתור בקלות יחסית. אולם בשל היעדר מודעות, הוא לא אותר בזמן ולא נעשה בו שימוש. 209

211 יצירת" מחסור בידע רלוונטי בזמן אמת ידע" אחד הכלים החשובים להשגת "ידע" רלוונטי בזמן אמת הוא "יצירת הידע"."The creation of knowledge" ניתן "ליצור ידע" בדרכים שונות. נבדיל בעיקר בין "ידע" שנוצר על בסיס "מידע" קיים שבידי הארגון, ל"ידע" שנוצר ממקורות אחרים: "ידע" שנוצר על בסיס "מידע" קיים שבידי הארגון הדרך המוכרת ביותר ל"יצירת ידע" היא עיבוד ה"מידע" הקיים בידי הארגון (מסכת של עובדות הינה "מידע"; הגדרת מכלול המידע הדרוש לנו בהקשר מסוים, וגזירת משמעויות ומסקנות מתוכו היא "ידע"). כלי חשוב לכך הינו הכלי הקרוי "כריית נתונים". "כריית נתונים" ("Data Mining") מכונה גם "גילוי ידע בבסיסי נתונים" Databases") ;(KDD "Knowledge Discovery או "ההיבט האלגוריתמי של יצירת הידע" (בית ברל, 2008;,Wickramasinghe 2006). זהו סוג של שימוש בבסיסי ה"מידע" לקראת עיבודו ו/או הצגתו. זהו תהליך של ניתוח נתונים, שמטרתו לזהות בתוכם דפוסים או קשרים,Iomega) 2007). הוא תופס מקום של כבוד במערכות של תמיכה, במחסני נתונים בתהליכים אנליטיים מתקדמים ובתהליכי קבלת החלטות, הודות לניתוח מהיר ומתוחכם של הנתונים,Bishop) 1995). "כריית נתונים" מחלצת "מידע" רדום היושב בבסיסי נתונים, כזה המאורגן לפי כללים ודפוסים, באופן שמספק "ידע" (גלוי) חדש 210 מתוך מחסני הנתונים Gray),Chung and 1999). היא מתבצעת, בדרך כלל, בסיוע מחשב, תוך הפעלת אלגוריתמים, ומאפשרת גילוי קשרי גומלין ותבניות פעולה שלא היו מודעים להם מראש בתוך הארגון. התוצר הסופי של התהליך כולו מהווה "ידע גלוי" שיש לו חשיבות בתחום המודיעין, הן הצבאי והן העסקי, ובתחומים ציבוריים שונים. "ידע" זה מאפשר שקיפות פנים ארגונית ורמת חשיפה גבוהה להנהלה הבכירה בארגון.

212 יצירת" תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה דוגמא לתהליך כזה היא חברה המאתרת דפוסים של הפונים אליה, כגון: גיל, מעמד סוציו-אקונומי, צרכים, תחומי עניין וכדומה, על מנת לשפר את הפרסומת, לחדד את המסרים בה או להתאים אותה יותר לפי הקהלים שמתקשרים בעקבותיה על מנת לרכוש את המוצר. המגמה להשקיע במערכות איסוף נתונים (שלחלקן חשיבות לא יצויין, כי מבוטלת) לא תמיד מניבה את הערך הרצוי. המצב כיום הוא, שהיומרות בתחום "כריית הנתונים" גדולות בהרבה מהתועלת שהופקה מתהליך זה עד כה, וכמו רבות אחרות, מי שמרוויח אלו בעיקר החברות המוכרות את ב"אופנות" שיפרו את המצב, מלאכותית" "אינטליגנציה המערכות הללו. שיטות של בינתיים, אך במעט. "ידע" שנוצר ממקורות אחרים קיימות גם דרכים אחרות בהן ניתן "ליצור ידע", שאיננו נובע מ"מידע", וזה ה"ידע" החשוב ביותר לענייננו (ראה בהמשך). ידע" איננו איסוף של עובדות ("מידע") וניתוחן, אלא תהליך של "יצירה",("Creativity") הייחודי לבני אנוש, שאיננו ניתן לצמצום או לחיקוי בקלות Toyama),Nonaka and 2000). יותר משהוא נובע מ"מידע", הוא מהווה מקור ל"מידע". הדרך ל"יצירת הידע" נשענת, במידה רבה, על פיתוח הדיאלוג הבין אישי כתרבות חיונית בתוך הארגון ובין בעלי תפקידים בארגונים השונים המרכיבים את "הסביבה המשימתית" הקרובה והרחוקה שלו. זו איננה הדרך הבלעדית ל"יצירת ידע", אולם משקלה רב, וניתן לה דגש מיוחד מפאת חשיבותה. אחד המודלים המרכזיים בתחום "יצור הידע" הוא של איקוג'ירו נונקה (Nonaka) והירוטקה טאקושי.(Takeuchi) הם ביחד עם שותפים נוספים, בעיקר ביפן גיבשו מודל, שמתוכו נביא את מה שמכונה "ספירלת הידע" או מודל SECI (חיברות, החצנה, צירוף, הפנמה). על פיה 211

213 מחסור בידע רלוונטי בזמן אמת "יצירת הידע" הוא תהליך מתמשך עם קשרי גומלין דינאמיים בין שני סוגי הידע: ה"גלוי" וה"סמוי" (ראה תרשים מס' 8). המודל מראה כיצד ניתן לשנות צורות של "ידע", כלומר להפוך "ידע סמוי" ל"ידע גלוי"; ו"ידע גלוי" ל"ידע סמוי" חדש. המודל מגדיר ארבעה מצבים של מעבר ה"ידע" ל"מידע" וחוזר חלילה. כל שלב משפר את בסיס ה"ידע" הארגוני. ארבעת שלבי הספיראלה שבתרשים תלויים ומשולבים זה בזה (בית ברל, 2008; and Nonaka :(1995,Takeuchi תרשים מס' 8: "ספיראלת הידע" / מודל SECI של נונקה וטאקושי (12manage.com התרשים נלקח מתוך האתר: ;1995,Nonaka and Takeuchi) החצנה חיברות הטעמה גילויי אמפתיה והזדהות קשר המחשה, הכללה קומבינציה הפנמה השלב הראשון: מ"ידע חבוי" ל"ידע חבוי" חיברות, סוציאליזציה :(Socialization) הספיראלה מתחילה ב"חיברות" המלווה בגילויי אמפתיה והזדהות של חברים לעבודה: שיתוף ב"ידע החבוי" נעשה בדרך של קשר "פנים 212

214 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה אל פנים" למשל, מפגש רעים בקפיטריה; או שיתוף בניסיון, למשל, בדרך של חניכה (נונקה מביא כדוגמה, מפגש בין נציגת חברה הלומדת ישירות משף מוסמך כיצד לאפות לחם). במקרה זה הטכנולוגיה איננה ממלאת כל תפקיד או שתפקידה מינימאלי. השלב השני: מ"ידע חבוי" ל"ידע גלוי" החצנה :(Externalization) בשלב הבא יוצא ה"ידע" מתוך האינטימיות של העובדים ומקבל ביטוי פורמאלי, קרי, עובר החצנה והטעמה להדגשים הארגוניים: פיתוח רעיונות המצטרפים לחשיפת "הידע החבוי" ומאפשרים קשר בין המערכות השונות. למשל, באמצעות קיומו של מפגש "סיעור מוחות", שבו אנשים מגישות שונות ובעלי ניסיון שונה דנים בבעיה מסוימת ומנסים לגבש פיתרון פורמאלי, מתועד, לשימוש הכלל. כך, ה"ידע" הופך מ"חבוי" ל"גלוי". השלב השלישי: מ"ידע גלוי" ל"ידע גלוי" או שילוב, שבו "ידע" פורמאלי כלשהו משולב ב"ידע" פורמאלי אחר על מנת ליצור ידע חדש צירוף, קומבינציה :(Combination) ה"ידע", שהוא כבר "ידע גלוי", עובר תהליכים של צירוף אלמנטים שונים של "ידע גלוי" קיים, ועיבודם לצרכים השונים ממספר תחומי "ידע" לכלל אב טיפוס. כך לדוגמה, חיבור של "הידע הגלוי" של הטסת מטוסים; ל"ידע הגלוי" במכונות ירייה, אפשר לקבע מקלע אוטומטי בקדמת המטוס וליצור את מטוס הקרב הראשון. חלק ניכר מהתהוות תהליכי "יצירתיות" מתרחש באמצעות השילוב הזה של חיבור שני חלקי "ידע" גלויים. השלב הרביעי: מ"ידע גלוי" ל"ידע חבוי" או "הפנמה"/"הטמעה" :(Internalization) שלב זה מתרחש כאשר "ידע" פורמאלי חדש נקלט ומופנם בארגון, והוא משפיע גם על "הידע החבוי" של העובדים. דוגמה לתהליך כזה היתה בתעשיית ההיי-טק הישראלית באמצע שנות ה- 90 של המאה הקודמת, כאשר מהנדסים עולים מברית המועצות שנקלטו בתעשיית ההיי-טק הישראלית נחשפו ל"ידע הפורמאלי" המערבי בארגוניהם החדשים. "ידע פורמאלי" זה שעבר אינטראקציה עם "הידע החבוי" שנשאו עימם מניסיונם בברית המועצות, הוליד פיתוחים יוצאי דופן שתרמו מאוד ל"קפיצת המדרגה" שעברה תעשייה זו באותה עת. 213

215 מחסור בידע רלוונטי בזמן אמת דוגמה אחרת היא חברה שפיתחה מוצר חדש ומוצלח מטמיעה את ה"ידע" להכנתו בקרב עובדי החברה. "ידע גלוי" זה עובר אינטראקציה עם "הידע החבוי" במוחותיהם של העובדים; והאינטראקציה הזו מולידה מוצר מתקדם יותר בעתיד. זוהי מהותו של המושג "ארגון-לומד" למידה מהעשייה. ארבעת השלבים של המרת ה"ידע" משפיעים באופן הדדי זה על זה בספיראלה של "יצירת הידע" (ראה מישורים: בתרשים). הספיראלה הולכת ומתעצמת בשני האחד ארבעת השלבים עצמם. המישור האופקי, שבו נוצר "ידע" בסיבוב הספיראלי בפעם הראשונה; השני המישור האנכי, שבו "יצור הידע" מתרבה והולך, ונוצרות ספיראלות נוספות של יצירת ידע. זהו תהליך למידה ההולך ומצטבר. Davenport and ) כדי "ליצור ידע", יש צורך בקיומם של שלושה תנאים :(1998,Prusak הכרה של מנהלי הארגון ועובדיו בצורך "ליצור ידע" ובחשיבות העצומה שיש בכך לקיומו של הארגון ולהצלחתו; מקום, פיזי או וירטואלי, שבו "ידע" יוכל להיווצר; זמן ארגוני, שהוא משאב בעייתי בכל ארגון. דוגמה לשיטה ל"שאיבת" "הידע הסמוי" מהעובדים ולניצולו לטובת הארגון הינה "הכאוס היצירתי". השיטה מבוססת על הפחתת שליטה מלמעלה והעברת אחריות לעובדי השטח על חלק מכיווני ההתפתחות של הארגון. מטרתה למנוע מאנשים למעוד לתוך הרוטינה, ולהמשיך לפתח יוזמות חדשות דרך שיטות מובנות בתהליכי העבודה Takeuchi),Nonaka and 1995). כדוגמה, נביא "מקרה לימודי" Study") ("Case מתחום שאיננו צבאי את כמעצמת לבוש "ZARA" השינוי שמיצב את חברת ההלבשה הבינלאומית עולמית: 214

216 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה עד תחילת שנות ה- 80 של המאה הקודמת התבססה החברה על מעצבים מקצועיים, שנתנו שירות להנהלה ותכננו קולקציות חדשות עבור הלקוחות, ארבע פעמים בשנה לפי העונות. בשנות השמונים עברה החברה מהפך. היא החליטה להתבסס על הידע הלא מנוצל של המוכרות בחנויות, שידעו מה מבקשות הלקוחות, על פני חלק זה משרותי המקצוענים היקרים. המוכרות 2 אחד שעלותו מזערית, למרכיב חשוב בארגון הרבה הפכו, ב"רעיון מחולל" מעבר לתפקידן המוגדר ליזמיות שעליהן הסתמך הארגון באופן שוטף ומהן התעדכן באופן דינאמי. הצעות המוכרות מהשטח לפרטי לבוש עובדו והגיעו בחזרה לשטח תוך פחות מחודש, ולא ארבע פעמים בשנה כמקודם, ו- "ZARA" הפכה למותג מוביל בעולם המערבי כולו,Folpe) 2000). זאת, כיוון שהבינה, כי "הידע הסמוי", החמקמק, שחברות מתקשות כל כך להשיגו, הוא נכס ארגוני שצריך לאתר ולגבש אותו, לנהלו ולהפיק ממנו תועלת, ממש כפי שמשקיעים בנכסים ארגוניים אחרים על מנת לקבל מוצר סופי טוב יותר וחסכוני הרבה יותר Prusak),Devenport and.(1998 העובדה שמרבים להשתמש בדוגמה הזו מעידה במידה רבה שהיא ייחודית ואין לה מקבילות רבות; ואם חברות מתקשות ליישם רעיון כזה, כנראה שהוא אינו טריוויאלי ומותנה בנסיבות מיוחדות (גולן, 2008). דוגמה אחרת מתחום השירות הציבורי היא "אסטרטגיית השיטור הקהילתי" שהחלה להתבסס בחלק ממשטרות העולם המערבי בתחילת שנות השמונים. אסטרטגיה זו התבססה, בין היתר, על הורדת סמכויות לרמת השוטר הבודד בשטח, הנפגש עם המציאות היום יומית ויכול לנצל את אותו "ידע" למתן פתרונות בשטח (יחזקאלי, 2004, ע' 51). שיטות נוספות ל"יצירת ידע" "התכה" :("Fusion") ריכוז אנשים בעלי פרספקטיבות שונות יחד על מנת לנסות לפתור בעיה כלשהי, למשל, בדרך של "סיעור מוחות". כזו היא למשל השיטה של "צוותי שיפור", המהווים רמה גבוהה וממוסדת של "פיתוח ידע", "רעיון מחולל" הוא כלי הניהול האפקטיבי ביותר בעולם דינאמי, המשתנה במהירות. כיוון שרק פרמטרים ספורים משפיעים באמת על מערכת מורכבת, הפעלת "מנוף" בודד על אחד הפרמטרים הללו תשנה את הארגון לחלוטין (יחזקאלי, 2008).

217 מחסור בידע רלוונטי בזמן אמת ומשיגים אינטראקציה טובה ביותר בין עובדים בארגונים; או השימוש בועדות שונות, ארגוניות ובין ארגוניות, שכבר הוזכרו בפרק. השקעה מסיבית ב"צוותי שיפור" קיימת למשל בארגונים כמו בואינג וטויוטה. היא נועדה, הן לפתח "ידע" והן לוודא שלא "יזלוג" לארגונים אחרים; "חוכמת ההמונים" Crowds") :("The Wisdom of זוהי תובנה קולקטיבית הנוצרת באמצעות יכולות של שיתוף פעולה. דווקא העמדה הקולקטיבית של קבוצות אנשים מגוונות שלא מכירים זה את זה, לא בהכרח מומחים, נטולות היררכיה, ייתנו את התוצאות הטובות ביותר לארגון ביחס לעמדתו של מומחה אחד במענה על שאלה. שיטה זו של "יצירת ידע" הפכה דומיננטית בעקבות צמיחתם הדרמטית של אתרי אינטרנט כדוגמת "ויקיפדיה", המתבססים על "חוכמת ההמון": למרות שכותבי ויקיפדיה רבים ולכאורה אין פיקוח על איכות כתיבתם מחקר שערך כתב העת,"Nature" שבדק 42 ערכים מדעיים מדגמיים על ידי מומחים, מצא בוויקיפדיה רק מעט יותר טעויות מאשר בבריטניקה. זאת למרות שהבריטניקה נכתבה על ידי מומחים. דוגמאות נוספות ל"חוכמת ההמון" הן "הקוד הפתוח"; גישות של "מחקרים פתוחים" ועוד. התהליך תואר בהרחבה על ידי העיתונאי האמריקני ג'יימס סורוביצקי (2006), בספרו: "חוכמת ההמונים", תוך מתן דגש מיוחד לעולם העסקים. סורוביצקי מביא כדוגמה את ממוצע הניחושים של כ- 800 משתתפי הימור בדבר המשקל הצפוי של בשרו של שור מסוים, לאחר שיישחט. ההמון שברובו היה מורכב ממנחשים ולא ממומחים ניבא את המשקל בדיוק רב ביותר (הניחוש הקולקטיבי היה ק"ג, בעוד המשקל האמיתי של הבשר היה ק"ג) (סורוביצקי 2006; ראה גם בויקיפדיה, 2011). סורוביצקי (2006 ה) תייחס לשלושה סוגים של חוכמת המונים: קוגניציה: חשיבה ועיבוד מידע, שיפוט של השוק, שלטענתו יכול להיות מהיר יותר, אמין יותר ופחות מושפע מפוליטיקה, כפי שדיונים וועדות מומחים יכולים להיות. קואורדינציה: היכולת לתמרן בגמישות וללא התנגשויות בתנועה זורמת, בדומה להולכי רגל רבים על מדרכות שאינם מתנגשים; 216

218 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה שיתוף פעולה: היכולת של קבוצת אנשים ליצור יחסי אמון, ללא מערכת השולטת בהתנהגותם. לטענתו של סורוביצקי 2006), ארבעה אלמנטים מבחינים בין המון "חכם" ובין המון "לא רציונאלי": מגוון דעות: שלכל אדם תהיה דעה אישית, גם אם מדובר בפרשנות אקסצנטרית של עובדות ידועות; עצמאות: דעתם של אנשים לא תושפע מדעותיהם של הסובבים אותם; ביזור: אנשים מסוגלים לשאוב מידע אישי מסוים; צבירה: של קיומם מנגנונים האחראים להפוך שיפוט אישי להחלטה קולקטיבית. סורוביצקי (2006) מונה חמש סיבות לכישלון אפשרי של "חוכמת ההמון": עודף הומוגניות: קיים צורך במגוון כדי להבטיח חשיבה שונה ותהליך קבלת החלטות שונה; עודף מרכוז: מרכוז הדעה לכוח השלט בשיטת מדרוג היררכית; עודף חלוקה: חלוקת הידע לרמות שונות של מורשים, באופן שלא כולם אוחזים באותו הידע ובאותה יכולת שיפוט; עודף חיקוי: התייחסות לקבלת החלטה בעבר והמשכה בהחלטות חדשות בלי בחינה מחודשת של הדברים; עודף רגשנות: גורמים רגשיים כמו תחושת שייכות העלולים להוביל ללחץ חברתי. הצלחת השיטה הביאה לכך, שאחד התחומים הצומחים ביותר בניהול ידע כיום בארגונים הוא מה שמכונה Sourcing" "Crowd - הוצאת נושאים שונים להמונים, על מנת ליהנות מ"חוכמת ההמון"; תחקירים: קיימות שיטות שונות לקיום תחקירים, בניסיון להגיע לתחקירי אמת שיביאו ל"יצירת ידע". ניתן למשל לעשות שימוש במסגרת של "כריית נתונים" לביצוע התחקירים. יחד עם זאת, ארגונים רבים משתמשים בכלי התחקיר כריטואל, מסיבות שונות, ולא כולם מנצלים הזדמנות זו ל"יצירת ידע"; 217

219 מחסור בידע רלוונטי בזמן אמת "רישות חברתי": "קהילות ידע/מעשה" פנים ארגוניות היוצרות "ידע" Practice").("Communities of "קהילות" אלו הינן קבוצות לא פורמאליות של אנשים, החולקים ביניהם ניסיון משותף ושאיפה למיזם משותף כלשהו. חלק מ"קהילות המעשה" נפגשות באופן קבוע, למשל לארוחת צהריים תקופתית. אחרות מחוברות באמצעות רשתות הדואר האלקטרוני. עם תום העבודה נערכת השוואה של המצב לפני ואחרי ביצוע העבודה. ברוב המקרים, התוצאה היא "ידע" רחב יותר שאמור לשפר את איכותה ויעילותה של אותה העבודה בעתיד. במשך הזמן, ניסיון מוביל להתמחות, ואדם או קבוצה הופכים למומחים בטיפול בבעיה מסוימת. "ידע" זה ניתן לתרגום ל"מידע" ולהעברה לשימוש חוזר. הצוות או האדם המקבלים "ידע" זה, מאמצים אותו לצורך טיפול בהקשר מסוים (בית ברל, ;2008,Awad,Wenger and Snyder ;2004.(2000 "יצירת ידע בצוות": מוקמים בארגון צוותים המתחייבים לבצע פרויקטים תוך תקופת זמן מסוימת של שבועות או חודשים. הכוונה לבצע שורה של משימות מסוימות המתבצעות בסדר, תבנית או רצף מסוימים. בתום העבודה הצוות בוחן לאחור ומשווה את הניסיון שהיה לו כשהחל בביצוע העבודה עם התוצאה (בין אם הצלחה ובין אם כישלון). השוואה זו היא תרגומו של הניסיון ל"ידע". כשתבוצע אותה עבודה בעתיד, הצוות ינקוט בצעדים מתקנים ובפעולות מתאימות המבוססות על ה"ידע" החדש שצבר (בית ברל, 2008;,Awad 2004). מחלקות ייעודיות ליצירת "ידע": ניתן להקצות משאבים ייחודיים לכך, ולהקים מחלקות בארגון הממונות על יצירת "ידע" חדש (מחקר ופיתוח) (בית ברל, 2008). המעבר מ"אגירת מידע" ל"יצירת ידע" חלקים רבים של "מידע" האגור בבסיסי ה"מידע" הקלאסיים כמערכות תומכות החלטה (לדוגמה, מערכות ה- Enterprise Resource Planning (ERP מאבדים את חשיבותם בתנאים הדינאמיים השוררים ב"סביבה המשימתית" של ארגונים ציבוריים ועסקיים כאחד. 218

220 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה ויתור על צבירת ה"מידע", היקר לאיסוף ולעיבוד, מאפשר להקטין את עלויות "ניהול המידע" של הארגונים באופן משמעותי. זאת, מבלי להפסיד את ה"ידע" הדרוש (אין הכוונה, כמובן, לאיסוף של "מידע" חיוני הנדרש לשנים רבות, כמו נתוני כוח אדם והנהלת חשבונות; מידע על חשבונות בבנקים; המרשם הפלילי ו"בנקים" של טביעות אצבע, מאגרי דנ"א וכדומה). התפתחות הטכנולוגיה מאפשרת לנו היום לרתום את כוח המחשוב לתחום 3 ברתימת כוח המחשוב השגת ה"ידע". בשנים האחרונות, חלה "קפיצת מדרגה" להשגת "הידע הסמוי". עובדה זו הביאה ללהיטות רבה בעיקר בחצי השני של המאה הקודמת, למצוא את פריצת הדרך בהקמת מערכות "ידע" במקביל למערכות ה"מידע". תחום זה הוא עדיין יוקרתי מאוד בעולם העסקי ומושקע בו הון רב. אולם, המערכות שנוצרו עד היום מתרכזות בעיקר ב"ידע גלוי". לעומת זאת, דומה כי ההתפתחויות בתחום המחשוב, ובעיקר התוכנה, מאפשרות היום להשיג דווקא את "הידע הסמוי", הנדרש לארגונים, ולמרבה הפלא, בעלות נמוכה יחסית. דוגמה למערכת המיועדת לסייע בהשגת ה"ידע הסמוי" ה- למשל הינה "Reframer" של חברת "פרקסיס",("Praxis") שמטרתה "לקיים שיח מתמשך שהוא גם פתוח, דינאמי, חווייתי ומאפשר פריצה של מסגרות החשיבה המקובלות ;(Reframing) ולבצע זאת כתהליך מנוהל ביעילות ומחויב לתוצרים אפקטיביים". החברה והעומד בראשה, ד"ר צבי לניר, מעידים על עצמם, כי התמחותם היא בליווי פרויקטים ובפיתוח כלים להתמודדות עם בעיות מורכבות (סבוכות) ;(Complex Problems) וכי לחברה ניסיון ייחודי בסיוע לביצוע "קפיצות מדרגה" בהתמודדות עם בעיות בתחומים שונים איכות חיים, צמיחה קהילתית ועסקית, חינוך, מלחמה בפשיעה, התמודדות עם טרור ועוד (אתר פרקסיס, 2009). 3 "קפיצת מדרגה": מעבר ממצב אחד שבו מצויה המערכת, המאופיין על ידי אילוצים ומגבלות מסוימים למצב אחר. בתורת המערכות המורכבות מכונה "קפיצת המדרגה" בשם "מעבר פאזה" (רזי ויחזקאלי, 2007 א', עמ' 62-56). 219

221 מחסור בידע רלוונטי בזמן אמת ב- "Reframer" של חברת "פרקסיס" עושה שימוש גם "מכון ראות", המתמקד ביצירת ניירות עמדה עבור מקבלי ההחלטות בישראל, בתחומים שונים של הביטחון הלאומי, ובעיקר, בהקשר הפלסטיני. 4 מערכת המיועדת להשגת מטרות דומות פותחה במסגרת המכון הצבאי לחקר תורת המערכה, על ידי תת אלוף במילואים, ד"ר שמעון נוה, כשעמד בראש המכון. אין בידינו נתונים נוספים עליה. מערכת שלישית Adapter" "DNA" "Dynamic Network פותחה על ידי אחד מכותבי הספר, עפרון רזי. כמו הספר הזה, היא נשענת על מתודולוגיה הלקוחה מתורות "המדע החדש",Wheatley) 2006) (ראו את ההקדמה לספר). המערכת מאפשרת צמצום התב"צים באמצעות "רישות" המידע והידע הארגוניים ואלה הדרושים לארגון ב"זמן אמת"; כימות ומדידה; וכלים מובנים ל"יצירת ידע". הבעיה היא, שמנהלים עדיין אינם ששים להשקיע בתחום זה מסיבות שונות, כמו: חוסר ביטחון, אגו, החשש מיצירת תלות באחרים ועוד. ספרו של אלברט לסלו ברבאשי (2004) "קישורים המדע החדש של רשתות" Networks"),("Linked The New Scienceof סלל את הדרך לראייה חדשה של מצבים ארגוניים שונים כרשתות, ובעקבותיו, גם לשורה של פתרונות מחשוב היכולים לשרת אותנו לצורך "יצירת הידע" (ראו גם אצל רזי ויחזקאלי, 2007 א', עמ' ). רשת שיכולה להתקבל באמצעות מערכת ממוחשבת מנתונים בסיסיים מאוד יכולה להציג ליד המבנה הארגוני את התהליכים המתרחשים בארגון. לאחרונה ניתן גם לזהות תבניות התנהגותיות של "סוכנים" ואפילו של קבוצות "סוכנים". יכולות אלה הומחשו בעבודת המחקר של גיטה סוקאתאנקר וקטיה סיקארה. ממצאי המחקר ראו אור בשנת 2006 במאמר בשם "משימות סימולטאניות לצוותים וזיהוי תבניות של התנהגות מסימנים של תנועת סוכנים במרחב" Sycara),Sukthankar and.(2006 ראו את אתר האינטרנט של "מכון ראות", ב:

222 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה על המערכות המאפשרות את האמור לעיל ניתן למנות למשל "מערכות רבות סוכנים" Systems") ;("Multi Agent תוכנות ויזואליזציה של פעילויות על גבי 5 או "גראפאל" ("GRAPHAEL") 6 ; ושפת רשתות כמו: "אגנה" ("AGNA") הסימנים הבין לאומית המוסכמת Language).(Unified Modeling דוגמה נוספת היא עבודתם של האנמאן ורידל Riddle),Hanneman and 2005) שפרסמו חבילת תוכנה בשם "יוסינט" "UCINET" 7, המתייחסת לרשתות שונות הנבנות מנתונים בסיסיים. פיתוח נוסף הוא של בורגטי, אוורט ופרימן Freeman),Borgatti, Everett and 2002) שהשתמשו בחבילת התוכנה "יוסינט". הרשתות שפיתחו ניתנות לעיבוד ולניתוח. הן מסוגלות לשמור מידע בדרכים אחדות, ובזאת חשיבותן הרבה לביטוי "ידע" ו/או "מידע", אם כי לא תמיד יש הפרדה ביניהם. החידוש של בורגטי, אוורט ופרימן היה, שהשתמשו במאגרי מידע ו/או ידע קטנים יחסית לאלה שהיו בשימוש עד אז al.),forrester et 2005; רזי ויחזקאלי, 2007 א', עמ'.( דוגמה אחרונה, שהייתה חדשנית מאוד בזמנה, היא של פרופסור דוד הראל, שהמציא בשנת 1987 את שפת ה- Statecharts "דיאגראמות מיצוב" הידועות בעולם כ-.Harel Charts דיאגראמות אלה משלבות בו זמנית רשת תהליכים ודיאגראמות (של היררכיה, תקשורת ועוד). שפת דיאגראמות המיצוב הפכה לאחד הכלים התיאורטיים והשימושיים המרכזיים לטיפול במורכבות מערכות תוכנה גדולות. על המצאתו זו קיבל הראל את פרס ישראל (פרסי ישראל, 2005). ראה את אתר החברה ב: ראה את אתר החברה ב: ראה את אתר החברה ב:

223 מחסור בידע רלוונטי בזמן אמת הקשר שבין סוג הארגון ליכולתו "ליצור ידע" "קפיצת המדרגה" שחלה בספרות המקצועית בתחום ה"ידע" והשימוש הארגוני בו, הביאה לכך שההבנה בנחיצותו של ה"ידע" הפכה אחד מהמדדים להבחנה בין ארגונים היודעים ומסוגלים "לייצר ידע"; ואלו שלא. חשוב להדגיש, כי היכולת להשתנות ולהסתגל למציאות דינאמית קשה לכל מערכת אנושית (ארגונים), ביולוגית, אקולוגית וכדומה. יכולתו של ארגון להסתגל לשינוי היא מוגבלת תמיד. אולם, יש סוגי ארגונים שהמבנה והתרבות שלהם מקלה עליהם את "יצירת הידע", ויש כאלה שתרבותם והמבנה שלהם משמשים מחסום. ברמה התיאורטית, ניתן להבחין בין ארגונים של מומחיות (פרופסיות) אותם כינה פיטר דרוקר,Drucker) 1998) "ארגונים מבוססי מידע" Information-","Based Organizations המאופיינים בצורך/ברצון להתבסס על עבודת מומחים, הן בדרג המטה והן בשטח; לבין ארגונים אחרים שפעילותם אינה מבוססת על "מידע", שהם ברובם ארגונים היררכיים-ביורוקרטים."Command and Control Companies" ארגונים המעודדים מומחיות ויצירתיות הם מטבעם גמישים יותר. יתרה מכך, הם מבינים שיכולת ההסתגלות שלהם מוגבלת, ועל כן, הם מודעים טוב יותר ליכולותיהם, מה ניתן לשנות ומה לא Prusak),Devenport and 1998). לעומתם, ארגונים היררכיים-ביורוקרטים הם בעלי מבנה ארגוני מסורתי (כמו צבא וארגונים "צבאיים" אחרים) אמורים להתקשות לנהל "ידע", לא רק בגלל תהליכי ניהול לא תקינים או בגלל חוסר ב"ידע", אלא בגלל מה שמכונה "פרדוקס השליטה בארגון": המנגנון הביורוקרטי מנסה לתת מענה לשינויים בדרך של החמרה ב"גזירות" הביורוקרטיות מקשיחות את הארגון, מגבירות את הפיקוח מלמעלה וחוסמות את הסיכויים ללמידה ולהסתגלות. לכן, ככל שהדינאמיות גוברת למשל, במצבי חירום, גדל גם חוסר האונים הביורוקרטי בהתאמה (אדיג'ס, 2007; רזי ויחזקאלי 2007 ב', עמ' ). 222

224 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה בפועל, המרחק בין הגופים איננו גדול כל כך כיוון שלאורך זמן, ארגונים נוטים לחקות את סוג הארגונים האחר, במטרה לפתור בעיות ארגוניות אצלם, כך שפערים אלה מצטמצמים. גם המציאות הלחוצה שבה מתפקדים הארגונים הללו, כמו מלחמה, טרור וכדומה, מהווה זרז ל"יצירת ידע". בפועל, ניתן לראות בחלקים של ארגונים היררכיים צבאיים כמו שירות הביטחון הכללי (שב"כ) וצה"ל שימוש רב בעבודת מומחים ו"ניהול מידע" ברמה גבוהה, שמגיע לעיתים גם לרמה של "ניהול ידע" חיוני; בעוד שחלקים אחרים שלהם סובלים מקשיים משמעותיים ב"ניהול מידע", ובעיקר ב"ניהול ידע". כלי חשוב שארגונים היררכיים יכולים לעשות בו שימוש לצורך "יצירת ידע" הוא הקמת מה שמכונה "איים על סף הכאוס". מודל זה יפורט בפרק הבא. חסמים בפני "יצירת הידע" ניתן למנות חמישה חסמים עיקריים המקשים על המעבר מ"מידע" ל"ידע": החסם הראשון: המערכת הביורוקרטית של הארגונים השונים, שבתהליך צמיחתה היא מפתחת אריסטוקרטיה בעלת זכויות יתר. כיוון ש"ידע" הוא עוצמה, פעמים רבים הביורוקרטיה תחבל בתהליכי השגתו, על מנת לשמר את חלוקת העוצמה בארגון (אדיג'ס, 1991; 1979). החסם השני: למרות שהמודעות למרכזיותו של הצורך בפיתוח "ידע" כבר קיימת בארגונים רבים, לא ננקטים כל הצעדים שלכאורה מתחייבים ממנה. החסם השלישי: המערכות הממוחשבות ממוקדות ב"מידע" ולא ב"ידע". הן תלויות במרכזי עיבוד נתונים יקרים ולא אפקטיביים, שעיקר מעיינם היה בכוון הטכני. הצורך המתמיד בגרסאות חדשות של תוכנה בין היתר, כי הגרסאות הקודמות לא "סיפקו את הסחורה" יצרו תלות בין המנהלים לספקי התוכנה שלהם, שעשו הון דווקא בשל כך. בשל התלות הזו, נחלשה גם המוטיבציה שלהם לאמץ שפות תכנות שיכולות להתגבר על חלק מהחולשות הללו. לכן, שפות תכנות אלה החלו להיקלט ב"זרם המרכזי" של השימוש במשפחות תוכנה רק בשנים האחרונות. 223

225 מחסור בידע רלוונטי בזמן אמת החסם הרביעי: הלחצים הקיימים על מנהלים מונעים מהם לעסוק ב"יצירת ידע", וגורמים להם, במקרים רבים, ערטילאית משהו ב"יצירת ידע". להעדיף דברים מוחשיים על השקעה הבעיה חריפה יותר בסקטור העסקי, שבו מנהלים נדרשים לתת תשומת לב רבה למאזני החברות שעל ניהולן הם מופקדים. עד כה, ל"יצירת הידע" אין מקום במאזן החברה. זאת מאחר שטרם פותחו הכלים לכימות עלות זו; וטרם אושרו על ידי הרשויות המתאימות (ארגוני ראיית החשבון למיניהם). כך למשל, מופיעים במאזן סעיפים שאינם במוקד "יצירת הידע", כמו: "רכישת ידע" או פטנטים בסעיף ההוצאות, רק בגלל שרכישתם מלווה על ידי תג מחיר. לכן, נוצרה תרבות שאיננה מעודדת יצירתיות של עובדים (למשל השקעה ב"צוותי-שיפור") כיוון שהיא עולה כסף, בעוד שהתועלת הנובעת ממנה אינה מכומתת בדרך כלל; והמנהלים לא רואים את הקשר בין ההשקעה לתוצאותיה, בשל העובדה שאין ממול למחיר הזה סעיף ישיר ב"הכנסות". דוגמה לפשרה בין הצורך לחסוך וההכרח להשקיע ב"יצירת ידע" מצא לו גרסטנר,(Gerstner) מנהלה לשעבר של.IBM בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת, נקלעה IBM למשבר חריף, שהביא לפיטורי 80,000 עובדים. גרסטנר מונה לעמוד בראשה, והעביר אותה שינוי ארגוני מרחיק לכת, שחילץ אותה מהמשבר. עם הגעתו היו בטוחים כולם שהוא יקצץ בראש ובראשונה במחקר ובפיתוח. אולם, הוא מצא את דרך הזהב בין הצורך לחסוך לבין חיוניות "יצור הידע", כאשר השאיר את אנשי המחקר והפיתוח, אולם התנה כל פיתוח בחתימה של אנשי השיווק שיש לפיתוח פוטנציאל שיווקי (גרסטנר, 2004). החסם החמישי: משך התפקיד המתקצר של מנהלים ותרבות הניהול בשירות הציבורי. פרק זמן (פז"ם) קצר מביא מנהלים להעדיף שיקולי השקעה בתחומים שיניבו פירות בטווח הקצר, על חשבון השקעה במהות. התופעה מכונה "עליונות הטווח הקצר", קרי, הימנעות כפייתית מהשקעות שאינן נושאות רווחים בטווח המיידי (שוחט, 2007, ע' 30). 224

226 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה השגת "ידע" רלוונטי בזמן אנטרופיה" אמת וניהולו הנכון הם "יצירת מה ההבדל בין "יצירת ידע" לזיקוק דלק, למשל? זיקוק דלק בא מתחום המערכות החומריות; ואילו "יצירת ידע" בא ממערכות שנכנה אותן "מערכות מנטאליות" או "מערכות מחשבה". ארגונים מפעילים במקביל את שני הסוגים של המערכות הללו, המקיימות אינטראקציה מתמדת ביניהן. מה הדמיון בין "יצירת ידע" לזיקוק דלק? גם "יצירת ידע" וגם זיקוק דלק מייצרים בעבורנו ערך מוסף, שנוכל לעשות בו שימוש להשגת מטרותינו. יצירת הערך הזה בעולם החומרי קרוי, כזכור (ראה את הפרק השני), "יצירת אנטרופיה", ובעולם המנטאלי "יצירת ידע". העיקרון הרלוונטי לדיון שלנו הוא היכולת להשוות בין עולם החומר (זיקוק דלק) לעולם הרוח ("יצירת ידע"), ולהבין שתחומים רבים הרלוונטיים בעולם החומר, רלוונטיים גם בעולם הרוח. כמו שמלאי הדלק קטן, גם ה"ידע" המבוסס על "מודלים מנטאליים", 8 נוטה לדעוך. על כן, כמו שקיימים תהליכים של "יצירת אנטרופיה" ביער (שתילת עצים וחידוש היער), נדרשים תהליכים דומים גם ל"יצירת הידע" ובארגוניםהפועלים בתוכה. בחברה יתרונו של "יצירת הידע" על "יצור אנטרופיה" בעולם החומרי קשור למושג "יצירתיות", עליה נתעכב בהרחבה בתת הפרק הבא. יתרון נוסף היא סוגיית העלות. בעוד שיצירת תחמושת עולה כסף רב, נשען "יצור הידע" על אנרגיה זולה (כלומר, נשען על מוח האדם), אם הוא מתבצע בניהול נכון. עד כה עלות תהליכי עיבוד ה"מידע" היו גבוהים בהרבה מהנדרש, וחברות רבות המספקות שירותים אלו זכו כתוצאה מכך לרווחים גבוהים, אולם, מצב זה עתיד להשתנות בקרוב, ועוד נעסוק בכך בהמשך הפרק. "מודלים מנטאליים" Models") :("Mental מושג זה נטבע על ידי פיטר סנג'י (1998) בספרו "הארגון הלומד". משמעו של הביטוי הוא דפוסי חשיבה, קונספטים, הנחות המושרשות היטב, הכללות או אפילו תמונות, המשפיעות על הדרך שבה אנו רואים את העולם ועל האופן שבו אנו מתנהגים ופועלים

227 ה מחסור בידע רלוונטי בזמן אמת דמיון חשוב לענייננו בין עולם החומר לעולם הרוח הוא הטענה בדבר היכולת לכמת ולמדוד בשני העולמות. טענה עיקרית של האסכולה המוצגת כאן היא, שב"יצור אנטרופיה" יש כלים כמותיים לחישוב, שצריך להעביר גם לתחום "יצירת הידע"; שכמו שניתן למדוד חוסר בתחמושת ולייצר את הכמות הדרושה של תחמושת בהתאמה, כך אמורים אנו למדוד את המחסור ב"ידע" רלוונטי ואת "יצירתו". מדידה זו חיונית על מנת לאפשר את אותה התפתחות בתחום "יצירת הידע", שנמנעה מאיתנו עד כה. מה השפעתו של גורם הזמן בהקשר של "יצירת ידע"? בדרך כלל, יפגר קצב "ייצור האנטרופיה" אחרי קצב "הריסתה". כך למשל, קצב צמיחת העצים ("ייצור אנטרופיה") ארוך יותר מקצב שריפתם ("הריסת אנטרופיה"). אולם, במקרה של "יצירת ידע" יכול להיווצר גם מצב הפוך. דהיינו, קצב "יצירת הידע" יכול להיות קצר ממשך "שריפת הידע" המפתחת טלפונים סלולאריים, ש"ייצרה ידע" או צריכתו. לדוגמה, חברה חדש בדמות דגם חדשני של טלפון נייד, עלולה למצוא את עצמה תוך פרק זמן קצר עם "ידע" לא רלוונטי, כאשר יוצא לשוק דגם חדשני יותר שפיתחה חברה מתחרה. "הביולוגיה החברתית" והשפעתה על תהליכי "יצירת הידע" מטורנה ווראלה שנות ה- 70 וה- 80 של המאה הקודמת לקראת סוף המאה העשרים כאשר ה"מורכבות" הובנה והוטמעה יותר, ובהשפעת המגמה ההולכת וגוברת (אם כי בקצב איטי מידי לטעמנו...) של שילוב תחומי מחקר שונים ואינטראקציה ביניהם ),Montuori,Anderson 2000; Varela תפתחה "פרדיגמת הארגון החי" והורחבה, על ידי החוקרים ( (1980 (1987; וממשיכם, פריטג'וף (1974) ו- Maturana and Varela et al. קפרא,Capra) 2002) בתחילת המילניום (ראו בסוף הפרק). על החוקרים מטורנה ווראלה ראה בהרחבה בפרק העשירי: "מחסור בידע רלוונטי בזמן אמת"

228 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה התזה הגורסת כי קיים דמיון רב בין מערכות מורכבות בטבע למערכות מורכבות אנושיות התפתחה, מאז שנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת (יחזקאלי ורזי, 2010 ב';,Anderson 1999) לגישה לניתוח ארגונים על בסיס הביולוגיה, ובהתבסס על תורת המערכות המורכבות,Hall) 2005). מאחר ועולם החי והצומח הינו מערכת מורכבת יעילה, העוברת שיפור מתמיד, הוא יכול להוות מקור של פתרונות לארגונים. לצורך כך יש לבחון, כיצד ניתן להשליך מלימוד התכונות של מערכות מורכבות בטבע למערכות מורכבות אנושיות (קרי, מבנה ותהליכים ארגוניים), על מנת להפוך אותם אפקטיביים יותר, לשפר את יכולת שרידותם במציאות (בוכניק ופולאד, 2005, ע' 8). דינאמית משתנה ולייעל אותם החוקרים al. (1974) Varela et ו- ;1987) Maturana and Varela (1980 המשיכו את "פרדיגמת הארגון החי" " של קארל פופר (משנות ה- 30 של המאה הקודמת. הם עיצבו את המושג "אוטופואזיס" ("Autopoiesis) בתוך תורת הארגון (במושג זה נעשה שימוש גם בתחומים של פילוסופיה וסוציולוגיה). לענייננו, "אוטופואזיס" משמעו "ייצור עצמי".("self-production") הוא מתקיים ברמות השונות של התפתחות החיים, החל מתאים בודדים האופן שבו יצור חי משכפל את תכונותיו לדור הבא באמצעות הדנ"א ועד למערכות חברתיות,Hall),2005 עמ'.( בתחום הארגוני, על פי Maturana ו-,Varela המושג מסמל קבוצת תכונות הכרחיות ומספיקות על מנת לבדל "מערכות חיות" מכאלו שאינן חיות. Varela al. (1974) et מנו ששה קריטריונים החיוניים למערכת חיה, אוטו-פואטית (ראו גם אצל,Hall 2005, ע' 170): מרכיבי המערכת ניתנים להבחנה ברורה מיתר העולם. לו. שיוך עצמי: חלקי המערכת נקבעים על ידה, ומאופיינים ככאלה בתהליך פנימי. המערכת היא דינאמית: על כן, ערכה גבוה או נמוך מסך מרכיביה ולא זהה

229 מחסור בידע רלוונטי בזמן אמת המערכת משמרת את זהותה באופן דינאמי. המערכת מייצרת בעצמה את חלקיה.("self-production") ה"ייצור עצמי" של המערכת הוא אוטונומי כמו התא הזקוק על מנת להתחדש, הן לאנרגיה עצמית ("אוטופואזיס") והן לאנרגיה מן הסביבה החיצונית ("אלופואזיס"), גם "הארגון החי" מתחדש כל העת, הן ב"התארגנות עצמית" והן באינטראקציה עם הסביבה החיצונית. Hall (2005, עמ' ) מראה כיצד ארגונים רבים עומדים בקריטריונים הללו של "ארגונים אוטופואטיים". הם "לומדים" להסתגל לשינויים בסביבות הפיסית, הכלכלית והתחרותית שלהם, הן על ידי בחירה של תהליכים הניזונים מ"ידע סמוי" Knowledge") ;("Tacit והן על ידי בחירות מודעות, המתבצעות על ידי אנשים הפועלים במסגרת תהליכים משותפים. השגת ה"ידע" הזה באופן דינאמי הופכת "ארגונים אוטופואטיים" לבעלי זיכרון ומורשת, המועברת "בתורשה" לדורות הבאים. הם לומדים, מסתגלים ומתפתחים באופן אבולוציוני,Hall),2005 ע' ( "לכידת ידע" "לכידת ידע" capture") ("Knowledge היא מצב שבו הארגון מצליח "ליירט" ידע המתפתח הן בקרב עובדיו והן ב"סביבה המשימתית" שלו ולעשות בו שימוש לצרכיו. נדגים פה שתי שיטות חשובות ללכידת ידע: שיטת ה"פלטפורמה" וה"ויקי". שיטת ה"פלטפורמה" 10 שיטת ה"פלטפורמה" הפכה לאחד התחומים המתפתחים ביותר היום בתחום השגת הידע בתחום המחשוב, האינטרנט והטלפוניה הניידת, ששם הדינאמיות גבוהה ביותר והתחרות גם היא, בהתאמה. במקום להתבסס על יצירתיות צוות המפתחים, החלו חברות לאפשר למפתחים עצמאיים ליצור יישומים "פרדיגמת הארגון החי" תפותח עוד על ידי פריטג'וף קפרא,Capra) 2002). בתחילת המילניום. ראה בפרק השלישי: "התפתחות החשיבה בתחום התב"ץ", לקראת סופו. 228

230 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה (אפליקציות) תחומים מיני תוכנות קטנות שניתנות להורדה עצמאית באין סוף על התשתית שלהם. התחרות על המשתמשים ו"מגוון" הגורמים הפועלים מעודד יצירתיות ומן היצירתיות הזו של כלל עולם המפתחים בתחום נהנית גם ה"פלטפורמה", שאותם יישומים המופעלים עליה ישאירו אותה תמיד דינאמית ומתחדשת. יתרה מכך, בגרסאות הבאות יש לחברה המפתחת את ה"פלטפורמה" את היכולת לרכוש את האפליקציות הללו או לפתח להם תחליפים, במגבלת הפטנטים הרשומים שבהם מחזיק המפתח. באופן כזה נהנות החברות הללו מיצירתיות, שאינה תלויה באנשיה. כתוצאה מהשימוש ב"פלטפורמה" יכולות חברות גם לצמצם בהוצאות המחקר והפיתוח שלהן. כך למשל, משקיעה חברת "אפל" פחות מ- 5% ו"פייסבוק" רק 10% מההכנסות לצורך כך. יחס זה נחשב נמוך לעומת השקעות של חברות כ"גוגל" או "מיקרוסופט" (עילם ואח', 2012) מי שטבע את המושג "פלטפורמה" היה ביל גייטס, מייסד "מייקרוסופט". זו שלטה בתעשיית הטכנולוגיה במשך כשני עשורים על ידי מיצוב תוכנת "חלונות" ("Windows") כפלטפורמת מערכת ההפעלה השלטת על עולם המחשבים האישיים. כל מי שרצה לפתח יישום למחשב אישי היה צריך להשתמש ב"חלונות" (קירקפטריק, 2011, ע' 233). חברת "אפל", שאותה כבר הזכרנו, מצטיינת ביצירת "פלטפורמות", בעבר עם מערכת ההפעלה "מקינטוש", וכיום עם האיי-פון, האיי-פוד והאיי-פד שלה. "אפל" מקיימת פיקוח קפדני על היישומים למכשיריה, ומאפשרת את הפצתם רק דרכה (שם); גם חברת גוגל אפשרה באופן דומה למפתחים להמציא יישומים על מערכת ההפעלה שלה לטלפונים ניידים "אנדרואיד". התוצאה כוח המשיכה של הטלפונים ה"חכמים" Phones") ("Smart התגלה דווקא בתחום שולי לכאורה ביישומים. נכון לאמצע 2011 נרשמו כ- 15 ממיליארד הורדות מחנות האפליקציות של אפל, ומזו של אנדרואיד יותר מ- 10 מיליארד... (וולמן, 2011). 229

231 מחסור בידע רלוונטי בזמן אמת Salesforce.com חברות נוספות שיצרו בהצלחה פלטפורמות הן: אי-ביי, וכדומה. ה"ויקי" "ויקי" ("WIKI") היא שם כללי לטכנולוגיות, המאפשרות בנייה פשוטה ומהירה של מאגרי מידע ואתרי אינטרנט. התוכן בהם נכתב, נערך ואף מאורגן על ידי כלל המשתמשים. ה"ויקי" יוצר סביבת עבודה ממוחשבת, בעזרתה אנשים יכולים לשתף פעולה ביצירת ידע והפניה ל"מידע" ול"ידע" קיימים; כמו גם בארגון ה"ידע" במסגרת קהילות. מרגע שהצליח ארגון לקשור קהילת משתתפים ל"ויקי", הוא עשוי לשמש עבורו כלי ל"לכידת ידע", ל"יצירתו", לניהולו ולאגירתו מהמעלה הראשונה (אוניברסיטת חיפה, 2011). השם "ויקי" לקוח משמו של ה"שאטל" בנמל התעופה בהוואי, הקרוי "WIKI- WIKI" ("מהר-מהר" בשפת הילידים שם). הוא ניתן לכלי בגלל המהירות שבה יכול כל משתמש ליצור דפי אינטרנט, לערוך אותם להעלות אליהם תכנים (אוניברסיטת חיפה, 2011). אתרים המבוססים על טכנולוגיית ויקי משמשים לשני צרכים עיקריים (אוניברסיטת חיפה, 2011): למידה שיתופית, שבה המשתתפים סטודנטים באקדמיה ותלמידים בתיכון; עובדים בארגון וכדומה נוטלים חלק פעיל בהבניית קורסים ומאגרי ידע באמצעות האינטרנט ושותפים ליצירה, לעריכה ולעדכון התכנים. הדבר נעשה בעיקר במקומות שהידע הוא גדול, דינאמי ומורכב. דוגמה לגופים העושים שימוש בויקי לצרכים אלה הם אוניברסיטת חיפה (קונג'ה ובן צבי, 2009); מפעל ;Micron Semiconductors "אלתא"; המכללה לביטחון לאומי צה"ל; ועוד. הצבא האמריקני עושה למשל שימוש בויקי על מנת להעמיד למשוב נהלים ותורות לחימה (יחזקאלי ורזי, 2009 ד'). יצירת אתרי תוכן פומביים גדולים באינטרנט, המפרסמים ידע בכמויות גדולות, שמקורו אצל אנשים רבים, כדוגמת עשרות אנציקלופדיות הויקי

232 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה בשפות שונות: ויקיפדיה,(Wikipedia) ויקיספר,(Wikibooks) ויקי מילון,(Wiktionary) ויקיחדשות (Wikinews) וכדומה. "שכירת ידע", "רכישת ידע" ו"גניבת ידע" חברת "בריטיש פטרוליום" Petroleum") ("British נוהגת להעניק מידי שנה את פרס "גנב השנה" לעובד שהצליח להשיג את הרעיון הטוב ביותר מבחוץ Prusak),Devenport and 1998). החברה, כמו חברות רבות אחרות מבינה כי "עדיף לגנוב רעיון מצוין מלהמציא רעיון בינוני", ו"עדיף לגנוב רעיון בינוני בזמן אמת, מלהמציא רעיון מצוין שכבר איננו רלוונטי". ובאמת, בכל הנוגע ל"ידע", התועלת היכולת להתאים עצמך לתנאים המשתנים של מציאות דינאמית חשובה מהמקוריות. לכן, אם ה"ידע" קיים כבר במקומות אחרים, ארגון ישאף קודם כל להשיגו, גם אם הוא איננו מקורי ולא נוצר בארגון עצמו. בספטמבר 2008 פרסם העיתון הכלכלי,,The Marker מחקר, לפיו בחמש השנים האחרונות חלה ירידה של יותר מ- 60% במספר המוצרים החדשים על המדפים. The Marker ייחס זאת, בין היתר, לכך ש"לחקות הצלחות של אחרים זה הרבה יותר קל וזול" (צורף, 2008). ואכן, חיקוי מוצרים (כלומר, "גניבת ידע"), תוך עקיפת זכויות היוצרים, הפכו תופעה מוכרת. תופעה נפוצה אחרת היא של "רכישת ידע", שנעשית לרוב בצורה של רכישה של חברה או עובדים שיש להם את ה"ידע" שלו זקוקה החברה הרוכשת. דרך דומה נוספת היא "לשכור ידע". הדוגמה הקלאסית לכך היא השוק הפורח של היועצים הארגוניים (גולן, 2008). דרך נוספת "לשכור ידע" היא באמצעות תמיכה במוסדות מחקר אקדמיים תמורת הזכות לשווק את פירות המחקר. זהו נושא רחב היקף, אך מטעמים של התמקדות בעיקר לא נעסוק בו בפרק זה. 231

233 מחסור בידע רלוונטי בזמן אמת איזו שיטה עדיפה "יצירה", "לכידה", "שכירה", "רכישה" או "גניבה"? המרכיבים העיקריים לקבלת ההחלטה הינם מידת הצורך ולחץ הזמנים להשגת הידע ביחס להשקעה המתבקשת. כך למשל, בשגרה משקיעים ארגונים רבים כולל ארגונים עסקיים במודיעין (קרי, בגניבת ידע; ולחילופין במניעת "גניבת ידע" מהם). ארגונים אחרים רוכשים ידע, למשל, בדרך של רכישת פטנטים או תשלום תמלוגים עליהם או בדרך של מיזוג ורכישת חברות אחרות שמחזיקות את הידע. מסתבר כי הדרך של "יצירה" ואפילו "לכידה" קשות מאוד לארגונים רבים. הבעיה היא שבהתרגש תב"ץ על הארגון ובעומדו מול הסכנה להפוך ללא רלוונטי, פעמים רבות אין יכולת מיידית "לרכוש" / "לשכור" / "לגנוב" ידע, והדרך היחידה היא בשיטת "עשה זאת בעצמך". אלא שדרוש זמן ליצור תנאים ל"יצירת ידע" וללכידתו. על כן, עדיף להשקיע בתחומים אלה בשגרה למרות הקשיים ולא לעמוד במצבים קשים, בהתרגש התב"ץ... מערכות ל"ניהול ידע" "מערכת ניהול ידע" בארגונים תהיה שונה מאוד מ"מערכת ניהול מידע". בעוד שתהליך ניהול ה"מידע" מבוסס על אחסון וקטלוג, "מערכת ניהול ידע" מבוססת על עידוד ה"יצירתיות" וכינוסה למאגר "ידע" בזמן אמת, המותאם למשימה ספציפית (הסגל, 2005). מצד שני, גם "מערכת ניהול ידע" עשויה להתאפיין בלא מעט אגירה (בעיקר של "ידע גלוי" הנמצא ב"שטח האפור" "ידע" שבין אוגרים, ואלו יישומים אפשריים על החומר הנאגר (גולן, 2008). ו"מידע". השאלה היא מה 232

234 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה כימות ערכו של "ניהול הידע" בארגון הבנה של מערכת כלכלית דינאמית מחייבת לכמת, הן את הקשרים שבין הגורמים השונים בארגון העוסקים בתחום השגת ה"ידע" וניהולו (מדידה של מצב); והן את הפעילויות להשגתו (מדידה של תהליך). יחד עם זאת, המפתח לקבלת ההחלטות בארגון היא דווקא מדידת התוצאות של אותם קשרים ואותן פעילויות,Gault).(2005 אנו נחלק את סוגיית כימות ערך ה"ידע" בארגון לשתי רמות: לרמת פריט ה"ידע" הבודד; ולרמת מכלול ה"ידע" שנמצא בידי הארגון. כל אחד מהמשתנים הללו מייצג סוג שונה של הוצאה ומניב סוג אחר של הכנסה: ההשקעה ברמת פריט ה"ידע" הבודד היא בדרך כלל סוג ההתלבטות הארגונית אם להשקיע בהשגת פריט "ידע" זה או אחר. ערכו של סך ה"ידע" בארגון הוא נתון דינאמי מאוד. למשל, במצב שבו ארגון משנה את יעדיו, הופך חלק גדול מה"מידע" ומה"ידע" ללא רלוונטי. כימות ערכה של השגת פריט "ידע" בודד המושג "כימות יצירת הידע"" או "מדידת יצירת הידע" (" Measuring "Knowledge Creation או Creation",("Quantifying Knowledge מתאר את הערך המחושב של כימות תהליך יצירתו של "ידע" ספציפי. ניתן לחשב את "כימות יצירת הידע" של פריט "ידע" ספציפי. סוגיית "כימות הידע" היא "הדבר הבא" בהתפתחות ניהול הידע בארגונים, אם כי טרם פותחה באופן מעשי. היכולת לכמת ידע תכניס סוגיה זו למנגנוני קבלת החלטות וניהול ארגונים. לדוגמה שיקולי מס המהווים גורם מרכזי בניהול, ובהיעדר מדידה מסודרת שלהם, נשארים הנכסים הללו בבחינת נכסים לא מוחשיים, שעל ההשקעה בהשגתם הם אינם זכאים לניכוי מס. "כימות הידע" יתרום באופן ממשי לעליית המודעות לצורך שב"ידע" רלוונטי בזמן אמת; לפיתוח כלים להשגתו; ליישומו; למדידתו ולצורכי רגולציה. 233

235 מחסור בידע רלוונטי בזמן אמת ומה בעתיד? ככל שתגבר הדינאמיות של המציאות, שהיא מצידה מגבירה את הצורך ב"יצירת הידע"; ככל שתיפתרנה הבעיות הטכניות המונעות מיסוד של תהליכי "יצירת ידע"; וככל שהמנהיגות תשכיל לתת כיוון נכון לארגון ולתהליך "יצירת הידע" בעזרת חזון, כך יוכל הארגון לייצר "ידע" יוטמע, יובן ויעמוד לרשות חברי הארגון כ"תחום ידע" באופן רציף ודינאמי. הוא קיים. יותר ויותר ארגונים יעברו את מחסום "יצירת הידע", והוא יתפוס את המקום הראוי לו. תהליכי "יצירת הידע" כבר הוגדרו (למשל, על ידי נונקה וטאקושי ) Nonaka,and Takeuchi 1995). הם ממתינים להבנת הצורך ולרצון להשקיע, כמו בכל טכנולוגיה מבוקשת (טנקים, מזל"טים וכדומה), להתקדמות המערכות הממוחשבות ושפות התוכנה; ויותר מכך, לנכונותם של ארגונים "לעבור פאזה" מהיררכיה צנטרליסטית "סגורה", להיררכיה "פתוחה" יותר, שתאפשר דיאלוג תוך ובין ארגוני; והשקעה ב"יצירת ידע", בעיקר בתחום הקריטי של ה"תפר" ברמות האסטרטגית והמדינית, בין הדרג הצבאי לדרג המדיני (זה התחום שעליו מופקדת, בין היתר. המועצה לביטחון לאומי); וגם ב"תפר" שבין דרגים נמוכים יותר, כמו בין הדרג האסטרטגי למערכתי; ובין הדרג המערכתי לדרג הטקטי. עם הזמן, ניתן יהיה לפשט את תהליכי "יצירת הידע" ולשלבם עם מערכות ממוחשבות מתקדמות ומעשיות יותר. השילוב כבר אפשרי, לא רק במחירים סבירים, אלא גם בחיסכון של מערכות "מידע" קשיים נלווים, כמו הביורוקרטיה והבנת הצורך ב"יצירת יקרות ולא אפקטיביות. גם הידע" יפתרו עם הזמן. ארגונים ילמדו גם להשקיע בפיתוח דיאלוגים בין אישיים, שהרי, עידוד היצירתיות בדיאלוגים היא ערך מוסף שאין גבול לתרומתו. חלק ממערכות הכספים של ארגונים שהן מערכות הבקרה שלהם למעשה הן עדיין שמרניות. הן רואות עדיין בהשקעה ב"יצירת ידע" עלות בלתי מוצדקת, מאחר ואין מולה נכס מוחשי (ארגונים אינם אוהבים להשקיע, בעיקר בתחום שבו צד ההכנסה מן ההשקעה אינו ברור). יחד עם זאת, במקביל, יש ארגונים עסקיים, ציבוריים וממשלתיים, שכבר משקיעים תשומות רבות בתהליכי ובמנגנוני "פיתוח ידע" (גולן, 2008). 234

236 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה מרגע שיובן כי קיימת תלות חזקה בין "יצירת הידע" והטמעתו בבנק ה"מידע" הארגוני להישגיות של הארגונים; וכי כמו בכל "התארגנות עצמית" המובילה להתרחשויות, ניתן להגיע בעזרת "יצירת הידע" לבחירת אופציה טובה יותר בנקודת ההתפצלות, שלא לדבר על הרווח הגדול בסכומים שייחסכו מהוויתור על מערכות ה"מידע" הנוכחיות, הבלתי יעילות. אז, ארגונים יחפשו מנהלים מסוג שונה, הממוקדים ב"יצירת ידע", ובדרך זו גם יכולה לקהות הבעיה של החשיבה ההיררכית ליניארית של מנהלים. הקשיים שמערימה המערכת הביורוקרטית על "יצירת הידע" יכולים להיפתר חלקית בעזרת בנייה של "קהילות ידע" בתוך הארגונים הביורוקרטים. קהילות אלה יוכלו להתמחות בתחומים מסוימים ולשמש כ"מומחים" ארגוניים פנימיים, שאין ערוך ל"ידע" שברשותם. שימוש ב"מומחים" פנימיים יחסוך עלויות של יועצים חיצוניים ואת הבעייתיות המתלווה להפעלתם. זה המקום לסייג ולהזהיר, כי אין פתרון קסם לבעיות מורכבות. גם "ידע" הוא חיוני אך איננו פתרון קסם לכל הבעיות. שהרי, גם מנהל הממוקד ב"יצירת ידע" יכול להיות מנהל גרוע... (גולן, 2008). עד כה, כמעט ולא נבנו ארגונים שהחזון שלהם, מדדיהם, הנהלים שלהם, מדיניות הקצאת המשאבים ומערכות הבקרה שלהם מתבססים על "יצירת הידע" כחלק מצרכי ההנהלות. הקבוצה היפאנית של נונקה ומרעיו וקבוצות נוספות מתחום המחקר והייעוץ הוכיחו את ייחודה של התפיסה הניהולית הנשענת על "יצירת ידע" כמקור העיקרי לשמירת ההמשכיות והעדיפות של הארגון על פני האחרים ב"סביבתו המשימתית". הם גם פתחו צוהר לשיטות מדידה חדשות, שסביר להניח כי תיהפכנה זמינות ומקובלות בעתיד הנראה לעין. כך לדוגמה, מעודד משרד הרווחה והשירותים החברתיים את אנשי ארגוני העבודה הסוציאלית להתארגן ב"קהילות ידע" המונות עובדים סוציאליים, עובדי שירותי הרווחה, חוקרים ואנשי מקצוע נוספים מתחום העבודה הסוציאלית ("קהילה מקצועית", 2009). ככל שיעבור הזמן, הביקוש ל"ידע" בארגונים בכלל ובצבאות בפרט ילך ויגבר. הצטלבות חמשת הגורמים הבנת הצורך ב"ידע הסמוי"; התפתחות הטכנולוגיה להשגתו; הפער הגדל בין ביצועים מוצלחים לכישלונות בגין הפער הגדל בין ה"ידע" שפותח לזה שטרם פותח; הדינאמיות הלא-ליניארית של ההתרחשויות ב"סביבה המשימתית" שבה פועלים הארגונים; והדוגמה הכואבת 235

237 מחסור בידע רלוונטי בזמן אמת שנותנים לנו ארגוני טרור ופשע מאורגן של היתרונות בגמישות ניהולית שעושה שימוש מושכל ב"ידע הסמוי" כל אלה יצרו את התהליך שילך ויתעצם לחיפוש אחרי "ידע" זה ועשיית השימוש בו להשגת מטרות הארגון בסביבה דינאמית, המשתנה במהירות. * * * בפרק המחשנו את המחיר שמשלמים ארגונים (במקרה שלנו בתחום התב"ץ) כתוצאה מהיעדר "ידע" רלוונטי בזמן אמת. הגדרנו שני סוגי הידע העיקריים הרלוונטיים לענייננו: "הידע הגלוי" ו"הידע הסמוי"; והדגשנו כי ה"ידע" העיקרי החשוב לארגון הוא דווקא ה"ידע" הסמוי" שקשה להשיגו. את מכלול העיסוק הארגוני ב"ידע" כינינו בשם "ניהול הידע" המתפתח להיות תחום עיסוק חדש בתורת הניהול. הוא כולל אבחון של ה"ידע" החסר ובחינת הדרכים הנכונות להשגתו "יצירת" של ידע, או לחילופין, "לכידה", "שכירה", "רכישה" ו"גניבה" של "ידע; ולאחר שהושג ה"ידע" הדרוש, אגירתו ואחסונו, תוך יכולת לאתרו ו"לשלוף" אותו ממאגר ה"ידע" בזמן אמת. העיסוק ב"ידע" להתמודדות עם התב"ץ ולמזעורו. עוד יטופל בהרחבה בפרקים הבאים, ככלי חשוב ומהותי 236

238 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה פרק שניים עשר דרכי התמודדות קיימות עם תופעת התב"ץ מבוא בפתיח לספר ציינו כי מטרה חשובה של ארגונים מודרניים הן כלכליים והן ביורוקרטים, כמו ארגוני השירות הציבורי היא להשביח את ערכם. זאת, בנוסף לצורך הבסיסי להישרד באמצעות הסתגלות לשינויי המציאות המשתנה במהירות. ערך זה בא לידי ביטוי באופנים שונים: בארגונים כלכליים הוא מתבטא בהגדלת רמת הרווחיות; בצבאות יבוא הביטוי בהשגת יתרון יחסי על האויב, אם במניעת לחימה, ואם במהלכה; בארגונים ביורוקרטים אחרים מדובר ב"ערך ציבורי", הבא לידי ביטוי, בראש ובראשונה, ברמת השירות שהאזרח מקבל; ובמידת החשיבות שמייחסים לארגון מקבלי ההחלטות והציבור הרחב ביחס לארגונים האחרים ב"סביבה המשימתית" שלו. לאחר שניתחנו בספר את תופעת התב"ץ, את סיבותיה ואת המשמעויות הנובעות ממנה, ברור לעין כי הצלחה ולו יחסית בהתמודדות עם התב"צ תשביח את ערכו של הארגון. 237

239 דרכי התמודדות קיימות עם תופעת התב"ץ את הפרקים האחרונים בספר נקדיש לסוגיית ההתמודדות עם התופעה. לסוגיה הזו יש משנה חשיבות, שהרי ידוע שארגונים רבים לא שמים על סדר יומם את הצורך לבנות דפוסי התמודדות עם הבלתי ידוע; אין הם מבינים את חשיבות המאמץ למזער הפתעות כגון אלה, וכשכבר קרו להתמודד באפקטיביות יחסית עם תוצאותיהן. נפתח בכך, שעצם ההכרה בתב"צים, לימוד מאפייניהן, הבנת השלכותיהן וההתכוננות אליהן, הינה התקדמות משמעותית לקראת מזעור נזקיהן. אבל, ברצוננו להציב אתגר משמעותי הרבה יותר להתוות את הכיוון להתמודדות אפקטיבית עם התופעה. אבל לפני כן, נרכז בפרק הזה את מכלול הדרכים התיאורטיות והמעשיות הקיימות למזעור התב"צים. שלוש גישות משלימות בספרות המקצועית להתמודדות עם תופעת התב"ץ לצורך הבנת סוגיית ההתמודדות עם התב"ץ העמקנו בספרות המקצועית בהתפתחות החשיבה בתחום זה (ראו את הפרק השלישי בספר). הוגי הדעות המייצגים בתחום וקשרי הגומלין בינם לבין התורות החדשות, ביחד עם החידושים הטכנולוגיים בתחומי התוכנה והחומרה כל אלה יוצרים את הבסיס לכלים הניהוליים החדשים שיאפשרו להשפיע על המציאות בעידן הלא ליניארי. הם יוכלו למזער את תופעת התב"צים ולהביא את עצם קיומה לתודעת המתכננים ומקבלי ההחלטות. התובנות שנלקחו מאותם הוגי דעות יהוו את הבסיס לכלי ההתמודדות שהמציאות תיצור בעשור הקרוב. באשר להיבט הכולל של ההתמודדות עם התופעה, ניתן להבחין בספרות בשלוש דרכי התמודדות שמשלימות זו את זו. נכנה אותן "הגישה המסתגלת"; "החשיבה בתבניות"; ו"הגישה הטכנולוגית של מערכות מידע": 238

240 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה "הגישה המסתגלת" גישה זו מאפיינת את "הדור הנוכחי" של תהליכי ההתמודדות עם תופעת התב"ץ. תחילתה של גישה זו בפרדיגמת "הארגון החי" של קארל פופר; היא ממשיכה ב"ביולוגיה החברתית" של מטורנה ווראלה al.),varela et 1974;,Maturana and Varela 1987; 1980); ב"פרדיגמת הארגון החי" של פריטג'וף קפרא,Capra) 2002); בכתביה של מרגרט וויטלי,Wheatley) 2006). היא גם מוגשת לקורא בצורה קריאה ופשוטה בספריו של ניקולס טאלב, "תעתועי האקראיות" (2008) ו"הברבור השחור" (2009). "הגישה המסתגלת" מטיפה להבין את חוקי המערכות המורכבות, ללמוד לחיות עם אי הודאות המאפיינת את המציאות, ולפתח דרכי התמודדות עימם, ככל שניתן, בעזרת ידע רלוונטי בזמן אמת. השאיפה היא ללמוד לחיות עם המציאות הדינאמית והמשתנה, תוך שאנחנו מעדכנים כל העת את יכולת ההתמודדות שלנו. אם נשתמש במטפורה של ניקולס טאלב (2009): לא ניתן להפוך את "הברבור השחור" (קרי, את התב"צים) ללבן, אבל אפשר להפכו ל"ברבור אפור" (קרי, למצב שבו יש פחות תב"צים). אם נחזור לשנות השלושים של המאה הקודמת, אל פרדיגמת הארגון החי של, 1 ניווכח כי במהותו, הארגון הינו גוף חי, המחדש את עצמו, משפיע קארל פופר על סביבתו וסופג ממנה, באמצעות קליטת אנרגיות מבחוץ. בגישת שלושת עולמות הידע של קרל פופר,Poper) 2000), הוא מדבר על הפער שבין המציאות; המציאות הנתפסת על ידנו ומערכת האינפורמציה והידע ככלי ניהולי שימושי. ההטמעה של הפער וסגירתו מאפשרת את ה"הסתגלות" למציאות המורכבת והדינאמית. על "פרדיגמת הארגון החי" של קארל פופר ראו בפרק השלישי: "התפתחות החשיבה בתחום התב"ץ"

241 דרכי התמודדות קיימות עם תופעת התב"ץ פרדיגמה זו הורחבה על ידי החוקרים al. (1974) Varela et ו- Maturana and. הם הכניסו את המושג "אוטופואזיס" ("Autopoiesis") 2 (1980 ;1987) Varela לתורת הארגון. כמו התא החי המתחדש, בזכות אנרגיה עצמית ואנרגיה מן הסביבה החיצונית, "הארגון החי" מתחדש כל העת, הן ב"התארגנות עצמית" והן באינטראקציה עם הסביבה החיצונית. ההתחדשות הזו היא האנלוגיה מהטבע לגישה המסתגלת שלנו. ממשיכם של פופר, מטורנה ווראלה פריטג'וף קפרא,Capra) 3 (2002 טען כי התבוננות על הארגון כ"ארגון חי" משמעה להבין שהוא חייב לחדש את עצמו ולהשתנות מתוכו. אין אפשרות לפקח עליו כמו על מכונה, כי פעולות אלה מבטלות את חיותו. כך נוצר פרדוקס: ככל שננסה לפקח באופן הדוק יותר, תלך אי הוודאות ותגדל,Capra) 2002, ע' 104). קשיחות ביורוקרטית על פי קפרא מונעת התאמות ארגוניות גמישות ללימוד ולהתפתחות אבולוציונית. על כן, יכולת ההסתגלות תלויה גם בכמות ההיררכיות בארגון ובגודל המטה. ארגונים לא יוכלו לתפקד כ"ארגונים חיים" ולשרוד במציאות הדינאמית הנוכחית, עם ביורוקרטיה גדולה מידי,Capra) 2002, עמ' ). "החשיבה בתבניות" את הגישה הזו מבטא בצורה הפשוטה ביותר מרק ביוקנן (2007), העוסק בכתיבה מדעית פופולארית, בספרו: "האטום החברתי". היא גישה של ההתמודדות בטווח הארוך, שאמורה לאפשר לנו בעתיד להשפיע על תבניות, וכך, גם למנוע מקרים מסוימים של תב"צים. היא גורסת כי בני אדם בנויים גם הם מאטומים, וכמו שאטומים פועלים על פי חוקים שבטבע, כך גם קבוצות אנשים. לכן, "עלינו לחשוב על תבניות, ולא על בני אדם" (ביוקנן, 2007, ע' 14). על החוקרים מטורנה ווראלה ראה בהרחבה בפרק העשירי: "מחסור בידע רלוונטי בזמן אמת". על "פרדיגמת הארגון החי" של פריטג'וף קפרא ראו בפרק השלישי: "התפתחות החשיבה בתחום התב"ץ"

242 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה 4 על אישים כמטורנה, ווראלה, וויטלי, קפרא ואחרים החידוש של ביוקנן שהוזכרו בהקשר לגישה הקודמת הוא, שבעוד שהם עסקו בהבנית המציאות, מרמות רזולוציה מפורטות מאוד ועד לרמת האקולוגיה העולמית (קפרא), התמקד ביוקנן במעבר של "התנהגויות" מהאטום לקבוצות אנשים. לשם כך, נדרש ביוקנן לדיסציפלינות "כמותיות". לכן, הוא מטיף למדעי החברה לאמץ "סוג של מחקר מדעי, בדרכה של הפיסיקה" (שם): במדעי החברה. אנחנו עדים עכשיו לדבר מה דומה ל"מהפיכת הקוונטים" 5 אנחנו אמנם עוד רחוקים מזיהוי חוקים ברורים בעולם האנושי, אבל, מדענים גילו בו סדירויות הדומות לחוקים. (ביוקנן, 2007, ע' 9) כשם שהמדע מחפש ומוצא "תבניות" בדיסציפלינות כמו: פיסיקה, ביולוגיה, כימיה וכדומה, הוא יכול לעשות זאת גם במדעי החברה, שעד היום בבחרו על פי ביוקנן, גישה זו תאפשר לנו במקרים שבהם המורכבות קטנה להשיב מידה מסוימת של יכולת חיזוי, ועימה את הקטנת ה"הפתעות" הנובעות מבעיה זו: אסוף נתונים, זהה תבניות ואחר כך, מצא מנגנון המסביר אותם. התבניות חושפות סדירויות שמראות איך המסובך לכאורה איננו מסובך, ואחר כך, חוקי הטבע שמאחורי התבניות האלה מאפשרים פעמים רבות לחזות חיזויים. (ביוקנן, 2007, ע' 29) הגישה הטכנולוגית של מערכות מידע מיום שהפך המחשוב למדע בזכות עצמו, ביכולתו לצמצם את הפער בין ה"ידע" הנדרש בזמן אמת לזה הקיים בפועל, ולאפשר תהליך של קבלת החלטות אפקטיבי יותר. ניצנים של מערכות כאלה כבר נראים בתחומים שונים של חיינו. בספרנו הקודם "מינהל ציבורי על פרשת דרכים" (רזי ויחזקאלי, 2007 ב', ע' 177) הדגשנו כי תוכנות הן מנוע לשינוי פרדיגמות. משעה שנמצאה הדרך להציג 4 עוד על מרק ביוקנן ראו בפרק השלישי: "התפתחות החשיבה בתחום התב"ץ". 5 על "תורת הקוונטים" ראו בפרק השלישי: "התפתחות החשיבה בתחום התב"ץ". 241

243 דרכי התמודדות קיימות עם תופעת התב"ץ תהליך כרשת, על שלביו, התקבלה היכולת להשוות תהליכים דינאמיים ברשת. אם נוסיף לכך את השתפרות היכולת הממוחשבת לתאר רשתות באופן גראפי, כך שישקף מבנים ארגוניים ותהליכים המתרחשים בהם הרי שמסתמנת "קפיצת מדרגה" בתחום זה. רמז על היכולות הגלומות במערכות כאלה נותנת לנו מערכת ה"פלנטיר" שיצרה מהפיכה בעולם הביטחון. על פי דיווחים בתקשורת, זהו "סטארט אפ" חדשני לניתוח מידע שמחבר בין אינטליגנציה מלאכותית לכישורים אנושיים. הוא מבוסס על טכנולוגיות של "כריית מידע מבוססת תבניות", שבמסגרתן מנותחות תבניות התנהגות באמצעות מחשבים. המערכת משמשת את הגופים למלחמה בטרור, ואמורה למנוע תב"צים כמו המתקפה על מגדלי התאומים והפנטגון. המערכת סורקת את כל המאגרים הקיימים, מזהה פיסות מידע קשורות ומאגדת הכל במקום אחד. היא מסוגלת לזהות טרוריסט יחיד מתוך מיליארד אנשים באמצעות ניתוח והצלבה של מאגרי מידע (ואנס וסטון, 2011). באמצעות השימוש בטכנולוגיה של פלנטיר, ה- FBI יכול עתה לבנות באופן מיידי תיקים על אזרחים אמריקאים, שבהם מאוגדים סרטוני אבטחה שצולמו מחוץ לחנויות, פרטים על עסקאות בכרטיס אשראי, רישומי שיחות בטלפון נייד, אימיילים, רישומי טיסות והיסטוריה של חיפושים באינטרנט. התב"ץ במקרה זה נובע מהאפקטיביות הרבה (מידי?) של המערכת, והאיום שהיא יוצרת על זכויות הפרט (ואנס וסטון, 2011). עד כאן ההיבטים התיאורטיים של העיסוק הקיים בסוגיה. עתה נעבור לעולם המעשה, לגישה של התמודדות עם התב"ץ שכבר מתחילה לפעול בשטח, בינתיים עם תוצאות צנועות למדי, אך עם פוטנציאל מבטיח: "קיימות" ("Sustainability") אפקטיבית עם תופעת התב"ץ כתפיסת עולם להתמודדות אחד מסוגי התב"ץ שמנינו בפרק החמישי היה המצב של "התכוונו להשיג תוצאה חיובית, וקיבלנו תוצאה שהיא, בו זמנית, גם חיובית וגם שלילית". אחת 242

244 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה הדוגמאות שהבאנו לכך היו התיעוש והטכנולוגיה, שמחד גיסא הביאו את האנושות לגבהים שטרם נודעו; ומאידך גיסא יצרו בעיות אקולוגיות כבדות, שכבר ברור היום שייצרו תב"צים, אדירי היקף, שיאיימו על הקיום האנושי. אופן ההתמודדות עם האיומים הללו הוא הגישה המכונה "קיימוּת",("Sustainability") שזוכה לתנופה גוברת והולכת מאז שנות השמונים של המאה הקודמת. היא קשורה להיבט ארוך הטווח, שקשה יותר להעניק לו תשומת לב עקב בעיות דחופות יותר, אבל הוא מהווה סכנה גדולה בהרבה לעצם קיומנו אם לא נטפל בו כבר היום. גישה זו עושה שימוש בשתיים מהגישות להתמודדות עם תופעת התב"ץ: "הגישה המסתגלת"; ו"הגישה הטכנולוגית של מערכות מידע". זוהי תורה שלמה שמושקע בה הון עתק, ויש לה פוטנציאל של ממש גם לשנות את המגמה העולמית של ההתמודדות עם תופעת התב"ץ,Capra) 2002). מבחינה אקולוגית, משמעות הדבר היא שמירה על מערכת שהמגוון הביולוגי שלה ופוריותה נשמרים לאורך זמן. ביצות ויערות בוגרים ובריאים הם דוגמאות למערכות ביולוגיות בנות קיימה. במובנה הרחב, "קיימות" היא היכולת להמשיך לקיים תהליך או מצב לאורך זמן; היא צמצום הפגיעה שפוגעים בני האדם במערכות האקולוגיות ושיפור השירותים שהם מקבלים מהן. מערכות אקולוגיות וסביבות בריאות מספקות סחורות ושירותים חיוניים לבני האדם וליצורים חיים אחרים. על כן, "קיימות" היא הפוטנציאל לחיים של רווחה בטווח הרחוק, מבחינה סביבתית, כלכלית וחברתית (ויקיפדיה, 2011), והיא אחת הדרכים המבטיחות ביותר בעתיד הנראה לעין להתמודד מול תב"ץ, שמקורו בפגיעה במאזן האקולוגי. 243

245 דרכי התמודדות קיימות עם תופעת התב"ץ קיימות שתי דרכים מוכרות לביצוע "קיימות" (ויקיפדיה, 2011): "ניהול סביבתי" Management") :("Environmental גישה זו נשענת ברובה על ידע מתחומי מדעי כדור הארץ, מדעי הסביבה והביולוגיה של שמירת הטבע Biology") ;("Conservation ניהול הצריכה של האנושות: גישה זו נשענת ברובה על ידע מתחום הכלכלה. ההשלכות החברתיות והאקולוגיות של הפעילות הכלכלית יוצרות נקודות השקה בין הכלכלה ובין ה"קיימות". כלכלה של "קיימות" היא כלכלה אקולוגית, שמשולבים בה היבטים חברתיים, תרבותיים, בריאותיים ופיננסיים. "קיימות" היא גם אתגר חברתי מהמעלה הראשונה, שמעורבים בו חוקים לאומיים ובינלאומיים, תכנון עירוני, תחבורה בת קיימה, סגנון חיים מקומי ואישי ו"צרכנות אתית" Consumerism").("Ethical היא משנה את צורת המגורים (למשל: כפרים אקולוגיים וערים בנות קיימה, בנייה ירוקה וכדומה); את אופן ההסתכלות על מגזרים כלכליים ועל פרקטיקות מקצועיות; את העיסוק בחקלאות (מעבר ל"חקלאות בת קיימה"); מביאה לפיתוח מדעי של טכנולוגיות חדשות, אנרגיה מתחדשת וכדומה (ויקיפדיה, 2011). דוגמה לפרויקט של "קיימות" הוא פרויקט "מכונית העל" ("Hypercar") 6 לפיתוח מודל של של "מכון הרי הרוקי" Institute") ("Rocky Mountain מכונית יעילה פי 3 עד 5 מהמכוניות המקובלות. פרויקט זה שהחל ב שהוא בעל הפוטנציאל הגדול ביותר. פוטנציאל זה איננו מתמקד בשינוי דרמטי בתעשיית הרכב בלבד, אלא יכול להביא לשינויים מרחיקי לכת בתעשיות הנפט, הפלדה והאלקטרוניקה והעיצוב התעשייתי; לשנות את חיינו ולמנוע תב"צים בתחום האקולוגיה והסביבה (אקו-ויקי, 2011;,Capra 2002, ע' 252). על הישגי הפרויקט בתחומים השונים לא נרשם פטנט במתכוון. זאת, על מנת שמפתחים מכל העולם יוכלו לתרום לו ולקדם את מטרתו. זוהי פניה אל "חוכמת ההמון" שבה עסקנו בפרק העשירי: "מחסור בידע רלוונטי בזמן אמת". ראה את אתר "מכון הרי הרוקי" בכתובת:. הורד ב- 23/1/

246 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה הרעיון שבבסיס "מכונית העל" הוא לייצר מבנה קליל וחזק של רכב מחומרים מרוכבים ובצרוף גוף אווירודינמי על מנת לגרום לצמצום צריכת האנרגיה המשמשת להסעתו. כתוצאה מכך, כל שאר המערכות המכאניות יכולות להיות קלות וקטנות יותר, מה שמאפשר צמצום נוסף בצריכת האנרגיה. דגש נוסף הושם על תחזוקת הרכב: הוא מתוכנן בצורה מודולארית. כך למשל, את המנוע ניתן להחליף בעשר דקות עבודה. התוצאה היא רכב היברידי, שאמור לפלוט רק 5% מכמות המזהמים שפולט רכב קונוונציונאלי; המשתמש במנוע קטן פי 10 ממנועים רגילים; וצריכת דלק שלו היא בין 40 ל- 80 ק"מ לליטר חיסכון של 70%-80% בדלק (!). מעבר לכך, המכונית שקטה יותר, בטוחה יותר ואף נוחה יותר לשימוש (אתר "מכון הרי הרוקי, 2012; אקו-ויקי, 2011;,Capra,2002 עמ'.( תחום נוסף שהמתכננים מנסים להשיג בו פריצת דרך הוא החלפת הדלק ברכב במימן או לחילופין בהנעה סולארית. מנוע כזה, לא רק שיאפשר אנרגיה זמינה וזולה, הוא אף יוכל לתרום הספק נוסף לרשת האנרגיה בזמן שאיננו בנסיעה... נקל לשער את עוצמת השינוי של הצלחה פוטנציאלית כזו על צריכת האנרגיה העולמית ועל המערכת האקולוגית, כשהעולם יעבור מדלק מזהם לאנרגיה חופשית. פרויקט כזה נתקל, מטבע הדברים, בהתנגדות משמעותית גלויה וסמויה מצד תאגידי הרכב, חברות הדלק וכדומה, שהצלחה פוטנציאלית כזו עלולה להפוך אותם, ביום אחד, ללא רלוונטיים,Capra) 2002, עמ' ). מידי פעם נחשפים בתקשורת פרטים על כך שתאגידי ענק תרמו לארגונים, כולל ארגוני מחקר אשר תרמו להכחשת שינויי האקלים וההתחממות הגלובאלית (שטול-טראורינג, 2012). הביקורת על פרויקט "מכונית העל" היא שבטווח הארוך, הניסיון למנוע תב"ץ מסוג אחד עלול להביא לתב"צים מסוג אחר. לדוגמה, אם המכונית תהיה יעילה פי חמש, ומחיר הקניה שלה יהיה זהה למכונית היום (אחרת היא לא תהיה חלופה ריאלית) עלות השימוש בה תרד. יותר אנשים עלולים לקנות מכונית ולהשתמש בהן לעיתים תכופות יותר. כך ייגרמו נזקים נוספים בתחומים של "סתימת" עורקי התחבורה, תחזוקת כבישים, פרגמנטציה או פרבור וכדומה (אקו-ויקי, 2011). 245

247 דרכי התמודדות קיימות עם תופעת התב"ץ תורת ניהול הסיכונים: חתירה ליעילות בהתמודדות עם תופעת התב"ץ "אנחנו חייבים לשאול את עצמנו מה עלול להשתבש, מתי והיכן, כי ברור שמשהו ישתבש"... סטנלי פישר (גרינשטיין, 2012) שנת 2011 היתה שנה של מהפך במניות חברות הסלולר. מניות החברות פרטנר וסלקום שהיו בעבר המניות החביבות על המשקיעים הזרים הפכו בתחילת 2012 לסחורה ללא ביקוש. מדוע נכשלו החברות הללו בייצור תשואה יציבה ומכובדת למשקיעים שלהן? טייג (2012), במאמר ב"דה מרקר" תולה את האשם במדיניות הסיכונים שנקטו החברות הללו בחמש השנים שקדמו לנפילה: חברות הסלולר ראו כיצד שוקי התקשורת בעולם הפכו לתחרותיים יותר ויותר, וכיצד חברות מקבילות בעולם מגיבות לאיומים ומגוונות את מקורות ההכנסה אבל נותרו ממוקדות בשוק הסלולר המקומי, ולא פזרו סיכונים. סלקום ופרטנר היו יכולות להיכנס לפני שנים לתחום התקשורת הקווית ולנגוס נתח משמעותי מהכנסות קבוצת בזק אך נכשלו בזה. רק כאשר הנסיבות לחצו את גבן לקיר, נאלצו החברות לשלם מחיר מנופח בעבור נטוויז'ן ו- 012 סמייל (בהתאמה). (טייג, 2012) זוהי דוגמה, כיצד ניהול לא נכון מביא תב"ץ שבניהול נכון ניתן היה לצפותו בקלות יחסית. בסיכום חמש שנות פעילות, לא הפעילו החברות תהליכים ממשיים של "ניהול סיכונים". אם היו עושים כן, ייתכן שהתב"ץ שעימו התמודדו בשנה האחרונה יכול היה להימנע. החברות הניחו כי הן חזקות יותר מתהליכים צרכניים וטכנולוגיים, ובמקום להיערך לשינוי הצפוי הן נלחמו בו. יעדיהן העסקיים היו קצרי טווח ומיושרים באופן מלא עם צורכי התזרים של בעלי השליטה בהן. החברות "התגלגלו" מרבעון לרבעון, כאשר המטרה היחידה היתה להשיא את הרווח כאן ועכשיו, תוך הדחקת המגמות הטכנולוגיות והרגולטוריות ארוכות הטווח. הן האמינו כי תצלחנה לנהל את הרגולטור, לפחות עד שבעלי הבית הממונפים יעשו אקזיט רווחי. התוצאה בהתאמה! 246

248 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה נגדיר "ניהול סיכונים" כתהליך מתמשך ודינאמי של זיהוי, הערכה וצמצום החשיפה לסיכונים כחלק מניהולו השוטף של הארגון. זאת, באמצעות מערכת הבוחנת את הסיכונים המאיימים על הארגון אל מול יעדיו בצורה דינאמית ואפקטיבית. מערכת זו, מיועדת לסייע לחברה למנוע התנהלות לקויה ומסוכנת; 2012; ארד, (פישמן, ולהפוך, במידת האפשר, סיכונים להזדמנויות עסקיות,2012 ע'.(7 הגדרה שונה היא: מתודולוגיה... לניהול אי הוודאות על ידי בחינה רציפה של הנתונים, במטרה למצוא מגמות המאיימות על התפוקות המקוות, ובהתאם לכך לבצע פעולות תיקון (ההדגשות במקור, המחברים). (ארד, 2012, ע' 8; עיבוד של שרגנהיים ואח', 2012) גם גישה זו כמו קודמתה עושה שימוש בשתיים מהגישות להתמודדות עם תופעת התב"ץ: "הגישה המסתגלת"; ו"הגישה הטכנולוגית של מערכות מידע". "דחיפה" משמעותית ליישום "ניהול הסיכונים" בישראל היה נוהל בנושא "ניהול סיכונים", שהפיץ מנהל רשות החברות הממשלתיות (2009) ב- 11 ביוני על פי הנוהל, נדרשות חברות ציבוריות ליצור מערך "ניהול סיכונים", אשר יוטמע בכל התהליכים בחברה; למנות אחראי על "ניהול הסיכונים" בחברה; ולציין בדיווחן לרשויות את חשיפתן לסיכוני שוק. "דחיפה" נוספת בתחום זה היתה התפתחות תקינה בינלאומית בתחום "ניהול הסיכונים", ותקינה ישראלית המבוססת עליה (ארד, 2012, ע' 8). אולם, ארד (שם) מציין כי יש פער גדול מאוד בארגונים רבים בין דרישות הרגולציה והתפתחות התקינה, להפנמה של ההנהלות את חשיבות העניין. ארגונים עשויים להשיג תהליך קבלת החלטות טוב יותר, וכפועל יוצא מכך שיפור ברמת הניהול ובביצועי הארגון, על ידי ביצוע תהליך שיטתי לאיתור ולזיהוי הסיכונים; הערכת השלכותיהם וההסתברות להתרחשותם; תעדוף הטיפול במניעת הנזקים או במזעורם, על פי השלכות הנזקים והאפשרות להתרחשותם; הגדרת שיטת הטיפול בהם; ביצוע ההשקעה הנדרשת לשיטת טיפול זו; ובקרה על ביצוע הפעילויות הנובעות מהטיפול (ארד, 2012, ע' 10). 247

249 דרכי התמודדות קיימות עם תופעת התב"ץ תקן ISO העוסק ב"ניהול סיכונים" (2009, ע' 4; ארד, 2012, עמ' 21), מונה רשימה ארוכה של מטרות ליישום התורה, מהשגת מטרות הארגון; דרך שיפור מניעת הנזקים; שיפור יכולת ההתאוששות (resilience) של הארגון; ועוד. מילת המפתח ב"ניהול סיכונים" היא "סיכון". ארד (2012, ע' 11) מגדיר "סיכון" כאפשרות כי אירוע, פעילות או פעולה פנימיים או חיצוניים לארגון יפגעו ביכולתו לעמוד ביעדיו ובמטרותיו. הגדרה אחרת היא "אי ודאות שבמידה ותתרחש, תהיה לה השפעה חיובית או שלילית על הביצועים והעלויות של הארגון" (מינט, 2012; ראה הגדרה דומה ב- ISO,2009,31000 ע'.(4 מה הקשר שבין "סיכון" לתב"ץ? ניצור מטריצה שבצידה האחד קיומו או אי קיומו של סיכון; ובצידה השני רמת הצפי של האירוע מאירוע צפוי ועד לתב"ץ. כך, נקבל ארבעה מצבים (ראה תרשים מס' 9): אירוע צפוי שאיננו מהווה סיכון (הריבוע משמאל למטה); אירוע צפוי המהווה סיכון צפוי (הריבוע משמאל למעלה); תב"ץ שאין בו סיכון (הריבוע מימין למטה); תב"ץ שיש בו סיכון (הריבוע משמאל למעלה). 248

250 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה תרשים מס' : 9 בין "סיכון" לתב"ץ סיכון תב"ץ שיש בו סיכון אירוע צפוי המהווה סיכון צפוי יש תב"ץ שאין בו סיכון אירוע צפוי שאיננו סיכון אין צפי תב"ץ אירוע צפוי רק שניים מהמצבים הללו הם תב"ץ, ורק אחד מהם הריבוע מימין למעלה הינו תב"ץ שיש בו סיכון. דוגמאות ל"סיכונים" צפויים: קריאות ה- Recall למיליוני בעלי כלי רכב של טויוטה בארצות הברית ובאירופה, (ארד, 2012, ע' 13); לתיקון דוושת הדלק בשמונה דגמים משנות ייצור מסוימות שריפה במפעל הנגרמת מסיבות כמו: התנהגות עובדים, שימוש לא נכון בחומרים דליקים, חשמל סטטי, חשמל וכדומה (פישמן, 2012; ארד, 2012, ע' 13); Restatement טעויות בדו"חות כספיים (רוזנברג, 2012; (ארד, 2012, ע' ;(13 עיוות מכוון של דוחות כספיים על ידי גורמים בחברה (ארד, 2012, ע' 14); 249

251 דרכי התמודדות קיימות עם תופעת התב"ץ שריפת הענק בכרמל ב- 2010; לחלק מאיתני הטבע, כמו הצונאמי, ניתן לקבל התראה ולדעת מתי התרחשו, ובהיערכות נכונה להקטין נזקים. כך למשל הוכנסו אמצעי התראה להתרחשות צונאמי, באזורים מועדים. חלק אחר כמו שריפות למשל ניתן למנוע ו/או למזער באמצעי מניעה מחד גיסא ואמצעי תגובה מהירה מאידך גיסא (פישמן, 2012; ארד, 2012, עמ' 14-13); פעילות רגולטורים וגורמים אחרים המקבלים החלטות הנוגעות לארגון (רוזנברג, 2012; ארד, 2012, ע' 14); הורדת דירוג האג"ח של החברה; תעריף החשמל כסיכון עבור חברת החשמל (שהתעריף מוכתב לה כמצב נתון); יחסי עבודה שביתות עובדים. ועוד סיכונים אסטרטגיים, תפעוליים, פיננסיים, סיכוני ציות וסיכונים אחרים הקשורים לארגון. לחלקם יש השפעה ברמה הלאומית והבין לאומית (ארד,,2012 ע'.(11 דוגמאות לסיכונים כאלה מהתחום הביטחוני הם, למשל, מלחמות ומבצעים צבאיים יזומים, שאנו מבצעים בהם את המהלך הראשוני, אולם אין לנו שליטה על תגובת הצד השני: מהשתלטות צה"ל על הספינה "מאווי מרמרה" ויתר ספינות המשט לעזה במאי 2010, דרך מלחמת לבנון השנייה בקיץ 2005 ובמבצע "עופרת יצוקה" בדצמבר 2008; וכלה בתקיפה אפשרית של מתקני הגרעין באיראן. דוגמאות לתב"ץ שיש בו סיכון: האסון האקולוגי במפרץ מקסיקו כתוצאה מקריסת אסדת הנפט ענקית הנפט בריטיש פטרוליום (BP) באפריל 2010 (ארד, 2012, ע' 13); של ;2012 סיכון גיאופוליטי הפיכה במצרים; האיום האיראני (רוזנברג, ארד, 2012, ע' 14); 250

252 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה השפעת הפגיעות בצינור הגז הטבעי ממצרים במהלך 2011 (ארד, 2012, ע'.(14 דוגמאות ל"סיכונים" כאלה מהתחום הביטחוני הם, למשל, מלחמות ומבצעים צבאיים שיוזם הצד השני: מחטיפת חייל ועד למלחמה (מלחמת יום הכיפורים למשל). למרות ההבדלים שבין "סיכון" לתב"ץ, דרך ההתמודדות עם "סיכונים" מאפשרת לנו ללמוד הרבה על ההיבטים הבסיסיים של ההתמודדות עם התב"ץ. מתוך ההגדרה ניתן להבין, שתב"צים הינם "סיכונים" שטרם זוהו ואובחנו. כלומר, תהליך שיטתי של "ניהול הסיכונים" אמור לזהות תב"צים אפשריים, ולהפכם ל"סיכונים" ברי התמודדות. פישמן (2012) וארד (2012, ע' 11) מדגישים כי אין "סיכון" ללא "הזדמנות"; ואין הצלחה עסקית ללא נטילת סיכון מחושב ומנוהל שני הצדדים הללו ה"סיכון" וה"הזדמנות" מתקיימים זה לצד זה כשלמות אחת של ניגודים, הנגזרת מאי הוודאות ההולך וגובר במציאות דינאמית, המשתנה במהירות. "תורת ניהול סיכונים כולל" הכלי הנוכחי לניהול מדיניות של ניהול סיכונים הוא "תורת ניהול סיכונים כולל" Management).(ERM Enterprise Risk זהו כלי תכנוני, הקשור בניהול השוטף של מערכת, ומהווה טכניקת התמודדות חדשה יחסית עם אי הוודאות והמורכבות המאפיינים את מציאות חיינו (ארד, 2012, ע' 20). שתי הנחות מוצא מצויות בבסיס התורה (אילן, 2007; ארד, 2012, ע' 20): הניהול יהיה לעולם בסביבת אי וודאות. על כן, לעולם לא נוכל לדעת מראש מה צפוי לנו בעתיד. אי לכך, עלינו לנסות לצמצם את אי הוודאות למינימום האפשרי; 251

253 דרכי התמודדות קיימות עם תופעת התב"ץ בשל הדינאמיות הגוברת והמורכבות המעמיקה הסיכונים יגבילו את אפקטיביות התכנון. בגללם, התוצאות שתתקבלנה שתהיינה שונות מהמתוכנן. ככל שפרק הזמן עליו מתכננים גדול יותר, עלולים להופיע סיכונים נוספים בהתאמה. תהליך "ניהול הסיכונים" מאפשר יצירת שפת סיכונים אחידה ומשותפת, מתמשכת ומתועדת של ניהול, מדידה ודיווח של סיכונים קריטיים בכל הארגון. בעזרתו ניתן לזהות ולהגדיר אירועי סיכון, תוך סיווג לקטגוריות ול"משפחות סיכון"; להעריך את הסיכון בכלים אחידים, ברמת כלל הארגון, ולבנות מנגנוני דיווח ואסקלציה (רוזנברג, 2012; ארד, 2012, ע' 21). ארגון נדרש כחלק מתהליכי התכנון שלו לזהות את סוגי הסיכון אליהם הוא חשוף; ליצור ביניהם מדרג; לקבוע סדרי עדיפות לטיפול; להגדיר את הגורמים הרשאים ליצור חשיפות לסיכונים; לגדרם ולטפל בהם ובסמכויותיהם; להגדיר מי האחראי לטיפול הסיכון; ולהתוות את תהליך הבקרה הפנימית עליהם (מנהל רשות החברות הממשלתיות, 2009, ע' 2; ארד, 2012, עמ' 22-21). בתחילה, התמקדה "תורת ניהול סיכונים" בתוצאות השליליות של הסיכון בלבד, אולם, עם הזמן, הוטמעה ההבנה שניתן לנהל גם אירועים בעלי תוצאות חיוביות ולקשר זאת לסוגיות של הבטחת איכות (ארד, 2012, ע' 22). ארד (2012, ע' 22) מדגיש כי דו"ח מכונן בתחום "ניהול הסיכונים" הוא "דוח ולוקס" Report") ("The VALUKAS על נפילת חברת האחזקות "ליהמן ברדרס" Brothers"),("Lehman המכיל לקחים גנריים רבים, שראויים ללימוד מעמיק: ההשפעה של מנכ"ל בטוח בעצמו ללא איזונים מספיקים; תרבות "זורמת", התעלמות מהתראות, הצורך בעצמאות "מנהל הסיכונים" (ב"ליהמן ברדרס" מנהלת הסיכונים התריעה, אולם הועברה מתפקידה על מנת להשתיקה) וכדומה,Bufithis) 2010). מושג מפתח ב"דוח ולוקס" הוא "התיאבון לסיכון". כיוון שבדרך כלל, כגודל הסיכון גם גודל הרווח, גיבוש "התיאבון לסיכון" צריך להתבצע על ידי הנהלת הארגון. היא צריכה להגדיר מהי מדיניות הסיכון של הארגון כחלק מתהליך התכנון האסטרטגי (רוזין, 2012; ארד, 2012, ע' 22). 252

254 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה * * * את החלק הזה של הספר העוסק בדרכי ההתמודדות עם תופעת התב"ץ פתחנו בהצגת שלושת דרכי ההתמודדות התיאורטיות הקיימות בספרות, שמשלימות זו את זו. כינינו אותן: "הגישה המסתגלת"; "החשיבה בתבניות"; ו"הגישה הטכנולוגית של מערכות מידע". הגישה הראשונה התב"ץ כאן ועכשיו; בעוד השנייה עכשווית יותר, ומאפשרת לבנות לנו יכולת התמודדות עם מאפיינת היערכות ארוכת טווח. הדרך השלישית משלימה את שתי הגישות הקודמות. הבדל נוסף: בעוד שבגישה השנייה אנחנו תלויים בזיהוי התבניות הגישות הראשונה והשלישית מאפשרות לנו כמנהלים לעצב דפוס ניהול, על בסיס "המדע החדש". לאחר מכן הצגנו שני תחומי התמודדות עם תופעת התב"ץ:.("Risk management") ו"ניהול הסיכונים" ;("Sustainability") ה"קיימות" שני תחומי ההתמודדות גם יחד עושים שימוש בשתיים מהגישות להתמודדות עם תופעת התב"ץ: "הגישה המסתגלת"; ו"הגישה הטכנולוגית של מערכות מידע". דומה שמקומה של ההתמודדות במסגרת "החשיבה בתבניות" מצוי עדיין אי שם בעתיד... בתחום ההתמודדות עם תופעת התב"ץ, שני התחומים הללו צריכים להיבחן מול המטרה של מזעורם והקטנת האפקט שלהם. ה"קיימות",(Sustainability) העוסקת בתב"צים בהיבט האקולוגי: בנזק שאנו מעוללים לסביבה וברצון למנוע אותם. תורה זו שמה דגש בעיקר על האפקטיביות של ההתמודדות, בתחומים המורכבים יותר לטיפול. ייתכן שתנועה כזו והדומות לה הן הפתרון שיוביל לקפיצת מדרגה של ממש בתחום זה. העיסוק ב"ניהול הסיכונים" בכל מגוון התחומים בהם אנו מתמודדים עם תופעת התב"ץ רחוק מ"לגרד" את הפוטנציאל הטמון בו. הרחבתו 253

255 דרכי התמודדות קיימות עם תופעת התב"ץ והתבססותו תתרום, הן לעליית המודעות לתופעה, והן ליצירת דינאמיקה של עבודה על פתרונות למזעורה. עד פה סקירת ההתמודדות הקיימת בתחום בפרק הבא נעבור לעסוק בתובנות העולות פתרונות אפשריים נוספים בעתיד. זה, על פוטנציאל הצמיחה שלו. מפרקי הספר ובהשלכותיהן על 254

256 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה פרק שלושה עשר פיתוח דרכי התמודדות חדשות עם תופעת התב"ץ הפגם המהותי באסטרטגיה של רבים היא, שהם מתמקדים... במה שהם מנסים לעשות, במקום להבין כיצד יגיבו למאמציהם התרבות, המבנה והנורמות. al.),senge et ללא תאריך) מבוא לאחר שהצגנו בפרק הקודם את דרכי ההתמודדות הקיימות עם תופעת התב"ץ, נעבור לניתוח העובדות, המשמעויות והמסקנות הנובעות מכל מה שהבאנו בספר. זאת, על מנת להציע כיוונים להתמודדות אפקטיבית עם התופעה. איתור תב"צים מבעוד מועד בעזרת אנלוגיות "אנלוגיה" והעברת אנלוגיות בין דיסציפלינות הן חקירת הדרך שבה תופעה חדשה ומוזרה דומה לתופעה מוכרת היטב, וביצוע התאמות במידת הצורך" (קריז, 2011, ע' 141). זוהי אחת הדרכים המבטיחות להבנת מה שקריז מכנה, "תופעות חדשות ומוזרות", שלתוכן נוכל אנו להכליל את תופעת התב"ץ. השימוש באנלוגיות פותח על ידי הפיזיקאי הסקוטי, ג'יימס קלרק מקסוול.(Maxwell) קריז טען כי "השימוש שעשה מקסוול באנלוגיה היה מהמבריקים 255

257 פיתוח דרכי התמודדות חדשות עם תופעת התב"ץ בתולדות המדע, והוא סייע לחולל את אחת התמורות המפתיעות והמכריעות בתולדות האנושות" (שם, ע' 140). מקסוול טען כי : אנלוגיות אינן עניין של קווי דמיון אלא של יחסים... למדענים הן חשובות משום שהטבע אינו דומה לעיתון, שבו אינך מצפה שמה שתמצא בעמוד אחד יוכל לזרוע אור על מה שתמצא בעמוד שלאחריו אלא דומה לרומן, שבו נושאים שמוצגים בתחילתו ישובו ויופיעו לכל אורכו, ובכל פעם בצורה מורכבת ומתוחכמת יותר. (קריז, 2011, ע' 141) מקסוול התחיל להשתמש בשיטה לשינוי פניה של תורת החשמל והמגנטיות. הוא השתמש באנלוגיות פיזיקאליות כדי לפתח מתמטיקה שתתאים יותר למדע החשמל. לדוגמה, שהכוח המפעיל את החשמל דומה לקווים גיאומטריים שמתעקמים במרחב; או הרעיון שהחשמל זורם במרחב כמו שהחום זורם בנוזל (שם, ע' 141). פיתוח של התחום הזה והעמקתו עשויה לאפשר לנו להסדיר מצבים כאוטיים דרך אנלוגיות רלוונטיות, ולהעביר חלק מהתב"צים לגדר איומים מוכרים, שניתן לפתח להם דרכי התמודדות. ניתוח בעיית ההתמודדות עם התב"ץ תרשים מס' 6 מתאר את תהליך ההתמודדות עם תופעת התב"ץ. מתוכו ניתן ללמוד, כי תב"ץ יכול להיגרם משני מקורות עיקריים: ב"סביבה המשימתית" שבה פועל האחד, כתוצאה מהשפעות חיצוניות הארגון; השני, כתוצאה מפעולה שגויה (או שבדיעבד התבררה כשגויה) שלנו. כשנוצר צורך במתן מענה אם בשל תב"ץ "חיצוני" או בשל בעיה אחרת המחייבת פתרון אנו יכולים לקבל החלטה בשתי דרכים עיקריות: 256

258 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה החלטה מושכלת, שאיננה כוללת את כל הטעויות שמנינו בפרקים הקודמים, ומתחשבת במגוון האפשרויות. התוצאה של החלטה כזו הינה בחירה בין קונפליקטים. מעצם תהליך הבחירה, אנו מודעים לכך שיש מחירים להחלטה ומתכננים כיצד להתמודד עימם; בחירה לקויה ופשטנית, ללא הבנת הקונפליקטים. בחירה כזו עלולה להוביל לתוצאה לא מודעת קרי לתב"ץ, שהוא נגזרת ישירה של מעשינו. שני סוגי התב"ץ המוצגים בתרשים מס' 10 תב"ץ שנגרם מהשפעות חיצוניות וכזה שנוצר כתוצאה לא מודעת של אופן קבלת ההחלטות על ידנו שונים לחלוטין מבחינת יכולתנו להתמודד עימם: תרשים מס' 10: תהליך ההתמודדות עם תופעת התב"ץ תב"ץ שנגרם מהשפעות חיצוניות בעיה אחרת המחייבת תגובה צורך בקבלת החלטה ובמתן מענה בחירה לקויה ופשטנית ללא הבנת הקונפליקטים בחירה בין קונפליקטים תוצאה לא מודעת תב"ץ תוצאה מודעת מראש 257

259 פיתוח דרכי התמודדות חדשות עם תופעת התב"ץ תב"צים שנוצרים בשל השפעות חיצוניות אין לנו, בדרך כלל, יכולת למנוע. לעולם לא נוכל לקלוע תמיד למתרחש במערכת יריבה, או להפתעות שתיווצרנה כתוצאה מ"התארגנות עצמית" של מערכות. הפתעות יהיו תמיד חלק מחיינו. גם בטבע מתרחשות תדיר הפתעות, לא כל שכן, בעולם הנשלט על ידי אדם, המאיץ תהליכים בטבע ומאט אותם כרצונו. על כן בדרך כלל, עלינו להתמודד עם התב"צים הללו עם התרחשותם ולאחריה. לעומת זאת, תב"צים שנוצרים כתוצאה מפעולותינו ניתנים למניעה בחלקם, בדרך של עבודה נכונה. על העיקרון הזה מבוססת למשל תורת "ניהול הסיכונים", שאותה תארנו בפרק הקודם. משמעויות ומסקנות להתמודדות עם התופעה ניתן למנות שמונה משמעויות ושמונה מסקנות הנובעות מהן, הרלוונטיות לדרך ההתמודדות עם התופעה: משמעות ראשונה: סוג התמודדות שונה עם סוגי תב"צים שונים אם נפרוס את סוגי התב"צים על גבי הצירים שבין רמת הנזק / התועלת שבתב"ץ מחד גיסא; והיכולת למזער את התופעה מאידך גיסא (ראה תרשים מס' 11) נמצא כי יש ארבע אפשרויות: תב"צים טובים שניתנים לצמצום; תב"צים רעים שניתנים לצמצום; תב"צים טובים שאינם ניתנים לצמצום; תב"צים רעים שאינם ניתנים לצמצום. 258

260 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה תרשים מס' 11: הקשר בין סוג התב"צ (טוב/רע) למידת הנזק/התועלת הטמונים בו תב"צים הניתנים לצמצום לפתח לצמצם תב"צים טובים לפתח לפתח יכולת ההתאוששות ותגובה תב"צים רעים תב"צים שאינם ניתנים לצמצום מסקנות: יש לפתח דרכים להגביר את הופעתם של תב"צים "טובים" ואת עוצמתם; יש צורך לפתח יכולות על מנת לאפיין את אותם תב"צים "רעים", לאתרם ולצמצמם; אחד הכלים לכך הוא ביצוע תכנון והערכה דינאמיים, בדרך שתביא לצמצום המקרים של התרחשות תב"צים; בהתרחש תב"ץ, יש להפעיל את אותן יכולות של איתור תב"צים וזיהויים יש לפתח דרכי התאוששות ותגובה מהירה לתב"צים "רעים" שאינם ניתנים לצמצום. יש להשקיע במרכיבים השונים הבונים יכולת תגובה מהירה: גמישות ורסטיליות, והיברידיות; בהתרחש תב"ץ, יש להפעיל את יכולות ההתאוששות שבנינו, מהר ככל האפשר; 259

261 פיתוח דרכי התמודדות חדשות עם תופעת התב"ץ יש ליצור פתיחות שבהתרחש תב"ץ, תאפשר הבנה ב"זמן אמת" שמדובר בפרדיגמה חדשה המחייבת התמודדות שונה. משמעות שנייה: התכנון אפקטיבי במתכונתו הנוכחית איבד את יכולתו לשמש כלי העיסוק בתכנון לאור "המדע החדש" יוצר פרדוקס: מחד גיסא, התכנון חיוני לתפקודן של מערכות אנושיות; מאידך גיסא, הדינאמיות הגוברת הפכה במקרים רבים את כלי התכנון הקיימים ללא רלוונטיים. ככל שגוברת הדינאמיות קטנה רלוונטיות התכנון בהתאמה (ראו תרשים מס' 12). תהליך התכנון כפי שהוא נעשה היום כבר איננו עונה על דרישות המציאות, בעיקר בכל שמדובר בתכנון אסטרטגי ארוך טווח. כמו שלא ניתן לחזות לטווח ארוך, כך גם לא ניתן לתכנן יותר בדרכים ה"רגילות" מבלי שהתב"צים יהפכו את ההליך לבלתי רלוונטי. ישנם גם כאלה הטוענים, שתהליך מורכב ודינאמי הוא תמיד תלוי הקשר ספציפי. על כן, לא ניתן לבנות מעין תהליך גנרי אובייקטיבי לכאורה של תכנון, בנוסח המוכר לנו מהתעשייה (גפנר-גולדשטיין, 2011). תהליך כזה היה מתאים לעידן דינאמי פחות, שאופיין, בין היתר במגזר העסקי, ברגולציה שסיפקה תנאי מונופול. 260

262 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה תרשים מס' 12: התכנון מאבד את הרלוונטיות שלו ככל שהדינאמיות גוברת רלוונטיות 1 1:0 ככל שהדינאמיות גוברת רלוונטיות התכנון יורדת 0 0:1 0 דינאמיות 1 המסקנה היא שבעולם מורכב ודינאמי, תהליך התכנון איננו יכול להתבצע בעזרת הכלים שהורגלנו אליהם בעשרות השנים האחרונות,Wheatley) 2006, עמ' 39-38). על כן, יש לשנות את תהליך התכנון באופן שניהול ברמות הטקטית, האסטרטגית והלאומית התב"צים, כמו ניהול "סיכונים" אחרים, בהם. זוהי אחת הדרכים להתמודד באפקטיביות יחסית עם התופעה. יהוו מרכיב חיוני דרך אלטרנטיבית של תכנון שתתאים לתנאים שהשתנו דינאמית, ולהשתנות כל העת בהתאם לנסיבות. חייבת להיות 261

263 פיתוח דרכי התמודדות חדשות עם תופעת התב"ץ משמעות שלישית: הקשר בין ה"תפיסה" (Perception) ליעדי הארגון בפרק השלישי, העוסק בהתפתחות בתחום התב"ץ, בחלק העוסק ב"תורת הקוונטים", כתבנו כי ההתבוננות (Observation) והתפיסה (Perception) הסובייקטיבית של המציאות קובעים את התודעה (Cognition) ומביאים לקבלת ההחלטה.(Decision) באופן מעשי, ניתן לראות זאת במה שמכונה "לולאת ("OODA Loop") "OODA בת ארבעת השלבים אותה פיתח בשנות ה- 80 של המאה הקודמת האסטרטג הצבאי ואיש חיל האוויר האמריקני, 1 של "הארגונים קולונל ג'ון בויד (Boyd) המשמשת להגדרת הקיברנטיקה האוטופואטיים". "לולאת "OODA מבוססת על מחזור ה"תצפית",("Observation") ה"התמצאות",("Orientation") ה"החלטה",("Decision") ה"פעולה" ("Action") וחוזר חלילה. למרות שהמושג פותח במקור עבור תהליכי עבודה ברמה האסטרטגית של מבצעים צבאיים, נעשה בו שימוש כיום גם לניתוח פעילות מסחרית, תהליכי למידה ועוד. להלן פירוט ארבעת השלבים:,Hall),2005 ע' :(182 באמצעות החזרה, ה"תצפית" והשוואת התוצאות מהפעולות הנצפות באמצעות ה"התמצאות", מתבצע תהליך הלמידה הארגוני, המשפר את יכולת ההסתגלות של הארגון. ארגונים ש"לולאת "OODA שלהם אפקטיבית יותר ממתחריהם יוכלו "לצפות" ולשנות את "הסביבה המשימתית" לתועלתם, לפני שמתחריהם יוכלו להגיב. לעומת זאת, ארגונים ש"לולאת "OODA שלהם אפקטיבית פחות ממתחריהם, יבצעו שגיאות רבות ויתפקדו ביעילות כלכלית פחותה מהם. אובדן שליטה על משאבים חיוניים ברמה האסטרטגית יגרום להם להתכווץ. אם הם יחסרו את הידע הדרוש, בזמן אמת, להשתנות ולעבור לפעול "קיברנטיקה" ("Cybernetics") ת: חום במתמטיקה שימושית העוסק בחקר תהליכי התקשורת, מערכות הבקרה ועקרונות המשוב בין בני אדם, ארגונים ומכונות. המונח נטבע על ידי נורברט וינר,Wiener) 1965), מאבות התחום, בספרו משנת,1948 "קיברנטיקה" ) in "Cybernetics or Control and Communication.(the Animal and the Machine" 262 1

264 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה בתחומים שיכול להיות להם בו יתרון יחסי הם לא ישרדו. זוהי למידה בדרך של ברירה טבעית, ממש כמו בטבע,Hall) 2005, ע' 183). תרשים מס' 13 מלמד על הקשר שבין ה"תפיסה" ליעדי הארגון: הריבוע השמאלי התחתון מתאר מצב המשלב סגנון ניהול של מנהל אנוכי ולא משתף; ויעדי הארגון הממוקדים ברווח בלבד; הריבוע השמאלי העליון מתאר מצב המשלב סגנון ניהול של מנהל משתף; ויעדי ארגון הממוקדים ברווח בלבד; הריבוע הימני התחתון מתאר מצב המשלב סגנון ניהול של מנהל אנוכי ולא משתף; ויעדי ארגון המכילים ערכים, כמו מניעת נזק לסביבה למשל; התפיסה הרחבה ביותר מושגת בריבוע הימני למעלה בתרשים, המתאר מצב שבו מספר המשתתפים גדול מחד גיסא ויעדי הארגון מכילים ערכים מאידך גיסא; ככל שמשתתפים אנשים רבים יותר בארגון בתהליך, וככל שמתווספים יעדים הקשורים בערכים ליעדי הארגון, כך גדלה התפיסה בהתאמה, ומתרחבת זווית ה"ראיה" עד למצב האופטימאלי של 360 המעלות של המציאות; ולהיפך. מסקנות: יצירת תנאים לסגנון ניהול משתף ולשיתוף פעולה מלא בין כלל חלקי המערכת ובינה לבין מערכות אחרות ב"סביבה המשימתית"; אימוץ יעדים שאינם מורכבים מרדיפה אחר רווח בלבד הם התורמים הגדולים ביותר בהתמודדות עם התב"ץ. 263

265 פיתוח דרכי התמודדות חדשות עם תופעת התב"ץ תרשים מס' 13: הקשר בין "תפיסה" ליעדי הארגון תפיסה תפיסה רחבה תפיסה בינונית שיתוף אנשים רבים בארגון תפיסה בינונית תפיסה צרה אישית יעדי הארגון צירוף רק רווח ערכים משמעות רביעית: ככל שגוברת הדינאמיות כך גדלה כמות הידע החסר בזמן אמת על ציר הזמן, ככל שעולה רמת הדינאמיות כך גדלה כמות הידע החסר (בכל שנייה "נולד" מצב חדש...), וההתמודדות עם תופעת התב"ץ הופכת קשה יותר. המסקנה הנובעת מן הדברים היא שיש צורך להכניס למודל ההתמודדות את מדידת עוצמת הדינאמיות בסביבה נתונה. 264

266 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה משמעות חמישית: ה"קיימות" (Sustainability) סוגיה זו פותחה בהרחבה בפרק הקודם. ה"קיימות" היא כיום הדרך האפקטיבית ביותר המוכרת להתמודדות עם תב"צים עתידיים בתחום הגלובאלי של האקולוגיה, שהשפעתו כבר ניכרת גם בתחום הלוקאלי, ובטווח הקצר. המסקנה הנובעת מן הדברים היא שכיוונים כמו תעשיית רכב "ירוקה"; והיעד העתידי לעבור מאנרגיה בלתי ניתנת למחזור (דלקים) לאנרגיה בלתי נדלית (מימן, סולארית) מאפשרים לפתח מנגנוני התמודדות אפקטיביים עם תופעת התב"ץ. משמעות שישית: רמת ריכוז אנושית מול זו של מכונה רמת הריכוז חיונית לתכנון אפקטיבי המיועד להקטין את כמות התב"צים. זאת, כיוון שיש להבטיח במהלך התכנון שכל מגוון האפשרויות אכן נלקח בחשבון. אולם, אדם לעולם יהיה נחות ממכונה ביכולתו לשמור על רמת הריכוז שלו. ניתן לעבור מרמת ריכוז אנושית לממוחשבת בשני תנאים: כשהיא מובנת וחוזרת על עצמה; כשניתן להפוך אותה לגנרית. רמת ריכוז אנושית יורדת עם הזמן. היא פגיעה לחולשות אנוש: עייפות, נקמנות, יצרים שונים וכדומה. לכן, היא לעולם תהיה קטנה מזו של מערכת ממוחשבת, בזמן נתון. אצל בני האדם, קיים קשר הפוך בין רמת הפסד המידע לרמת הריכוז. ככל שעולה רמת הריכוז יורדת רמת הפסד המידע בהתאמה; ולהיפך: כשהריכוז קטן הפסד המידע הולך וגדל (ראו תרשים מס' 14). 265

267 פיתוח דרכי התמודדות חדשות עם תופעת התב"ץ תרשים מס' 14: הקשר שבין רמת הריכוז לרמת הפסד המידע רמת הריכוז רמת הפסד המידע המסקנה הנובעת מן הדברים היא שצריך לפתח כלים על מנת למזער את החולשה האנושית בריכוז באמצעות הישענות על עזרים ממחושבים. זאת, בכל מקום שבו ניתן לאתר חשיבה החוזרת על עצמה ושניתנת להפוך לגנרית. משמעות שביעית: מגבלת המערכת העוטפת את התב"צים בפרק השלישי שתיאר את התפתחות החשיבה בתחום התב"ץ, כתבנו על "שלושת העיגולים" של קארל פופר (ראו שם, בתרשים מס' 3): המציאות ה"אמיתית"; המציאות ה"נתפסת" (Perception) על ידנו, שאינה זהה למציאות האמיתית; 266

268 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה ומערכת האינפורמציה שאנו מפתחים, כדי לגשר בין "המציאות הנתפסת" למציאות ה"אמיתית"; וכדי לאתר את השינויים הדרושים לעיצוב מציאות מבוקשת. החולשה הבסיסית של המודל היא, ששימוש בכלים לא מתאימים במערכת האינפורמציה שלנו, יגרור אי התאמות בין "העולם השני" ל"עולם הראשון". על כן, יש לשקוד כל העת על פיתוח ושכלול כלים טובים יותר שיאפשרו מחד גיסא, "תרגום" נכון של "המציאות בפועל" (העולם הראשון) ל"מציאות הנתפסת" (העולם השני); ומאידך גיסא, יכולת לעצב את המציאות בפועל לצרכינו. משמעות שמינית: השימוש החוזר במגוון האפשרויות תרשים מס' 15 מתאר את ארבעת המצבים המתארים את הקשר שבין מגוון האפשרויות למידת השימוש שאנו עושים בה. הריבוע השמאלי התחתון מתאר מצב של שימוש גבוה במגוון האפשרויות, כשהמגוון ידוע ומוכר. זהו מצב אופטימאלי. למרות ההיכרות שלנו עם התנאים אנו בוחנים שוב ושוב את המגוון ומוודאים שבחרנו נכון; הריבוע השמאלי העליון מתאר מצב של שימוש נמוך במגוון האפשרויות, כשהמגוון ידוע ומוכר. זהו מצב טוב יחסית, כיוון שההיכרות שלנו עם התנאים מחפה על חוסר הבחינה של מגוון האפשרויות, ומאפשרת לנו, בדרך כלל, לבחור נכון; הריבוע הימני התחתון מתאר מצב של שימוש גבוה במגוון האפשרויות העומד לרשותנו. זאת, למרות שהמגוון בכללותו לא מוכר ו/או לא ידוע. זהו מצב סביר יחסית, שבו אנו ממצים את כל שניתן ממגוון האפשרויות הידוע לנו; 267

269 פיתוח דרכי התמודדות חדשות עם תופעת התב"ץ תרשים מס' 15: מידת השימוש במגוון האפשרויות מידת השימוש תב"צים "ברבורים שחורים" מצב סביר יחסית נמוך מצב סביר יחסית מצב טוב גבוה מגוון האפשרויות לא מוכר ו/או לא ידוע ידוע ומוכר הריבוע הימני העליון מתאר מצב של שימוש נמוך במגוון האפשרויות, במצב שבו מגוון האפשרויות בכללותו לא מוכר ו/או לא ידוע. זהו המצב הבעייתי ביותר, כיוון שבו טמונים הזרעים הממשיים ביותר להתהוות של תב"צים. המסקנה הנובעת מן הדברים היא שבכל מצב, יש למצות את מגוון אפשרויות (קרי, להביא למצב, שבו כל הארגון או החלקים הרלוונטיים שבו, יפעלו בשלב קבלת ההחלטות במצב המושגי, אותו כינינו בספר "על סף הכאוס". 268

270 ההתמודדות על ציר הזמן תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה אם נוסיף למתווה ההתמודדות גם את אלמנט הזמן, נוכל להבחין בשלושה קבועי זמן הרלוונטיים להיערכות בתחום התב"ץ, שאינם בהכרח זהים זה לזה בכלים, בהדגשים ובמידת המורכבות של ההתמודדות (ראה לוח מס' 1): ההתמודדות עם התופעה לפני שהתחוללה; ההתמודדות במהלך ההתרחשות; ההתמודדות אחרי ההתרחשות. אם נפרוס את כלי ההתמודדות בחלוקה לקבועי הזן הללו (ראה לוח מס' 1) נקבל את התוצאה הבאה: לוח מס' 1: כלי ההתמודדות עם התב"ץ, לפני במהלך ואחרי ההתרחשות ההתמודדות עם התופעה לפני שהתחוללה פיתוח דרכים להגביר את הופעתם של תב"צים "טובים" ואת עוצמתם פיתוח דרכים לאפיין את אותם תב"צים "רעים" ולצמצמם. פיתוח דרכי התאוששות ותגובה מהירה לתב"צים "רעים" שאינם ניתנים לצמצום. השקעה במרכיבים השונים הבונים יכולת תגובה מהירה: גמישות ורסטיליות, והיברידיות. ההתמודדות במהלך ההתרחשות הפעלה ופיתוח של יכולות איתור תב"צים וזיהויים הפעלת יכולת ההתאוששות, מהר ככל האפשר. הפעלת יכולת תגובה מהירה, גמישות ורסטיליות, היברידיות ואלתור ההתמודדות אחרי ההתרחשות 269

271 פיתוח דרכי התמודדות חדשות עם תופעת התב"ץ ההתמודדות עם התופעה לפני שהתחוללה ההתמודדות במהלך ההתרחשות ההתמודדות אחרי ההתרחשות אחד הכלים לכך הוא ביצוע תכנון והערכה דינאמיים, בדרך שתביא לצמצום המקרים של התרחשות תב"צים ביצוע תכנון והערכה דינאמיים יצירת פתיחות כזו שבהתרחש תב"ץ, תאפשר הבנה ב"זמן אמת" שמדובר בפרדיגמה חדשה המחייבת התמודדות שונה שינוי תהליך התכנון הבנה מהירה של הפרדיגמה החדשה ויצירת כלים שיאפשרו הבנה כזו ברמותהטקטית, האסטרטגית והלאומית באופן שניהול התב"צים, כמו ניהול "סיכונים" אחרים, יהוו מרכיב חיוני בהם. יצירת תנאים לסגנון ניהול משתף ולשיתוף פעולה מלא בין כלל חלקי המערכת ובינה לבין מערכות אחרות ב"סביבה המשימתית". קביעת יעדי ארגון שאינם מורכבים מרדיפה אחר רווח בלבד. הכנסה למודל ההתמודדות את מדידת עוצמת הדינאמיות בסביבה נתונה. מתן דגש לכיוונים כמו תעשיית רכב "ירוקה"; ומעבר מאנרגיה בלתי ניתנת למחזור (דלקים) לאנרגיה בלתי נדלית (מימן) פיתוח כלים על מנת למזער את החולשה האנושית בריכוז באמצעות הישענות על עזרים ממחושבים. זאת, בכל מקום שבו ניתן לאתר חשיבה החוזרת על עצמה ושניתנת להפוך לגנרית. פיתוח ושיכלול מתמידים של כלים שיאפשרו על פי "מודל שלושת העולמות של פופר מחד גיסא, "תרגום" נכון של "המציאות בפועל" (העולם הראשון) ל"מציאות הנתפסת" (העולם השני); ומאידך גיסא, יכולת לעצב את המציאות בפועל לצרכינו. בכל מצב, יש להטמיע את הצורך למצות את מגוון אפשרויות (קרי, להביא למצב, שבו כל הארגון או החלקים הרלוונטיים שבו, יפעלו בשלב קבלת ההחלטות במצב המושגי, אותו כינינו בספר, "על סף הכאוס" 270

272 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה המצב הראשון ההתמודדות לפני ההתרחשות הוא המאתגר ביותר. זאת, כיוון שהוא בעל הפוטנציאל של יחס תשואה-תמורה גבוה ביותר להתמודדות מחד גיסא; ובו טמונה ההצלחה העיקרית בהתמודדות עם התב"צ מאידך גיסא. ככל שנמנע מקרים של תב"ץ, ניקלע פחות למצבים קשים ויקטן הצורך להתמודד עימם. לכלי ההתמודדות הללו נקדיש את שני הפרקים הבאים. * * * בפרק זה הצענו 13 כיוונים להתמודדות אפקטיבית עם תופעת התב"ץ, כמפורט בלוח מס' 1. לאחר מכן, הוספנו להם את מימד הזמן: שהתחוללה; וההתמודדות במהלך ההתרחשות ולאחריה. ההתמודדות עם התופעה לפני המענה איננו יכול להיות אחיד, בכל הגזרות ומול כל האיומים, אלא מחייב להתאים את רעיון הפעולה והרכב הכוח מול כל איום ואיום, באופן ייחודי וייעודי. בפרקים האחרונים של הספר נרחיב לגבי חלק מהכלים הללו. 271

273 הבאת הארגון למצב התפיסתי של "סף הכאוס" פרק ארבעה עשר הבאת הארגון למצב התפיסתי של "סף הכאוס" בין "סדר ל"כאוס" בפרק זה נתחיל לפרט את כלי ההתמודדות שהזכרנו בפרק הקודם. נתמקד בסוגית הבאת הארגון למצב התפיסתי של "סף גבול הכאוס" ) of "Edge EOC",(Chaos", שבו הוא ממקסם את יכולותיו להיות אג'ילי; להגיב במהירות להזדמנויות בסביבה המשימתית שלו; ולהיות זריז ושקול דיו על מנת להתמודד עם הסיכונים הרבים ה"אורבים" לו שם (שהרי "אין ארוחות חינם", וריבוי הסיכונים הוא תמונת המראה של ריבוי הזדמנויות). אם נדמה את הארגון כפועל במרחב התיאורטי-תפיסתי של ה"סדר" ("Order") וה"כאוס" ("Chaos") 1, ניתן למנות באותו מרחב חמישה מצבים עיקריים שארגונים יכולים "לנוע" ביניהם באופן דינאמי (ראה תרשים מס' 16): על "תורת הכאוס" ראו בהרחבה אצל גליק, 1991; רזי ויחזקאלי, 2007, פרק 3: "כאוס, סדר ומה שביניהם, עמ'

274 תב"צים תופעת התוצאות הבלתי צפויות השלכותיה תרשים מס' 16: "סף הכאוס" במרחב שבין "כאוס" ל"סדר" "קיפאון" 273 :("Stagnation") הכל קפוא. אין תזוזה... כזה הוא, למשל, ארגון ביורוקרטי, הסובל מעודף ביורוקרטיה ומעודף נהלים, ובו זכויות יתר לאליטה ביורוקרטית שלטת, שתעשה הכל על מנת להשאיר את הארגון בקפאונו, על מנת להבטיח את זכויות היתר שלה. במצב זה מאבד הארגון את יכולתו להגיב לשינויים בסביבה החיצונית, בדומה לחיה שנלכדה בחשכה באורותיו של רכב מתקרב. הוא ממוקד בעצמו ובמאבקי השליטה שבתוכו; "סדר" :("Order") שווי משקל סטאטי למדי. שהיה במצב של סדר הינה מצב חיובי בארגונים בחלק מהזמן, ובעייתי באחרים. עבור ארגונים ביורוקרטיים וצבאיים זהו מצב היסוד שלהם, והם אינם יודעים לתפקד בסביבה דינאמית יותר. ארגונים המצויים ב"סדר" מאופיינים בקיומה של "אריסטוקרטיה" ארגונית, ה"דוחפת" כל העת ל"הקפיא" ולהבטיח את זכויות היתר שצברה. על כן, שהיה במצב של סדר מחייבת מאבק מתמיד. "כאוס" :("Chaos") מצב של התהוות מגוון אפשרויות כה גדול, עד כי הארגון עומד בפני הסכנה לגלוש אליו ולאבד שליטה; "התפוררות" :("Disintegration") מצב שבו מערכת מורכבת חדלה מלהתקיים. לדוגמה, ארגון שאינו נפתח לארגונים אחרים, אינו פותח